בית המשפט העליון דן היום (חמישי) בעתירות שהוגשו נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, ובסיום הדיון הורה על הוצאת צו על תנאי בכל הנוגע לטענות לפגיעה בחשאיות ההצבעה. במקביל, המליצו השופטים לכנסת לשקול קיום הצבעה מחודשת על התפקיד, והורו לה להשיב להצעה עד יום ראשון הקרוב.
במהלך הדיון הבהיר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, כי ההרכב אינו מתכוון להוציא צו על תנאי בנושא ניגוד העניינים שעלה בעתירות, אך סבור שיש מקום לבחון לעומק את סוגיית החשאיות. "בדעתנו להוציא צו על תנאי בנושא החשאיות על נגזרותיו, לא כן בנושא ניגוד העניינים. כרגע, יש עננה. עננה לא רצויה. איך עו"ד ברט אמר, 'טעם מר'. חלק מההצבעות על פניהן בעייתיות, חברי כנסת פעלו בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לכנסת, תוך יצירת כלל חדש שלפיו מותר לצלם".
השופט סולברג אף העלה במהלך הדיון הצעה מעשית שנועדה להסיר את סימני השאלה סביב הליך הבחירה. "אנחנו מציעים, סעד הליכי שלא מתערב בשיקול הדעת של הכנסת. בעברית פשוטה: תעשו את זה עוד פעם. מה שתחליטו, זה בסדר, רק שזה יעשה בהליך נקי ותקין". עוד ציין כי בית המשפט ימתין לקבלת עמדת הצדדים עד יום ראשון. באשר לבקשה להקפיא את כניסתו של ראבילו לתפקיד, אמר: "ניתן החלטה בהמשך".
הדיון נערך בפני השופט סולברג והשופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן. במוקד העתירות עומדות טענות שלפיהן מספר חברי כנסת תיעדו או הציגו את פתקי ההצבעה שלהם במהלך הבחירות לתפקיד, דבר שלטענת העותרים פגע בעיקרון החשאיות ועלול להשליך על תקינות ההליך כולו.
מוקדם יותר השבוע הגיש מיכאל ראבילו את תגובתו לבג"ץ וביקש לדחות את העתירות. באמצעות עורך דינו כתב: "המשיב (ראבילו) מקבל את התפקיד אליו נבחר בתחושת אחריות עמוקה ומחויבות מלאה לכל אזרחי ישראל". בהמשך הדגיש ראבילו כי "המשיב סבור כי הבחירות למבקר המדינה התקיימו על פי חוק, ובעמדתו שלהלן יפרט את עמדתו המשפטית מדוע לשיטתו העתירות אינן מגלות עילה להתערבות או למתן הסעדים המבוקשים בעתירות".
