החל מה-1 בינואר 2027, צפוי האיחוד האירופי להטיל איסור גורף על יבוא גז טבעי נוזלי מרוסיה. בעוד המהלך מוגדר כיעד אסטרטגי עליון, בדרגי השטח מתגברים הקולות המזהירים מפני השלכות כלכליות בלתי צפויות, ובראשן תלות מוגברת ובעייתית בספקית האמריקאית.
על פי דיווח ב"פייננשל טיימס", המציאות בשטח מעידה על קושי ביישום המהלך. איוון חימנס, מנהל נמל בילבאו בספרד, מזהיר כי המעבר חייב להיעשות בהדרגה. לדבריו, "אי אפשר לעשות זאת מיום אחד למשנהו". האזהרה מגיעה לאחר שנתונים הראו כי ספרד הגדילה משמעותית את יבוא הגז הרוסי בחודשים האחרונים, מה שמעלה תהיות לגבי ישימות האיסור המוחלט.
בניגוד לעמדת מנהלי הנמלים, שרת האנרגיה הספרדייה שרה אאחסן מוניוס מתעקשת כי העלייה ביבוא היא זמנית בלבד. היא הבהירה כי מבחינת מדריד, הלו"ז נותר בעינו וכי אירופה חייבת להשלים את התנתקותה מהגז הרוסי בתחילת השנה הבאה. מנגד, הנתונים הכלכליים מצביעים על כך שהגז הרוסי עדיין זול ואיכותי יותר עבור היבואנים בהשוואה לגז האמריקאי.
הדילמה האירופית מורכבת במיוחד לאור העובדה ששנת 2026 רשמה עלייה חוזרת בנתח של הגז הרוסי ביבוא האירופי, בעוד נתח האספקה מארצות הברית רשם ירידה בנמל בילבאו. חימנס מעריך כי יבואנים ינסו לנצל את חודשי ההמתנה שנותרו כדי להגדיל את המלאים ככל הניתן לפני סגירת השערים.
בתוך כך, נחשף כי הנציבות האירופית כבר בוחנת מנגנוני גמישות למדינות שיתקשו לעמוד ביעדי האספקה, עם היתכנות לדחיית הניתוק עד נובמבר 2027. במקביל, ניתוח המצב מעלה כי האינטרס האמריקאי, המעודד את האיסור על הגז הרוסי לטובת קידום היצוא שלהם, מציב את אירופה במלכוד אסטרטגי בין ניתוק ממוסקבה לבין אובדן עצמאות אנרגטית.
