ארגון לביא – זכויות האזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות הגיש היום עתירה לבג”ץ באמצעות עו״ד יצחק בם, בדרישה להורות ליועצת המשפטית לממשלה, לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה לקבל החלטה בעניינו של ח”כ גלעד קריב, החשוד בהדלפת פרוטוקול סודי של ועדת החוץ והביטחון לעיתונאי. לחלופין, מבקש הארגון כי בית המשפט יחייב את רשויות האכיפה להודיע מתי בכוונתן לקבל החלטה בתיק.
המדובר בפרוטוקול מסווג מדיון חסוי של ועדת החוץ והביטחון, שנערך ביוני 2023 בהשתתפות ראש הממשלה, ובו נסקרו איומים ביטחוניים רגישים. הדיון הוגדר כסודי, חברי הכנסת נדרשו להפקיד את מכשירי הטלפון שלהם בכניסה, והפרוטוקול נשמר תחת נהלי אבטחה מחמירים. אולם למרות זאת לאחר מכן מכן פורסמו בתקשורת קטעים נרחבים מהפרוטוקול הסודי.
על פי העתירה, בדיקת קצין הכנסת העלתה כי רק חבר כנסת אחד עיין בפרוטוקול בתקופה שקדמה לפרסום, וכי על גבי העותק נמצאו סימונים בדיוק בקטעים שפורסמו בתקשורת. בעקבות הממצאים נפתחה חקירה, ח”כ גלעד קריב נחקר באזהרה, וביולי 2025 הועבר תיק החקירה לפרקליטות המדינה. אולם מאז חלפה כשנה נוספת, ועד היום לא התקבלה כל החלטה האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק.
בעתירה נטען כי מדובר בשיהוי בלתי סביר, במיוחד כאשר מדובר בחשד לעבירות ביטחון הנוגעות להדלפת מידע מסווג. עוד נטען כי התנהלות רשויות האכיפה עומדת בניגוד לחובתן לקבל החלטות בתוך זמן סביר ולהשיב לפניות האזרחים, וכי הפגיעה אינה רק באכיפת הדין אלא גם באמון הציבור בשוויון בפני החוק.
עוד מדגיש ארגון לביא כי הדלפת פרוטוקולים מסווגים של ועדת החוץ והביטחון אינה פוגעת רק בסודיותו של מסמך בודד, אלא מערערת את מנגנון הפיקוח הפרלמנטרי כולו. אם גורמי הביטחון וראש הממשלה לא יוכלו לסמוך על כך שדיונים חסויים יישארו חסויים, ייפגעו יכולתה של הכנסת לפקח על מערכת הביטחון ואמון הדרג הביטחוני בנבחרי הציבור.
בעתירה נטען גם לאכיפה בררנית, תוך השוואה להתנהלות המהירה של היועצת המשפטית לממשלה בעניינה של ח”כ טלי גוטליב, לעומת העיכוב הממושך בקבלת החלטה בעניינו של קריב.
לאור כל אלה מבקש ארגון לביא מבית המשפט העליון להורות לרשויות האכיפה לקבל ללא דיחוי החלטה בשאלת העמדתו לדין של ח”כ גלעד קריב, או לכל הפחות לקבוע מועד מחייב לקבלת ההחלטה.
עו"ד יצחק בם מסר בתגובה "גלי בהרב-מיארה מכירה פנים בדין ועושה לגלעד קריב הנחת מועדון, מכיוון ששניהם חברים כנראה באותו מועדון פוליטי של השמאל. מחדליה של בהרב-מיארה בטיפול בפרשת קריב הם עלבון לשלטון החוק ולשוויון בפני החוק ואני תקווה כי בית המשפט העליון יציב גבול לאפליה לטובה שמפלה בהרב-מיארה את ח"כ קריב".