סניגוריהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שאול אלוביץ', עורכי הדין עמית חדד וז'ק חן, הגישו הבוקר (רביעי) פנייה רשמית לבית המשפט, ובה דרשו לקבל תשובות ברורות מהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בנוגע לכוונותיה לגבי סעיף השוחד בתיק 4000. הסניגורים מבקשים לדעת איזה צעד בכוונת ראש התביעה לנקוט למול המלצת הרכב השופטים לחזור בה מאותו סעיף אישום.
המכתב הוגש על רקע דברים שאמרה בסוף החודש שעבר השופטת רבקה פרידמן-פלדמן במסגרת דיון שעסק באפשרות להרחיב את ימי שמיעת העדויות לחמישה ימים בשבוע. בדבריה התייחסה השופטת לקושי בביסוס האישום בשוחד וציינה: "לא תכננו לומר את זה, אבל לאחר שמיעת עדותו של ראש הממשלה, עמדתנו כפי שנשמעה ביוני 2023 עומדת בעינה". כזכור, עוד בשנת 2023 פנה הרכב השופטים לצדדים ואמר כי "קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד שבאישום הראשון בכתב האישום. על רקע קשיים אלה, הוצע כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירת השוחד".
בפנייתם הנוכחית של עורכי הדין חדד וחן הדגישו השניים את ההשלכות המרכזיות של עמדת השופטים על עתיד המשפט, וכתבו כי "להחלטה זו של הרכב השופטים יש משמעות מהותית-דרמטית. ואולם יש לה גם משמעות פרקטית-דיונית, שכן ככל שהיועמ"שית תקבל את המלצת הרכב השופטים, הדבר ישליך גם על תוכנית המשפט להמשך פרשת ההגנה".
הסניגורים ציינו כי גם בית המשפט עצמו עמד על השפעה זו בהחלטתו מיום 20.7.2026, שבה נכתב בין היתר כי "עד כה לא הונחה על ידי הצדדים תשתית או תוכנית המאפשרת המשך קיום הדיונים במתכונת הנוכחית".
לאור דברים אלה, חתמו עורכי הדין את פנייתם בדרישה לקבלת עמדה מגובשת בהקדם, במטרה לאפשר את המשך ההליך בצורה סדורה: "נוכח האמור, על מנת להיערך כראוי להמשך פרשת ההגנה ולדיון שנקבע ל-6 בספטמבר – נבקש כי תתקבל עמדת היועמ"שית ביחס להצעת השופטים לחזור מאישום השוחד. ככל שעמדה זו לא תתקבל בהקדם, הדבר יקשה מאוד על הצדדים להיערך באופן יעיל להמשך שמיעת ההליך".
