שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר הורתה היום (שני) להביא בהקדם האפשרי לדיון בפני הרכב שופטים את עתירת המדינה נגד החלטת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בשלב זה, וילנר לא נעתרה לבקשת הפרקליטות להוציא צו ביניים.
העתירה הוגשה בעקבות החלטת ההרכב שלא לאפשר לפרקליטות לחקור בחקירה נגדית את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט. במקום זאת, נקבע כי הפרקליטות תוכל להפנות אליו שאלות במסגרת חקירה חוזרת.
בהחלטתה הורתה וילנר למשיבים לעתירה, בהם נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' וארנון מוזס, להגיש את תגובותיהם המקדמיות עד 48 שעות לפני מועד הדיון שייקבע. בכך החל בית המשפט העליון לקדם את בירור המחלוקת, אך טרם הכריע בטענות שהעלתה המדינה.
באשר לבקשה לסעד זמני, כתבה השופטת בהחלטתה: "בשלב זה לא ראיתי ליתן צו ביניים". המשמעות היא שהחלטת בית המשפט המחוזי עומדת בעינה בשלב זה, עד לדיון ולהכרעה בעתירה.
בפרקליטות מבקשים לקבל אפשרות לחקור את מנדלבליט בחקירה נגדית, כדי לעמת אותו עם מסמכים, לרענן את זיכרונו בנוגע לאירועים מהעבר ולהתמודד עם מה שהמדינה מגדירה כחוסר איזון שנוצר בעקבות חקירתו במסגרת ההגנה.
מנדלבליט זומן לעדות דווקא על ידי צוות ההגנה של נתניהו, שביקש לבסס באמצעותה טענות של "הגנה מן הצדק" ולהצביע על פגמים שלטענתו נפלו בהתנהלות החקירות ובאישורים שניתנו לניהולן.
במהלך העדות נשאל היועץ המשפטי לשעבר על האישורים שנתן לפתיחת חקירות נגד נתניהו, ובפרט על החשד לעבירת שוחד בתיק 4000. מנדלבליט העיד כי אישר לחקור בתיק בחשד לעבירת שוחד, בעוד ההגנה טענה כי קיימים פערים בין האישורים שניתנו בזמן אמת לבין הפעולות שבוצעו בפועל.
סוגיה נוספת שעלתה בעדות נגעה לפעולות חקירה שלטענת ההגנה בוצעו ללא אישור מתאים. על פי דיווחים מדיוני העדות באוקטובר 2026, סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הציג בפני מנדלבליט פעולות חקירה שונות ושאל אם המשטרה פעלה מאחורי גבו בחלק מהמקרים. מנדלבליט השיב כי הדבר "יכול להיות". כעת, לאחר החלטת וילנר, המחלוקת תובא להכרעת הרכב שופטים בבית המשפט העליון.