שוק העבודה בישראל ממשיך במגמת ההתאוששות ההדרגתית, לצד תנודות עונתיות המאפיינות את עונת הקיץ, כך עולה מדו"ח שירות התעסוקה לחודש יולי 2026. במהלך החודש נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה מכ-169 אלף ביוני לכ-173.5 אלף ביולי – תוספת של כ-4.6 אלף איש.
בשירות התעסוקה מבהירים כי העלייה החודשית אינה מסמנת שינוי לרעה בכיוון הכללי של המשק, ומקורה בעיקר בתופעת "מפוטרי הקיץ" המוכרת, הנוגעת בעיקרה לעובדי הוראה, מוסדות חינוך ומקצועות נוספים המושפעים מהיציאה לחופש הגדול. מתוך כ-40 אלף נרשמים חדשים שהגיעו ללשכות ביולי, כ-8.1 אלף הוגדרו כמפוטרי קיץ, המהווים כ-20% מכלל המצטרפים החדשים. במקביל, נתון המגמה ארוך הטווח של דורשי העבודה הוסיף לרדת, מרמה של כ-177.6 אלף ביוני לכ-171.6 אלף ביולי. בשירות התעסוקה מציינים כי הנתונים עדיין מושפעים מהזינוק החריג של מרץ-אפריל בעקבות מבצע "שאגת הארי", ולכן יש לבחון את המגמה לאורך זמן ולא על בסיס השינוי החודשי בלבד.
ההתאוששות בפעילות המשקית מקבלת ביטוי בולט גם בזינוק בביקושים לידיים עובדות, כאשר על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עמד מספר המשרות הפנויות במאי 2026 על כ-150.2 אלף – עלייה של כ-8.4 אלף משרות לעומת החודש הקודם. היחס בין היצע המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה נקבע על כ-0.81, נתון המשקף כארבע משרות פנויות על כל חמישה דורשי עבודה, ובשירות התעסוקה מדגישים כי השילוב בין הירידה בנתון המגמה להתאוששות במשרות הפנויות מעיד על חזרה הדרגתית לשוק עבודה הדוק יותר, לאחר הזעזוע שנרשם באביב.
התנודתיות העונתית ניכרת באופן מובהק בהרכב הדמוגרפי והתעסוקתי של הפונים, בראש ובראשונה בקרב נשים, אנשי הוראה ובחברה החרדית. שיעור הנשים מקרב כלל דורשי העבודה עלה מ-54.1% ביוני ל-55.5% ביולי, ובקרב הנרשמים החדשים טיפס שיעורן לכ-58% בעקבות פיטורי הקיץ בתחום ההוראה. משקלם של בעלי מקצועות אקדמיים טיפס לכ-20.3% מכלל דורשי העבודה, אולם בשירות התעסוקה מדגישים כי אין לפרש זאת כהרעה רוחבית בתעסוקת האקדמאים, שכן חלק ניכר מהגידול מוסבר כפיטורי הקיץ בחינוך. בהתאם לכך, מספר המורים בחינוך העל-יסודי בקרב דורשי העבודה זינק בין מאי ליולי בכ-43.7%, מ-2.3 אלף לכ-3.3 אלף. לצד זאת נרשמה עלייה מתונה גם בקרב מפתחי תוכנה, מנתחי יישומים ומומחי מסדי נתונים ורשתות, כאשר מספר דורשי העבודה בענף ההייטק עמד ביולי על כ-17 אלף – גידול של כ-3% בתוך חודשיים.
בקרב החברה החרדית עלה מספר דורשי העבודה ביולי בכ-24.4%, בעיקר במוקדים החרדיים: במודיעין עילית נרשמה עלייה מ-2.6% ל-4.1%, בביתר עילית מ-3.2% ל-4.4%, באלעד מ-2.3% ל-3.7% ובבית שמש מ-3.5% ל-4.3%, כאשר בשירות התעסוקה מציינים כי גם תנודה זו עונתית ומתיישבת עם דפוסי מוסדות החינוך ואינה מעידה על הרעה מבנית. במבט רב-שנתי רחב יותר, נמשך השינוי במאפייני האוכלוסייה הפונה ללשכות: ביולי 2026 כ-20.4% מתוכם השתייכו לאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים (8–10), שיעור הגבוה בכ-3.4 אחוזים לעומת יולי 2023.
לצד השינויים העונתיים, הפערים המבניים והגיאוגרפיים בין האזורים השונים בארץ נותרו יציבים. שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר נמדדו ברהט עם כ-6.0%, באום אל-פחם עם כ-5.6%, בעכו ובעפולה עם כ-4.7%, בקריית גת עם כ-4.6% ובנצרת עם כ-4.5%. מנגד, השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו ברמת השרון, ראשון לציון וכפר סבא (כ-2.3% בכל אחת), וברעננה, חולון, אילת ונס ציונה (כ-2.5%). בשירות התעסוקה מציינים כי הפערים בין יישובים ערביים ויישובי פריפריה לבין יישובים חזקים במרכז נותרו בעינם גם לאחר דעיכת השפעת הזעזועים הביטחוניים.
במקביל, ניכר מהפך משמעותי בהרכב מקבלי הקצבאות: משקלם של תובעי דמי האבטלה רושם עלייה רציפה, בעוד חלקם של תובעי הבטחת ההכנסה מצטמצם. במונחי ממוצע שנתי, עלה שיעור תובעי דמי האבטלה מכ-55.3% בשנת 2022 לכ-73.5% ב-2025, והגיע לשיא של כ-78.2% בתקופת ינואר-יולי 2026. לעומת זאת, שיעור תובעי הבטחת ההכנסה צנח מכ-40.8% בשנת 2022 לכ-22.7% ב-2025, ועד לשפל של כ-18.7% בלבד בשבעת החודשים הראשונים של 2026. בשירות התעסוקה מסבירים כי המגמה נובעת משינוי עקבי בהרכב הפונים, כאשר שוק התעסוקה מאופיין כיום בשיעור גבוה יותר של עובדים הנפלטים זמנית בשל תנודות מחזוריות או אירועים ביטחוניים וצפויים לחזור במהירות למעגל העבודה, לצד ירידה עקבית במספר המובטלים הכרוניים.
