מערכת הביטחון נערכת להרחבת הייצור העצמי של חימושים עבור חיל האוויר, ובמסגרת המהלך צפויים להיפתח קווי ייצור חדשים לפצצות חכמות ולחימושים מדויקים מסוג J-DAM. המטרה: לחזק את העצמאות החימושית של ישראל ולהפחית את התלות באספקה מחו"ל, במיוחד על רקע המתיחות מול איראן והאפשרות להסלמה נוספת באזור.
על פי הפרסום הערב בחדשות 12, המהלך הוא חלק מהאצת בניין הכוח של צה"ל ומהיערכות מערכת הביטחון לתרחישים שבהם ישראל תידרש להפעיל את חיל האוויר בהיקפים משמעותיים. במקביל להרחבת ייצור הפצצות, ישראל פועלת גם להגדלת קווי הייצור של מיירטי מערכת החץ.
הצורך בהגדלת יכולות הייצור המקומיות מקבל משנה חשיבות לנוכח השחיקה במלאי החימושים במהלך המלחמות והמערכות האחרונות. במערכת הביטחון מבקשים להבטיח כי גם במקרה של קשיים באספקה מחו"ל, לישראל תהיה יכולת לייצר בארץ חלק משמעותי מהחימושים הדרושים להפעלת חיל האוויר.
מהדיווח עולה כי הרקע למהלך הוא גם המחלוקת החריפה סביב תקציב הביטחון. ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר מתווה הכולל תוספת של 40 מיליארד שקלים לתקציב מערכת הביטחון, כאשר 15 מיליארד שקלים אמורים להיות מועברים באופן מיידי ויתרת הסכום, כ־25 מיליארד שקלים, במהלך השנה ובהתאם להתפתחויות ולביצוע התקציבי.
הסוגיה התקציבית כבר עמדה במרכזו של עימות ממושך בין משרד הביטחון למשרד האוצר. דיווחים קודמים של ynet ושל כלי תקשורת נוספים העלו כי מתוך הפער של כ־40 מיליארד שקלים, סוכם בתחילת יולי על העברה מיידית של 15 מיליארד שקלים, בעוד שהעברת 25 מיליארד השקלים הנוספים נדחתה לשתי פעימות בהמשך השנה.
אלא שבמערכת הביטחון טוענים כי גם לאחר קבלת ההחלטות, הכספים אינם מועברים בקצב הנדרש. במשרד הביטחון מזהירים כי העיכוב אינו עניין חשבונאי בלבד, אלא עלול להשפיע ישירות על היכולת לבצע הזמנות ארוכות טווח ולהרחיב את כושר הייצור של התעשיות הביטחוניות.
גורמים במערכת הביטחון הגדירו את ההתנהלות כ"שיטת האוצר", לדבריהם, קודם כול מתקצבים את מערכת הביטחון בחסר, ואז מאשימים אותה בחוסר ניהול. לטענת משרד הביטחון, העיכוב בהעברת הכספים עלול להביא לאובדן שנת הצטיידות קריטית דווקא בתקופה שבה צורכי צה"ל הולכים וגדלים.
דיווח של כלכליסט מסוף יולי כבר הצביע על חשש במערכת הביטחון ממחסור בחימושים ובטילי יירוט, כאשר קצין בכיר הזהיר כי "כשנגיע אל העימות הבא, נגיע אליו פחות מוכנים". באותו דיווח נטען כי במערכת הביטחון סבורים שקיימת "תקלה גדולה בבניין הכוח" שפוגעת ביכולת להיערך לסיבוב הלחימה הבא.
המאבק על הכסף מתנהל אפוא במקביל לניסיון להאיץ את ההצטיידות. לפי דיווחים נוספים, הכספים שאושרו מיועדים בין היתר להשלמת מלאי מיירטים וחימושים, לשיקום אמצעי לחימה שנשחקו במהלך הלחימה ולהזמנות דחופות מהתעשיות הביטחוניות. במערכת הביטחון אף ביקשו לקבל הרשאות להתחייב על רכש ביטחוני בהיקפים גדולים לשנים הבאות.
המהלך להרחבת הייצור המקומי משתלב גם במדיניות רחבה יותר של משרד הביטחון לחיזוק יכולות "כחול לבן". בדוח שפרסם מבקר המדינה לאחרונה הודגש כי לאורך השנים נוונו בישראל קווי ייצור של אמצעי לחימה מסוימים, וכי אובדן יכולות ייצור מקומיות והסתמכות על חומרי גלם ורכיבים מחו"ל עלולים לפגוע ביכולת לספק לצה"ל את הכמויות הנדרשות בעת מלחמה.
במקביל, משרד הביטחון כבר קידם בשנים האחרונות פרויקטים להרחבת העצמאות בייצור חימושי אוויר כבדים וחומרי גלם חיוניים. במשרד הדגישו כי הרחבת התשתית התעשייתית בישראל נועדה לצמצם את התלות ביבוא ולהבטיח רציפות אספקה גם בתקופות של מלחמה או מגבלות על רכש מחו"ל.
כעת, עם המשך המתח מול איראן וההיערכות לאפשרות של מערכה נוספת, במערכת הביטחון מבקשים שלא להסתפק ברכש מיידי אלא לבנות יכולת ייצור שתאפשר לישראל לחדש את מלאי החימושים בכוחות עצמה. מבחינת מערכת הביטחון, כל דחייה בהחלטות התקציביות עלולה להיות מתורגמת בהמשך לא רק לעיכוב ברכש, אלא גם לעיכוב בבניית יכולת הייצור עצמה.
