מאת: אלעד רפאלי – מתכנן פרישה וסוכן פנסיוני
הפרישה של היום כבר אינה בהכרח נקודה שבה מפסיקים לעבוד ביום אחד ועוברים לחיים של פנסיה בלבד.
יותר ויותר אנשים מגיעים לגיל הפרישה כאשר הם עדיין מעוניינים ויכולים להמשיך לעבוד. חלקם ממשיכים אצל אותו מעסיק, אחרים עוברים למקום עבודה חדש, ויש מי שמבקשים להתחיל לקבל קצבה מקרן הפנסיה או מביטוח המנהלים ובמקביל להמשיך לקבל משכורת.
למצב הזה נהוג להתייחס לעיתים כאל "פרישה מדומה" – שילוב בין המשך עבודה לבין התחלת קבלת קצבה.
כאשר מוסיפים לתמונה גם את קצבת האזרח הוותיק, דמי האבטלה, קיבוע הזכויות ומיסוי הקצבה, ניתן להבין מדוע תכנון פרישה אינו מסתכם בשאלה "כמה פנסיה אקבל?".
מהי פרישה מדומה?
במילים פשוטות, פרישה מדומה מתארת מצב שבו אדם מתחיל לקבל קצבה פנסיונית, אך אינו בהכרח מפסיק לעבוד.
כך עשוי להיווצר מצב שבו לאדם יש במקביל מספר מקורות הכנסה:
משכורת + קצבה מקרן הפנסיה או מביטוח המנהלים + ובהתקיים התנאים גם קצבת אזרח ותיק.
היתרון המרכזי הוא האפשרות לייצר הכנסה חודשית גבוהה יותר כבר בתקופת העבודה ולנצל, בהתאם לנתונים האישיים, הטבות מס המגיעות בגיל הפרישה.
עם זאת, התחלת קצבה היא החלטה שצריך לבחון היטב. הקדמת תחילת הקצבה עשויה להשפיע על גובה הקצבה החודשית, על יתרת החיסכון ועל האפשרויות שיעמדו בפני הפורש בהמשך.
לכן אלעד רפאלי – סוכן פנסיוני ממליץ לבחון את הפרישה המדומה כחלק מתכנון כולל ולא כפעולה טכנית של התחלת קצבה.
ומה קורה עם מס הכנסה?
אדם שממשיך לעבוד ומתחיל לקבל פנסיה עשוי לקבל הכנסה משני משלמים – המעסיק ומשלם הקצבה.
במצב כזה יש לבחון את חבות המס הכוללת, את הצורך בתיאום מס ואת האפשרות לבצע קיבוע זכויות לאחר ההגעה לגיל הזכאות ובהתקיים התנאים לכך.
קיבוע הזכויות מאפשר לקבוע כיצד ינוצלו הטבות המס על הקצבה המזכה ועל היוון קצבה, תוך התחשבות בין היתר במענקי פרישה פטורים שנמשכו בעבר.
לכן השאלה אינה רק כמה קצבה ברוטו ניתן לקבל, אלא כמה כסף נטו יישאר לפורש מכל מקורות ההכנסה יחד.
קצבת אזרח ותיק לצד פנסיה
נקודה חשובה מאוד בתכנון היא ההבחנה בין פנסיה לבין קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי.
בין גיל הפרישה לבין גיל הזכאות המוחלטת, הזכאות לקצבת אזרח ותיק עשויה להיות כפופה למבחן הכנסות.
עם זאת, חשוב לדעת כי לצורך מבחן ההכנסות הרגיל לקצבת אזרח ותיק, הכנסה מפנסיה אינה מובאת בחשבון.
לעומת זאת, הכנסות מעבודה והכנסות מסוימות שאינן מעבודה עשויות להילקח בחשבון.
בגיל 70 הזכאות לקצבת אזרח ותיק אינה מותנית עוד במבחן הכנסות, בכפוף כמובן לעמידה בשאר תנאי הזכאות.
המשמעות היא שאדם יכול במקרים המתאימים לקבל בו-זמנית משכורת, פנסיה וקצבת אזרח ותיק.
זהו שילוב שיכול לשנות באופן משמעותי את ההכנסה החודשית של התא המשפחתי.
ומה קורה אם מפסיקים לעבוד ומבקשים דמי אבטלה?
כאן קיימת נקודה שפורשים רבים אינם מודעים אליה.
אדם שמקבל קצבת פרישה מעבודה ובמקביל זכאי לדמי אבטלה אינו יכול בהכרח להניח שיקבל את מלוא דמי האבטלה בנוסף לפנסיה.
על פי כללי הביטוח הלאומי, הכנסה מקצבת פרישה מעבודה בתקופת האבטלה מובאת בחשבון ומנוכה מדמי האבטלה בהתאם לכללים החלים.
לכן לפני התחלת קצבה בתקופה שבה קיימת אפשרות ממשית לסיום העבודה, חשוב לבדוק גם את ההשלכות האפשריות על דמי האבטלה.
לעיתים החלטה שנראית מצוינת מבחינת הפנסיה והמיסוי יכולה להשפיע על זכות אחרת של הפורש.
דוגמה – שלושה מקורות הכנסה בפרישה
ניקח לדוגמה עובד שהגיע לגיל הפרישה וממשיך לעבוד.
הוא מקבל:
משכורת חודשית – 12,000 ₪
קצבה מקרן הפנסיה – 7,000 ₪
קצבת אזרח ותיק – בהתאם לזכאותו ולנתוניו האישיים.
במקום להסתכל רק על הקצבה מקרן הפנסיה, צריך לבחון את כל סל ההכנסות של הפורש.
יש לבדוק את המס על המשכורת, המס על הקצבה, הפטור שניתן לקבל במסגרת קיבוע הזכויות, הזכאות לקצבת אזרח ותיק וההשפעה של המשך העבודה על הזכאות בתקופה שלפני גיל 70.
רק לאחר מכן ניתן לדעת מהי באמת ההכנסה נטו.
ומה אם בעוד שנה העובד מפוטר?
זוהי בדיוק הסיבה לכך שתכנון פרישה צריך להביט מספר צעדים קדימה.
נניח שהעובד התחיל לקבל פנסיה ובמקביל המשיך לעבוד. לאחר שנה הוא מפוטר ומבקש לקבל דמי אבטלה.
כעת הקצבה שהוא כבר מקבל עשויה להיות רלוונטית לחישוב דמי האבטלה.
לכן כאשר אלעד רפאלי בונה תכנון פרישה, המטרה אינה לבחון רק את החודש הראשון לאחר הפרישה אלא ליצור תמונה של מספר תרחישים אפשריים:
המשך עבודה, הפסקת עבודה, התחלת קצבה, משיכת פיצויים, קיבוע זכויות, קבלת קצבת אזרח ותיק ושימוש בחסכונות נוספים.
לא תמיד כדאי למהר למשוך פיצויים
לצד ההחלטה על תחילת הקצבה קיימת גם שאלת כספי הפיצויים.
פורשים רבים רואים את סכום הפיצויים ומיד חושבים על משיכה חד-פעמית.
אלא שמשיכת פיצויים פטורים עשויה להשפיע על הפטור העתידי על הקצבה במסגרת קיבוע הזכויות, ובמקביל היא מקטינה את הסכום שנשאר בחיסכון הפנסיוני.
לעיתים יהיה נכון למשוך חלק מהכספים, לעיתים להשאירם לקצבה ולעיתים לבחור בדרך אחרת – בהתאם לצרכים ולנתונים של הפורש.
המטרה: לבנות "משכורת" חדשה לפרישה
בסופו של דבר, תכנון פרישה הוא למעשה בניית תלוש השכר החדש של האדם לאחר שנות העבודה.
במקום משכורת אחת ממעסיק, ההכנסה יכולה להיות מורכבת ממספר שכבות:
משכורת מעבודה + קצבה פנסיונית + קצבת אזרח ותיק + הכנסה מחסכונות והשקעות + מקורות הכנסה נוספים.
המטרה היא למצוא את השילוב שמייצר לפורש את רמת החיים הרצויה, תוך ניצול נכון של הטבות המס ושמירה על מספיק נכסים ונזילות לשנים הבאות.
פרישה היא תהליך – לא תאריך
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שפרישה מתרחשת ביום אחד.
בפועל, אצל אנשים רבים מדובר בתהליך של מספר שנים.
מתחילים לקבל קצבה, ממשיכים לעבוד, בהמשך מפחיתים את היקף המשרה, מצטרפת קצבת האזרח הוותיק, מבצעים קיבוע זכויות ולבסוף מפסיקים לעבוד לחלוטין.
כל שלב כזה משנה את התמונה הכלכלית.
לכן תכנון נכון צריך לחבר בין פנסיה, מיסוי, פיצויים, קיבוע זכויות, דמי אבטלה, קצבת אזרח ותיק והמשך עבודה – ולא לבחון כל נושא בנפרד.
המטרה של תכנון פרישה היא לא רק לקבל את הכסף שנצבר לאורך השנים, אלא לקבל אותו בצורה הנכונה, בזמן הנכון ובמיסוי הנכון.
