על פי הצעת החוק כפי שדווח באתר .ice , יותר בהוראת שעה לחמש השנים הקרובות פיצול של דירות הגדולות מ-100 מ"ר בפטור מהיטל השבחה וללא צורך בהיתר בנייה. מדובר בתיקון לחוק מ-2017 שאפשר פיצול של צמודי קרקע (וילות וקוטג'ים) ששטחן 120 מ"ר ויותר תוך תשלום מופחת של היטל השבחה בגובה 35% (במקום 50% מערך ההשבחה) ומבלי להזדקק לאישור של תכנית חדשה מהרשות המקומית. אייכלר עצמו הגיש הצעות חוק בנושא פיצול דירות עוד בכנסת השמונה עשרה ופעמים נוספות בזו התשע עשרה והעשרים.
"מצוקת הדיור והמחסור החמור בהיצע דירות קטנות לשוכרים, מחייבת היערכות מיידית למציאת פתרונות. הצפת השוק בקרקעות לבנייה, ככל שהיא יעילה, פתרונה אינה מיידי", נכתב בהצעת החוק הנוכחית. "כיום קיימות בשוק עשרות אלפי דירות גדולות שאינן מושכרות בין השאר עקב העובדה שלשוכרים אין אפשרות לממן החזקת דירה גדולה".
בעוד שהחוק הקודם בדבר פיצול הדירות היטיב בעיקר עם בעלי הנכסים המבוססים, אלה שברשותם בתים ודירות גדולות, הצעת החוק החדשה לא משנה את התמונה באופן מהותי, היות והיא רלוונטית כאמור למי שמחזיק בנכס גדול מ-100 מ"ר.
עם הקלת קריטריון שטח הדירה טרום הפיצול הוקטן בהצעה של אייכלר גם השטח שיוותר לשוכר שיכנס לדירה המפוצלת – מתנאי מינימלי של 45 מ"ר כיום ל-35 מ"ר בחוק החדש. מנגד יצוין כי לראשונה הצעת החוק מבקשת להסדיר את תנאיהם של השוכרים בנכס המפוצל ולקבוע כי לדירות המחולקות יהיו מטבח, שירותים וכניסה נפרדים.
ברשויות המקומיות צפויים להתנגד למהלך שיגדיל את מספר התושבים בשטחן, כשמחד הן יאלצו לספק להם שירותים אולם מאידך יצטרכו לעשות זאת על חשבונן בלבד, מבלי שהתושבים תורמים לקופת הרשות המקומית (מלבד ארנונה כמובן). זו הסיבה שבעיריות מתנגדים גם לפטור מהיטל השבחה על פרוייקטים של תמ"א 38, שכן בסכומים שהן מכניסות מהיטלי ההשבחה הן משתמשות לבניית והרחבה בתי ספר, גני ילדים ותשתיות שונות. התנגדותן זו היא אחת הסיבות גם לסופה של תכנית זו והמעבר להתמקדות בפרויקטים רחבים יותר של התחדשות עירונית.
