ארגון הטרור חיזבאללה אמנם הצליח לשמור על רציפות פיקודית וצבאית לאחר שרשרת החיסולים המדהימה של צה"ל, אך יכולותיו המבצעיות ואיכות ההנהגה שלו נפגעו קשות וטרם שוקמו. כך עולה ממחקר חדש של יובל רוזנברג ממכון עמית למחקר טרור ומודיעין במרכז הממלכתי להנצחה למורשת ולמחקרי מודיעין.
המחקר, שפורסם לראשונה במכון עמית, סוקר את מצבו של הארגון השיעי בלבנון לאחר שלוש שנות לחימה מול ישראל, שבמהלכן חוסלו מרבית מפקדיו הבכירים וראשיו.
כפי שנכתב במחקר: "חזבאללה הצליח לשמר רציפות ארגונית וצבאית למרות הפגיעה חסרת התקדים בהנהגתו, אך ככל הנראה לא הצליח לשקם משמעותית את איכות ההנהגה ואת יכולת הלחימה שאפיינו אותו בתקופת נסראללה".
בנוסף צוין כי "המערכות הצבאיות שניה לחזבאללה נגד ישראל מאז 8 באוקטובר 2023 הובילו לפגיעה קשה בצמרת הארגון עם סיכולים של עשרות מבכירי ההנהגה והפיקוד הצבאי, ובראשם המזכ”ל חסן נסראללה ויורשו המיועד האשם צפי אלדין. כתוצאה מכך, נדרש חזבאללה לאייש מחדש תפקידי מפתח במוסדות החשובים ביותר, תוך שילוב של ותיקי הארגון עם מפקדים חדשים, כאשר מרבית המינויים הבכירים לא פורסמו בפומבי".
מאז שנכנס נעים קאסם לתפקידו כמזכ"ל באוקטובר 2024, הוא מנסה לבסס את מעמדו, לרכז סמכויות ולחזק את מקורביו. עם זאת, המחקר מדגיש כי בניגוד לעבר, קאסם אינו נהנה ממעמד אישי דומיננטי כמו נסראללה, אלא נשען על המנגנונים המוסדיים ועל שיתוף פעולה עם הנהגה ותיקה, כאשר מידת השפעתו על החלטות צבאיות ואסטרטגיות אינה ברורה. בכדי להתמודד עם היכולות המודיעיניות של ישראל, נאלץ הארגון לבצע שינוי מבני עמוק ולשנות את שיטות הפעולה שלו מהיסוד.
כפי שנקבע במחקר: "לנוכח הפגיעה הקשה בדרג הצבאי ובמסגרת המאמצים להקשות על יכולת הפעולה של המודיעין הישראלי להמשיך בחדירה לתוך ליבת הארגון, נדרש חזבאללה לקדם דור מפקדים צעיר ופחות מוכר לצד הגברת המידור והחשאיות, מינוי מספר סגני מפקדים שיוכלו להמשיך את שרשרת הפיקוד במקרה של סיכולים והרחבת העצמאות המבצעית של יחידות קטנות לטובת לוחמת גרילה".
במקביל, המחקר מצביע על מעורבות הולכת וגוברת של משמרות המהפכה מאיראן, המנהלים בפועל את שיקום המערך הצבאי, הכשרת המפקדים והחלפת מנגנוני הפיקוד, לצד מעורבות ישירה בקבלת ההחלטות והכוונה מבצעית בשטח.
לפי ניתוח חוקרי מכון עמית, המעבר ממודל היררכי המבוסס על סמכות אישית של מנהיג חזק למערכת מבוזרת וממודרת אמנם מגביר את שרידות הפיקוד ומקשה על סיכולים ממוקדים, אך במקביל מחליש את הלכידות, התיאום ויכולת קבלת ההחלטות האסטרטגיות.
האתגר המרכזי של ההנהגה החדשה כעת אינו רק איוש השורות, אלא היכולת לייצר הנהגה אפקטיבית שמסוגלת לתאם בין הזרוע הפוליטית, הדרג הצבאי בשטח והתכתיבים מאיראן.
