שלום וברכה מורי ורבותי!
ובהמשך לאהבת ה' אלינו, ובפרט בחודש הרחמים והסליחות חודש אלול, חודש שכבר סיכמנו שלא רועדים בו מפחד, לא נכנסים לדיכאון; אלא להיפך – מודים לקדוש ברוך הוא, שמחים ומאושרים, ורק נזהרים שלא לפספס את ההזדמנות הגדולה והנפלאה הזו.
בעשרת ימי תשובה אנחנו אומרים "אבינו מלכנו".
בימים הללו, לאור המצב הקשה, גדולי ישראל גזרו עלינו גזירה טובה, לומר זאת בכל יום לאחר תפילת העמידה.
"אבינו, מלכנו" – הקדוש ברוך הוא הוא גם אבא שלנו וגם מלך שלנו, אבל הוא מבקש מאיתנו שנזכור תמיד: קודם כל אני אבא ורק לאחר מכן אני מלך. אני לא מלך שמגיע אליך ואומר בוא ואתייחס אליך כאל בני; אלא להיפך, אני אבא שקורא לך "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב).
הוא אומר לך שיש לך אבא שהוא גם מלך, הוא כל יכול, אין משהו שהוא לא יכול להעניק לך, הוא רוצה להעניק לך את הכל בגלל שהוא אבא שלך, והוא יכול להעניק לך את הכל בגלל שהוא מלך. השילוב של אבא ומלך הוא השילוב המדהים והמושלם ביותר.
אבל תזכור קודם כל: "אני אבא ורק לאחר מכן אני מלך!".
"כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה" (משלי ג, יב).
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "מידי פעם יהיו בינינו חילוקי דעות, כביכול; מידי פעם תעשה דברים שלא ימצאו חן בעיני, כי אין מישהו שיעשה רק טוב ולא יחטא, אבל תזכור, שגם כאשר אני מייסר אותך אני עושה זאת כפי שאבא מייסר את בנו, וזה אך ורק מאהבה!".
תזכור את האהבה הזו, תחבק אותה, תנשק אותה, ותחייה עם האהבה הזו בכל ימות השנה ובפרט בחודש האהבה הגדול ביותר מצד בורא עולם אלינו – חודש אלול.
ברכת הצלחה רבה לכולנו.
וברוכים תהיו!
