שלום וברכה מורי ורבותי!
והלילה ליל הקפות שניות.
מה קורה בלילה הזה?
חכמי ישראל באו ואמרו לקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם! הבאת לנו חג נפלא כל כך שנקרא שמחת תורה, רקדנו לכבודך בלילה, ביום ובצהריים. אבל זה מה שאתה ביקשת מאתנו, אנחנו מבקשים ממך לילה אחד נוסף".
על פי הקבלה אנחנו רוצים גם בלילה של מוצאי שמחת תורה לשמוח, להשתולל ולרקוד. והשנה כנראה זה לא יהיה כמו בכל שנה, לא יהיו לנו את התזמורות הגדולות, לא יהיו לנו את הרוקדים, ולא יהיו לנו את כל האנשים, אנחנו נהיה בקבוצות קטנות, עטויי מסכות ואולי אפילו לא נוכל להשקיע על אורגן.
אבל שימו לב טוב מורי ורבותי!
כאשר המאמן, המנצח של המקהלה, מזמין ילד אחד לשיר, זה אומר שהוא אומר לו במילים אחרות: "אני לא צריך תזמורת, אני לא צריך מקהלה. אני רוצה לשמוע רק את קול הטנור המדהים שלך".
אם הקדוש ברוך הוא רוצה אותך בבית שמח ומאושר, הוא אומר לך במילים אחרות: "אני לא רוצה תזמורת ואני לא רוצה אותך 'אחד מתוך אלפי בני אדם', אני רוצה אותך לבד עם אשתך והילדים אוחזים יד ביד ופוצחים בריקוד. מעגל לכבוד ה' יתברך. ואני, הקדוש ברוך הוא, יחד עם כל מלאכי רום, מצמידים פוקוס לבית שלך ומסתכלים ורווים נחת".
כי אם ה' היה צריך אותנו יחד הוא היה משאיר אותנו יחד, אם ה' רוצה אותנו יחידים זה אומר שהוא אומר לכל אחד מאתנו: "דווקא בסגר, דווקא בבידוד, דווקא בבדידות, אני רוצה לשמוע אותך, לראות אותך ולפצוח יחד איתך בריקוד".
השנה, יותר מכל שנה אחרת, לא נכנסים לדיכאון, לא נכנסים לעצבות ולא מורידים פרופיל; בדיוק להיפך – קופצים, עולים, מחזקים את השמחה ורוקדים יד ביד עם הקדוש ברוך הוא, וזוכים לשמחה עצומה ולאושר נצחי.
ברכת הצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
