מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, יוסף שווינגר, הופיע הבוקר (שני) בפני ועדת החקירה לאסון במירון שוינגר ציין בפתח עדותו כי הוא נרגש מאוד ונסער וציין כי עבר לאחרונה ניתוח מעקפים מסובך.
בעדותו המקדימה על שנים עברו סיפר כי: "בשנת 2001 הגעתי לראשונה למקום ואני מגלה הפנינג לאורך כל ציר האתר, דוכנים שונים, מוזיקה רועשת, היה צריך להתאמץ כדי להבין שמדובר באתר קדוש. דם שחיטה שנשפך במעברים. זה היה מראה נורא שלא מתאים לאתר בכלל ובטח לאתר קדוש. הבנו שצריך לשנות את התפיסה הניהולית של המקום. יחד עם המשטרה פינינו דבר ראשון את כל הדוכנים בציר העלייה".
"בעקבות דו"ח מבקר המדינה בשנת 2008, סוף סוף המדינה הבינה שצריכים להתייחס לאתר הרשב"י באופן רציני, ואז הוקמה מנהלת התחבורה, הארגון עבר מ'אגד' למשרד התחבורה. מישהו היה צריך לנתב את הכל, לדאוג לחניה מסודרת. אנחנו היינו קבלן הביצוע להנחיות של אגף התנועה".
שוינגר סיפר כי חוקרי המשטרה נהגו בו באגרסיביות גדולה ופתחו ארונות בביתו, כמו כן החרימו לו ולעמיתו ישראל דרעי אלפי מסמכים, "בטלפון הנייד שלקחו לי יש תמונות אחרונות של רעייתי המנוחה ושל אמי המנוחה שנפטרה השנה. כל החומר נלקח מאיתנו. ביקשתי והתחננתי 'תחזירו לי את המכשיר', לא קיבלתי את זה. אמרו לי שזו החלטה של הוועדה. הגעתי לפה פחות מוכן בחסר גדול ביותר".
"ההכנות להילולה היו מעט מבולבלות. כמה ימים לפני ההילולה – לא היה ברור שהילולה תתקיים. היה את הסיפור של הקורונה. היו דיונים עם משרד הבריאות. עד הרגע האחרון עוד לא היה ברור המתכונת. לא ידענו לקראת מה להיערך".
על האירוע עצמו סיפר: "הייתי במתחם תולדות אהרן ועמד לידי מפקד איחוד הצלה, שמעתי בקשר שלו שקורה משהו חשבתי אירוע קטן, אבל הפסיקו את המוסיקה 3 פעמים וצעקו הצלה הצלה, הבנתי שקרה משהו לא פשוט, התקרבתי למקום ונחסמתי על ידי המשטרה, ואז שמעתי שיש כבר 4 הרוגים לא הבנתי איך הגיוני שתוך זמן קצר כזה אנשים כבר נהרגו, התקרבתי עוד קצת ראיתי 14 גופות. חזרתי למשרד ובדרך אבא של אחד ההרוגים צעק לי 'שוינגר למה שמת מחסום' ולא שמתי שום מחסום".
שוינגר סיפר בבכי לחברי הוועדה: "מאז האירוע אני חצי בן אדם, שליש בן אדם. חיי אינם חיים מאז. עברתי הרבה בחיי. יש את החיים שלי לפני מירון ואחרי. לא משנה אם אני אשם או לא הלילה הזה ילווה אותי עד יומי האחרון".
