מחקר חדש של ארגון "יד לבנים" שופך אור על הקשיים של משפחות שכולות לחזור לשגרת החיים ולמעגל התעסוקה. המחקר, שהתבסס על סקר בקרב 205 בני משפחה שכולים, מצא כי יותר משליש מהם (34%) לא חזרו לעבודה. נתון זה כולל אחוז גבוה של אלו שניסו לשוב אך נאלצו לעזוב את מקום עבודתם.
65% מהמשיבים חזרו לעבודה. עם זאת, 21% לא חזרו כלל, ו-13% ניסו לחזור אך עזבו. חוסר החזרה לעבודה של בן משפחה אחד משפיע על שאר בני המשפחה ומקטין את הסיכויים שלהם לחזור לשגרה תעסוקתית.
עובדי המגזר הציבורי שבו לעבודה בשיעור גבוה (74.7%), לעומת עובדי המגזר הפרטי (59%). שכירים חזרו לעבודה בשיעור של 68.8%, לעומת 39.1% בלבד בקרב עצמאים. בקרב סטודנטים נרשם שיעור חזרה גבוה של 80%. בעלי שכר גבוה שבו לעבודה בשיעור של 83.1%, לעומת בעלי שכר נמוך (46.7%).
המחקר מציין באופן מיוחד את האחים השכולים כקבוצה שנפגעה במיוחד, כאשר רבים מהם לא מצליחים לשוב לעבודה עקב היעדר הכרה ותמיכה כלכלית.
יו"ר "יד לבנים", אלי טהר, אמר כי הנתון של 34% שלא חזרו לעבודה הוא "בלתי נתפס" ומהווה "קריאת השכמה לפני שיהיה מאוחר מדי". מנכ"ל הארגון, מושיק אביב, הוסיף כי "ממצאי המחקר המטלטלים מחייבים את משרדי הממשלה, הכנסת והביטוח הלאומי לפעול יחד ולבנות מענה יסודי ומקיף". הוא הדגיש את הצורך הבוער לטפל באוכלוסיית האחים והאחיות השכולים, אותם הגדיר "קבוצה שקופה שאינה זוכה להכרה".
