נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הלילה (שישי) כי הושגה לדבריו פריצת דרך משמעותית במסגרת המגעים לעתיד רצועת עזה, כאשר מועצת השלום הצליחה להגיע להסכם עם חמאס ושאר הארגונים החמושים על מתווה לפירוק מנשק. ההכרזה, שעוררה עניין רב בזירה המדינית, מגיעה בזמן שבישראל עדיין מדגישים כי פירוז מלא של הרצועה הוא תנאי יסוד לכל התקדמות מדינית או ביטחונית.
על פי הודעת טראמפ שפורסמה ברשת Truth, ובהמשך לדיווחים שפורסמו בסוכנויות הידיעות רויטרס ו־AP ובערוץ אל ג'זירה, ההסכם נועד להוביל לסיום שלטון חמאס ברצועה, להעברת הניהול לידי ממשלה פלסטינית חדשה וליצירת מנגנון בינלאומי שיפקח על יישום הפירוז.
בפוסט שפרסם כתב טראמפ: "זהו צעד כביר לקראת שלום וביטחון ברי-קיימא. הסכם זה הוא צעד קריטי לקראת המצב שבו עזה תנוהל סוף-סוף על ידי ממשלה פלסטינית חדשה, שתעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם מועצת השלום כדי לסייע לעם הפלסטיני. במקביל, ישראל תזכה לביטחון שהיא ראויה לו, כאשר עזה לא תשמש עוד כבסיס למתקפות טרור".
עוד הוסיף הנשיא: "לא נאפשר לאיום שעלה מעזה ב-7 באוקטובר להיבנות מחדש. תחת הסכם זה, עזה תהיה סוף-סוף בידיה של ממשלה פלסטינית חדשה המשרתת את עמה".
טראמפ הודה למצרים, קטר וטורקיה על חלקן בתיווך בין הצדדים. בממשל האמריקני טענו כי בחודשים האחרונים התקיים תיאום רציף עם ישראל, אף שבירושלים שמרו על הסתייגויות לאורך כל הדרך. גורם אמריקני אמר: "ב-8 החודשים האחרונים פעלנו להבטיח שתושבי עזה יקבלו סיוע בלי שחמאס ירוויח מכך". עוד הצהיר: "היה תיאום צמוד עם ישראל בכל שלב. הם היו מאוד סקפטיים, אבל הם לא מתבקשים כעת לעשות הרבה – זה לא מבוסס על אמון אלא על מילוי תנאים. נדאג לכך שישראל תעמוד גם היא בהתחייבויותיה".
לפי המתווה, תהליך פירוק הנשק יתבצע בשלבים. תחילה יועבר הנשק שבידי המשטרה ברצועה, לאחר מכן יפורקו אמצעי הלחימה הכבדים, מחסני התחמושת והמנהרות, ורק בשלב האחרון יטופל הנשק האישי, בהתאם לחקיקה הפלסטינית ובפיקוח כוח ייצוב בינלאומי.
גורם במועצת השלום אמר: "לראשונה חמאס והפלגים הסכימו לקבל את כל המתווה ועל הדרך ליישם אותו. יהיה מונופול מוחלט על הנשק ותהיה יציאה מוחלטת של חמאס מניהול עזה. אין שטחים אפורים. בסוף התהליך, ממשלת המעבר שתוקם על ידי מועצת השלום היא שתשלוט באופן מלא על הנשק בעזה".
לדבריו, "כל הפעילות הצבאית בעזה צריכה להיפסק בהתאם לפרוטוקול שארם א-שייח'". עוד הוסיף: "ישראל צריכה לעמוד בדרישות לסיוע הומניטרי ולהפסקת פעולות צבאיות. חמאס והפלגים צריכים גם הם להפסיק כל פעולות צבאיות מכל סוג. אחרי פרסום הדרישות ייקבע במשך שבועיים לוח הזמנים ליישום הצעדים. כל צעד יהיה תלוי ביישום הצעד שקודם לו".
בהתייחס לנסיגת צה"ל מהרצועה אמר אותו גורם: "התוכנית קובעת שזה יהיה הדרגתי במסגרת לוח זמנים שעדיין לא סוכם. אי אפשר לצפות שישראל תיסוג אם יש עדיין איום חמאס בעזה". בממשל האמריקני הוסיפו: "אנחנו משוכנעים שישראל תעמוד בהסכם ואם היא לא תעשה זאת טראמפ יהיה מאוד מאוד מאוכזב. אנחנו מאמינים שישראל תמשיך להיות שותפה טובה ושתעמוד בדרישות".
במקביל, מנכ"ל מועצת השלום ניקולאי מלאדנוב כתב ברשת X: "זה דרש חודשים של משא ומתן קשה כדי להגיע לכאן, והיו מספר נקודות שבהן לא האמנתי שנצליח. מה שכתוב בהסכם משנה, מה שיקרה בהמשך משנה אפילו יותר. היישום והאימות חייב להיות אמיתי". הוא הוסיף: "באופק נמצאת עזה שתיבנה מחדש, מנוהלת על ידי פלסטינים ובשלום עם ישראל, וכן פתרון משמעותי לסכסוך הישראלי-פלסטיני. זאת העבודה כעת".
לפי טיוטת המסמך שפורסמה באל ג'זירה, פירוק הנשק הכבד, פירוז המנהרות וסגירת אתרי הייצור הצבאי יחלו רק לאחר השלמת התחייבויות השלב הראשון של פרוטוקול שארם א שייח', ובהן הרחבת הסיוע ההומניטרי והפסקת הפעילות הצבאית. עוד נטען כי ועדת טכנוקרטים פלסטינית תהיה הגוף היחיד שינהל את מאגרי הנשק, כאשר שום אמצעי לחימה לא יועבר לידי ישראל או לכל גורם שאינו פלסטיני.
בממשל האמריקני התייחסו גם למעורבות איראן וטענו: "איראן היתה רוצה שחמאס לא יסכים לעסקה, אך לדבריו – "איראן נטשה את חמאס לפני זמן מה וחמאס מבין שעליהם לעשות מה שטוב להם ולבני עמם". הוא הוסיף: "איראן ניסתה לשכנע אותם לא להסכים לעסקה אבל התגברנו על כך".
באשר לרשות הפלסטינית אמר הגורם האמריקני: "אנחנו מקימים משרד תיאום איתם אבל הם צריכים להוכיח שהם יכולים לנהל את הגדה המערבית ולעשות רפורמות, ואם יצליחו בכך אז אולי נכניס אותם לעזה. עד עכשיו הם לא היו יעילים בגדה. אנחנו מדברים גם עם מוחמד דחלאן והוא תורם הרבה ידע".
לצד האופטימיות שמפגינים בוושינגטון, בישראל טרם אימצו את המתווה. בימים האחרונים דווח כי ירושלים הבהירה שהסכמה לנסיגת כוחות תהיה אפשרית רק לאחר פירוז מלא של חמאס, בעוד שעל פי הטיוטה שפורסמה באל ג'זירה, שני התהליכים אמורים להתבצע במקביל ובהדרגה. גם בדיווחים בינלאומיים הודגש כי נותרו מחלוקות משמעותיות סביב סדר השלבים והפיקוח על ביצוע ההסכם, וכי ישראל טרם מסרה אישור רשמי למתווה כפי שהוצג.
