בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, פסל היום (חמישי) פה אחד את החלטת הממשלה על סגירת גלי צה"ל, לאחר שקיבל את העתירות שהוגשו נגד המהלך. פסק הדין ניתן בהרכב השופטים יחיאל כשר, דפנה ברק ארז ואלכס שטיין, ובמסגרתו נקבע כי החלטת הממשלה התקבלה על יסוד "שיקול זר ופסול" הנוגע לחוסר שביעות רצון של מקבלי ההחלטה מתכני השידורים.
אלא שבפסק הדין קיימת גם קביעה משמעותית נוספת: בג"ץ עצמו קבע כי הממשלה הייתה מוסמכת לקבל החלטה בדבר סגירת התחנה, ודחה את הטענה שלפיה סגירת גלי צה"ל מחייבת חקיקה ראשית. כלומר, המחלוקת לא הייתה סביב עצם סמכותה של הממשלה לעסוק בעתידה של התחנה, אלא סביב השיקולים שלטענת בית המשפט עמדו בבסיס ההחלטה.
השופטים קבעו כי השתכנעו מבחינה עובדתית שההחלטה נבעה מחוסר שביעות רצון של מקבלי ההחלטה מכך ששידורי התחנה, לתחושתם, מנוגדים לעמדותיהם. עוד ציינו כי לאחר שניתן צו על תנאי, הממשלה לא פעלה כדי להוכיח אחרת.
המשמעות היא שלמרות שהממשלה החזיקה בסמכות לקבל את ההחלטה, בג"ץ התערב בשיקול הדעת וקבע כי הדרך שבה הופעלה הסמכות אינה יכולה לעמוד. בכך מצטרף פסק הדין למחלוקות הציבוריות החריפות סביב גבולות ההתערבות של בית המשפט בהחלטות של הממשלה הנבחרת.
לצד הפסילה, השופטים הבהירו כי אינם שוללים את האפשרות לסגור את גלי צה"ל בעתיד. לפי פסק הדין, הממשלה יכולה לקבל החלטה חדשה בנושא, ובלבד שזו תתקבל כדין ועל בסיס שיקולים שבית המשפט ימצא ענייניים. השופטים גם הדגישו כי אינם נוקטים עמדה ביחס לתכני השידורים של התחנה.
החלטת הממשלה על סגירת התחנה התקבלה בדצמבר 2025, כאשר נקבע כי שידורי גלי צה"ל יופסקו לכל המאוחר ב־1 במרץ 2026. בעקבות ההחלטה הוגשו שורה של עתירות, בין היתר מצד התנועה למען איכות השלטון בישראל, האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, מועצת העיתונות בישראל וועד עובדי גלי צה"ל. במסמכים שהוגשו במסגרת ההליך נטען, בין היתר, נגד עצם ההחלטה לסגור את התחנה.
השופט יחיאל כשר סיכם את פסק הדין באמירה חריפה נגד שימוש בסמכות שלטונית כדי להשתיק עמדות שאינן מקובלות על מקבלי ההחלטות: "לא ניתן להסכין לכך שבעל סמכות שלטונית יחליט שמשום שדברי שדרן אינם נושאים חן בעיניו, יש 'לסגור את המיקרופון' של השדרן. שלטון הפועל כך פועל באופן בלתי דמוקרטי בעליל, שהרי אבן היסוד שעליה נשען כל שלטון דמוקרטי היא ההכרה בכך שהשלטון אינו רשאי להשתמש בכוחו כדי להשתיק את מי שדעותיו אינן לרוחו".
פסק הדין צפוי להצית מחדש את הוויכוח הציבורי על גבולות סמכותו של בג"ץ מול הממשלה: האם די בכך שהממשלה פועלת במסגרת סמכותה כדי להותיר את ההחלטה בידה, או שבית המשפט רשאי לבחון לעומק את השיקולים והמניעים שהובילו אותה להחלטה ולפסול אותה כאשר הוא סבור כי אלה אינם ראויים.
בשלב זה, סגירת גלי צה"ל נעצרת. הממשלה תוכל לנסות ולקדם את המהלך מחדש, אך תידרש לעשות זאת במסגרת התנאים שקבע בית המשפט בפסק הדין. אם כי בתקופת בחירות, המהלך כלל אינו קיים על הפרק.
