שעון החול החל לרוץ עבור ממשלת בריטניה, לאחר שנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי הציב לה דרישה חדה וממוקדת: להפסיק מיד את כל עבודות חיפוש והפקת הנפט במרחב הימי של איי פוקלנד. הנשיא איים כי אם המהלך לא ייעצר בתוך שבועיים, ההשלכות המשפטיות יופעלו במלואן.
על פי דיווח ברשת ה-BBC, העימות הנוכחי מצטרף למתיחות דיפלומטית גבוהה ולביקורת פומבית חריפה שהטיח מיליי באו"ם במהלך עצרת הכללית, בטענה שהארגון מתעלם מזכויות ארגנטינה באיים. בתגובה לדברים, שר ההגנה הבריטי דחה את האיומים ועקץ כי לבואנוס איירס אין את היכולת המעשית להשתלט על השטח בכוח הזרוע.
המוקד המרכזי של המחלוקת הוא פרויקט "אריה הים" (Sea Lion), שדה ענק הממוקם כמאתיים ותשעה קילומטרים מהאיים וטומן בחובו הערכות של כ-1.7 מיליארד חביות נפט. המיזם מנוהל כשותפות בין חברת "רוקהופר אקספלוריישן" הבריטית המחזיקה בשלושים וחמישה אחוזים, לבין חברת "נאוויטאס פטרוליום" הישראלית שמחזיקה בשישים וחמישה האחוזים הנותרים, כששתי החברות פועלות תחת רישיונות רשמיים שהוענקו להן מצד בריטניה.
מיליי הכריז כי הנחה את גורמי המקצוע במדינתו להיערך להליך משפטי בינלאומי מחייב. בחשבון הX שלו כתב: "הוריתי למשרד החוץ ולצוותים המשפטיים שלנו לפתוח בבוררות בינלאומית נגד בריטניה בגין ביזה בלתי חוקית של משאבינו באמצעות פרויקט אריות הים באגן מלווינס הצפוני. אם תוך שבועיים בריטניה לא תפסיק את הניצול הבלתי לגיטימי, נפנה לבית הדין הבינלאומי למשפט הים".
המאבק סביב האזור נובע ממחלוקת היסטורית עמוקה על הריבונות, כאשר ארגנטינה רואה באיזורים אלו, המכונים בפיה "מלווינס", טריטוריה שנלקחה ממנה בידי הבריטים בשנת 1833, ואף נלחמה עליהם במלחמת איי פוקלנד בשנת 1982. מנגד, בריטניה נשענת על שליטתה ארוכת השנים ועל תוצאות משאל עם שנערך בשנת 2013, שבו רוב מוחלט של תשעים ותשעה אחוזים ושמונה מתושבי המקום בחרו להישאר תחת הכתר הבריטי.
