שבועיים לפני הבחירות, פרישתו של בני גנץ מהמרוץ פותחת מחדש את שאלת חלוקת הקולות בין הגושים. במקביל, מפלגתו של עופר וינטר נמצאת מתחת לאחוז החסימה, והלחץ לפרישה גובר.
יו"ר כחול לבן הודיע היום בצהריים כי מפלגתו לא תתמודד בבחירות הקרובות. כעת נותר לבחון לאן ינדדו מצביעיו של גנץ, והאם פרישתו תסייע לגוש הימין או דווקא למפלגות גוש השמאל.
הסוקר שלמה פילבר התייחס לפרישת גנץ בחשבון ה־X שלו והזכיר את עמדותיו הפוליטיות לאורך השנים: "גנץ היה הראשון ששבר את החרם על הימין ושילם על כך. היחיד שקרא לממשלת אחדות. היחיד שהביע התנגדות עקרונית לממשלת מיעוט בתמיכת הערבים".
פילבר הוסיף כי לפי הסקרים הפנימיים, גם בקרב תומכיו של גנץ נרשמה העדפה לנתניהו על פני מועמדים אחרים. "בסקרים הפנימיים תומכיו (המעטים) העדיפו את נתניהו כראש ממשלה על פני אייזנקוט, בנט או ליברמן. לא יהיה מופרך להעריך שרבים מהמנדט של תומכיו יעדיף מפלגות ימין על פני גות בגוש השמאל" כתב פילבר
במקביל, גם עתידה של מפלגת עופר וינטר עומד במוקד השיח הפוליטי. בראיון שהעניק לגלי ישראל, התייחס פילבר למגמות בקרב תומכי וינטר ולהשפעת העימותים הפוליטיים על מצביעיו: ״ככל שהוא נכנס לקונפליקט עם הליכוד, עם הימין ועם אחרים – זה גרם לחלק לא קטן מתומכי הימין המקוריים שלו לחזור לימין. היום כבר די ברור שהוא טוב לנתניהו, הוא מתחיל לקבל גם קולות של בוחרי גנץ, ליברמן, בנט״.
פילבר העריך כי מפלגתו של וינטר עדיין מתקשה לעבור את אחוז החסימה: "היום פחות או יותר, נאמר ככה, הוא עומד מתחת לאחוז החסימה בין שניים לשלושה אחוזים, וזה מתחלק פחות או יותר חצי-חצי".
על רקע הנתונים, פרישת גנץ עשויה להשפיע גם על המאבק של מפלגות קטנות לעבור את אחוז החסימה. במערכת הפוליטית גוברים הקולות הקוראים לוינטר לפרוש מהמרוץ, אך בשלב זה לא נמסרה הודעה על פרישה מצדו.
