אמש נערך בעיר פתח תקווה כינוס בחירות של 'יהדות התורה' בו נטלו חלק כל רבני הקהילות בראשות מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש. את הכינוס פתח יו"ר יהדות התורה יעקב אשר שאמר: אחד הדברים החשובים כל כך במערכה הגדולה הזאת הוא להבין עד כמה חסרת תקדים התחושה שרודפים אותנו. במשך ארבע שנים אנחנו חווים מתקפות וביזוי. לציבורים אחרים הם יודעים לקרוא אזרחים, אבל כלפי הציבור החרדי מתייחסים כעריקים. בדרכים שונות מנסים לפגוע בעצם יסודותיו של הציבור החרדי ולערער את עולמו, ולכן, לבחירות האלה יש משמעות שחורגת ממספר המנדטים.
כשסופרים את הקולות, אפשר ללמוד מהם מסקנות על כוחו של הציבור ועל עמידתו לצד התורה. אם חלילה מספר הקולות יפחת, ואם אפילו יישאר כפי שהיה, למרות הריבוי הטבעי בלע"ר, עלולים לראות בכך סימן שהלחץ והמתקפות נושאים פרי – ולהמשיך באותה הדרך, אבל אם במוצאי הבחירות יתברר שמספר הקולות גדל, ושציבור גדול, הכולל דורות של לומדי ישיבות ובניהם, עומד איתן תחת הנהגתם של גדולי ישראל, יהיה בכך מסר ציבורי ברור – הציבור נאמן לדרכו, עומד על עקרונותיו ואינו מוותר על עולם התורה, זהו כוחו של קידוש השם ברבים, להראות את עוצמתה של הנאמנות לתורה ואת עמידתו של הציבור החרדי גם לנוכח האתגרים.
לאחר מכן דיבר ח"כ יצחק פינדרוס: היום כמעט אין מצע למפלגות. אבל אין מפלגה אחת שמתמודדת בבחירות, שאין לה תוכנית לציבור החרדי. בכל תחום יש מי שמציג תוכנית סדורה ומי שפחות. זאת אומרת שהם מבינים שקיום העולם, לא קיום עולם הישיבות דווקא, אלא קיום העולם תלוי בדבר אחד, במה שכתוב כאן על הקיר – הזכות להיות חרדי. כי אם לא, למה מפלגות מכל גווני הקשת, לכולם יש תוכנית סדורה איך להתמודד עם הבעיה הכי גדולה בארץ ישראל "הבעיה החרדית", וזו בדיוק הנקודה, אם כל כך הרבה מפלגות, מכל גוני הקשת הפוליטית, מקדישות לכך תשומת לב, סימן שהן מבינות כמה זה קריטי, וכמה חשוב לצאת להצביע.
לאחריו נשא את המשא המרכזי מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש: אנחנו אומרים תמיד שהמציאות שבה אנחנו חיים בארץ ישראל היא בגדר ניסים ונפלאות. בתוך כל הקשיים והאתגרים, אנחנו זקוקים לסייעתא דשמיא גדולה, חז״ל מלמדים אותנו עד כמה הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא מחייב אותנו לאחריות ולמסירות. לכן, אסור לנו להיות אדישים למצב.
אנחנו צריכים לפעול בכל הכוח למען חיזוק היהדות החרדית בארץ ישראל, מתוך אמונה שאם נעשה את המוטל עלינו, הקדוש ברוך הוא יסייע בידינו. ואסור בשום פנים ללכת למקום אחר ולהצביע למישהו אחר. כל הבחור ישיבה וכל אדם חרדי אפילו עם יש לו מרמור צריך להצביע דווקא לדגל התורה, כי אם לא זה יגרום ליותר גרוע.
לאחר מכן נשא דברים ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה הגר"ד כהן: כאשר אנחנו מגיעים היום לבחירות, ובפרט לבחירות האלה, צריך להבין שמדובר במושגים אחרים לגמרי מאלה של אזרח רגיל שמגיע לקלפי. אצלנו, אין מדובר רק בשאלה איזה נציג מוצא חן בעינינו יותר ואיזה פחות. מבחינתנו, מדובר במאבק על קיום התורה ועל עתידו של עולם התורה, צריך להניח את הדברים על השולחן כפי שהם סוגיית הגיוס עומדת בלב המאבק, ולצדה החשש מפגיעה בסמינרים, בתלמודי התורה ובישיבות הקטנות, ויש כאן נקודה נוספת, יסודית לא פחות חשוב, אנחנו לא בוחרים בנציג כזה או אחר – אנחנו מביעים את נאמנותנו לרבותינו, מעתיקי השמועה. הנציגים הם שליחים, שתפקידם לפעול מכוח הוראתם ולהשמיע את קולם של גדולי ישראל, ולכן, מעבר להצבעה עצמה, עומד כאן עניין יסודי של אמונת חכמים, הנאמנות להכרעת רבותינו והנכונות ללכת בדרך שהם מתווים לנו.
ראש ישיבת אור ישראל הגר"י רוזן אמר: גם הרשעים הגדולים ביותר, בעומק ליבם, יודעים את האמת, אלא שהם אינם מוכנים להכיר בה, ולצערנו, זה בדיוק המצב שבו אנחנו נמצאים היום, חוק הגיוס אינו הדבר שבאמת מטריד אותם. בעומק ליבם הם יודעים שאנחנו אלה שממשיכים את מסורת היהדות, אבל הם אינם מוכנים להכיר בכך. הם רואים לנגד עיניהם שהציבור הולך ומתקרב לתורה, וגם בכך הם אינם מוכנים להכיר – מתוך כך, הם קיבלו החלטה לפעול לפירוק החברה החרדית ולניפוצה. זו, לטענתנו, המטרה העומדת מאחורי המהלכים הללו, אבל עומדת לנגד עינינו הזדמנות משמעותית. כאשר יהודי נכנס לקלפי ומצביע ג׳, הוא מבטא את נאמנותו לתורה, וכאשר בסוף היום סופרים את הקולות ורואים את היקף התמיכה, המסר מקבל ביטוי ציבורי ברור,
זו תכלית ההצבעה, להראות את כוחו של הציבור ואת עמידתו לצד התורה.
ראש ישיבת חברון הגר"י חברוני אמר: אנחנו מכריזים שאנו בוחרים בהשם יתברך, אנחנו בוחרים בתורה!ידוע מה שאמר החזו"א זצ״ל, שכאשר שאלו אותו על הבחירות, הרי לכאורה אין סיכוי להכניס נציג, השיב החזו"א שהבחירות אינן רק בשביל להכניס נציג. הבחירות הן הכרזה – אנחנו עובדים את הקב"ה, ונאמנים להקב"ה ונאמנים לגדולי ישראל, באחת המסעות של קרן עולם התורה, שאל אותי יהודי ברוך השם, יש כל כך הרבה לומדי תורה, מדוע צריך להגדיל עוד? השבתי לו, העולם שסביבנו הוא עולם של חושך, עולם שמפורק לגמרי. ואנחנו המעוז האחרון של מציאות של בני אנוש, של בני אדם, וכל שכן של בני תורה, וכל יהודי שבוחר, וכל יהודי שמכריז מי לה׳ אליי, מבטא את הנאמנות שלו לתורה ולגדולי ישראל. כאשר גדולי ישראל מכריעים, וכלל ישראל נשמעים להוראתם, אנחנו מקווים שבעזרת השם, בזכות ההתלכדות הזאת סביב התורה, הקדוש ברוך הוא יציל אותנו ויושיענו.
הגר"ש גוטפריד רב שכונת גני ועמישב אמר: זו ההזדמנות שלנו, פעם בארבע שנים, לקיים את הדבר הזה. באמצעות לקיחת פתק עם האות ג׳, אנחנו יכולים לפעול למען התורה ולהשפיע על ארבע השנים הבאות. ההצבעה של כל יחיד מצטרפת להצבעות של כולם, וכך נבנה כוחו של הציבור. החפץ חיים המשיל זאת לאיסוף כסף להכנסת כלה: אחד נותן שקל, השני מוסיף שקל, והשלישי מוסיף עוד שקל, עד שמצטבר הסכום הדרוש לחתונתה. נמצא שכל אחד ואחד מהתורמים היה שותף ממש בהכנסת הכלה לחופה, כך גם בענייננו – כל קול מצטרף לקולות האחרים, וכל אחד שותף במאמץ המשותף להחזיק את עולם התורה. וכאשר אדם מצביע בעצמו ומעודד גם אחרים להצטרף, הוא מרבה את חלקו בזכות הציבורית הזאת, שנזכה לקדש שם שמיים ברבים, להרבות כבוד שמיים ולהמשיך להחזיק את עולם התורה!
הגרב"צ רוזנברג רב קהילות במרכז העיר פ"ת: המטרה שלהם זה לא לגייס את לומדי התורה ולגרום להם ללכת לעבוד, אלא המטרה שלהם זה להכניס את הרפורמים לארץ ישראל. וזה כמובן הרס היהדות. וכולנו באמת חרדים מהעניין הזה והנושא הזה, ולכן על כל אחד לעשות מאמץ להגדיל שם שמים והזעקה של מי לה' אלי זה בעצם ההצבעה.
הגרב"צ קוק גאב"ד מרכז פ"ת אמר: מרן רבנו הרב אלישיב זצ״ל כתב שההצבעה בבחירות אינה רשות אלא חובה. וכאשר מדובר בחובה, במצווה, יש לגשת לדברים בצורה אחרת לגמרי. אין זו פעולה של רשות, אלא דבר שמוטל עלינו, והנפקא מינה היא בשלושה מישורים: במחשבה, בדיבור ובמעשה, במחשבה – להבין את גודל החשיבות, ולשמוח בהזדמנות שנפתחת בפנינו בעוד כשבוע. הזדמנות שאינה חוזרת על עצמה בכל יום, אלא רק אחת לכמה שנים.
בדיבור – לא לגשת לעניין בזלזול או באדישות, אלא לדבר עליו מתוך הכרה בחשיבותו, ולהעביר את המסר גם למכרים ולידידים, במעשה – לפעול בפועל, לנצל את ההזדמנות, ולסייע לכך שגם הסובבים אותנו יבינו את החשיבות ויפעלו בהתאם.
הגר"מ רוט רב קהילת חברון גני הדר: לפני כשישים שנה, היה ספר קודש מונח על השולחן, והרב מבריסק זצ״ל אמר: אילו היה מותר לי להניח את ידי על ספר הקודש הזה, להישבע בנקיטת חפץ ולומר שכל מה שהם רוצים הוא לעקור את הדת — הייתי עושה זאת, באותם ימים, הדברים נשמעו כמעט כמו חלומות באספמיא. מה הם בסך הכול רצו? להקים מדינה? אבל הרב מבריסק זצ״ל הבהיר שהמטרה שלהם עמוקה הרבה יותר, והיא לעקור את הדת. ולצערנו, היום אנחנו רואים עד כמה דבריו מהדהדים במציאות שלפנינו. ומהי הדרך שהורו לנו גדולי הדור, למנות נציגים נאמנים, לתת בידיהם את החנית ואת הכוח להיאבק למען התורה, ולשלוח אותם לעמוד על משמרתה, זו האסטרטגיה שהורו לנו גדולי ישראל, וזו הדרך שבה אנו מצווים לפעול.
