קמפיין ההפחדה של קבוצת ההאקרים הפרו-איראנית חנדלה יוצא מהמרחב הדיגיטלי אל הרחובות בישראל: עלונים עם קוד QR ותוכן מאיים נמצאו בתיבות דואר במספר כתובות בצפון תל אביב. הקבוצה נטלה אחריות וטענה כי פעיליה חילקו את הכרוזים במהלך הלילה. המשטרה פתחה בחקירה, אך השאלה המרכזית נותרה פתוחה: מי עומד מאחורי ההפצה הפיזית והאם גורמים ישראלים הופעלו בשליחות איראן?
הבוקר התקבלו במשטרה דיווחים על עלונים שהונחו בתיבות דואר במספר מוקדים בצפון העיר. על גבי העלונים מופיע קוד QR המפנה לדף אינטרנט שבו, על פי החשד, מופיע תוכן מאיים. שוטרי מרחב ירקון הגיעו לכתובות שעליהן דווח, אספו ממצאים והחלו בבדיקת נסיבות הפצת הכרוזים.
אלא שמאחורי העלונים מסתתר סיפור רחב יותר. קבוצת ההאקרים הפרו-איראנית חנדלה (Handala) פרסמה הודעה שבה נטלה אחריות להפצת הכרוזים, וטענה כי עשרות פעילים מטעמה הסתובבו במהלך הלילה בין בנייני מגורים בתל אביב וחילקו אותם. הקבוצה אף פרסמה תיעודים של העלונים שהונחו, לטענתה, בתיבות הדואר. עם זאת, הטענות בדבר זהות המחלקים והיקף ההפצה טרם אומתו באופן עצמאי.
הכרוזים נושאים את הכיתובים 'ללא מים' ו-'ללא חשמל', ומפנים באמצעות קוד QR להודעת איום של הקבוצה. במסגרת הקמפיין מאיימת חנדלה כי במקרה של תקיפה ישראלית נוספת נגד תשתיות האנרגיה של גורמים באזור, גם תשתיות ישראליות יהיו יעד. בין היתר הוזכרו תחנות כוח, בתי זיקוק ומתקני התפלת מים.
הבחירה להפיץ את המסר דווקא בתיבות הדואר של אזרחים אינה מקרית מבחינת אופי הקמפיין: במקום להסתפק בהודעות ברשת או בפרסומים מאיימים, המסר מגיע ישירות אל סביבת המגורים של הציבור ומבקש להמחיש את האיום על שגרת החיים בישראל.
כעת מתעוררת שאלה משמעותית הנוגעת לאופן שבו בוצעה ההפצה. האם פעילים מקומיים גויסו כדי לחלק את העלונים? האם מדובר באנשים שפעלו בשליחות גורמים איראניים, או שמא נעשה שימוש בשליחים שלא ידעו מי עומד מאחורי הפעולה? האפשרות שגורמים זרים מפעילים אנשים בתוך ישראל לצורך ביצוע משימות פיזיות אינה חדשה. בשנים האחרונות נחשפו לא מעט פרשות שבהן גורמי מודיעין איראניים גייסו ישראלים לביצוע משימות שונות, ובהן תליית מודעות, העברת חבילות והנחת חפצים.
במשטרה ממשיכים בחקירת נסיבות הפצת העלונים וקוראת לאזרחים שנתקלים בעלונים מסוג זה לפנות למוקד 100.
