שלום וברכה מורי ורבותי!
והיום יום פטירתו של האר"י הקדוש.
ואני רוצה להתמקד יחד אתכם בנקודה מאוד מאוד כואבת בפטירתו של האר"י הקדוש.
על פי המסור לנו מתלמידיו הקדושים והטהורים, באחת מהפעמים בהם ביקשו ממנו תלמידיו לגלות להם סוד מסודות התורה, אמר להם האר"י הקדוש: "לא כדאי, אני מציע לכם לדלג על הבקשה הזו", אבל הם המשיכו והתחננו.
חזר האר"י הקדוש ואמר להם: "רבותי! אני אומר לכם, אתם תתחרטו על כך", הם אמרו לו: "רבנו, אנחנו לא מוכנים לוותר".
אמר להם האר"י הקדוש את אותו סוד תורה ומיד לאחר מכן אמר להם: "נגזרה הגזירה והוא שהאר"י הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי, עומד להיפטר מן העולם".
תלמידיו פחרו את אצבעותיהם- נשכו אותם, התחרטו על הרגע הזה, אבל כבר היה מאוחר ואת הנעשה לא ניתן היה להשיב.
פונים אלינו אנשים המבקשים: "דברו נא עם שכנינו ומכירינו ותסבירו להם עד כמה מסוכן עדיין להיפגש, ללחוץ ידיים, לחבק, לנשק, להתפלל בבתי כנסיות וללמוד בכוללים ובישיבות".
אבל הקהל רואה את החיוך הרחב הנסוך על פני החברים ואומר: "החבר החייכן שלי מסוכן? האם ידיד נפשי ואהובי יכול להדביק אותי? תראה איזה כיף בחברתו, איזה נפלא".
גם האר"י הקדוש היה מלא בשמחת חיים, הוא מעולם לא הפסיק לחייך, אבל רבצה על כתפיו אותה גזרה שמימית שאמרה שביום שיתגלה הסוד אתה תיפטר מן העולם.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, כל אחד מהחברים שלך, עם החיוכים המדהימים שלו, עם החיבוקים החמים שלו, יש סיכוי שהוא נושא בחובו נגיף שלא מבין בחיוכים ולא מבין באהבה, וברגעים הללו אנחנו הופכים את המחלה ואת המוות לכאלו שיהיו חס ושלום וחס וחלילה נחלתם של בתים נוספים בישראל.
במסירות נפש, בכעס גדול ובכחות על- אנושיים, כולם מתרחקים, כולנו מסתגרים, כולנו נשארים בבית וכולנו שומרים על ההנחיות, ומרבים חיים.
ברוכים תהיו!
