שלום וברכה מורי ורבותי!
והיום יום השבעה לפטירתו של סבי מורי, נוריאל בן צרויה, רוח ה' תניחנו בגן עדן.
סבא זכה להפטר בשיבה טובה ולראות את כל בניו, נכדיו וניניו הולכים בדרך התורה והמצוות ברוח ישראל סבא ומעניקים לו נחת ואהבה עד לרגעים האחרונים.
הרבה דברים היו מיוחדים בסבא, אני אישית זכיתי לקרבה עצומה מצדו, זכיתי להיות הנכד הראשון שהפך אותו לסבא ושבזכותו זכה להיות סנדק בבריתו של אברהם אבינו.
אבל רבותי! הדבר שאני רוצה יחד עם כולכם יחד לקחת מהסבא הגדול הזה מעבר לכל הדברים הוא, האופטימיות ושמחת החיים.
לא משנה מה היה עובר על סבא, לא משנה באיזה מצב בריאותי הוא היה, וכמעט ולא משנה כמה יסורים הוא סבל, תמיד כאשר הוא היה נשאל: "איך אתה מרגיש?", הוא היה אומר: "מצוין, הכל בסדר, נפלא".
הוא היה יודע ליהנות מהדברים הקטנים של החיים, ליהנות מנשיקה של נכד ונין, ליהנות מפרוסת אבטיח כאשר הוא מברך עליה: "בורא פרי האדמה" בקול גדול וכל הנכדים צווחים במלוא גרונם: "אמן".
רבותי!
אין סגולה לאריכות ימים יותר מאשר לקבל כל דבר באהבה.
אל תעמיס על הלב שלך, אל תעמיס על הכליות, אל תעמיס על הגוף הזה.
קח כל דבר באהבה, תקבל כל דבר לא כמובן מאליו.
בימים האחרונים סבא התלונן על כאבים, אבל אנחנו ידענו שאם סבא מתלונן על כאבים כנראה שכבר מדובר ברמה של עינויים של אינקוויזיציה, כי סבא לא אומר סתם: "כואב לי".
כולנו בעזרת ה', נלך בדרכו, נראה את היופי ואת הטוב שבחיים, נלמד להתגבר גם כאשר כואב, נלמד לראות את הדברים המאירים והנפלאים, ונזכה לאורך ימים ושנות חיים בטוב ובנעימים.
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים בגן עדן, יהי זכרו ברוך, "נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ" (תהלים כה, יג), אמן.
ברוכים תהיו!
