שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו, והנה דיווח סוער מאחת מנשות ישראל!
היא חלתה בקורונה, היא התגלתה כחיובית ועברה לדירה אחרת, אבל הדירה לא מספיק רחוקה מהדירה הרחוקה בה היא גרה כך שהיא יכולה לצפות מהחלון ולראות את בעלה יחד עם הילדים.
"אני נשואה שש שנים", היא אומרת, "ומעולם לא הערכתי את בעלי כפי שאני מעריכה אותו היום".
"הוא מתפקד כאבא, כאמא, כסבא וכסבתא, והוא עושה הכל בכדי שהילדים יהיו מאושרים. אין לו יום ואין לו לילה. לא ידעתי איזה אוצר גדול יש בידיי, היום אני יודעת זאת".
מורי ורבותי! שימו לב טוב.
כל כך הרבה דברים טובים סובבים ומקיפים אותנו, אבל לפעמים אנחנו לא רואים את זה. אנחנו ממתינים רק לעת צרה בכדי להבין עד כמה בן הזוג שלנו היה בן אדם מדהים ונפלא, לא יתכן שבעל כזה נפלא לא באמת גילה את טוב ליבו ואת מסירותו במהלך כל שש שנות הנישואים, אבל אנחנו בתור בני זוג, רגילים לראות כל דבר כמובן מאליו, וכל עוד שלא ראינו פצצת אטום מתפוצצת אנחנו לא באמת מתרשמים.
אם באמת כל אחד מאתנו מסתכל על בן זוגו ומחפש את הדברים הטובים שלו, אם כל אחד מאתנו מעצים את בן הזוג בדברים שהוא עושה, משבח ומפרגן, לא צריכים להמתין לרגע של משבר בשביל לראות במה זכינו, כי בכל יום ויום מתגלית ההארה האמתית של בן הזוג בדברים הטובים והנפלאים שהוא עושה.
מחפשים את הדברים הטובים, משבחים ומפארים אותם עד לשמי שמיים, וזוכים להעצים האחד את השנייה והאחת את השני, ויחד זוכים לבית נאמן בישראל.
פותחים עיניים, משבחים ומפארים, מעצימים, וזוכים לחיים של אהבה ואחווה שלום ורעות. ברוכים תהיו!
