חודש: מרץ 2019

הסבא קדישא מנתניה, רבי יוסף שווארץ, זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא עבר את השואה. חוץ מאימו, איבד בשואה את כל משפחתו. הוא נולד ברומניה, היה בהונגריה, באוסטריה, בגרמניה, נטלטל בהרבה מקומות באירופה. הוא סיפר כמה פעמים שבהיותו בן שמונה היה הולך על גוויות, על גופות של אנשים מתים במחנות השמדה של הנאצים, יימח שמם וזכרם. הוא זכה לגילוי אליהו בשואה, כשהיה ילד בן שמונה. ומאז לא פסק ממנו גילוי זה שהיה מלווה אותו תדיר. סיפר על ימי האפילה שבשואה: פעם אחת, הנאצים יימח שמם אספו ים של ילדים קטנים וכמה זקנים בתחנת הרכבת והוא ביניהם.

הנאצים יימח שמם סידרו אותם קבוצות קבוצות על הרציף, התחילו להניע אותם בשורות, והקצין היה רואה ובודק כל אחד לפני שנתן לו אישור לעלות. יוסף הקטן היה אמור לעלות על רכבת אחת. פתאום עובר קצין נאצי אחד, צועק משהו בגרמנית, ותוך כדי כך בו זמנית מסתכל עליו מהצד ואומר לו במהירות באידיש: "אל תעלה על הרכבת הזאת, תעלה מהר על הרכבת השניה". והוציא אותו בעצמו והוביל אותו לראש השורה קדימה.

לאחר מכן נודע לו שכל מי שעלה על הרכבת הראשונה נהרג במחנה ההשמדה הקרוב. ואילו הם שעלו על הרכבת השניה נסעו רחוק יותר למחנה עבודה וניצלו. וכך קרה לו כמה וכמה פעמים במשך שנות האימה: תמיד היה מופיע פתאום איזה גרמני או אוקראיני או קאפו והיה אומר לו באידיש מה לעשות כדי להינצל. גם סיפר כי לפעמים אליהו הנביא היה משפיע דרך המחשבה שלו ואומר לו בבהירות מה לעשות ולאן ללכת.

הרבה פעמים היה הילד יוסף קרוב למוות בימים האלה, אבל הוא זכה לגילוי אליהו בהרבה אופנים, צורות ולבושים לאורך כל ימות השואה, ובגלל זה הוא ניצל שוב ושוב. עד גיל ארבעים, הסבא לא היה נשוי בכלל מגודל קדושתו וטהרתו. הוא ידע שהזיווג הממתין לו היא אשה נכה על כסא גלגלים בבית לוינשטין. הוא הלך, פגש אותה ואמר שהוא רוצה להתחתן איתה. אבא שלה היה עיוור ולא האמין שמישהו רוצה להתחתן עם בחורה משותקת רגליים בכסא גלגלים, הוא אמר: "מה? באת לבייש בת ישראל? איך תתחתן איתה?" הסבא אמר: "לא באתי לצחוק חלילה, אני באמת רוצה להתחתן עם הבת שלך ויהיה לנו ילד והבן הזה ייקרא על שמך, יצחק." וכך היה: הסבא התחתן איתה, ושנים טיפל בה ממש במסירות נפש רבה, עשה בשבילה כל מה שצריך לטיפולה. לאחר כמה שנים, לאחר פטירת חמיו, נולד להם ילד וקראו לו בשמו של חמיו, בדיוק כמו שהוא צפה כמה שנים קודם לכן.

בשעת החופה קרה דבר פלא, הסבא אמר לחמיו: "איך אתה מחתן את הבת שלך בלי לראות את החתן שלך? בלי לראות את ביתך תחת החופה?!" באותו רגע, רבי יצחק העיוור אב הכלה, התחיל לראות וראה את חתנו ואת בתו תחת החופה. כאשר הגיע הזמן של הרבנית מיכל ללדת, הוא הביא אותה לבית החולים והלך להתפלל. כאשר הוא חזר, פתאום הרופא קרא לו לחדר וביקש לתת לו זריקה להרגעה. הסבא אמר לו: "לא צריך זריקה, תגיד לי בדיוק מה אתה רוצה להגיד לי, אני עברתי שואה, דרכתי על גופות. הרופא אמר לו שהוא מצטער מאוד, שהיה איזה סיבוך, שאשתו והילד נפטרו שניהם במהלך הלידה. הסבא אמר: "אתה שקרן! אני לא מאמין לך." הוא עזב את בית החולים, הלך לבית הכנסת, פתח את ארון הקודש וצעק מה שצעק לריבונו של עולם, אדון כל הנשמות. אחר כך יצא מבית הכנסת, קנה פרחים, אודם ואיפור, ועוגת גבינה שאשתו מיכל אוהבת, וחזר לבית החולים, שם חיכתה לו מיכל עם התינוק בזרועותיה.

הוא סיפר שלמעשה אשתו כבר הלכה, וזאת הייתה באמת תחיית המתים. הרופא נכנס לחדר שלה בשבת, ומיד אמר לסבא: "מה זה היה? מה עשית? אני ראיתי בעיניים שלי ממש תחיית המתים." "דוד המלך נמצא בסעודת מלווה מלכה בהר ציון" הסבא עשה הרבה מאמצים כדי להגיע למלווה מלכה אצל דוד המלך בהר ציון. זה היה גם ענין של אחדות ישראל ואהבת ישראל. פעם הוא אמר על זה עוד דבר אחד: "תדע לך שדוד המלך כל מלווה מלכה נמצא שם, לכן אני מגיע" "משיח ישנו כאן" הסבא סיפר בכמה הזדמנויות שהוא ראה את משיח צדקנו. הוא אמר שהוא עצמו לא יודע שהוא משיח. הוא בן אדם מסכן, חולני, עני מאוד, עם הרבה צרות. גילו בסביבות חמישים ושמונה.

הסבא אמר שפגש אותו בירושלים, ועשה איזשהו פעולה, כדי לגלות אותו. אבל אחר כך היה צריך לצום ולבקש מחילה על זה מהקב"ה. כי אסור לגלות את משיח צדקנו לפני שהקדוש ברוך הוא רוצה בזה. אמר הסבא: "משיח לא יכול להתגלות ולפעול כנשמה כללית, כל עוד אין לנו אחדות, ואין לנו אהבת ישראל אמיתית". הוא אמר: "כל עם ישראל, כל היהודים שיש בעולם צריכים להתחבר ממש כאיש אחד בלב אחד. אבל אני לא רואה שזה קורה. מה יהיה? מי יודע איזה צרות יגיעו, ואיזה דינים קשים יהיו שיחברו את עם ישראל. כי זה התנאי היחידי כדי שהוא יבוא- רק אהבת ישראל. לא חסר דבר אחר, הגאולה כבר מוכנה, משיח ישנו כאן." הסבא דיבר בשנה האחרונה לחייו הרבה על זה שהוא ראה את המשיח. דיבר על זה בסעודת מלווה מלכה, וכן דיבר על זה שוב בשיחות פרטיות. חלק מהצדיקים שהיו עימו בסעודה במוצאי שבת חששו מאוד מדבריו, והתחילו לדאוג לו. הבינו מהי המשמעות של גילוי זה.

כמה וכמה צדיקים אמרו לו בפירוש שלא ידבר על זה. אבל הוא התעקש. פעם אמרו לו: "אז אולי תביא אותו לכאן?" והסבא אמר: "מה קרה לכם? אסור לראות אותו, זה סכנת מוות". וכן פעם רמז הסבא שהוא קיבל את המחלה בגלל שראה את משיח צדקנו. נפטר ב-ט' אדר. זיע"א.

שבת זכור – "אשר קרך בדרך". במגילת אסתר כתוב: "ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו…". כתוב במדרש שמרדכי אמר להתך, שיאמר לאסתר: בן בנו של קרהו בא עלינו! היה איזה עמלק אחד שהכניס 'מקרה' בעולם… 'אשר קרך', ועכשיו הנכד שלו בא עלינו עוד הפעם עם אותה קליפה של 'מקרה'… לכן יש למחות את זכר עמלק שאומר שיש משהו שקורה בעולם "מתחת השמיים"… הכל מתנהל רק לפי מה שמעל השמיים! "חייב איניש לבסומי בפוריא'… למה חייבים לשתות בפורים? כי כל נהג בין יומו יודע שיש כלל מאוד חשוב בנהיגה: אם שותים, לא נוהגים! לכן ציוו בפורים לשתות… להשריש בליבות ישראל שאנחנו לא נוהגים שום דבר! הכל זה הקב"ה, שלא תחשוב ולא תחלום שאתה נוהג משהו… זה הכל מונהג מלמעלה! מה לא עשיתי… איך פספסתי… למה לא פעלתי… זה הכל סיפוריאדות! טוב, אז הבנו למה שותים. אבל למה צריך להכין מסכות? בדיוק מאותה סיבה… כי בפורים צריך להשריש טוב טוב בלב שכל החיים הם מסכה… זה הכל הקב"ה! חבל שההוא עשה לי… וחבל שההוא גנב ממני… וחבל… וחבל… כל ה'חבלים' הללו הם חבלי משיח… זה הכל מסכה! החובה עלינו בפורים זה למחות את זכר עמלק בן בנו של קרהו! כל דבר זה השגחה פרטית! לכן בפורים יש הלכה מיוחדת של פרזים ומוקפים. ומי שנמצא באותו מקום, חייב לעשות פורים כפי מנהג המקום… אם יהודי מארץ ישראל נוסע לניו יורק לעשות פסח, הוא יחגוג רק יום אחד לפי מקום מוצאו. וכן אם אמריקאי נוסע לסוכות לארץ, הוא יעשה תשעה ימים חג, ולא שמונה… למה בפורים מי שנוסע מירושלים לבני ברק צריך לעשות כמו בבני ברק? מחיית עמלק מטרתה למחוק ולמחות את המקרים! "למה נקלעתי לבני ברק…? מה יש לי לעשות פה?", אתה חושב שהגעת לבני ברק במקרה?! זה הכל בהשגחה פרטית – אז תמחה את המקרה, ותעשה פורים איפה שהקב"ה רצה וזימן לך לעשות את הפורים!

יו“ר ש“ס אריה דרעי ערך אמש כנס בחירות גדול בטבריה ותקף בחריפות את ח“כ יאיר לפיד, מספר 2 בכחול לבן. ”לפיד, שעשה קריירה מהסתה בתקשורת ומכתיבת פוסטים בפייסבוק, ומבקש היום להיות ראש ממשלה בישראל“, אמר דרעי.

לדברי שר הפנים בכנס ש"ס ”לפיד לא בנה ולא נטע, ומאז כניסתו לזירה הציבורית הוא רק הורס ומחריב. פגע בעניים, בחלשים, בקשישים, במשפחות ברוכות הילדים, קיצץ באכזריות בתקציבים החברתיים וניסה לפגוע בכל מה שקשור ליהדות ולמסורת. לזה יש רק תשובה אחת – ש“ס חזקה שתעצור את לפיד ותשמור על כל מה שיקר וחשוב לנו“.

עוד הוסיף דרעי: ”לא במקרה לפיד מפחד לבוא לעימות מולי. הזמנתי אותו ואפילו הצעתי לו שיבחר את המקום ואת המנחה, אבל הוא מפחד. כי הוא יודע שאנחנו לא ניתן לו להוליך שלל את הציבור ולהרוס את המדינה היהודית ואת הערבות ההדדית כלפי החלשים“.

דרעי אמר עוד כי ש“ס תומכת בבנימין נתניהו לראשות הממשלה ותמליץ רק עליו לנשיא המדינה. אולם לדבריו, ”עדיין קיימת סכנה גדולה מאוד שלפיד יעמוד בראש מפלגה של 30 מנדטים ויכפה על נתניהו רוטציה או ממשלת אחדות. רק ש“ס חזקה תוכל לנטרל את לפיד ולהקים ממשלה ימנית המחויבת לשמור על הזהות היהודית של המדינה ועל החלשים והעניים“.

לפי דיווחים פלסטינים, במסגרת זו פשטו כוחות רבים של צה"ל על הכפר אל-דיק שבאזור השומרון, סמוך לזירת הפיגוע באריאל וחסמו את הכניסה המזרחית לכפר.

מתחקיר ראשוני של האירוע עלה כי בסביבות השעה 9:44 התחיל האירוע הראשון בו המחבל דקר את קיידאן למוות בטרמפיאדה בצומת אריאל, חטף את נשקו, רץ לעבר הרכבים, ירה לעברם ופצע באורח אנוש את הרב אטינגר, שמת לאחר מכן מפצעיו.

בהמשך המחבל פתח באש לשני רכבים נוספים, גנב את הרכב השלישי ונסע. במהלך האירוע, שארך כשתי דקות, פתח המ"כ עם לוחם נוסף שהיו בצידו השני של הכביש בירי לעבר המחבל ופצעו אותו בכתפו, אך לא הצליחו לנטרלו.

לאחר גניבת הרכב, המחבל ביצע ירי תוך כדי נסיעה, הגיע לצומת גיתי אבישר ופצע שם חייל באורח קשה. לאחר מכן נטש את הרכב וברח לתוך הכפר.

מיד לאחר האירוע הוקפצו למקום האירוע כוחות גדולים על מנת לנסות ולהתחקות אחר המחבל הפלסטיני.

יחידות מיוחדות הגיעו לאזור על מנת לנסות ולתפוס אותו, כשלכולם ברור שככל שהזמן יעבור, כך יהיה קשה יותר להתחקות אחריו, כפי שקרה עם המחבל מאזור התעשייה בברקן, שנתפס רק לאחר שעבר מספר מקומות מסתור

החייל שנפצע בפיגוע מאושפז עדיין בטיפול נמרץ בילינסון נמצא בהכרה מלאה, נושם בכוחות עצמו ומדבר עם הצוות מצבו מוגדר כבינוני קשה אולם יצא מסכנת חיים מיידית.

היום, (שלישי) סמוך לשעה 6 בבוקר, הוזנקו צוותי כבאות והצלה מתחנת ירושלים, בעקבות דיווח על שריפה בדירה בבניין-ברחוב מקווה ישראל שבשכונת מעלות דפנה וכי יש חשש ללכודים בדירה.

לוחמי האש, הגיעו למקום בכוחות גדולים, ובתוך זמן קצר, פרצו לדירה הבוערת שהייתה נעולה, סרקו אחר לכודים בד בבד לפעולות כיבוי ושחרור העשן מהדירה והבניין.

לאחר סריקות יסודיות בדירה, לא אותרו דיירים בהמשך הוברר שבני המשפחה ההורים ושמונת ילדיהם ישנו הלילה אצל הסבתא, ומכיוון שמוקד האש היה בכניסה לבית והלהבות והעשן חסמו את דרך המילוט, אלמלא הם היו ישנים אצל הסבתא, כנראה שהם היו נלכדים בדירה הבוערת. במקום

מחקירה של חוקרי כבאות והצלה לישראל תחנת ירושלים מתברר כי השריפה החלה ככה"נ בעקבות איסוף צעצועים ישנים בשקיות ואיכסונם ביחד, עם מספר רב של סוללות ישנות.
בשלב מסויים, נוצר מגע בין קטבי הסוללות דבר שגרם לניצוצות, חום והתלקחות שקיות הצעצועים שהונחו בכניסה לבית.

בענף הסברה והדרכת אוכלוסיה של כבאות והצלה לישראל מזכירים לציבור:

•יש להימנע מהנחת סוללות רבות ביחד, אפילו אם הן סוללות ישנות, שאריות האנרגיה שעדיין אצורות בסוללות, יכולות לגרום לחימום הסוללות והצתתן. • יש להקפיד ולהימנע, מהנחת מספר סוללות ביחד, בסמוך לבדים וחומרים דליקים. •את הסוללות בסיום השימוש בהן, יש להניח במקום בטוח, ובהזדמנות הראשונה, יש להשליך אותן למתקן למיחזור סוללות.

רב-רשף אלי אדרי, קצין כבאות והצלה שפיקד על האירוע
"הוזנקנו בשעות הבוקר, לשכונת מעלות דפנה, בעקבות דיווח על שריפה משמעותית בדירה בבניין בשכונה. הגענו למקום וראינו כי מאחת הדירות בקומה השניה, בבניין בן 4 קומות, מיתמר עשן כבד וסמיך, בנוסף היה חשד ללכודים בדירה" פרצנו לדירה, ומאחורי הדלת זיהינו מוקד אש גדול, לאחר סריקות במקום לא איתרנו לכודים בדירה. אנחנו שמחים ששריפה זאת נגמרה ללא נפגעים ועם נס פורים למשפחה"

שתי טיסות, אחת של חברת ארקיע ואחת של חברת ישראייר, המריאו אתמול לפנות ערב משדה התעופה באילת לשדה דב בתל־אביב, ולאחר מכן נסגר השדה לפעילות מסחרית. מהבוקר כל הטיסות הפנים־ארציות יהיו לשדה התעופה החדש בתמנע, על שמם של אילן ואסף רמון ז"ל.

חנן מוסקוביץ', מנהל השדה באילת – שמנהל גם את שדה "רמון" החדש – החזיק אתמול במפתחות השדה הישן רגע לפני נעילתו. "אני בהחלט עצוב על סגירתו של השדה הישן", הודה אמש, "אבל אנחנו מתרגשים מהמעבר לשדה החדש ברמון, שהוא נמל תעופה חדיש ומודרני שישמש גם נמל חלופי לבן־גוריון". אבי חובר, ראש אגף תפעול של שדות התעופה באילת, עובדה ורמון, עובד כבר 41 שנים בש־ דה האילתי. "אני מכיר בשדה הזה כל אבן", אמר אתמול בהתרגשות. "אני מכיר פה את כל הנוסעים ובני משפחותיהם. זה יום עצוב מאוד, אבל גם יום שמח. מצד אחד זה מקום שבו גדלתי וגם ילדיי גדלו פה כשהיו באים כל יום לבקר אותי בעבודה. אבל השדה הזה לא יכול להתפתח. הוא עטוף בחומות בטון. מצד אחד בתי המלון ומצד שני קניון ומתקן התפלה. אי־אפשר להכניס בו טכנולוגיה חדשה והוא כבר פוגע בהתפתחות של העיר".

מנגד ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי, ששובת רעב בתל־אביב במחאה על סגירתו של של שדה דב, לא נכח אמש בטקס הנעילה של השדה הוותיק בעירו. סגנו, אלי לנקרי, ומנהל השדה מוסקוביץ' נפרדו מהנוסעים האחרונים וכיבו, בפעם האחרונה, את האורות בטרמינל.

תרופות אנטיביוטיות נחשבות לאחת התגליות בעלות התרומה הגדולה ביותר להצלת חיי אדם במאה העשרים. אולם למרות כל היתרונות, האנטיביוטיקה טומנת בחובה גם סכנות. מחקר חדש של שירותי בריאות כללית ואוניברסיטת חיפה מצא שמ־ גורים בסביבה בה קיימת צריכה מוגברת של אנטיביוטיקה מעלים את הסיכון לחלות בחיידקים עמידים.

המחקר, שפורסם בימים האחרונים בכתב העת המדעי המוביל למחלות זיהומיות Lancet Diseases Infectious ,בדק אם קיים קשר בין צריכה מוגברת של אנטיביוטיקה בשכונת מגורים להתפשטות חיידקים עמידים באותה שכונה. במחקר, שהיקפו נרחב, נסרקו נתונים של כ־4.2 מיליון מבוטחי כללית, מעל גיל 21 , המתגוררים ב־733,1 אזורים גיאוגרפיים שונים. כמו כן, החוקרים ניתחו את נתוני צריכת אנ־ טיביוטיקה בקרב המבוטחים ואת התוצאות של כחמישה מיליון תרביות שתן שבוצעו בין השנים .2014־2010

התוצאות היו חד־משמעיות: מגורים בסביבה שמתאפיינת בצריכה גבוהה של אנטיביוטיקה רחבת טווח, מסוג ציפרופלוקסצין, מעלה ב־%25 את הסיכון לחלות בזיהום בדרכי השתן עם חיידק מסוג אי־קולי העמיד לאנטיביוטיקה הזו. עוד נמצא כי צריכה אישית של אנטיביוטיקה מסוג זה מגבירה את הסיכון להידבקות בחיידק עמיד לאנטיביוטיקה זו פי 5.1 .

"ממצאי המחקר הנוכחי מהווים תמיכה בה־ שערה שלנו כי השימוש האנושי הסביבתי באנ־ טיביוטיקה מעלה את הסיכון להידבקות בחיידק עמיד גם של האנשים שנמצאים באותה סביבה", מסביר מרסלו לאו, אפידמיולוג במכון כללית למחקר ודוקטורנט בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה המוביל את המחקר. לדבריו, זו הפעם הראשונה שהקשר הסביבתי והאזורי הוכח במחקר מדעי רחב היקף עד כדי כך שניתן להעריך בהתאם לכמות האנטיביוטיקה שצורכים השכנים את הסיכויים של כל אדם לחלות בחיידק עמיד.

סביר להניח שקרבה פיזית בין האנשים משפיעה על העברת חיידקים עמידים. עם זאת, קיימת גם אפשרות נוספת – שתרופות אנטיביוטיות, המכילות חלקים שאינם מתכלים, מופרשות מגופנו ומועברות לסביבה במספר דרכים כמו הפרשות לביוב או חלחול למי ההשקיה. החומרים הללו חוזרים אלינו באמצעות המזון או המים ומחריפים את בעיית העמידות לאנטיביוטיקה. "אנו פועלים רבות לצמצום שימוש לא נחוץ באנטיביוטיקה", מדגיש ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה של כללית. "בשלוש השנים האחרונות צימצמנו את השימוש באנטיביוטיקה בכ־%6 .

" פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר, אמר: "המחקר מעיד על החשיבות הרבה של התערבות נרחבת ברמת האוכלוסייה, כמו זו שהפעלנו בהצלחה, להפחתת שימוש מיותר באנטיביוטיקה. בזכות הירידה שהשגנו בכללית ניתן לצפות בשנים הקרובות לירידה משמעותית נוספת בתחלואה בחיידקים עמידים באזורים בהם הפחיתו שימוש מיותר באנטיביוטיקה".