בית המשפט העליון בישראל הידוע בכינויו בג"ץ מהווה איום
משמעותי וחמור על הדמוקרטיה בישראל ועל הזהות היהודית של
אזרחי מדינת ישראל כפי המקובל מדורות עברו בתרבות היהודית.
בפסיקותיו השנויות במחלוקת נוטה בג"ץ תמיד לפסוק לטובתם של
אלמנטים אנטי דתיים בהעדיפו את עקרונות הדמוקרטיה והשיוויון על
פני עקרונות הדת היהודית. הוא רואה את עצמו כסמכות לעצב מחדש
את פניה של הזהות היהודית דתית במדינה ואוכף בכח החוק את
דעתו על מהלך החיים הציבוריים במדינת ישראל גם בתחומים
מדיניים כלכליים ובטחוניים ומאלץ לקבל את עמדתו אף בנושאים
מגה-לאומיים המשפיעים על עתיד המדינה וקיומה.
כיום במצבנו, אנחנו כבר לא מדברים רק על טשטוש הזהות היהודית
ועיצובה מחדש באמצעות התערבותו של בג"ץ בהחלטות בעלות
אלמנטים דתיים נטו כגון כשרות, הכרה ברפורמים, גיורים ועוד, אלא במצב חמור בהרבה המתבטא בהתערבות
בוטה כלפי חוקי הרשות המחוקקת שהיא הגוף הנבחר של אזרחי
מדינת ישראל כגון ביטול חוק הלאום, ביטול חוק טל, ביטול חוק
המסתננים ועוד .
מעבר לכך בחוצפה יתירה, התיר בג"ץ לעצמו עליית מדרגה נוספת
בכיבוש השלטון באמצעות ביטול החלטות ממשלה נבחרת במדינת
ישראל שאמורה להיות דמוקרטית.
ממשלה נבחרת היא הזרוע המבצעת של אזרחי מדינת ישראל. בג"ץ
התיר לעצמו כריבון ושליט לבטל החלטות ממשלה וביצוע מדיניותה.
ביטול מתווה הגז, ביטול גירוש מסתננים לא-חוקיים, ביטול מתווה
הכותל ועוד הינם רק חלק מהדוגמאות כיצד הפך בג"ץ למנכ"ל בפועל
של מדינת ישראל.
גם ללא הכאב כאדם דתי חרדי על כל העוול שנעשה תחת השמש
כיצד הופכת מדינת ישראל, אשר אמורה להיות מדינת היהודים,
למדינה אירופאית מזוהמת של כפירה ופריצות, עדיין כולנו אמורים
להיות מאוד מודאגים כאזרחי מדינה מערבית נורמלית כאשר גוף
שלטוני זר מנסה לגנוב לנו את הריבונות מתחת לידיים.
העם אמור להיות ריבון על ארצו, גם אם הרוב קובע באמצעות הכנסת
כרשות מחוקקת והממשלה כרשות מבצעת על החלטות ביצוע של
תהליכים חברתיים מסויימים, או צעדי הרתעה בטחוניים, או קביעות
דתיות מסויימות, לא ייתכן שיעמוד איזה שהוא גוף החוצץ בין
החלטות העם הריבוני לבין ביצועם של אותם החלטות.
כל גוף שייקח לעצמו סמכות זו הרי הוא מנשל את אזרחי המדינה
מריבונותם ומחשיבם כשוטים וסכלים במקרה הטוב או כעבדי
עקרונות נרצעים של הוד מעלתם נאורי העם והאומה.
לתהליך חברתי-פוליטי שכזה קוראים בשפה פשוטה
דיקטטורה, ואם זה נעשה ע"י חבורת משפטנים
מהפכנים קוראים לזה דיקטטורה חוקתית.
במצב חמור שכזה, אין מנוס מלקבוע בוודאות שבג"ץ פוגע באושיות
הדמוקרטיה של מדינת ישראל. השקר והצביעות, כחטאת קסם מרי,
כל כך מבלבלים עד שנדמה שהם, הדיקטטורים בגלימות השחורות,
מצילים את חלום הדמוקרטיה ועקרונותיה בזמן שהם הדורסים אותה
בבוז.
לאיזה עולם הפוך הגענו כשאלו שרוממות החוק בגרונם ובשם
הדמוקרטיה ועקרונותיה מהלכים עלינו אימים ואוחזים בחרב פיפיות
בידם להשמיד ולכלות כל זכר מקדושת ישראל ומזכויות החרות
האזרחיות של רוב העם בישראל להנהיג את מדינתו.
כל יהודי בעל זהות דתית אמיצה, כל אזרח ישראלי בעל תחושה
לאומית בריאה צריך לשאול את עצמו, האם לילד הזה התפללנו ?
ואם נעיז לשאול את כל הדורות הטבוחים בעבר, ואת כל נרצחי
הלאום היהודי מאז גלותו מאדמתו, ואת כל קדושי ישראל אשר מסרו
נפשם להקמת מדינה עברית זו הי"ד, האם זוהי הגשמת החלום
שעליו נעקדו ?
ואם היתה האפשרות לשאול את צאצאנו בדורות הבאים, האם
למדינה שכזו הם רוצים להוולד, למדינה המתכחשת למורשתה
התרבותית והדתית ומתכתשת עדיין במלחמת דמים כדי לשרוד מול
אויביה ?
בשמנו כאזרחים, ובשם אבותינו הקדושים, ובשם צאצאינו המבקשים
לחיות, עלינו למחות ולהתקומם כנגד דיקטטורה אכזרית זו השולטת
עלינו בשם חוקות עקו"מ ומוסר לאומים חטאת.
במהלך העשור האחרון נוצרו כאן תקדימים מסוכנים, הן מבחינה
חברתית-דתית והן מבחינה בטחונית-כלכלית כאשר בג"ץ משים עצמו
כפוסק עליון ובעל המילה האחרונה והמכרעת בסוגיות לאומיות
כבדות משקל אשר הדי הפסיקה אינם רלוונטיים רק לפתרון אותו דיון
ספציפי אלא משפיעות על חיי הגוף הממון והנפש של כלל האזרחים
במדינת היהודים.
חמורה יותר מכך היא העובדה שפסיקות אלו יהוו את התקדים
והבסיס החוקתי לשאר מערכת המשפט לפסוק בעתיד ברוח פסיקות
אלו.
זהו תהליך אנטי דמוקרטי של עיצוב תרבותי כפוי המבוצע באמצעות
שלטון החוק. זהו תהליך מתוחכם המנצל שימוש בכלים משפטיים
אשר נועדו להגנת הפרט והמיעוט לצורך יצירת תקדימים לאומיים
ודתיים רחבי היקף אשר עתידים להשפיע באופן ארוך טווח על כלל
חיי אזרחי מדינת ישראל היהודים.
זהו תהליך עיצוב זהותי תרבותי כפוי אשר באמצעותו נוטעים את
היסודות החוקתיים של מדינת ישראל על בסיס השקפה דמוקרטית
ליברלית אנטי שמרנית בסגנון המדינות המערב – אירופאיות
ה"נאורות" כגון שוייץ, הולנד דנמרק, שוודיה וגרמניה.
האם אזרחי מדינת ישראל בחרו באמת להיות כמו המדינות
ה"נאורות" הללו ?
החלפת השלטון הדמוקרטי לדיקטטורה חוקתית
בתהליך עיצוב תרבותי כפוי זה המונהג ע"י שילטונות בג"ץ נוצרים
מספר פגמים וקונפליקטים מהותיים בערכי יסוד בדמוקרטיה אשר
מהווים פגיעה חמורה באושיותיה כגון:
- הערך היסודי שרצון רוב האזרחים הוא הקובע
- ערך היסוד של זכות הבחירה של האזרחים להחליט על אופיו
של שילטונם - זכויות החרות הדתיות של רוב אזרחי המדינה אשר מצפים
למרחב ציבורי לאומי המבטא את תרבותם הייחודית
וההיסטורית ולא חיקוי עלוב לתרבויות נכר מיובאות וזולות.
ככל שערכים אלו נפגעים ונרמסים בפני אושיות בג"ץ הולכת ונעלמת
החירות הדמוקרטית ואיתה יחד הזהות היהודית ואנו מתקדמים אל
הגדרה שילטונית חדשה – אותה מוטציה הנקראת "דיקטטורה
חוקתית".
שלב ראשון בפגיעה בדמוקרטיה – דעת הרוב הקובע נדחקת
אחד הקונפליקטים החריפים מבחינה דמוקרטית בתהליך עיצוב
תרבותי כפוי זה הינו קיבוע חוקי של רוב אזרחי המדינה אל מסגרת
שילטונית חוקתית אשר אינה נוחה לרוב האזרחים אלא למיעוטים
שבהם, וכל זאת, בהסתמך על עקרונות הדמוקרטיה עצמה האמורה
לשקף דווקא את רצון רוב האזרחים ולא המיעוטים שבהם.
הקיבוע החוקי מנטרל את יכולת ההתגוננות של רוב האזרחים
ברצונם לבטא את דעתם ורצונם בסדרי המדינה וניהולה אל מול
מיעוט המנצל את שיפוטו הלקוי של בג"ץ בהבנת מהות הדמוקרטיה
ואוכף באמצעות החוק ה"נאור" דווקא את זכויות המיעוט לדכא את
זכויות הרוב.
למרות שגורלות כבדי משקל לאומי ודתי עומדים על פרק הזהות
היהודית המיטשטשת, יעדיפו תמיד שילטוני בג"ץ את עקרונות
המהפכה הצרפתית בפרשנות המתירנית שלה אל מול חוקי התורה
וגדריה העומדים בפרץ על שמירת גדרי העם היהודי וזהותו.
כל התנגדות אל עקרונות שיפוט פלורליסטים אלו, היוצרים עיצוב
זהות תרבותית מחודשת, למורת רוחם של רוב האזרחים, תמיד
תיבחן לאורם ולרוח פסיקתם של אותם עקרונות שאליהם הם
מתנגדים.
זהו השיעבוד בעצמו, הנוטל ממך גם את הלגיטמציה להתנגד לו ע"י
שימוש בכלי החוק כדי לאכוף את עקרונותיו ולרסק את מתנגדיו –
זוהי הדיקטטורה במיטבה.
לדוגמא, אם יחליטו רוב אזרחי ישראל לחוקק חוק המתיר לכוחות
הביטחון לירות למוות באופן מייד בכל פלסטיני המגלה תוקפנות
ואלימות כלפי יהודים כדי לייצר הרתעה קשה ורחבה בכלל
האוכלוסיה הפלסטינית ובכך להוריד באופן דרסטי את מפלס
האלימות ברחוב הפלסטיני כלפי יהודים – מייד יפסול בג"ץ את החוק
בפילפולים משפטיים על בסיס נאורות ודמוקרטיה.
הוי אומר שלשיטת הדיקטטורה החוקתית של בג"ץ, אזרחי ישראל
היהודים במדינתם הריבונית, שהם הרוב הקובע, צריכים לשלם
בחייהם ובפחד נפשם כדי לעמוד בעקרונות השפיטה של אומות
העולם בוגרי סמינר הצדק האולטמטיבי.
בג"ץ, במהפכת השיפוט האקטיבי, מחדש פולחן פגאני מודרני
המקריב קרבנות אדם על מזבח השקפת עולם "נאורה" ופלורליסטית.
וכן בתחום הדתי נוצר מצב בו רוב אזרחי המדינה אשר מוקירים
ומכבדים את היהדות הנאמנה וחוקיה סובלים בכפיה ובדומיה את
עלבון דת משה וישראל הנרמס ומסולף על ידי פסיקות בג"ץ
המבטלים את סמכותה של דת התורה ומלעיגים את נושאי דיגלה
בשם עקרונות שפיטה זרים וליברלים.
זוהי פגיעה חמורה בעקרון דמוקרטי הנקרא הרוב קובע.
שלב שני בפגיעה בדמוקרטיה – אובדן זכות הבחירה
קונפליקט חריף נוסף המערער את יסודות הדמוקרטיה עצמה הינו
חוסר מתן הבחירה לאזרחי המדינה בדבר העיצוב התרבותי הכפוי
שהם עוברים.
המהלך העיצובי החדש מעולם לא הובא לדיון או בחירה בפני אזרחי
מדינת ישראל אלא נקבע בעשורים האחרונים ע"י חבר משפטנים
מצוצמם על פי השקפת עולמם של כבודם. הם אף העיזו לקרוא לילד
בשמו הפרטי ברבים, מהפכת השיפוט האקטיבי בהנהגת אהרן ברק.
הם אפילו לא מתביישים במהלך הדיקטטורי, הרי בידם שלטון החוק.
אנו חיים במציאות כואבת אשר רק חלקה ניתן לתיאור כאוב :
התקשורת עוסקת בסימום מוחות ההמונים,
התרבות השטחית מצמצמת את העומק וההבנה השכלית,
שיטת החיים של "אכול ושתו כי מחר נמות" מקצרת את טווח הראיה
העתידית קדימה,
התדרדרות חמורה בסדרי מוסר ודת ופריצות המונית נוסח סדום,
תהום הבורות בתולדות ההיסטוריה היהודית מחליש את יסודות
הזהות היהודית והקשר לעברה,
שלטון הנהנתנות הרגעית מסיר כל אחריות ציבורית ומנהיג הפקרות
חינוכית.
בצל מציאות כואבת זו נעשה ברבים מחטף חוקתי המוביל לאסון
לאומי והיסטורי שבו דוהרים משפטני בג"ץ להשליט כאן חוקים
פלורליסטים הפוגעים בבטחון אזרחי מדינת ישראל היהודים ובזהותם
הדתית ההיסטורית ללא כל אפשרות בחירה לכלל אזרחי המדינה
'המובלים אל טבח זהותם בניצול העיורון הלאומי הנוצר מכח הגורמים
הנ"ל.
וכך, ללא אפשרות בחירה לגיטימית מובל עם שלם אל תהליך טשטוש
זהות לאומי ושמד רוחני תורני בדרך אל אובדן ייעודו ההיסטורי כפי
שהיטיב לשמר במשך 3,500 שנות קיומו.
חונטת המשפט הדיקטטורית מחליטה עבורנו מה נכון ומה צודק, מה
מוסרי ומה חוקי – אפשר כבר לסגור את הבסטה של זכות הבחירה,
העיקר שנמשיך לנפנף ביום העצמאות המדומה.
הפרדוקס המובנה בשיטת המשפט במדינת ישראל
קונפליקט יסודי נוסף המערער לחלוטין את הליגיטימיות של שלטון
חוקתי אבסולוטי על בסיס חוקי העקו"מ במדינה, הינו הפרדוקס בין
עילת הזיקה הריבונית לשטחי מדינת ישראל על בסיס חוקי התורה
וזכות העם העברי לשוב למולדתו ההיסטורית כפי מורשתו הדתית,
לבין ביצוע ואכיפת הריבונות בפועל על בסיס שלטון חוקי עכו"מ אשר
סותרים ורודפים בעצמם את חוקי התורה והדת.
אי אפשר לבנות מדינה על בסיס לגיטימציה דתית
ולנהל אותה בפועל על בסיס העקרון של הפרדת
הדת מהמדינה.
זוהי הנחה לוגית פשוטה ושורש הסילוף של מערכת המשפט הקיימת
במדינת ישראל.
לאחר הסברת המצב הנתון כיום בו מדינת ישראל הופכת להיות
דיקטטורה חוקתית נעבור למתן דוגמאות מוחשיות לאותו תהליך
עיצוב תרבותי כפוי.
ישנן דוגמאות רבות מתחומים שונים להמחשת תהליך העיצוב
התרבותי הכפוי כאשר שילטונות בג"ץ משמשים כגיבוי חוקתי אקטיבי
במימושו בפועל, אך נזכיר את הבולטות והמשמעותיות שבהן:
חברה ודת
• חוק הלאום שנפסל ע"י בג"ץ מסיבות דמוקרטיות שיויוניות
למרות שנועד להגן בפועל על אינטרס המדינה היהודית.
• מתווה הכותל, נישואין וגיורים אלטרנטיביים, כשרות מזון
עצמאית, אי-הפרדה מיגדרית ומתירנות xxxxx תמיד זוכים
להעדפה וללגיטמציה של בג"ץ וזאת אף כנגד עקרונות
הפסיקה היהודית לאורך הדורות.
• ביטול חוק טל, ובמקביל, פסילת חוק גיוס המטיב מעט עם
המיגזר החרדי, החדרת השכלה לליבת מערכת החינוך הדתית
לא נועדו לייצר באמת שיויון דמוקרטי אלא לקדם אג'נדה
חברתית של שילוב מאולץ של החרדים בתרבות החברתית
החדשה תוך ניפוץ ערכיה התרבותיים תורניים של החברה
כבעלת ערכים יהודים דתיים אורתודוכסיים.
בטחון וכלכלה
• ביטול צווי הריסה לבתי מחבלים הניתן ע"י מערכת הביטחון
כחלק מאפקט הרתעתי כלפי מחבלים.
• מגבלות רבות על נוהל פתיחה באש הכובלות את ידי חיילי
צה"ל מלתת מענה עוצמתי אל מול פעילי טרור.
• איסור על מתן עונשים קולקטיביים כלפי חלקים בחברה
הערבית המעודדים במוצהר ובגלוי לאלימות וטרור ומכחישים
את עצם קיום המדינה היהודית.
• איסור השתקתם של גורמים עויינים למדינה הגורמים להסתה
ולנזק גדול בתדמיתה הבין לאומית של מדינת ישראל
ולהחלשת כוחה לבצע מדיניות ביטחונית הדרושה לאבטחת
בטחונם של אזרחי המדינה.
• הריסת בתי יהודים מסיבות משפטיות לקוניות ומאידך, אי
אכיפה כלפי בנייה בלתי חוקית מאסיבית של המיגזר הערבי.
• פסילת מתווה הגז תוך הפרת התחייבויות ממשלתיות כלפי
משקיעים זרים.
בעצם התערבותו של בג"ץ בנושאים מגה היסטוריים אלו בעלי
השפעה עמוקה על העם היהודי וחרותו הדתית מנסה בג"ץ לעצב
מחדש את זהותו של העם היושב בציון כפי השקפת עולמו ולייצר
בסופו של תהליך מדינת אזרחים מתבוללת בניחוח יהודי של פעם.
למרות שהגדרת המדינה מראשיתה הושתת על יסודות יהודים
ודמוקרטיים, בוחרים שופטי בג"ץ באופן עקבי להעדיף בפסיקותיהם
את העיקרון הדמוקרטי על פני העקרון היהודי. לדידם, עקרונות
הדמוקרטיה הליברלית ראוי שיגברו על עקרון היהדות במדינה
ולפיכך, נוטלים לעצמם משפטני בג"ץ את הסמכות להתערב ביסודות
הפסיקה היהודית ולכפות את פרשנותם המשפטית הפלורליסטית.
לעיתים, אף חמור מכך, מספקים שלטונות בג"ץ לגיטימציה לכתות
יהודיות-נוצריות זניחות ותמהוניות אשר מעולם נלחמו בהגדרת
הזהות היהודית ובכך לייצר משקל רב ועצום לאותו מיעוט זני, שזהו
נקרא סילוף האמת ועיצוב תרבותי דתי כפוי המורכב ונבנה באמצעות
פסיקות משפטיות המייצרות תקדימים אשר נוטעים את היסודות
לפסיקה עתידנית על סמך עקרונות שיויון דמוקרטיים ליברליים
הגוברים על עקרונות הזהות של המדינה היהודית.
וכך, ללא משים לב נדחקת מדינת היהודים להגדרה של דיקטטורה
חוקתית כאשר אין בסמכותם של האזרחים לקבוע באמת את הדרוש
לטובתם אלא בתוך מגבלות החוקה שנוסדה ע"י בג"ץ.
האם עיקרון חופש השיויון יכול לדרוך על עיקרון החרות הדתית ?
האם ניתנה הזכות לאזרחי ישראל להביע אי פעם את עמדתם לגבי
העיצוב הזהותי החדש שהם עוברים בכוח חוקי בג"ץ ועל פי פרשנותו
?
האם לשיבת ציון כגון זו התפללו וכספו אבותינו בגלות 2000 שנה ?
האם לצורת שלטון מופקרת זו שפכו טובי בנינו את דמם היקר ?
האם עתיד מדינת היהודים וזהותה הלאומית ייקבע ע"י חבר
משפטנים דיקטטורים המנתח את חיינו באמצעות כלים משפטיים
המבוססים על עקרונות משפט של חוקי גויים ?
ישנו פתרון ראוי, אך על כך במאמר נפרד.
ניתן להגיב ישירות אל כותב השורות ashwarts111@gmail.com
