גד אלבז של הקליפים הקולנועיים אולי הכי גדולים במוזיקה החרדית, מביע עוצמה שהרבה זמרים אחרים היו מתים לנכס לעצמם.
גד אלבז של הסינגלים עם הכתוביות המונפשות, או קליפי המילים אם תרצו, מביא אתו שירים שנכנסים לכיס. כאלו שהולכים אתך בדרך, זמינים בכל עת ובכל מצב. סתם לשמוע ברכב בעוד נסיעה, להאזין בכמה דקות של שקט נפשי או כחלק מכל פלייליסט שהוא לכל מטרה שהיא.
כעת מגיע גד אלבז ומציע משהו חדש. "יותר חזק"! חיבור בין סצנה אחת, קולנועית משהו, למילים וכתוביות מונפשות. וזו לא סתם עוד פלטפורמה חדשה ומעניינת. יש כאן מסר עמוק מאד שהוא בא להביע.
אם הוא היה מנסה להעביר את המסר של השיר הזה בקליפ תסריטי, ככל הנראה שהוא היה חוטא לאמת. משום שהשיר הזה בא להביע מצב שאצל חלקנו לפחות הוא מצב יומיומי, אם לא אצל כולנו.
התחושה הזאת שהכל תקוע, לא זז, קפוא. אנחנו מנסים להתקדם, רוצים לעלות, להשיג, לרכוש, לכבוש. אבל משום מה, העייפות, הבלבול והבינוניות משתלטת עלינו, או כפי שאומר השיר בעצמו:
"תן לי לאהוב היום – כי ליבי שקע פתאום. תן לי להדליק שוב את נפשי – כי קפא עכשיו דמי. תן לי את האומץ לשנות – לא להיות תקוע בין עולמות. חזק אותי במעשי – שלא אצעד לבד בשביל חיי. מצא בי כח לאהוב כי עייף גופי – מחל לי גם על חטאי. השתבשה בי דעתי – השתבשה בי דעתי".
זה משהו שלא צריך יותר מידי לוקיישנים בכדי להסביר אותו. זהו מצב שאנחנו מכירים כל כך טוב. ולכן הצורה הנכונה ביותר להעביר תחושה של 'תקוע', היא לא פחות ולא יותר מאשר קוצים של ברזל היוצאים מגג בטון. כך בדיוק נראה פרוייקט בנייה 'תקוע'.
תראו איך הוא לבוש – יומיומי. הוא לא מאופר. יותר מזה. הוא לא עומד אפילו פעם אחת ישר כשפניו אל המצלמה. רואים אותו מהצד, מקסימום שלושת-רבעי. כמו עומד הוא באמצע כביש החיים, תקוע.
אך המסר העיקרי של השיר הזה. לאחר תיאור המצב הנוכחי של הקומה הבאה שאנחנו לא מצליחים לבנות בחיינו. כעת המסר הוא דווקא: "מתוך התהומות ארים ראש – אגדל להיות יותר חזק, חזק". שימו לב מה קורה בקליפ כאשר הוא מגיע למילים 'חזק'. לפתע רואים אותו מהגב. הוא עם הפנים קדימה. ממשיך להתקדם בחיים וצופה אל ה…ים ושמים.
נכון שכבר מהרגע הראשון של הקליפ הייתם בטוחים שבהמשך הוא יתקדם ויגיע אל קצה הגג, אל הים, אל השמים?!
זהו שזה לא קורה. ומסיבה מאד פשוטה. כי כאשר הוא יגיע אל הקצה, אל הים, לא יהיה לו יותר לאן להתקדם בחיים. הוא בעצם יסיים את התפקיד שלו כאן בעולם הזה. זה בעצם מה שמייצג את התכלית, והדרך אליה היא לא פשוט לצעוד ולהגיע אל הקצה, אלא דווקא להישאר על אותה הנקודה ולבנות את הקומה הנוספת, להשיג את היעד הבא, לגובה.
ויש כאן עוד משהו. הדרך. איך עושים את זה?! ועם זה הוא מסיים את השיר הזה: "עיני תמיד אליך נשואות – לך אקרא. ואתפלל אל הבאות – לך אקרא". התפילה. היא שתעזור לנו לבנות את הקומה הבאה.
ועוד מילה לסיום. הסגנון הלועזי שגד אלבז קנה לעצמו בעמל רב, לא סותר את יכולותיו המזרחיות במוזיקה. ועל השיר הזה ניכר כי הם עדיין בשיא, ומציבים אותו כזמר הים תיכוני הגדול ביותר בכל הזמנים של הציבור הדתי.
עם מוזיקה שמשלבת תופים אלקטרוניים בשיר רגש, עם דיאלוג עצמי בכל שורה, מגיש גד אלבז את אחד משירי האמונה החזקים ביותר!
