חודש: פברואר 2020

חברה אמריקאית הודיעה על השלמת פיתוח חיסון לקורונה

חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית Moderna הודיעה על השלמת פיתוח חיסון אפשרי ראשון נגד נגיף הקורונה החדש SARS-CoV-2. החיסון נשלח למכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית לצורך בקרה ותחילת ניסוי קליני ראשון בבני אדם.

החברה כתבה בהודעה לעיתונות כי עשתה מאמצים יוצאי דופן לפיתוח החיסון, תוך 42 יום בלבד מאז נקבע רצף הגנום של הנגיף.

מנהל המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות של ארצות הברית מסר כי הניסוי הקליני יתחיל בחודש אפריל ויכלול כ-25 מתנדבים. הוא צפוי להסתיים בחודשים יולי ואוגוסט. החיסון קרוי "mRNA-1273" והוא מבוסס על מולקולה מסוג RNA שליח (mRNA), חומר גנטי שאומר לתאים אילו חלבונים לבנות.

ה-RNA השליח של החברה יגרום לתאי המחוסנים לייצר חלבון של נגיף הקורונה הקרוי Spike, ומשמש את הנגיף לחדור לתאים שהוא מדביק. תאי המחוסנים יציגו את החלבון לתאי מערכת החיסון וכך יעוררו תגובה חיסונית חזקה, המחקה את התגובה הטבעית לנגיף ובתקווה תגן על הגוף מפני הדבקה במקרה שייחשף לנגיף הקורונה.

במידה והניסוי יסתיים בהצלחה, מצפים לטיפול עוד לפחות שני ניסויים קליניים לפני שיקבל אישור לשימוש.

והשבוע "פעמה" או בלועזית "Beat".

אז מה זה באמת המושג הזה שנשמע כמו מוטיב רפואי לשסתום לב שלא עובד כמו שצריך?!

אז ככה. מכירים את זה שלפני שהתזמורת מתחילה, המנצח מתווה קצב?  1 2 3 4 וכו'. מכירים? יופי. זהו ה'ביט', כלומר הבסיס לקצב של השיר או היצירה.

הביטים הם מעין נקודות על ציר הזמן, הנמצאים במרווחי זמן קבועים זה מזה (למשל חצי שנייה). משך הזמן הקבוע בין הפעמות נקרא 'טמפו' והוא הוא הגורם החשוב ביותר לקביעת המהירות בה מתבצע הקטע המוזיקלי או הריקוד.

ולכן כאשר משנים את משך הזמן הקבוע בין הביטים נמתחת או מתקצרת יחד איתם היצירה כולה.

זאת אומרת שכל שיר מותווה לפי קצב מסוים. הקצב הסטנדרטי הוא 4/4 שזה אומר שמדובר בארבעה ביטים שחוזרים על עצמם באותה המהירות ובאותם המרווחים.

תוכלו לשמוע את זה במפורש בשיר הבא של 'רולי דיקמן' ו'מיכאל שניצלר': 'שמחה במעונכם'.

אז תעקבו אחרי הפתיח המעניין שלו ותספרו אחריו לפי הקצב. כך תגלו את הפלא הנעלם שהמוזיקה היא אמנם אמנות אקספרסיוניסטית אך באמת היא ממוספרת וקבועה מאד.

שימו לב להכתבת הקצב ותנסו להבין איך זה עובד.

אז איך מכתיבים קצב???

הצורה הפשוטה ביותר בה משתמשים באולפנים ובהופעות זה מכשיר פשוט וממוחשב שנקרא 'מטרונום'. זהו מכשיר שמכתיב את הקצב והמהירות של השיר.

אבל רגע, בואו נעצור לשנייה. למה בעצם צריך את זה?

התשובה היא: שכאשר תזמורת מנגנת, כל כלי שומע בעיקר את עצמו. ובשביל שכולם יהיו מתואמים, צריך משהו שיכוון אותם כדי שלא ייווצר מצב שבו כל נגן יאחז בקטע אחר ובמקום הרמוניה נפלאה ומרגשת, התוצאה תהייה צרמוניה קשה ומעצבנת.

ומהו המודד לביט?

יחידת המידה לביט היא "ביט לדקה". ומשמעותה היא שככל שביט גבוה יותר, כך יהיו יותר ביטים בדקה אחת. כך למשל, בביט של 60 (ביטים לדקה) נשמע ביט אחת כל שנייה בדיוק; ובביט של 120 נשמע שני ביטים בכל שנייה.

בדרך כלל הביט הראשון יהיה מודגש מכיוון שהביט הראשון מסמן תיבה חדשה.

שיר שבו יש ביטים מגוונים ומעניינים יותר מן הנורמה המצוייה, זהו השיר: 'נפשי'. מכירים אותו? לא ציפיתם שדווקא הוא יהיה מגוון, הא?!

שימו לב שב'נפשי' – הבית של השיר הוא בביט 4/4 ואילו בפזמון הוא עובר לביט 3/4.

האזינו:

ישנם גם שירים יותר מורכבים עם ביטים של 5/4 כמו 'שלום עליכם' של 'אודי דוידי'/ שיר נוסף שהביט שלו הוא 5/4 הוא 'שהכול' של 'בערי וובר".

מושג חדש מעולם המוזיקה נכנס לכם עמוק לתוך הפאוץ', אתם מוזמנים לחזור ולגלות את המושג הבא, כאן, בעוד שבוע בדיוק!

יו"ר כחול לבן, בני גנץ, אומר כי מערכת המשפט צריכה להיות בהיררכיה מעל המערכת הפוליטית? בראיון הערב (ג') לבן כספית ואריה אלדד ברדיו 103FM אמר גנץ: "אני בעד שהמערכת המשפטית תהיה עליונה על המערכת הפוליטית. אם המערכת הפוליטית תהיה עליונה, זו סכנה למדינה. הנה, אני, כמי שרוצה להיות ראש ממשלה, מוותר על הכוח הזה". 

גנץ הוסיף כי "שינויים באיזונים שבין בג"ץ לכנסת צריך לעשות בצורה אחראית. למכון הישראלי לדמוקרטיה יש רעיונות בנושא. מה שקובע זה החוק ולפיו המערכת המשפטית קובעת, וטוב שהיא עליונה על המערכת הפוליטית".

לדברי יו"ר כחול לבן, הדמוקרטיה בישראל בסכנה: "אני מאוד מוטרד, אנחנו בסכנה גדולה למוסדות הדמוקרטיה ולשלטון החוקי בישראל, ושלא נוכל להביא את השינוי בישראל. אנחנו נקרא לממשלת אחדות בראשותנו". 

המועמד לראשות הממשלה הדגיש כי מפלגתו לא תיכנס לממשלה עם נתניהו: "בלי נתניהו יש ממשלת אחדות בעשר דקות. הוא נאשם, יש לו משפט ב-17 במרץ. לא ניתן לשבת תחתיו כראש ממשלה והוא לא יכול להיות שר לפי החוק… הוא משסה ומשתתף בשפה נמוכה".

צמד בני דודים אנרגטים במיוחד שלא יודעים מנוחה, מקפיצים יחד במחרוזת המותאמת במיוחד לריקודים השניים בחתונות עם מיטב השירים העדכניים.

Keys – Shloimy Salzman
Guitar – Chaim Bokchin
Drums – Yechiel Bokchin
Violin – Pesach Nestlebaum
Sax – Shlomi Cohen
Trumpet – Ben Holmes
Trombone – Matt Mcdonald
Video – Motty Engel Post
Production – En3rgy
Live Sound – Black Arrow
Live Sound Engineer – Ruli Ezrachi
Press – I & Me Media

מצעד שירי הפורים מצליח להוציא בכל שנה מחדש את מיטב הלהיטים ממיטב האמנים. כל יוצר שקצת מכבד את עצמו חושב על סינגל לפורים.

אך כאן חברו יחדיו לא אחד ולא שניים, אלא מיטב המוחות וכשרונות של המוזיקה החסידית חברו יחדיו להפקת סינגל מרשים במיוחד.

על הלחן חתומים גם שייע גרוס וגם הרשי ויינברגר הענק. על השירה הופקדו גם ארי היל הצעיר המבטיח, גם יואלי קליין שחתום על היצירות המושמעות ביותר בציבור החרדי של כל הזמנים, וגם שייע גרוס. ואיך אפשר שלא: על העיבוד עמלו אלי קליין ואיצי ברי, הזוג הכי פורה במוזיקה החרדית.

התוצאה בהחלט מהנה, שיר שהולך להיות מושמע בכל מסיבת פורים סטנדרטית, וודאי חסידית. שיר שעומד להיות מושמע מעל גגה של כל סיירת תתי"ם ו'עייזר חתנים'. אכן פתיחה ראויה למצעד שירי הפורים של שנת תש"פ.

וכמיטב הלהיטים שצלחו יותר מכל שיר אחר, גם בשיר הזה ישנו שילוב של פסוק מן המגילה, יחד עם כמה מילים ביידיש.

שיר קליט, פשוט וכייפי. האזינו:

הקלטות: שלוימי וועכטער

כשאברהם פריד מוציא סינגל חדש בדואט משותף עם זמר מתחיל – זה אומר שהזמר הזה הולך לתפוס גובה ולהגיע לפסגות חדשות בשדה המוזיקה. אך כאשר אברהם פריד מוציא סינגל עם זמר וותיק שכבר עשה את כל הדרך הארוכה – זוהי תעודת כבוד והערכה ליוצר.

ובשיר: 'ילדי', לוקח אותנו עמרם אדר אל שירי ה'יידישע מאמע' העתיקים שנכתבו בדיוק באותם המוטיבים כמו בשיר הזה. אם אוהבת המדברת אל בנה הקטן, מרעיפה עליו אהבה ונותנת לו כלים ועצות לחיות, נותבת לו את הדרך בה ילך – כאשר בשיר הזה הפואמה מושרת במילים פשוטות וברורות, במונולוג אוהב ומרגש.

הפתיח עליז למדי, כאשר לפתע מבוצעת עצירה, פסנתר רגיש נוקש ולאט לאט נכנסים הכלים הנוספים. קצת כל הקשה ברקע ואז שוב רוגע, כינורות, ואז מיד גיטרות, פסנתר, תופים, בס ומשם השיר מתחיל לעלות ולעלות. הכלים מתחזקים, התופים נותנים יותר את הטון, הכינורות מתחזקים עד שלבסוף הגיטרה האקוסטית לוקחת אותנו אל רגע של רוגע, ושוב תופים, וכל התזמורת נכנסת עד העצירה: "תדע שאבא אוהב".

משום מה, לפעמים המילה 'ראפ' עושה לנו איזו שהיא קונוטציה שלילית וגורמת לנו לרתיעה. זה נשמע פרוע מידיי, חיצוני מידיי, לא קשור, וזה גם סגנון שכמעט ולא מצוי אצלינו.

אבל לא. שלמה הלשטוק מוכיח לנו בכישרוניות שזה יכול להיות רגוע, מרגש, עכשווי וממסרי.

ובשיר הנוכחי: "מה נותר לי", הוא מביא לנו שיר ראפ שנוצר ברגע של התרוממות הנפש והשראה שלוקחת את האומן ויוצרת לו את היצירה, יותר ממה שלוקח האומן אותה ועושה בה כרצונו.

השיר מדבר על מהות החיים. מה יש לנו ומה נותר. מה קיבלנו ומה נבקש.

ובעיקר, זהו שיר שגם יכול לרגש. בהחלט. על אף העיבוד האלקטרוני, שכאן הוא מרגיע ומרתק.