.




.




על פי הדיווח בחדשות 12, במסגרת הדיון התעמתו שר הכלכלה עמיר פרץ והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. "אנחנו מתמודדים עם אירוע שמתפתח ומשתנה בזמן אמת, ולכן ההחלטות מתקבלות בהתאם לאירוע", אמרה השרה גמליאל. שר הכלכלה השיב לה: "לא צריך להסתפק בדיווחי המטה לביטחון לאומי. הגיע הזמן שמול כל הצעת החלטה שעולה, בנוסף להמלצות המל"ל יקום צוות נוסף שייתן המלצות במקביל".
"בגל הראשון הדברים עבדו מצוין ללא האחדות וללא הפריטטיות. זו ישיבת ממשלה, ולא ישיבה של הועד בקיבוץ", השיבה השרה להגנת הסביבה. "צריך לאפשר לראש הממשלה לנהל את המשבר הזה ולא לתקוע מקלות בגלגלים".
מענק כספי שיגיע ישירות לציבור הוא צעד נכון להנעת גלגלי המשק, אבל לא נחלק מענק עיוור. נתמוך בתוכנית סיוע דיפרנציאלית עם רגישות חברתית. כזו שקודם כל שמה דגש על מי שפרנסתו נפגעה ומתעדפת סיוע למשפחות שנמצאות במצוקה כלכלית.
שר המשפטים אבי ניסנקורן מכחול לבן מתנגד למתווה שהוצא וכתב בחשבון הטוויטר שלו: "מענק כספי שיגיע ישירות לציבור הוא צעד נכון להנעת גלגלי המשק, אבל לא נחלק מענק עיוור. נתמוך בתוכנית סיוע דיפרנציאלית עם רגישות חברתית. כזו שקודם כל שמה דגש על מי שפרנסתו נפגעה ומתעדפת סיוע למשפחות שנמצאות במצוקה כלכלית".
גם השרה אורית פרקש הכהן התנגדה בישיבת הממשלה לתכנית המענקים: "זו תכנית רעה. לא צריך לפעול טלאי על טלאי. הכסף הוא מוגבל ואמון הציבור הוא מוגבל. צריך לנתב את הכסף למי שצריך בעזרת תכנית סדורה שתפיק מנועי צמיחה למשק".
השר אריה דרעי דרעי הציע לאשר את תכנית המענקים אבל במקום להזרים לחשבונות הבנק של כולם – להנפיק כרטיס לקניות "כחול לבן", ברשתות ישראליות. כך יהיה ברור שהכסף יילך למטרתו: עידוד צריכה.
השר אקוניס הביע את דעתו על התוכנית בישיבת הממשלה: "כשבארה"ב חילקו מענקים לכולם, אמרו 'למה לא בישראל?', עכשיו אנחנו עושים זאת אז אומרים 'למה לכולם?'. התוכנית זהה רעיונית כמעט לחלוטין לתוכנית האמריקנית". השר אקוניס הוסיף שכדי להגביר את הצמיחה – נדרשת הורדת מסים לאורכה ולרוחבה של הכלכלה הישראלית וטען כי "ביד אחת אנחנו נותנים וביד השניה מטילים מגבלות חדשות. הוא התייחס להצעת משרד הבריאות לסגר בסוף השבוע ואמר כי ההצעה מצריכה דיון נוסף.

לקראת הדיון בישיבת הממשלה על תכנית המענקים, אמר נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, כי הזרמת 6 מיליארד שקלים לעידוד הצריכה הפרטית על מנת לייצר מקומות עבודה בישראל, נדונה לכישלון. "כבר היום היקף הרכישות בייבוא אישי מספקים זרים בפטור מתשלום מע"מ, הגיע לסכום אדיר של 20 מיליארד ש"ח בשנה. הממשלה מעודדת את הצרכנים הישראלים לא לרכוש את מוצריהם בישראל. הזרמה של 6 מיליארד שקלים לא תגביר את הצריכה הפרטית, מאחר וחלק גדול מסכום זה יזרום לספקי חוץ ויתרום ליצירת מקומות עבודה בחו"ל".
בתוך כך, על רקע דרישת כחול לבן לתעדף מובטלים ועצמאים, גנץ ונתניהו יכנסו הערב את קבינט העל הכלכלי לסיכום מתווה המענקים. בפגישה ישתתפו גם עמיר פרץ ושר האוצר ישראל כ"ץ. לאחר אישור עקרוני של המסגרת עליה התעקשה כחול לבן – יישבו הארבעה לסכם את הפרטים.
החל משעות הבוקר ובתהליך שיושלם בשעות הקרובות, יפונו 150 חולים מאומתים מהעיר למלוניות קורונה ייעודיות. היעד – לפנות מעל למאה חולים מדי יום במטרה להקטין משמעותית את רמת התחלואה בעיר כאשר יחד עם פיקוד העורף מושקע מאמץ מיוחד בפינוי מהיר של חולים יחידים טרם הדבקה משפחתית רחבה, בשיתוף פעולה הדוק ובפעילות אינטנסיבית.
ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין: "שיטת הפינוי של החולים אל מלוניות הקורונה והוצאתם מהעיר הוכיחה את עצמה בגל הראשון. אנחנו פועלים יום ולילה במטרה להכפיל את קצב הפינויים ולהאיץ את הליך הבדיקות וקבלת התוצאות בקרב תושבי העיר. נמשיך לפעול במרץ כדי להבטיח שבני ברק תישאר עיר בטוחה"

עד עתה, משרד הביטחון היה אמון על פינוי החולים, אולם במטרה להפוך את ההליך למהיר יותר באופן משמעותי הוחלט ליצור שיתוף קהילתי ולהסמיך את הגורמים בעירייה לבצע את הליך הפינוי.
חשוב לציין כי העירייה שמה דגש רב על פינוי חולים בודדים הנמצאים בבידוד וזאת במטרה להוציאם בהקדם מביתם ולמנוע מהם להדביק את בני משפחתם.
מוקדם יותר היום, פרסם משרד הבריאות כי 67% מסך ההדבקות מתרחשות בקרב דיירי הבית, ועל כן עיריית בני ברק רואה חשיבות מכרעת לפנות חולים בודדים בהליך מהיר טרם סיכון ההדבקה לבני משפחתם.
פרופ' אבי שמחון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ואחד היועצים הקרובים לראש הממשלה בתחומים כלכליים בכלל ובטיפול במשבר הכלכלי בעקבות מגיפת הקרונה בפרט אמר את הדברים באירוע 'ועידת ההייטק החרדי' שנערך לפני תחילת המשבר, אך הסרטון נחשף בימים אלה לראשונה.
פרופ' שמחון שנחשב לאחד המומחים החשובים לכלכלה בישראל, התייחס בנאומו ליכולת של צעירים חרדים וחרדיות לרכוש הכשרה בתחום המחשבים כדי להשתלב במקצועות ההייטק במשרות איכותיות ומשתלמות.
לדבריו "המכללות הטכנולוגיות, הן לא פתרון טוב. הבוגרים והבוגרות של המכללות הטכנולוגיות לא מרוויחים שכר גבוה, השכר שם נמוך מאוד זה לא פתרון טוב. הכשרה במדעי המחשב באיכות אוניברסיטאית, זה משהו שאין לו תחליף".
בין הדברים הוסיף שמחון כי הוא מודע למורכבות של חרדים ללמוד באוניברסיטה, אך לדבריו הפלטפורמה שמציעה האוניברסיטה הפתוחה ללימודים מקוונים ללא צורך להגיע לקמפוס ולהיתקל בבעיות ערכיות ודתיות שמקשות על חרדים לרכוש תארים אקדמיים, היא אופציה מצויינת בעלת עדיפות גם על אוניברסיטאות אחרות.
"הבוגרים של האוניברסיטה הפתוחה מרוויחים שכר מאוד גבוה. אנחנו מכירים את השכר של הבוגרים של כל מוסד ומוסד, הבוגרים של האוניברסיטה הפתוחה מרוויחים שכר שמתחרה היטב בטכניון", אמר שמחון והוסיף כי הבוגרים של האוניברסיטה הפתוחה זוכים להגיע למקומות הרבה יותר טובים, למשרות מעניינות, פתיחת דלתות ושכר מאוד גבוה.
בציור שהובא ב'ישראל היום' ניסה הקומיקסאי והצייר של העיתון, וולטר מולינו, לתאר לעצמו כיצד ינועו אנשים בערי העתיד העמוסות, אבל כאילו חזה למעשה את העולם הנוכחי שלנו, עולם שבו לא ניתן להיות בקשרים פיזיים וכל אחד מאיתנו חי בבועה משל עצמו בגלל המגיפה.
בעמוד הפותח של המהדורה מה-16 בדצמבר, צייר מולינו אנשים נעים ברחוב במעין רכבים ממונעים קטנים, עם מקום למטען, עטופים במין זכוכית שקופה.
מולינו לא חשב על המגיפה אלא על כלים ממונעים קטנים, דוגמת הסגווי שהומצא בשנות ה-2000, שיאפשרו לאנשים לנוע ממקום למקום בתוך ההמון. הוא אפילו קרא להמצאה המצויירת שלו בשם סינגולטה, אבל קשה שלא להידהם מהתוצאה הסופית הנראית רלוונטית מתמיד.
המאייר עצמו הלך לעולמו בשנת 1997, לפני המצאת הסגווי הראשון ב-2001 על ידי דין קמן.
הסתכלות עכשוויות על הציור מהווה ממש חוויה מטלטלת, וזו הסיבה שמתחילת המגיפה והסגרים משתפים אותו רבים מאוד ברשת, בשל תחושת הריחוק החברתי שלנו כיום בעקבות הקורונה.
המרכז הרפואי שמיר בבית החולים אסף הרופא החל בהקמת בית חולים לשעת חירום, שיכלול גם חולי קורונה, כך נמסר היום (ראשון) מהנהלת המרכז ומשרד הבריאות. לפי ההסכם, חלקו הממוגן של החניון התת-קרקעי שבכניסה למרכז יוסב לקומת אישפוז שתכלול כ-150 מיטות לשעת חירום.
עלות התוכנית צפויה לעמוד על כ-26 מיליון ש"ח, והיא תכלול התקנת פסי אספקה ניידים, מערכות תקשורת ומיזוג אוויר, הקמת תשתיות חשמל, התאמת מערכת תברואה ומים ושיפורים סביבתיים הנוגעים לנגישות ולתפעול השוטף בעת חירום. העבודות בשטח צפויות להתחיל השבוע ולהסתיים בתחילת חודש אוקטובר.
ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת המרכז הרפואי שמיר, מסרה כי הקמת בית החולים לשעת חירום מהווה "בשורה של ממש" למרכז הרפואי: "אנו נמצאים בלב מערכה נגד הקורונה וחייבים להיות מוכנים לקראת עלייה נוספת בתחלואה, ובמיוחד לפני החורף הקרוב".
שרון גור זאב המנהל האדמיניסטרטיבי של המרכז הרפואי, אילן יפתח, מסר כי הוספתן של כ-150 מיטות "תאפשר טיפול בחולים תוך העברתם בצורה בטוחה גם במצב בו ישנו אירוע ביטחוני או אפידמי". עוד אמר כי מדובר ב"פרויקט בעל חשיבות לאומית תוך מתן מענה לשעת חירום שישרת את האוכלוסייה בסביבת המרכז הרפואי".
בגל הראשון של הקורונה איבדנו את יו"ר ארגון ומייסד ארגון 'מתנת חיים' הרב אברהם ישעיהו הבר שנפטר ל"ע לאחר שנדבק בנגיף
היום נערכה שמחת ברית שבה הרך הנימול נקרא על שם הרב אברהם ישעיהו הבר זצ"ל, אבי הבן הוא אחד מתורמי הכליה בתיווך הרב הבר זצ"ל שליווה אותו במצווה החשובה
בתיאום עם ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ויו"ר ועדת הכספים ח"כ הרב משה גפני, המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) תקים צוותי עבודה לפעילויות ממוקדות במגזר החרדי לאור המצב החירום, בעקבות מגיפת הקורונה.
בין האישים שימונו:
הצוותים יכללו אנשי מקצוע נוספים מקהילות שונות במגזר החרדי וזאת כדי לתאם את הפעולות הנדרשות לעומק המגזר בשיתוף פעולה . ח"כ גפני אמר כי מדובר בצעד חשוב שיבנה אמון ויוביל לשינוי בהחלטות ובביצוע בשטח "המטרה היא למנוע ניתוק של מקבלי החלטות ופקידים מהשטח, באמצעות נציגים ואנשי מקצוע מהקהילה החרדית שיסייעו למל"ל ולממשלה לתאם ולפעול כראוי בקהילות החרדיות השונות בארץ".
אחרי סוף שבוע סוער שבמהלכו חזרה בה הממשלה מחלק מההגבלות שעליהן החליטה בניסיון להתמודד עם העלייה בתחלואה בנגיף, התכנסה היום (ראשון) ועדת הקורונה של הכנסת לדון במהלכים הבאים.
סגן שר הבריאות, יואב קיש (ליכוד), אמר בוועדה כי הבעיה בים ובבריכות, איננה באזור הפתוח אלא בהתקהלויות הנוצרות, וכך גם במסעדות. הוא הבטיח לחפש מתווה שיאפשר פתיחת חופי הים. קיש הדגיש כי רוב החולים אינם יודעים היכן נדבקו, והנתונים הם שוליים אלא צריך להסתכל על המגמה – עלייה בתחלואה.
"אנחנו במגה אירוע, תחושתנו שהטנקים ברמת הגולן שועטים – ולא נותנים לנו להביא תגבורת. בגל הראשון היו חולים ב-78 ישובים, היום כבר למעלה מ-200 ישובים עם חולים", הוסיף קיש.
היו"רית, ח"כ יפעת שאשא ביטון, שעמדה השבוע במרכז סערה כשהצביעה על סוגיית חדרי הכושר בניגוד לעמדת ראש הממשלה ועשויה לעמוד בפני הדחה, אמרה מוקדם יותר: "מותר לנו להתווכח ולא להסכים. לא בטוח שהמגבלות הן הפתרון המלא למצב".
בין השאר מדובר בכוונה להחיל סגר בסופי שבוע החל מהשבוע הנוכחי. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי הצעת חוק בעניין תובא לוועדה בראשותו לצורך הליך חקיקה. היועץ המשפטי של הכנסת מקיים דיונים בנוגע לנוסח החקיקה ומטרת הקואליציה היא לאשר את הצעת החוק ביום שני בשלוש קריאות. נכון לעכשיו מדובר על סגר מלא (כפי שהיה בליל הסדר האחרון) מיום שישי אחר הצהריים עד יום ראשון בבוקר.
בתוך כך, ח״כ עידן רול (יש עתיד) הגיש הצעת חוק שדורשת את פרסום הנתונים שעומדים בפני הממשלה בבואה לקבל החלטות סביב משבר הקורונה. "בעוד הכנסת מתנהלת בשקיפות, תוך שידור חי של דיונים ופרסום פרוטוקולים, הממשלה ממאנת לפרסם את הנתונים והמידע שעמדו בפניה בעת קבלת החלטות, ככל שהיו כאלה", אמר רול."
בתוך כך, המשבר מלווה בימים אלה בהפגנות רבות ברחבי הארץ כמחאה על התנהלות הממשלה ושלוחותיה, בין היתר בשל היעדר היכולת לבדוק ולבקר את התנהלות השרים בתקופת המשבר עד כה". הוא הוסיף כי על מנת לחזק את אמון הציבור בממשלה והחלטותיה, ועל מנת שניתן יהיה לבחון את ההחלטות המתקבלות בתוך זמן סביר, נדרש כי הנתונים שעמדו בפני מקבלי ההחלטות יעמדו גם בפני הציבור, כמו גם הפרוטוקולים של הממשלה שיבהירו את עומד דעתם בעת קבלת ההחלטות הרות הגורל.
לזכרו של הגרי"ש: מגבית להצלת בית המדרש להלכה בהתיישבות – אמונת אי"ש
בית המדרש להלכה בהתישבות הוא ספינת הדגל של לימוד ויישום מצוות התלויות בארץ בדור האחרון.
בבית המדרש, הנקרא ע"ש מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אשר הוקם לפני 41 שנים, שוקדים עשרות תלמידי חכמים על לימוד מצוות התלויות בארץ הלכה למעשה. זאת בנוסף לשיעורי תורה רבים המתקיימים במקום, וכן כוללי ערב הפזורים בכל הארץ ללימוד תורת ארץ ישראל.
רק בזכות התורה הנלמדת בבית המדרש להלכה בהתיישבות והיוזמות החשובות שמקדמים רבני בית המדרש בראשות הגאון רבי יוסף יקותיאל אפרתי שליט"א, תלמידו חביבו של מרן פוסק הדור זצוק"ל, כולנו יכולים לחיות בארץ הקודש תוך הקפדה על מצוות התלויות בארץ באופן המהודר ביותר.
לפרטים נוספים לחצו כאן>>>

בשנים האחרונות ניצב בית המדרש בפני קשיים כלכליים גדולים עמם הוא הצליח להתמודד ע"י תרומות וסיוע של נדיבי עם מהארץ ובעיקר מחו"ל.
משבר הקורונה עצר בבת אחת את זרם התרומות. בנוסף, בעקבות המשבר נמנעות מבית המדרש הכנסות מסויימות שהיו בימי שגרה.
מזה מספר חודשים החובות הולכים ותופחים למימדים שמאיימים על המשך קיומו של בית המדרש.
רק ע"י התגייסות של כל אחד מאיתנו נוכל לדאוג להמשך קיומו של בית המדרש. במצב שנוצר תרומה של כל אחד ואחד זו הדרך לגייס את הסכומים הדרושים להמשך המפעל הגדול הזה.
זה תלוי בך. זה תלוי בנו. רק ביחד נוכל לסייע לבית המדרש ברגע הקריטי הזה.
המגבית תתקיים ערב יום השנה השמיני לפטירתו של מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

כל מי שיתרום למגבית הזו יזכה ששמו יוזכר במעמד תפילה אדיר בציון הגרי"ש בהשתתפות הגר"י אפרתי ותלמידיו , לברכה והצלחה בכל העניינים.
זו ההזדמנות שלך להפוך לשותף באחזקת בית המדרש (היחיד!) שנוסד ע"י מרן הגרי"ש אלישיב.

זו ההזדמנות שלך לקנות מניית נצח של שותפות בזכות לימוד מצוות התלויות בארץ.
זו ההזדמנות שלך להתברך במעמד תפילה נדיר ומיוחד.
על רקע הדיווחים על כך שפרופ' גבי ברבש ימונה לפרויקטור הקורונה, ראש המוסד לשעבר, אלוף(מיל) דני יתום מזהיר מפני מינוי רופא כפרויקטור הקורונה, "מסתמן מהלך מביך נוסף של ממשלת ישראל- להציב בראש המאבק בקורונה רופא, זו טעות טוטאלית".
לדבריו, כך בדיווח של 'סרוגים' "המשבר חורג הרבה מעבר לבדיקות מעבדה ומיטות אשפוז, הוא נוגע בכל משרדי הממשלה שאת פעילותם צריך לתאם ולעקוב אחרי ביצועיהם,יש ברשימת השמות מועמדים מתאימים יותר. מדוע לא השיבו לאיזנקוט שהביע נכונותו?"
פרופ' גבי ברבש מונה לפרוייקטור הקורונה – כך דווח הבוקר (ראשון) בתאגיד השידור 'כאן'. ברבש, בן 70, היה מנהל בית החולים 'איכילוב' בין השנים 1993 ל-2015, עם הפסקה של שלוש שנים באמצע שבהן כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות.
מאז פרישתו, משמש ברבש כמנהל חברה פרטית לניהול מחלות וכן עובד במכון ויצמן.
בחודשים האחרונים היה ברבש מזוהה ביותר עם המלחמה בנגיף הקורונה, ושימש כפרשן באולפן החדשות המרכזי של חדשות 12.
לפני מספר ימים דווח כי האלוף אמיר אבולעפיה ימונה לפרוייקטור הקורונה. על פי הדיווח בגל"צ, ייתכן שאבולעפיה וברבש ינהלו את האירוע יחד. עוד עולה מהדיווח כי המגעים מתקדמים, אך טרם נסגרו סופית. על פי הדיווח בחדשות 12, אדלשטיין דחף למינוי אבולעפיה, בעוד נתניהו רוצה למנות את ברבש.
התפקיד הוצע לאלוף במיל' רוני נומה ולכן למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב, השניים סרבו לקחת עליהם את התפקיד. נומה מהסיבה שלא הצליח להבין מהם הסמכויות של התפקיד, ובר סימן טוב לא נימק מדוע סרב להצעה.
הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, אמר בראיון שהתפרסם הבוקר בידיעות אחרונות: "אמרתי שאני חייל של המדינה לכל משימה. אבל לא חזרו אליי וזה לא הבשיל"
איזנקוט הוסיף: "אני לא מכיר מישהו רציני שהיו פונים אליו והוא לא היה מניח את כל הדברים האחרים בצד ומתגייס", ואמר כי אם ההצעה תשוב לשולחן הוא ייעתר לה פעם נוספת.
"היתרון של אנשי צבא זה שהם יודעים לחשוב על אסטרטגיה רבתי, לקרוא נתונים, לבצע הערכת מצב", הסביר איזנקוט, "אנשי צבא יודעים גם להחליט החלטות שלא מותנות בחדשות של שעה שמונה. הם מסתכלים חודש או שנה קדימה ויודעים להצביע על מגמות. הבעיה שנחשפה כאן, זה שמדינת ישראל לא השכילה לבנות מבנים ארגוניים שיודעים לטפל באתגרים שנוגעים בכלל מרכיבי הביטחון הלאומי, והם לא עניין ביטחוני נטו".
ברשתות החברתיות ברשות הפלסטינים מפרסמים היום תיעוד נדיר של חיילי צה"ל בפעולה נועזת במחנה הפליטים ג'ילזון באזור רמאללה, החיילים יוצאים מתוך משאית הקירור ועוצרים חוליית מחבלים לאחר שיידו מטען לעבר הישוב בית אל ותכננו פיגוע ירי
הפיצוצים נמשכים: שעות ספורות לאחר הפיצוץ בתחנת הכח במחוז איספהאן, כלי התקשורת באיראן דיווחו היום (ראשון) על פיצוץ נוסף שנשמע במפעל בעיר טאבריז שבצפון מערב המדינה. תיעודים שפורסמו ברשתות החברתיות הראו כי שריפה פרצה במקום, כאשר עשן שחור היתמר מזירת הפיצוץ.
לפי הדיווח בסוכנות הידיעות הממלכתית "איסנא", הפיצוץ התרחש במפעל לייצור צלופן. כוחות כיבוי הוזעקו למקום ופועלים להשתלט על השריפה, כאשר 2 מהכבאים נפצעו במהלך הפעילות.
כאמור, הפיצוץ בטאבריז הוא המקרה השני של פיצוץ מסתורי באיראן ביממה האחרונה, אחרי הפיצוץ שנרשם הבוקר בתחנת כוח במחוז איספהאן שבמרכז המדינה. שני הפיצוצים היום מצטרפים לסדרה נרחבת של פיצוצים ותקלות שנרשמו בחודשים האחרונים במתקנים צבאיים וגרעיניים ברחבי איראן, שמתרחשים בתידורת הולכת וגדלה.
עד כה דווח על 5 אירועים כאלו באיראן בשבוע האחרון, כשהחמור מביניהם היה ביום רביעי האחרון בנמל בושהר – שבו סדרה של פיצוצים הובילה לפריצת שריפה במקום, כשלפחות 7 ספינות עלו באש כתוצאה.
מסיכות מונעות הדבקה והפצה של נגיף הקורונה, ובכך הן מצילות חיים. על זה אין ויכוח. בכתבה שפורסמה ב'וואלה' עולה כי ניתוח ראשוני של נתונים שנאספו מ-194 מדינות, מצא שבמקומות שבהם לא ניתנה המלצה גורפת או מחייבת לציבור לעטות מסיכות היה גידול שבועי של 55 אחוזים בשיעור התמותה לראש, החל מזיהוי המקרה המאומת הראשון במדינה. זאת, בניגוד לגידול של 7 אחוזים בלבד במדינות שבהן האזרחים הקפידו על מסיכות.
מודל שיצרו חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון גורס שבארה"ב לבדה ניתן יהיה למנוע 45 אלף מקרי מוות מקורונה עד לחודש נובמבר, בתנאי ש-95 אחוזים מהאוכלוסייה יעטו מסיכות. אולם, לא כל המסיכות מספקות הגנה זהה ביעילותה. המסיכה האידיאלית צריכה לחסום ביעילות רסיסים טיפתיים גדולים יחסית, כמו אלה שנפלטים בשיעול ובעיטוש – דרך ההדבקה הנפוצה ביותר של נגיף הקורונה, וגם רסיסים אירוסוליים קטנים שנישאים באוויר, שנפלטים בזמן נשימה ודיבור.
המלצות ארגון הבריאות מורות שעובדי מערכת הבריאות, קשישים, אנשים עם מחלות רקע ואנשים שנמצאו חיוביים לנגיף יעטו מסיכות בתקן רפואי. עבור שאר האוכלוסייה, ההמלצה של ה-WHO היא לעטות מסיכות בד. גם ה-CDC (המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן) ממליץ לכלל האוכלוסייה הבריאה על מסיכות בד.
אבל גם כאן יכולים להיות הבדלים גדולים ביעילות בין מסיכה למסיכה, בהתאם לסוג הבד ממנו היא עשויה. "זה מאוד תלוי באיכות הבד. אם המסיכה עשויה מבד כותנה מצרית בצפיפות של 600 חוטים, זה מאוד שונה ממסיכה שעשויה מבד של חולצת טריקו פשוטה, שאינו ארוג בצפיפות", אמר ד"ר רמזי עספור, מומחה למחלות מדבקות, בראיון לאתר Business Insider.
במהלך החודשים האחרונים, חוקרים ביצעו הערכה של יעילותן של מסיכות מסוגים שונים ומחומרים שונים, והמסקנות שלהם פורסמו לא מזמן בכתב העת Journal of Hospital Infection. להלן דירוג המסיכות שלהם, על פי יעילות במניעת הדבקה בנגיף הקורונה:
המסיכות הללו הן היעילות ביותר בסינון חלקיקים נגיפיים. הן יוצרות איטום טוב ביותר סביב הפה והאף וכמעט לא מאפשרות דליפה (פנימה או החוצה) של חלקיקים ויראליים. כמו כן, הן מכילות גם סיבים מפותלים שמונעים מעבר של פתוגנים הנישאים באוויר. זו גם הסיבה שסוכנויות הבריאות ברחבי העולם המליצו שמלאי המסיכות הללו יישמרו עבור עובדי רפואה, שנמצאים בחזית המאבק בקורונה וחשופים לחולים רבים. הניתוח של החוקרים העלה שמסיכת N99 מפחיתה את סיכויי ההידבקות ב-94-99 אחוזים, לאחר חשיפה של 20 דקות בסביבה בדרגת זיהום גבוהה. מסיכת N95 מספקת הגנה כמעט זהה.
מסיכות כירורגיות עשויות מבד לא ארוג, והן החלופה הבטוחה ביותר עבור עובדי מערכת הבריאות שאין להם גישה למסיכות N99 או N95. מחקר שפורסם באפריל מצא שמסיכות כירורגיות הפחיתו הדבקה של וירוסים ממשפחת הקורונה (אם כי המחקר לא כלל את וירוס הקורונה החדש) הן בהדבקה טיפתית והן בהדבקה ארוסולית. מחקר משנת 2013 חישב שבאופן כללי מסיכות כירורגיות יעילות פי שלושה ממסיכות בד ביתיות בעצירת חלקיקים נישאים באוויר. ולכן, גם במקרה הזה לעובדי בריאות צריכה להיות עדיפות על פני האוכלוסייה הכללית והבריאה בגישה אליהן.
מחקר בריטי שנערך לאחרונה מצא שמסיכות בד ביתיות שעשויות משתי שכבות של בד כותנה בצפיפות של 600 חוטים ובד נוסף כמו משי, שיפון או פלנל – הצליחו לסנן יותר מ-80 אחוזים מהחלקיקים הקטנים (שגודלם פחות מ-300 ננומטר) ויותר מ-90 אחוזים מהחלקיקים הגדולים (300 ננומטר ומעלה). המסקנות שלהם העלו ששילוב של כותנה ושיפון סיפק את ההגנה היעילה ביותר, ואחריו בסדר יורד: כותנה + פלאנל, כותנה + משי, ו-4 שכבות של משי.
ארגון הבריאות העולמי ממליץ באופן רשמי על מסיכות בד תלת שכבתיות: שכבה פנימית סופגת, שכבה אמצעית מסננת, ושכבה חיצונית מחומר לא סופג כמו פוליאסטר. מחקר טרי של אוניברסיטת אילינוי (שטרם עבר ביקורת עמיתים) קבע שמסיכה שעשויה משלוש שכבות משי או מחולצת טי שעשויה 100 אחוזי כותנה יכולה להיות יעילה כמו מסיכה בתקן רפואי. למשי באופן ספציפי יש תכונות אלקטרוסטטיות שיכולות לסייע ללכוד חלקיקים ויראליים.
שקיות או פילטרים של שואב אבק שהוכנסו לתוך מסיכת בד, כשכבה מסננת, עשויות להיות יעילות כמעט כמו מסיכות כירורגיות – גם טוענים במחקר שפורסם ב- Journal of Hospital Infection. מסיכות מאולתרות אלה הצליחו להפחית את הסיכון להדבקה ב-83 אחוזים לאחר חשיפה של 30 שניות לנגיף הקורונה, וב-58 אחוזים לאחר חשיפה של 20 דקות בתנאי זיהום גבוהים.
על פי הבדיקה של החוקרים, האופציה הבאה בתור מבחינת יעילות היא מסיכות מאולתרות ממגבות מטבח או מציפיות אנטי-בקטריאליות. הם לא הבחירה האידיאלית להכנת מסיכות (כאמור, ישנם חומרים שנמצאו יעילים יותר), אבל בהיעדר אפשרות טובה יותר, זה עדיף על כלום. מגבות מטבח צריכות להיות מהסוג הארוג בצפיפות. ציפיות אנטי-בקטריאליות עשויות לרוב מבדי במבוק, משי או סאטן, והן יעשו עבודה טובה יותר בסינון מאשר ציפיות מבדי כותנה סטנדרטיים.
הסתרת הפה והאף בעזרת צעיף או חולצה אינה יעילה במיוחד בהגנה מפני הדבקה, מצאו החוקרים. ועדיין, גם זה יותר טוב מכלום. החוקרים חישבו שכיסוי של שכבה אחת של בד כותנה בצפיפות של 80 חוטים הוא אחד הפחות יעילים בהגנה מפני חלקיקים ויראליים, גדולים וקטנים כאחד. כיסוי הפנים בחולצה או צעיף הפחיתו את סיכון ההדבקה בכ-44 אחוזים בחשיפה קצרה של 30 שניות לסביבה מזוהמת בנגיף. אולם בחשיפה ארוכה יותר של 20 דקות בסביבה דומה, הם הפחיתו את הסיכון להדבקה רק ב-24 אחוזים.
גם במקרה של מסיכות בתקן רפואי כמו N95 וגם במקרה של מסיכת בד ביתית – אם יש רווח בינה ובין הפנים והיא אינה מהודקת היטב, היעילות שלה נפגעת משמעותית. "הכל תלוי באיטום של המסיכה. חובה לוודא שאין דליפה של אוויר מהצדדים", חידד ד"ר עספור.
למרות ההשפעה שיש לחומרים שמהם עשויות המסיכות ולאופן הלבישה שלהן על יעילותן, ישנו קונצנזוס בקרב רוב החוקרים, הרופאים ורשויות הבריאות, שגם חבישה מרושלת או חלקית של מסיכות על ידי רוב מוחלט של האוכלוסיה מפחיתה במשהו את התפשטות הנגיף ויכולה למתן התפרצויות.
במאמר מערכת שפירסם השבוע רוברט רדפילד, שעומד בראש ה-CDC בארה"ב, הוא העריך ששיתוף פעולה אוניברסלי בסוגיית המסיכות יכולה להוביל להשתלטות על ההתפרצות של המגיפה בארה"ב כולה בתוך ארבעה שבועות בלבד.
הכתבה פורסמה במלואה באתר "וואלה"