חודש: יולי 2020

בדרך לסגר בשורת ערים: במשרד הבריאות מגבשים הערב (רביעי) המלצות סופיות בעקבות העלייה בתחלואה במספר אזורים ברחבי הארץ. מיד עם גיבושן של ההמלצות תכונס ועדת השרים להכרזה על אזור מוגבל – וסגר והגבלות צפויים להיות מוטלים ב-9 אזורים שונים. – כך מפרסם ירון אברהם ב'חדשות 12'.

יותר מ-1,300 חולים אובחנו אתמול ברחבי ישראל, ומספר החולים המאובחנים בכל יממה ממשיך לנסוק. רק הבוקר הוטל סגר על ביתר עילית  – וכעת צפויים סגרים בשורה של ערים נוספות, בהן ירושלים, בני ברק, אשדוד וקריית מלאכי. ההגבלות יחולו על אזורים שונים, החל בשכונות קטנות ועד לאזורים מלאים.

ההגבלות יהיו שונות בהתאם לכל אזור – החל בתגבור של כוחות האכיפה והגדלת מספר הבדיקות, וכלה בהטלת סגר מלא. רשימת הערים המלאה: מודיעין עילית, רמלה, בית שמש, לוד, ירושלים, קריית מלאכי, בני ברק, אשדוד ורעננה.

בישראל ישנם הערב 113 חולים שמצבם קשה, 39 מהם מונשמים. העיר בעלת מספר החולים הרב ביותר בישראל היא ירושלים – עם 6,010 חולים מאומתים עד כה. מדובר ב-0.65% מתושבי העיר. במקום השני בני ברק עם 4,134 חולים, אך שם אחוז החולים מכלל העיר הוא 

במקביל לפיקוח ההדוק על מוסדות החינוך בעיר, ראש עיריית בני ברק אברהם רובינשטיין ממשיך בפעילות להוקרה ועידוד בני הישיבות בתקופת הקורונה. כ-4000 תלמידי ישיבות לצעירים יקבלו הערב מגשי פיצה במבצע לוגיסטי מיוחד, ששותפים בו עשרות בני נוער.

הפיצות מחולקות לתלמידי הישיבות בערב תענית י"ז בתמוז, כחלק ממערך פעילות נרחב עבור בני הישיבות וקהילות הקודש בבני ברק ע"י צוות לשכת ראש העיר, מחלקת "קהילות וצעירים" העירונית.

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

‏"ממשלה עם 34 שרים צריכה לדעת שצריך להיות פה שר תורן". ח"כ משה ארבל החליט להוציא את מליאת הכנסת להפסקה עקב חוסר בשר תורן: "המחיר של הזלזול בכנסת לא מקובל עליי"

יו"ר ש"ס ושר הפנים אריה דרעי האשים היום (רביעי) את ראש הממשלה בנימין נתניהו בכך ש"רוצה להפיל את הממשלה" דרעי אמר את הדברים לנתניהו בשיחת ועידה טלפונית שהתקיימה בצהריים בלשכת יו"ר הכנסת יריב לוין, ובה השתתפו גם יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר ויו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני.

דרעי וגפני ניסו בשיחה הזו לשכנע את נתניהו לא להצביע בעד הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על ניגודי העניינים של שופטי בית המשפט העליון אך ראש הממשלה סרב. בשלב הזה, דרעי אמר לנתניהו בטון גבוה: "זה יפיל את הממשלה, אתה רוצה להפיל את הממשלה", ובסוף הדברים טרק את הטלפון בזעם. למרות זאת, בסיום השיחה, נתניהו החליט כי הליכוד תתמוך בהצעה.

בש"ס וביהדות התורה זועמים כעת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולפי גורם פוליטי, גפני איים "להחזיר לו על כך". לפי גורמים בשתי המפלגות החרדיות, התמיכה שלהן בהצעה נבעה כתוצאה מהחלטת נתניהו אבל לבסוף ההיעדרות של 13 חברי הכנסת של הליכוד, כולל של נתניהו, הובילה לכך שהכנסת דחתה את ההצעה של סמוטריץ'.

רציתם או לא זה קרה, הווקאלי חוזר אלינו, והפעם… לשלשה שבועות בלבד.

הראשון להוציא שיר ווקאלי, הוא לא אחר מאשר "ארי גולדווארג, האיש והוואקל שיודע למצות את הווקאלי ולתת אותו בצורה הכי כיפית ויפה.

האזינו לשיר 'זה היום':

האם בממשלה אישרו את ההגבלות על סמך נתונים שלא משקפים את המציאות? על פי דיווח בחדשות n12 מתברר שהנתונים שהוצגו לכנסת מתבססים על 8,000 חולים בלבד – אלא שנכון להבוקר (רביעי) אובחנו בישראל כבר יותר מ-32 אלף חולים. בוועדת הקורונה דורשים ממשרד הבריאות נתונים עדכניים ומאיימים: אם לא יוצגו נתונים מספקים – לא נאשר את ההגבלות החדשות. עד כה משרד הבריאות לא העביר נתונים עדכניים.

חוק "עוקף כנסת" שאושר השבוע במליאה מאפשר לשרים לקבוע תקנות חדשות שייכנסו לתוקף מיידית ללא אישור הכנסת. אלא שהחוק קובע שעל ועדת הקורונה של הכנסת לאשר את התקנות בתוך שבוע – ואם התקנות לא יאושרו הן יבוטלו.

הדוח שהוצג לוועדת הקורונה וכן לשרים שאישרו את המגבלות מתבסס כאמור על פחות מרבע מהחולים המאומתים. לפי הנתונים, המקומות המסוכנים ביותר הם: מועדוני לילה, אחריהם ברשימה הצגות וקונצרטים, בתי כנסת ובתי תפילה, אצטדיוני ספורט, פאבים ומסיבות. בהמשך הרשימה גם חתונות ומתקני שעשועים. השבוע הוחלט לסגור את המועדונים והפאבים, לאסור על קיום אירועי תרבות ולהגביל את מספר הסועדים במסעדות. בוועדת הקורונה ביקשו ממשרד הבריאות נתונים עדכניים בכדי לבחון את המגבלות החדשות שהוטלו – אך עד כה לא קיבלו נתונים כאלו.

היום צריך היה להתקיים דיון בוועדת הקורונה של הכנסת במגבלות, אך הוא בוטל לאחר שמשרד הבריאות לא העביר נתונים עדכניים המתבססים על מספר חולים רב יותר. הדיון נדחה למחר, אך יושבת ראש הוועדה, יפעת שאשא ביטון, מאיימת – אם נתונים עדכניים לא יועברו הדיון לא יתקיים גם מחר והתקנות החדשות לא יאושרו.

יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, אמרה: "ביקשתי נתונים מעודכנים ממשרד הבריאות על אודות ההדבקה בחדרי הכושר והבריכות הציבוריות. השגנו אתמול בלילה הקלה במתווה של המסעדות ואנו פועלים מתוך אחריות ציבורית לבריאות הציבור ולכלכלת המדינה. חשובה הדאגה לתפקוד המשק, לצד הדאגה לבריאות הציבור".

שאשא ביטון הוסיפה: "סירבתי להביא לאישור הוועדה את הגבלות הממשלה במתכונתם הנוכחית, ולאחר השינוי שהבאנו למסעדות אנו דורשים הבהרות גם בעניין חדרי הכושר והברכות וממתינים לנתונים ממשרד הבריאות על מנת להמשיך את הדיון בוועדה בנושא. כמו כן, אכיפה מוגברת והסברה נכונה הם גם מהכלים המשמעותיים שיסייעו לנו במניעת התפשטות הנגיף. מחר נערוך בוועדה דיון בעניין ההסברה אנו חייבים לרתום את הציבור למאבק בהתפשטות הנגיף".

בתשובה לפנייה של ועדת הקורונה למשרד הבריאות, מהמשרד נמסר כי הם "עובדים על הנתונים" ויעבירו אותם בהמשך. התשובה של המשרד מעלה כמה תהיות: האם ייתכן שמשרד הבריאות דרש לסגור שורה ארוכה של בתי עסק ומוסדות מבלי להציג לשרים נתוני הדבקה רלוונטיים? האם השרים אישרו לסגור עסקים רבים ולשלוח עשרות אלפים לחל"ת שוב, אף על פי שלא הוצגו להם נתונים מהימנים?

יחד עם העלייה החדה במספר מקרי הקורונה בישראל בימים האחרונים, זינק גם העניין של כלי התקשורת הבינלאומיים במה שקורה בארץ. אחרי שישראל התגאתה בצמצום המקרים החדשים למספר חד־ספרתי, בסגירת גבולות מוקדמת שהובילה ל"שיטוח" העקומה, הפך הגל השני בישראל לקרקע פורייה לספקולציות ברחבי העולם: האם מה שגרם לו היא פתיחת בתי הספר או האירועים ההמוניים? או אולי העובדה שהישראלים לא ממלאים אחרי ההנחיות? ומה מדינות אחרות יכולות ללמוד מהמקרה הישראלי?

"היזהרי בריטניה – ישראל!"

"היזהרי בריטניה – ישראל חווה את השלכות הניסיון לחזור לחיים נורמליים", הייתה כותרת טור שפרסם בסוף השבוע כתב רשת הטלוויזיה הבריטית Sky News בישראל. באותו סוף השבוע גם פגו רוב ההגבלות שהטילה הממשלה הבריטית על הציבור והעסקים, בניסיון למנוע את התפשטות המגפה בממלכה המאוחדת.

בערב שבת כבר פורסמו תמונות של אלפים המתגודדים ברחובות לונדון כשהם שותים בירה וחוגגים את תום הסגר. "אני זוכר את האופוריה שחשנו לפני כחודש", כתב העיתונאי הבריטי, "כאשר הישראלים הורשו לשוב לבארים, למסעדות, לחופים ולחנויות… אבל היזהרו: בריטניה נמצאת כמה שבועות אחרי ישראל, שביום חמישי האחרון דיווחה על כ־1,000 נדבקים חדשים – שיא יומי".

 ישראל בעלייה

דיווחים בבריטניה: "האופי האנושי ניצח"

הכתב הבריטי הזכיר את ההגבלות שממשלת ישראל הטילה בניסיון למנוע התפרצות מחודשת גם אחרי הסרת הסגר בתחילת מאי, אך ציין, "עם הזמן, האופי האנושי ניצח. מסכות הושמו על הסנטר ולא על הפה והאף; שני המטרים שנדרשו כמרחק ביטחון הפכו למטר, ואז לחצי מטר. ככל שנעשה חם יותר, החופים הלכו והתמלאו".

גם כלי תקשורת אחרים ניסו להסביר לקוראיהם מדוע התרחש הגל השני, ומה יכולה להיות המשמעות עבורם. "לפני כחודש NPR (רשת שידור ציבורית אמריקאית) שמה דגש על תפקיד בתי הספר במגפת הקורונה בישראל", ציין וירולוג אמריקאי שהפנה לדיווחי הרשת מישראל על השיבה ללימודים ב"טוויטר", "והנה ראו את המצב העדכני של הקורונה בישראל". NPR בדיווחיה ציינה את המהירות שבה נאלצו הרשויות בישראל לשלוח ילדים לבידוד ולסגור כמה בתי ספר אחרי הפתיחה, לאחר שהתגלו בהם מקרי קורונה.

המגזין האמריקאי "אטלנטיק" התייחס באתר האינטרנט שלו לזריזות שבה הוסרו ההגבלות בישראל, ולהיקף ההקלות, וכתב: "אולי ישראל מתמודדת פחות טוב עם הקורונה מאשר מדינות אירופיות משום שהיא יצאה מהסגר עם פחות דרישות לריחוק חברתי". כתבי העיתון הבהירו עם זאת כי לדעתם בתי הספר לא שיחקו תפקיד מרכזי בדינמיקה של ההתפרצות מחדש: "אפילו בישראל מספר המקרים הקשורים להדבקה בבתי ספר עומד על 300, שיעור קטן מאוד ממספר המקרים הכולל".

דיווחים בגרמניה: "הגל השני כבר כאן"

גם התקשורת הגרמנית מיהרה לדווח על המצב המחמיר בישראל. "מספר המקרים מזנק – הגל השני כבר כאן", הכריז דיווח בעיתון ה"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" השבוע. "היה נראה כאילו ישראל סיימה עם הקורונה והממשלה והאוכלוסייה התנהגו כאילו המגפה הסתיימה", דיווח כתב העיתון מתל אביב, "אבל זאת הייתה טעות. הקורונה שבה לישראל". פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג: "הגל השני כבר כאן" / צילום: צילום מסך

העיתון המתחרה ממינכן, "זידויטשה צייטונג", דיווח גם הוא על "המצב החמור בישראל". "ראש הממשלה הישראלי נתניהו כבר התגאה בכך ש'ישראל היא מודל להצלחה בעבור מדינות רבות' וכי "מנהיגים רבים מתקשרים אלינו כדי לדעת איך לפעול" – ועכשיו ישראל חווה כזו נסיגה", נכתב.

המגזין הגרמני "דר שפיגל" איתר את מה שהוא טוען כתופעה ייחודית בישראל – העובדה שקיבוצים מגנים על עצמם מפני מגפת הקורונה, ותיאר כיצד הפכו ל"איים חופשיים מקורונה בישראל". כתבת העיתון ביקרה בגניגר, שם סיפרו חברי הקיבוץ כיצד חסמו עם טרקטורים את הכניסה לקיבוץ בימי הסגר, כדי למנוע מקרי הדבקה מבחוץ, וכיצד הילדים ונערי הקיבוץ דואגים למבוגרים למשלוחי מזון מלווים בברכות. "יש כ־250 קיבוצים בישראל" נכתב, "ובמשך זמן רב הם נחשבו למקומות מאובקים, שאריות של חלום חלוצי שנמוג. בימי המאבק בקורונה, עם זאת, הם הפכו למוצבים נגד הנגיף".

 

"דר שפיגל": קיבוצים מגנים על עצמם מפני הקורונה / צילום: צילום מסך

גם בצרפת מזהירים: "זה נראה כמו צונאמי"

לדיווחים ולמספרים בנוגע למספר החולים בישראל ישנו הד וגם השפעה באירופה. בסוף השבוע, בעקבות הדיווחים והנתונים על הזינוק במספר המקרים בישראל, הוסיף מכון "רוברט קוך" הגרמני את ישראל לרשימת ה"מדינות בסיכון" שלו. המשמעות היא כי כל מי שיורשה להיכנס לגרמניה מישראל (רק תושבים, אזרחים או בעלי סיבות ספציפיות) יצטרך לשהות בבידוד כ־14 יום.

כפי שדיווחה כתבת התעופה והתיירות של "גלובס", מיכל רז־חיימוביץ, גם קפריסין הורידה את ישראל לדירוג תחתון בשל רמת התחלואה, שמשמעותו היא שתימנע כניסת ישראלים שאינם תושבים.

ביממה האחרונה עברו כלי התקשורת הבינלאומיים לדווח על סיבוב הפרסה של הרשויות בישראל – שאחרי שהרשו אירועים המוניים בחללים סגורים למרות העדויות שהצטברו בנוגע לסכנה שבהם כבר ממרץ – הגבילו אותם כעת משמעותית. "שירות הביטחון הכללי הישראלי התבקש לשוב ולהפעיל את מערכת הניטור והמעקב שלו אחרי כדי לסייע בחקירות אפידמיולוגיות", ציין ה"גרדיאן" הבריטי.

"ישראל נוקטת צעדים דרסטיים לסגירת מקומות ציבוריים" דיווח "לה רפובליקה" האיטלקי, שהוסיף: "התקנות החדשות מהוות נסיגה משמעותית מהמצב במאי, בעקבות העובדה שבישראל יש כיום יש כ-11,600 חולים פעילים – שיא מאז תחילת המגפה".

"הגל השני בישראל מתחיל להיראות כצונאמי", כתב העיתון הצרפתי "לה פיגארו", "ישראל הייתה מעין 'תלמיד למופת' בתחילת המגפה, במיוחד משום שביצעה סגירה מוקדמת של הגבולות שלה והטילה סגר הדוק שכובד על ידי האוכלוסייה. אבל השלב הנוכחי, של הפתיחה ההדרגתית והיציאה מהסגר בשבועות האחרונים, הפך לאסון".

מליוני המטיילים אשר פקדו עד היום את שמורת הטבע יהודיה, ודאי לא דמיינו שממש מתחת לאפם, בלב המסלול, מסתתר מפתח להבנת עולמה של תרבות בנאים מסתורית קדומה. מחקר חדש של חוקרים מרשות העתיקות והמכללה האקדמית תל חי, מגלה ארבעה דולמנים – מבני קבורה ענקיים בגליל ובגולן, בהם הותירו הבנאים מוטיבים אמנותיים על הקירות. אמנות הסלע שנחשפה כעת, שופכת לראשונה אור על עולמם של בני התרבות הקדומה אשר הקימו אותם. מאמר בנושא, פורסם בשבוע שעבר בכתב העת Asian Archaeology.

כך, למשל, בדולמן שבשמורת היהודיה זיהתה פקחית של רשות הטבע והגנים חרותות של בעלי חיים בעלי קרניים, כיעלים, דישונים ופרות בר. בדולמן אחר, עוצבה אבן הכיסוי הענקית כפרצוף אנושי ובדולמן נוסף, התגלה פאנל ובו צורות גיאומטריות שנחרת בסלע.

הדולמנים – מבני קבורה הבנויים מסלעים ענקיים, הם אחת התופעות הארכיאולוגיות המרשימות ביותר בארץ ישראל. מקובל על רוב החוקרים כי מבני האבן הענקיים האלה הוקמו בתקופת הברונזה הביניימית, לפני 4500-4000 שנה. אלפי דולמנים נסקרו בגליל העליון ובגולן, אך עד היום, לא זכו הדולמנים ובני התרבות שהקימו אותם, בתשומת הלב הראויה. בשנים האחרונות מתעורר עניין מחודש בחקר הדולמנים במזרח התיכון, והמחקר מניב גילויים חדשים ומרתקים.

לדברי פרופ' גונן שרון, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי גליל במכללה האקדמית תל חי, שכתב את המאמר יחד עם אורי ברגר מרשות העתיקות, "לפני שנים אחדות התגלה פאנל ובו ציורי קיר בתוך דולמן ענק בשדה שסביב קיבוץ שמיר. זו הפעם הראשונה בה תועדה אומנות סלע בהקשר של דולמנים במזרח התיכון. בעקבות תגלית זו, פתחנו בפרויקט מחקר לאיתור ותיעוד אומנות בדולמנים ברחבי ארץ ישראל. סקרנו עשרות דולמנים ברחבי הגליל העליון והגולן בניסיון לחשוף את עולמם של בני תרבות מסתורית זו, שהתקיימה לפני למעלה מ- 4000 שנה והותירה אחריה רק דולמנים כעדות לתרבותם העשירה."

לדברי אורי ברגר, ארכיאולוג גליל עליון ברשות העתיקות, "עד היום אותרו דולמנים רבים בארץ ובמדינות השכנות, אבל לא ידענו כמעט כלום על ציביליזציית בנאי-העל הזו, מעבר לשרידי הבנייה אדירים שהם הותירו אחריהם כעדות לקיומם באזור. חרותות הסלע פותחות לנו, בפעם הראשונה, צוהר לתרבות שעומדת ברקע הקמתם של הדולמנים. בקריית שמונה נמצא סלע אדיר ששימש לקירוי של תא
קבורה ועוצב כפרצוף אנושי. בשמורת הטבע יהודיה שברמת הגולן, פנתה אלינו פאולה פוליי, מפקחת ערנית של רשות הטבע והגנים, לאחר שזיהתה חרותות בדולמן שניצב השמורה. נדהמנו לגלות שם שבע חיות בעלות קרניים מסוגים שונים בקומפוזיציה מורכבת, שנחרתו על קירות תא הקבורה."

המחקר המשותף של אורי ברגר מרשות העתיקות ופרופ' גונן שרון מהמכללה האקדמית תל-חי, מסיר אט אט את המסתורין הקיים סביב אותה תרבות שאחראית על אחד ממפעלי הבנייה הגדולים ביותר, ועם זאת הפחות מוכרים, בהיסטוריה הארץ-ישראלית. עם הגילויים החדשים בדולמנים ניתן יהיה, אולי, להתחיל ולזהות את מערך האמונות, תפיסות העולם והסדרים החברתיים של האוכלוסייה המסתורית.