חודש: אוגוסט 2020

שבוע אחרי הדיון הקודם בישיבת הקורונה בפתיחת התעופה לישראל וממנה, היום (שני) עדיין אין בשורה בעניין. לדברי יו"ר הוועדה, יפעת שאשא ביטון "שבוע אחרי הישיבה הקודמת, עדיין אין מתווה, אין כללים, אין נתונים על מכרז הבדיקות ואין רשימת מדינות מגובשת. תשובות הממשלה מאכזבות, כיוון שהמתווה לא ברור, לא כולל תיירים והתעופה לא באמת נפתחת".

שאשא-ביטון הבטיחה לערוך דיון נוסף ביום שני הקרוב, ודרשה נתונים מלאים כמה מהנכנסים לארץ ששהו בבידוד התגלו כחולים-מאומתים, מהם המדינות בהם מדובר ומה המתווה המוסכם לגבי כל מדינה ומה מצב מכרז המעבדות.

מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם) התמקד בחשיבות הטיסות המגיעות לתערוכות מקצועיות, אליהם מגיעים רק אנשי מקצוע וקניינים, אילת שקד (ימינה) תהתה "מדוע מדינה שפרצה לארכיון הגרעין האיראני לא מסוגלת להקים מעבדה בנתב"ג בתוך 24 שעות", ולפי יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) "הבטחה לתוצאות לבדיקות בתוך 72 שעות זה ישראבלוף – כשיש בעולם תוצאות בדיקה בתוך רבע שעה".

ד"ר אשר שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, השיב כי "בדיקות אינם תחליף לבידוד, וכך במדינות רבות, בוודאי בכניסה ממדינות 'אדומות'. לא נקים מעבדה אפידמיולוגית בנתב"ג. המטרה היא שישראלים יוכלו להיכנס ולצאת ללא חובת בידוד, אך ברור שיש מדינות דורשות בדיקה ובידוד בטרם הכניסה אליהם.

הבדיקות המהירות – יקרות מאד ולא-אמינות. המו"מ עם המדינות עדיין נמשך, והרשימה הקיימת איננה רשמית, אך באופן כללי הן מדינות בעלות תחלואה נמוכה ואפשרויות טכנולוגיות מתקדמות. למדינות אלו יוכל לנסוע ישראלי ללא חובת בידוד. מדובר ביותר מעשר מדינות, רבות מהם אירופיות אך לא רק, כמו קנדה. אם יהיו שינויים ברשימת המדינות – הם יעודכנו פעם בשבועיים, אך כל הכללים הם רק לגבי אזרחים ישראלים".

לדברי יואל פלדשו, מנהל רשות התעופה האזרחית, התו הכחול לחברות התעופה מוכר והם פועלים לפיו, והמתווה לפתיחת התעופה אמור להיות מוגש לקבינט הקורונה ביום רביעי הקרוב.

אילן פלוס, מחטיבת הכלכלה במשרד החוץ, "ישראל מוגדרת כמדינה אדומה ולכן מדינות האיחוד האירופי לא מאפשרות כניסת ישראלים, אלא במגבלות חמורות כמו מקרים מיוחדים או לטווח זמן קצר. יש מעט מאד מדינות בעולם המוכנות להכניס ישראלים, לאור מצב התחלואה בארץ, וסירוב זה לא ישתנה כל עוד מצב התחלואה לא ישתנה. התחלנו במו"מ עם המדינות כבר לפני כשבוע".

לפי איתן בן דוד, המשנה לראש המטה לביטחון לאומי, עד היום כל ישראלי שנסע לחו"ל נדרש לבידוד של 14 יום, "הדבר הולך להשתנות אך לאט ובזהירות כי עדיין התחלואה בארץ גבוהה בוודאי ביחס למיליון נפש. המתווה יאפשר לישראלים לצאת למדינות ירוקות – ולחזור מהם ללא חובת בידוד. לאחר שהליך זה יושלם, נוכל לפתוח גם לתיירים. העולם כולו מבולבל – וכל יום מדינות מפרסמות הגבלות כניסה חדשות, על מדינות שקודם לכן היו פטורות מבידוד".

משעות הצהריים המתקדמות שוגרו בלוני תבערה נוספים שהובילו לשרפות. שרפה פרצה באזור בארי, במקביל ל-3 מוקדי שרפה בשטחי נחל עוז וביער כיסופים. בשעות אלו כוחות הכיבוי וההצלה עומלים על כיבוי השרפות באזורים הללו. מקרים דומים ארעו אמש לבסוף לתקיפות צה"ל בתוך רצועת עזה. כלי טיס של צה"ל פגע בעמדת תצפית של ארגון הטרור חמאס בצפון רצועת עזה.  

רשות הטבע והגנים מסרה כי בשריפה שהתחוללה ביער בארי נשרפו כ-400 דונם. מפורום ראשי הרשויות בעוטף עזה ושדרות נמסר: "תופעת בלוני התבערה ובלוני הנפץ שחזרה לחיינו, ממחישה את המחיר הכבד שמשלמים תושבי עוטף עזה ושדרות, בהעדר פתרון לעימות עם ארגוני הטרור בעזה. השגרה שלנו מופרת שוב ושוב, על ידי פיצוצים מחרישי אוזניים, שריפות וירי רקטי על בסיס קבוע ומתמשך. כל אלו, בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי, שגם הוא נותן את אותותיו באזור. דין בלון נפץ כדין רקטה. דין הפרחות של בלונים כדין הסלמה בטחונית. אנו דורשים מממשלת ישראל לשים את המחלוקות בצד ולהעמיד מענה בטחוני קבוע לעשרות אלפי תושבי עוטף עזה ושדרות".

פורום ראשי רשויות עוטף עזה הגיבו על המתקפות:"תופעת בלוני התבערה ובלוני הנפץ שחזרה לחיינו, ממחישה את המחיר הכבד שמשלמים תושבי עוטף עזה ושדרות, בהעדר פיתרון לעימות עם ארגוני הטרור בעזה. השגרה שלנו מופרת שוב ושוב, על ידי פיצוצים מחרישי אוזניים, שריפות וירי רקטי על בסיס קבוע ומתמשך. דין בלון נפץ, כדין רקטה. דין הפרחות של בלונים, כדין הסלמה ביטחונית. אנו דורשים מממשלת ישראל לשים את המחלוקות בצד ולהעמיד מענה בטחוני קבוע לעשרות אלפי תושבי עוטף עזה ושדרות".

"אנחנו חייבים לפעול ביחד עם מדינות העולם בכדי לפגוע באיראן ולהשפיע על מה שקורה מאיראן. איראן ממשיכה לחתור לגרעין. יש לה שלוחים במדינות רבות בעולם ובאזור. אסור לנו להתעלם מהסכנה הזו. המשך הלחץ על איראן ופעולה נחושה שלנו להמשך האמברגו עליה הוא יעד ראשון במעלה. איראן מעוניינת לפתוח סניף טרור בסוריה ועלינו למנוע זאת. אנחנו פועלים מול ההתבססות האיראנית בסוריה ובמקומות נוספים באזור בכל מיני שיטות.

"יש לנו יריבים מרים ונחושים באזור- כך הם ארגוני הטרור ובראשם חיזבאללה ונסראללה. בעוד שנסראללה הוא האויב הגדול שלנו מצפון, הוא הבעיה הגדולה ביותר של לבנון בלבנון. אנחנו רואים איזה אסון קרה בלבנון. מדינת ישראל הציעה עזרה וסיוע. חישבו מה יקרה אם זה ישוכפל מנשק איראני בכפרים הלבנונים. 

"בלבנון יש חדר אורחים וחדר טילים באותו הבית. וכשהטיל הזה יתפוצץ, חדר האורחים לא ישאר שלם והחברה האזרחית בלבנון תשלם מחירים קשים. כמערכת ביטחונית – אנחנו פועלים מול אויבים שמחזיקים אמל"ח ופועלים בתוך סביבה אזרחית. אם לנו לא תהיה ברירה אלא להילחם, זה עשוי להיות בעל משמעות קשה.

כשאנחנו מסתכלים דרומה – יש לנו אפס אינטרסים בעזה זולת שקט מוחלט והשבת הבנים. אנחנו נשמח לראות את עזה פורחת, אני אשמח לראות גם פועלים יוצאים מרצועת עזה. זה יכול לקרות בתנאי אחד- שהבנים ישובו הביתה. כשנראה את זה קורה נוכל לפתח את רצועת עזה.

"צריך לאפשר לו את מימוש תר"ש תנופה, אותה אישרתי אחרי שעות ארוכות של ישיבות. אני מקווה שהיציבות הפוליטית תאפשר לנו להביא זאת לקבינט בהיקף ובתקציב שנוכל לאפשר זאת. צה"ל ערוך במדרגות למימוש התר"ש. אי אישור של תר"ש לצה"ל זה חוסר יעילות נפשע. 

"ברגע שיש תקציב יציב, המערכת מסוגלת להיות יעילה בתפקוד שלה. היא מסוגלת למצות את המשאבים בצורה טובה בתוך עצמה ועם התעשיות הביטחוניות. ראיתי מערכות לחימה מתקדמות ביותר ויכולות טכנולוגיות והדבר הכי חשוב שמצאתי הוא רמה אנושית בתוך המערכת. לא משנה כמה כסף יהיה ואיזה תר"ש יהיה. אם יהיה לצה"ל חומר אנושי טוב הוא ידע לבצע כל משימה.

"צריך להסתכל על המשרתים בצה"ל והמציאות בחברה הישראלית בעיניים פקוחות. האופן שבו שירתנו את צה"ל ב-70 שנה האחרונות היה נכון ואינו מתאים לשנים קדימה. בפועל מקרב האוכלוסייה הישראלית יש בערך מחצית משרתים. הדבר הזה איננו קביל עוד, ואנחנו חייבים ללכת ברפורמה מקיפה עם שלושה דברים. 

"טיפול בקיצור השירות שיאפשר לטפל בבור שיש לצה"ל, בחוק הגיוס כפי שמתחייב לפי בג"ץ והחשוב ביותר, לרפורמה משירות צבאי לשירות העם והמדינה. צה"ל היה ויישאר חשוב ביותר, בצידו צריך שירות ביטחוני נוסף של מוסדות חירום כמו כיבוי אש, משטרה, ומוסדות סיוע קהילתי.  

"הקמתי צוות מקצועי שפועל בעניין, ונמשיך לפתח את זה ברמה המקצועית ברמה הביטחונית. אני מקווה שנעביר את חוק הגיוס כפי שהסכמנו עליו עם השותפים הקואליציוניים. אם לא תהיה כנסת ולא תהיה ממשלה לא יהיה גם חוק גיוס. חבל לפספס את ההזדמנות שלפנינו.

"אתמול החלה לפעול מפקדת הקורונה, היא תלך ותצבור את הכוח בשבועות הקרובים. שמנו מבנה ארגוני, מפקד מוכשר ואנחנו ממשיכים לעשות מאמצים בערים אדומות וכתומות ובכל מקום שנצטרך. ביקרתי אתמול בחברת מיי הריטג' שנענתה לדרישת משרד הבריאות, אני רואה את הקשר בין מנהל הרכש ופתחנו מכרזים בכל הארץ, כדי שנוכל לסייע בהתמודדות עם התקופה הזו."

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני אמר בדיון בועדת הכספים: ‏"אנחנו ביהדות התורה, לא הבענו עדיין דעה בנושא הצעת החוק לדחיית התקציב. אנחנו מתנגדים לבחירות אבל הארכת המועד משמעותו – שיתוק המדינה".

ראש האופוזיציה, יאיר לפיד אמר בפתח ישיבת הסיעה כי הנסיון לדחות את התקציב אומר שהממשלה הגרועה ביותר בתולדות המדינה, תהיה אפילו גרועה יותר. זה חוסר אחריות ברמות בלתי נתפסות. זה יגרום נזק אדיר לכלכלה.

הצעת החוק לדחיית התקציב עקומה ומזיקה כמו כל הממשלה הזו. בשיא הקורונה, בשיא המשבר הכלכלי, הם רוצים לדחות את התקציב. כמו תמיד – החליטו לא להחליט. במקום להעביר תקציב במהירות שיא הממשלה הזו בוחרת – שוב – לעשות פוליטיקה קטנה ועלובה על חשבון האזרחים.

מי שתומך בדחיית התקציב אומר בעצם לאזרחי ישראל: איבדתי עניין בכם. איבדתי עניין באנשים אמיתיים עם בעיות אמיתיות. מעניין אותי רק הכסא שלי.

לדחות את התקציב, זה אומר תוכניות לימודים שלא יפתחו ב-1 בספטמבר. זה אומר לדחות תוכניות הכשרה למובטלים. לדחות תוכניות סיוע לעסקים קטנים. שוב ידחו דמי אבטלה לעצמאים. לדחות את תקציב הבטחון. לדחות את התקציב אומר שיורידו את דירוג האשראי של מדינת ישראל. זה מה שעושים למדינות חסרות אחריות. מורידים להם דירוג אשראי. אנחנו נשלם 70 מיליארד שקל ריביות על השנה הזו. לוקחים כסף בסדר גודל של כל תקציב הבטחון, זורקים אותו לפח.

מי שהציע את זה לא מבין על מה הוא מדבר. מי שמקדם את זה, לא ראוי להנהיג מדינה. כך לפיד

גם יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הודיע היום בפתח ישיבת הסיעה כי מפלגתו תתנגד לדחיית אישור התקציב לנובמבר ולכל הצעה שאינה קשורה לטיפול בנגיף הקורונה ובמשבר הכלכלי.

ליברמן ניצל את ההזדמנות כדי "לעקוץ" את יאיר לפיד ונפתלי בנט, "יש מפלגות שמכריזות שחוץ מפרנסה וקורונה לא מעניין שום דבר, אבל בפועל שבוע אחרי שבוע מעלים על מיני הצעות שאנחנו מתנגדים להם ומצביעים נגד".

"אנחנו נצביע גם נגד הניסיון לדחות את התקציב מ-25 באוגוסט כי מה שמדינת ישראל זקוקה לו זה תקציב ולא דחיות. חוץ מזה לממשלה הזו אין שום סיכוי להוציא את מדינת ישראל מהבוץ ומהמשבר הכלכלי", הוסיף.

מנגד, ח"כ יועז הנדל מסיעת דרך ארץ (שהתפלגה מיש עתיד) אמר בפתח ישיבת סיעתו: "אחדות היא אידיאל, היא לא הכרח ימין ממלכתי ליברלי – יש כזה דבר. לא מצהירים נאמנות ולא חותמים נאמנות לאף אחד פרט למדינת ישראל. המדינה לא צריכה עכשיו בחירות, אנחנו במשבר שלא נראה מאז יום הכיפורים. למנוע תקציב ממשרדים ומעמותות זה לא נכון. הממשלה לא מתפקדת כמו שצריך, זה ידוע. צריך שכל חלקי הקואליציה יעבדו היום על ההסכמים והפשרות. צבי האוזר ואני עובדים מסביב לשעון כדי לקרב את הצדדים ולפתור את המחלוקות".

"שלוש פעמים הלכנו לקלפי וחזרנו רק עם תוצאה אחת: ממשלת אחדות. כל תקציב ידרוש הצבעה בכנסת, אבל הדחייה הזו היא אמירה חשובה. לא ניתן יד לממשלה צרה, לא נתנו בעבר ולא ניתן בהווה. החוק הזה שם על השולחן מבחן פשוט: מי שמצביע נגדו רוצה כאוס פוליטי. מי שמצביע בעדו מחפש פשרה ויציבות".

עכשיו זה רשמי ומבוסס, לא עוד פייק ניוז קורונה שמופץ ברבים ללא אחריות. מדובר בפרופסור מכובד מארבע אוניברסטאות בעולם חוקר ומומחה למחלות זיהומיות שכתב את הדברים ופרסם ברבים.

כדאי מאוד לקרוא ולהבין שנגיף הקורונה אינו שחקן יחיד בזירה העולמית – רמת המסוכנות שלו והשפעתו על חיי הציבור והכלכלה נקבעת במסדרונות הפוליטיים על פי אינטרסים. מפלס החרדה נקבע גם כן במסדרונות המדיה והתקשורת וברשתות החברתיות גם על פי אינטרס הרייטינג.

הרבה גורמים אינטרסנטיים רוכבים על גל הקורונה ומנפחים את מימדי הנגיף למחלת נפש פסיכוטית ומדבקת.

חשוב להתייחס בביקורת ובתבונה על מה שקורה סביבנו – להלן המאמר:

פסיכוזה פנדמית

מצב פסיכוטי מוכר היטב לעוסקים ברפואה. החולה מאבד את בוחן המציאות, מדמיין מציאות שווא, ופועל בהתאם לה עד כדי סיכון עצמו ואחרים.

בחודשים האחרונים משתוללת בעולם מגפה שטרם היכרנו כמותה: אובדן בוחן מציאות מדבק בעשרות מדינות ובקרב מליוני בני אדם.

מן הראוי לקרוא למגפה פסיכוזה פנדמית. המחולל – נגיף צינון בשם קוביד-19. נגיף שיגרתי לרוב האוכלוסיה, ומסוכן למיעוט קטן בדומה לדלקת ריאות ושפעת.

גרף אחד, מני רבים:גרף קורונה לעומת שפעת בקנדה

העובדות (1)

העובדות ברורות, לפחות למי שלא איבד את בוחן המציאות. הנגיף לא עשה שמות באף מדינה. חלק נכבד מהאוכלוסייה מחוסן לנגיף בחיסון תאי בעיקבות חשיפה בעבר לקרובי משפחתו, או מסיבות גנטיות ואחרות. שיעור הנדבקים – רובם המכריע אסימפטומטים או סימפטומטים קלים – לא עלה על 20% באף מדינה. שלב ההתפרצות לא היה אקספוננציאלי, ונעצר תמיד תוך שבועות ספורים. גרף המגפה דומה במרבית המדינות, ללא קשר לצעדים שננקטו.

בעולם משתוללת מגפה חדשה: אובדן בוחן מציאות מדבק בקרב עשרות מדינות. 'פסיכוזה פנדמית'. המחולל – נגיף הצינון קוביד-19. נגיף שיגרתי לרוב האוכלוסיה, ומסוכן למיעוט קטן, בדומה לדלקת ריאות ושפעת

ילדים וצעירים כמעט ואינם נפגעים (הציצו בגרף).

שיעור התמותה עד העשור השביעי לחיים דומה לשפעת.

רבים מהמתים הם קשישים במצב בריאותי רעוע, שהתגוררו בבתי אבות וזכו לעונות שפעת קלות אחרונות.

ארגון הבריאות העולמי מעודד רישום קוביד-19 כסיבת מוות, גם על סמך חשד בלבד, והתמותה האמיתית נמוכה בהרבה מהמספרים המדווחים. במדינות רבות אין עלייה בתמותה הכללית.

סגרים, בידודים, מסכות, וריחוק חברתי כפוי – כולם בגדר משאלות לב ללא בסיס מחקרי מוצק, אם לא ריטואלים פגאנים. 

מירדף אחרי שרשרות הדבקה רספירטוריות הוא מירדף אחרי הרוח.

שליטה על מוקדי התפרצות היא חלום באספמיה. אסימפטומטים חיוביים הם תמהיל לא ברור של פרה-סימפטומטים, נשאי נגיף, נשאי חומר גנטי של נגיף מת, ובדיקה חיובית שגוייה. ספק אם אסימפטומטים מדבקים בשיעור משמעותי. הנגיף אינו שורד זמן רב על משטחים, אם בכלל.

העובדות (2)

גם העובדות הבאות אינן שנויות במחלוקת. הכלכלה העולמית נעצרה. ענפים רבים שותקו או נפגעו קשות. עסקים נסגרים. חברות פושטות רגל. מליוני בני אדם איבדו את מקור פרנסתם ועולמם חשך עליהם. רבות ממדינות העולם עומדות בפני משבר כלכלי בסדר גודל של "השפל הגדול" או של מלחמת עולם. הרעב מכה ויכה במדינות לא מעטות.

דיכאון תגובתי, נסיונות אובדניים, אלימות במשפחה ובחברה – כולם מטפסים וימשיכו לטפס. הטיפול במחלות אחרות הוזנח. בדיקות סקר לאיבחון מוקדם נידחו. פרוצדורות רפואיות הושהו. גם ניתוחים. התחלואה ממחלות שאינן קרויות קורונה עלתה ועוד תעלה. גם התמותה.

ארגון הבריאות העולמי מעודד רישום קוביד-19 כסיבת מוות, גם על סמך חשד בלבד, והתמותה האמיתית נמוכה בהרבה מהמספרים המדווחים. במדינות רבות אין עלייה בתמותה הכללית

המירקם החברתי-פוליטי התערער. ריחוק פיזי (בשמו האמיתי) גורר ריחוק חברתי וחוסר אמון בזולת. זה מאיים בפוטנציה על בריאותו של זה. חשוף-פנים הוא סכנה לציבור. האיזון העדין בין האזרחים ואנשי השררה עבר טלטלה. אוטוקרטים למיניהם ברחבי העולם משמרים את החרדה וצוברים כוח.

ועתה נוספה פסיכוזת הגל השני.

העובדות (3)

אין גל שני אחד. יש סוגים שונים.

1. גל מגפה ראשון, מאוחר, בחצי הכדור הדרומי ובאזורים דרומיים של חצי הכדור הצפוני: דרום ארה"ב, מקסיקו, דרום אמריקה, דרום אפריקה, הפיליפינים, אינדונזיה ועוד. לפי שעה הנגיף מתנהג עונתית, כמו שפעת.
2. גל מקרים שני במדינות צפון ארה"ב, ללא גל תמותה עוקב: מינסוטה, מישיגן, פנסילבניה, ועוד.
3. גל מקרים שני שטוח, בעבר, ללא גל תמותה עוקב: דרום קוריאה, יפן, גרמניה.
4. גל מקרים שני שטוח, מתהווה: ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד, שוויץ, אוסטריה, דנמרק. לפי שעה ללא גל תמותה עוקב.
5. גל מקרים שני דומה/גבוה בהשוואה לראשון, עם תמותה יומית חד-סיפרתית או דו-סיפרתית בשניהם: ישראל, רומניה, אוסטרליה.

המירקם החברתי-פוליטי התערער. ריחוק פיזי גורר ריחוק חברתי וחוסר אמון בזולת. זה מאיים בפוטנציה על בריאותו של זה. חשוף-פנים הוא סכנה לציבור. אוטוקרטים משמרים את החרדה וצוברים כוח

השאלות

1. האם הגל השני בישראל היה מזוהה ללא בדיקות אינטנסיביות והטיות למיניהן (חולה "עם קורונה", שינוי הגדרות חומרה, שינוי הגדרת מונשם, רישום מועדף של קורונה כסיבת מוות)?
2. האם הגל השני הוא שרידי הגל הראשון שלא הושלם בשל סגר? מדוע התופעה אינה אוניברסלית?
3. האם ישראל משתתפת בשני גלים בשל מיקומה הגיאוגרפי: גל ראשון עם מדינות צפוניות וגל שני עם מדינות דרומיות?
4. האם ישראל ומדינות אחרות נמצאות בשלב אנדמי (תחלואת רקע) עם גלי תמותה נמוכים שיובלעו בתמותה הכללית כשיכובה הזרקור?

סוף דבר

הגל השני דועך, בלי כותרות בתקשורת, ועל פי מדדים אחדים. התמותה היומית נותרה נמוכה, בגבול החד-סיפרתי, ותדעך אחרונה – כתמיד.

ואיה סוף הפנדמיה, זו שבכותרת?

אינו נראה באופק.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה

לאחר שכבר הקבלה החלטה על צימצום הקבינט לעשרה משתתפים בלבד, כעת לאחר לחצים פוליטיים, מצטרפים לקבינט השרים ליצמן ומירב כהן.

השרה לשוויון חברתי וגמלאים, ח״כ מירב כהן: "אני שמחה להצטרף לקבינט הקורונה ומברכת על ההחלטה הזו.

אני מבטיחה לייצג את האינטרסים של האוכלוסייה המבוגרת בישראל שהיא כידוע, הפגיעה ביותר במשבר הקורונה".

שר הבריאות יעקב ליצמן לא הגיב להחלטה להחזירו לקבינט, בשבוע שעבר כשהוצע לליצמן לשמש חבר משקיף הוא סירב ואמר כי הדבר "לא מעניין אותו"