חודש: ספטמבר 2020

הערב, בראיון למהדורה המרכזית ברדיו 'קול ברמה', אחיינו ראש מועצת עמנואל אליהו גפני סיפר כי דודו ח"כ גפני התמוטט בביתו ובאורח ניסי גילה על האירוע הלבבי בו לקה, כזכור בסוף השבוע שעבר ח"כ גפני שוחרר

"דיברתי איתו לאחרונה יומיים לפני השבת הארורה שבה נפל והתמוטט. היה לו נס גדול. הוא נפל בשבת בבית, ובמוצ"ש הוא לא הלך לבדוק מה קרה – אלא רק לטפל בפציעה קטנה בגבה. הרופא התעקש לעשות לו א.ק.ג. ושלח אותו מייד לבית החולים", סיפר.

גפני עבר במהלך האישפוז שני צנתורים, ובמהלך התקופה בה לא יכול היה לנהל את ישיבות ועדת הכספים הוא הוחלף על ידי ח"כ יצחק פינדרוס

פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, העניק ריאיון ראשון הערב ל'חדשות 12' שבו התייחס לסערה שמתחוללת בימים האחרונים, מאז חשיפתו של עמית סגל. ניצן הכחיש את הממצאים, לפיהם טרפד חקירה נגד מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך – מחשש שחקירה כזו תועיל למאבקו הציבורי של נתניהו. בנוסף, הוא הסביר למה החליט לשובר שתיקה דווקא עכשיו.   

"ברגע שראיתי את ראש ממשלת ישראל עומד מול כל עם ישראל ואומר ש'פרקליט המדינה והמפכ"ל הפכו אדם חף מפשע למחבל כדי לפגוע בראש הממשלה' – אמרתי עד כאן", אמר ניצן. "כמה שקרים במשפט אחד, יש גבול למה שאני יכול לשאת".

"מי שקבע בזמנו שאל קיעאן הוא מחבל היו המפכ"ל, ראש הממשלה, השר לביטחון פנים גלעד ארדן ועוד. ופתאום, אחרי שלוש שנים, ראש הממשלה החליט להתנצל. אין לי בעיה – לא אני קבעתי שהוא מחבל, זה שקר מוחלט. להיפך, אני קבעתי בחוות דעת רשמית שפורסמה, שלא ניתן לקבוע אם הוא מחבל או לא. אם ראש הממשלה רוצה להתנצל זה בסדר גמור, אבל מה הקשר למייל ולחשיפה שאין להם שום קשר לנושא הזה?".

"אין לזה שום קשר לראש הממשלה", הוסיף. "יש לזה קשר לשאלה איך 2 ראשי מערכות חשובות צריכים לנהל ויכוחים ביניהם. על זה היה הנושא. אני עד היום חושב, שפרקליט מדינה ומפכ"ל לא צריכים להתקוטט בפומבי. לצערי, הוא עשה את זה. אני גם אמרתי למפכ"ל את דעתי, אמרתי לו שההתנהגות שלו הייתה שערורייתית, שהוא לא היה צריך לתקוף את מח"ש חזיתית, זה גם לא היה נכון מה שהוא טען על מח"ש".
הרקע לחקירה שלא התבצעה, הוא התנהלות אלשיך סביב אירועי אום אל חיראן, בהם נהרג יעקוב אבו אלקיען, אזרח ישראל. חקירת מח"ש נפתחה לאחר פינויו של אום אל חיראן, ישוב בדואי לא מוכר בנגב, בתחילת 2017. במהלך הפינוי נהרג יעקוב אבו אלקיען לאחר שדרס שוטרים ונחשד כמחבל. המפכ"ל אלשיך כינה אותו לאחר האירוע "מפגע בן עוולה" וטען כי הוא מחבל הקשור לתנועה האסלאמית ולדאעש.

אלא שחקירת מח"ש קבעה כי בניגוד לדברי אלשיך – אבו אלקיען לא היה מחבל אלא אזרח חף מפשע שפגע בשוטרים בשוגג. אלשיך זעם על הממצאים והדליף לעיתונאים נגד מח"ש – מה שהוביל את ראש מח"ש לדרוש שצעדים ינקטו נגד המפכ"ל.

כשהבקשה הגיעה אל פרקליט המדינה שי ניצן הוא כתב: "מודה שאני מתלבט. מחד, זו התנהגות בלתי נסבלת. מאידך, ללכת בדרך המפכ"ל ולפעול כמוהו קשה לי. מה גם שאם מתרוממים מעל האירוע ומסתכלים על כלל מערכת יחסי הפרקליטות-משטרה, להסלים כעת את המריבה רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק, ודי לחכימא. המפכ"ל אכן פעל פה באופן שערורייתי, אך יש אינטרסים של המדינה שצריך לשקול".

בעקבות התחקיר תקף ראש הממשלה נתניהו את הפרקליטות בחריפות בנוגע לפרשת אבו אלקיעאן וכן בנוגע לחשיפת עמית סגל על החשדות לטיוח ניגוד העניינים במערכת אכיפת החוק. הפרקליטות לא שתקה ובתגובה פרסמה מכתב חריג המציין את "שקריו של ראש הממשלה" בנאומו.

באחת הנקודות בנאומו התייחס ראש הממשלה למייל ששלח ניצן: "הוא (שי ניצן) קבר את זה". בפרקליטות השיבו לכך כי ""דבר לא 'נקבר'. המייל שצוטט הוא חלק מהתכתבות בין פרקליט המדינה דאז לבין ראש מח"ש דאז בעניין ניסוח תגובה לפרסום תקשורתי. ההתייחסות לכך שהמפכ"ל "פעל באופן שערורייתי", נוגעת לכך שהמפכ"ל תקף בתקשורת את התנהלות מח"ש. היא חסרת כל קשר לשאלות המקצועיות בתיק, ובטח לא לשאלה האם מדובר בפיגוע או לא".

קבינט הקורונה מתכנס בשעה זאת לדון בהגבלות שיוטלו על הציבור בתקופת החגים, וההחלטה צפויה להתקבל עוד הערב. בסדר היום של הישיבה צוין כי מתווה הפרויקטור, "ריסון מהודק", הוא היחיד שיובא לאישור השרים וראש הממשלה. עם זאת, נציגי משרד הבריאות טוענים שאין מנוס מסגר מלא עוד לפני החג, אך באוצר מתנגדים למהלך כזה בשל המשמעויות הכלכליות. ראש הממשלה התריע בדיון: "אנחנו בעליית תחלואה גאומטרית, חייבים לפעול". גנץ גיבה את דרישת מערכת הבריאות – אם אכן בתי החולים מגיעים לאי ספיקה. לקבינט יובאו ארבע חלופות שונות. 

עם תחילת הדיון הזהיר הפרויקטור כי מערכת הבריאות נמצאת במצב מסוכן: "אני מרים דגל אדום על התקרבות לאי ספיקה בבתי החולים". אם אכן בתי החולים יגיעו למצב כזה, משמעותו היא שלא תהיה לרופאים ברירה אלא להחליט מי מהחולים או הפצועים יקבל טיפול ומי ימתין לתורו עד שיתפנו משאבים מספיקים. 

גם פרופ' עידית מטות, חברת הצוות של הפרויקטור גמזו, התייחסה למצב התחלואה המחמיר, ואמרה בקבינט: "מה שרואים עכשיו לא דומה למה שהיה עד כה. יש עלייה גדולה מאוד באשפוזים. אומנם באיכילוב אנחנו חזקים, אבל קולטים כבר חולים מבתי החולים בצפון ובדרום, דבר שלא היה לפני כן. צריך לבצע צעדים רציניים".

על פי העדכון של משרד הבריאות שפורסם הערב – נרשם שיא חדש במספר הנדבקים. 4,013 אובחנו עם הנגיף ביממה האחרונה. 488 חולים במצב קשה, כשמתוכם 143 מונשמים. 

פרופ' גמזו ימליץ לשרי הקבינט על סגירת בתי הספר, הקניונים והמסעדות כבר מאמצע השבוע הבא ולמשך חודש. אם אכן השרים יקבלו את המלצתו, מדובר בהגבלה המשמעותית ביותר שתאושר מאז תחילת הגל הראשון. המלצה נוספת של הממונה על המאבק בקורונה היא שהחזרה ללימודים אחרי חגי תשרי תהיה רק עד כיתות ד' ושהמסעדות יסגרו מדי יום החל מהשעה 17:00, למעט איסוף עצמי ומשלוחים.

שר האוצר ישראל כ"ץ ונציגי משרדו הביעו במהלך דיון הקבינט התנגדות לסגר כללי במהלך תקופת החגים, בשל הפגיעה הכלכלית הקשה שכרוכה בכך. הם אמרו כי הם תומכים בחלופה אחרת, שתפגע פחות במשק. השר כ"ץ ביקש דיון נוסף בסוגיית הספיקה של בתי החולים ובאכיפה לפני שמתקבלת החלטה על סגר. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במהלך הדיון: "קיבלנו היום דגל אדום מבתי החולים. אנחנו בעליית תחלואה גאומטרית. ראינו מה קרה במדינות אחרות, אנחנו רוצים לעצור את זה לפני כן". נתניהו הוסיף: "אנחנו חייבים לפעול". שר הביטחון בני גנץ אמר כי הוא מגבה את דרישת מערכת הבריאות, אם אכן בתי החולים מגיעים לאי ספיקה. מסתמן כי ראש הממשלה ירצה סגר כללי או לכל הפחות "ריסון מהודק".

ההצבעה בממשלה טרם התחילה, בגלל התנגדות שהביעו חלק מהשרים. שר האוצר כ"ץ הציע לקיים סגר לילי ארצי במקום סגר כללי. גם השרים יזהר שי ועמיר פרץ תומכים במהלך כזה. שר החינוך יואב גלנט הצטרף במהלך הישיבה, ודרש להשמיע את עמדת מערכת החינוך לפני קבלת ההחלטה. גלנט אמר: "את המדינה מנהלת ממשלה – ולא פרופסורים".

חלופה ראשונה: מתווה המניעה – "רמזור מהודק"

התוכנית מבוססת על מתווה הרמזור המקורי שכבר אושר בקבינט, אך לנוכח העלייה המשמעותית במספר הנדבקים, נראה כלא רלוונטי עוד. ההגבלות בתוכנית החדשה יהיו מחמירות יותר אך נראה כי הסיכוי שקבינט הקורונה יאשר אותה קלוש. מטרת החלופה היא צמצום התקהלויות משפחתיות בחגים וצמצום התקהלויות במרחבים הציבוריים והיא תכלול 4 הגבלות:

מתווה זה יהיו הגבלות על מעבר בין יישובים בין השעה 5:00 בערב החג, ועד השעה 5:00 בבוקר שאחרי מוצאי החג. כל היישובים בארץ, גם אלה שמוגדרים ירוקים וצהובים יסווגו מחדש ככתומים וההגבלות על התקהלות יהיו בהתאם. 

על פי התוכנית, מערכת החינוך תיסגר לחלוטים מכיתות ה' ומעלה, דבר שיאפשר להורים לצאת לעבודה וכך הפגיעה בכלכלה תהיה פחותה יחסית. הגבלה נוספת שתינתן אך כמעט ולא תפגע בכלכלה היא שהעבודה במגזר הפרטי תישאר ללא שינוי ואילו בעבודה במגזר הציבורי תעשה במתכונת חירום.

חלופה שנייה: ריסון מדוד – "עוברים לאדום"

המתווה השני הוא "עוברים לאדום" ומטרתו היא הגבלת פעילות פנאי, בילויים ומסעדות בנוסף לצמצום ההתקהלויות המשפחתיות וההתקהלויות במרחב הציבורי. גם בחלופה הזאת המעבר בין יישובים יוגבל משמעותית מבוקר החג ועד הבוקר שאחרי מוצאי החג, ולא יתאפשר מעבר בין ערים. בנוסף, ההתקהלויות בכל רחבי הארץ יוגבלו ויותאמו להגבלות הקיימות ביישובים המוגדרים אדומים. מערכת החינוך תיסגר מכיתות ה' ומעלה, בדומה לחלופה המקלה יותר, וגם כאן העבודה במגזר הציבורי תהיה במתכונת חירום ואילו במגזר הפרטי ללא שינוי.
באשר לבתי המלון, עדיין קיימת התלבטות שתידון בישיבת קבינט הקורונה. על השרים יהיה להחליט האם לסגור את בתי המלון, או להורות על המשך פתיחתם לצד סגירת חדרי האוכל.

חלופה שלישית: ריסון מהודק

מטרת החלופה הזאת היא לנצל את תקופת החגים בכדי להפחית את התחלואה, תוך כדי צמצום משמעותי של המגעים החברתיים, ובעזרת פגיעה מסוימת בכלכלה. גם במתווה זה לא יתאפשר מעבר בין יישובים מבוקר החג ועד הבוקר שאחרי צאת החג, ההתקהלויות יתאפשרו בהתאם לסיווג האדום ומערכת החינוך תיסגר עד כיתה ה'. 

בשונה מהחלופה המקלה יותר, העבודה במגזר הפרטי תתאפשר עד ל-50%-30% מכוח האדם המלא, ותהיה סגירה מלאה של מסעדות (מלבד משלוחים ואיסוף עצמי), סגירה של מקומות הבילוי, העסקים, מסחר ופנאי. תיירות פנים תתאפשר במתכונת מצומצמת.

חלופה רביעית: סגר כללי

מטרת התוכנית היא ניצול תקופת החגים לצמצום התחלואה, תוך הפחתה מלאה של המגעים החברתיים בתקופת החגים. היא תכלול 5 פעולות משמעותית להגבלת והצמצום המרחב הציבורי. ההנחיה המשמעותית ביותר מתווה זה היא הגבלת התנועה לעד 500 מטרים מבית המגורים עד לסוף חג סוכות. מערכת החינוך תיסגר לחלוטין מכיתות ה' ומעלה עד לסוף תקופת החגים. 

המסחר ייסגר לחלוטין פרט למקומות עבודה חיוניים כמו מרכולים ורשתות פארם. התפילות בחגים יותרו במרחב הציבורי עם תנאים מחמירים מאוד בתוך מבנים. הנחיה שתפגע באופן משמעותי בכלכלה היא האיסור על פתיחת מסחר, תיירות ומסעדות (פרט לאיסוף עצמי ומשלוחים).

בישיבה המקדימה אמש, גם נתניהו וגם גנץ לא הביעו את דעתם הברורה באופציה בה הם תומכים. שר הביטחון הבהיר בישיבה שאם רוצים ללכת לסגר, אז צריך לתת הכנה של חודש לציבור.

פרופ' גמזו הסביר בישיבה המקדימה שהבעיה הגדולה היא שאנחנו נכנסים במצב תחלואה מאוד גבוהה לחגים, ומכיוון שבחגים יש סיכון עוד יותר גדול בגלל ההתקהלויות הגדולות, אנחנו עלולים לסיים אותם עם תחלואה ממש גדולה ולהיכנס כך לחורף.

כדי להכין את הציבור להגבלות שיוטלו עליו, בימים הקרובים תהיה מערכת הסברתית מאוד גדולה של מנהלי בתי החולים הגדולים שיסבירו עד כמה שהמחלקות שלהם עמוסות ועד כמה מדובר בעומס שהוא בלתי אפשרי בנקודת הזמן הזאת.

והשבוע בפינה: איך יוצרים אמון עם הקדוש ברוך הוא, איך מתכוננים נכון לראש השנה, על הגישה שלנו לתפילה ועוד.

והשבוע מתארח בפינה אמן הקלידים "יוני קאהן".

צפו:

שבת שלום: עמית.

ממשיכים לעבוד: הממשלה אישרה היום (חמישי) 940 מיליון שקלים לפעימה השלישית של העלאת קצבאות הנכות. המשמעות: תוספת מסתמנת של 190 שקלים לקצבת הנכות, רטרואקטיבית מינואר 2020.  

בנוסף לכך, ע"פ הדיווח ב'דבר' יועלה סכום הקצבאות לבעלי נכות חלקית, אזרחים ותיקים ונכים ילדים ויתוקצבו תוספות לשירותים המיוחדים לנכים. 

הסכום שאושר תואם למתווה שהגישו ארגון ״נכה, לא חצי בן אדם״ בשיתוף עם ״הנכים הופכים לפנתרים״ וארגוני נכים נוספים. העלאת הקצבאות תתקיים במקביל להעלאת ה'דיסרגארד' שאושרה בחודש יולי, ומאפשרת לנכים  להשתכר עד 5,300 שקלים מבלי שתיפגע קצבת הנכות. 

לביא נאור ואייל כהן מובילי קבוצת "הנכים הופכים לפנתרים": ״אנו מברכים על ההסכם שהושג עם ממשלת ישראל ומודים לשר האוצר על הובלת המהלך והסיוע הרב בפתרון סוגיית קצבאות הנכים". 

אלכס פרידמן, יוזם מאבק הנכים, מייסד ויו״ר ״נכה לא חצי בן אדם״ אמר: "מה שקורה פה היום, בנוסף לדיסרגארד, הוא רגע היסטורי ללא ספק. אנחנו מביאים ביחד בשורות משמעותיות בדמות תוספת מלאה לנכים הקשישים, תוספת מלאה לשירותים המיוחדים, הכפלת קצבת שירותים מיוחדים לנכים המונשמים הקשים ביותר. את כל זה אנחנו מביאים בתוך הסכום כמו שהתחייבנו".

שר האוצר ישראל כ״ץ: ״אני מברך אתכם על השותפות בהישג החשוב כאשר הממשלה אישרה אתמול את הצעתי והעברנו 940 מיליון שקלים לשנת 2020. ראיתי את עצמי, ואני עדיין רואה את עצמי, כנציג שלכם. הבהרתי מהרגע הראשון שהסעיף הזה לא נתון לוויכוח. אני חייב לציין שאנשי המשרד ליוו את זה בנאמנות מקצועיות לכל אורך הדרך". 

שר העבודה והרווחה איציק שמולי: ״כפי שהתחייבתי לציבור הנכים, החלטנו אמש על העלאת הקצבאות עבורם. המטרה הבאה: קצבאות הקשישים״.