חודש: ספטמבר 2020

יועצו של נשיא ארצות הברית ג'ארד קושנר אמר הערב (רביעי) בתדרוך לעיתונאים כי סעודיה ובחריין הסכימו לפתוח את המרחב האווירי לכל הטיסות לכיוון מזרח, לאחר שעד כה דווח כי יתאפשרו טיסות בשמי שתי המדינות רק מישראל לאיחוד האמירויות ומהאמירויות לישראל.

המהלך צפוי לקצר משמעותית את זמן הטיסה של חברות תעופה ישראליות למזרח.

בבית החולים סורוקה שבבאר שבע נקבע היום מותה של הרופאה ד"ר שירלי אלמסי אריאלי ז"ל, שהתמוטטה לפני כעשרה ימים בזמן חתונתה. הרופאה הצעירה, שעבדה כרופאה בחטיבה לרפואת ילדים, היתה בת 33 במותה.

אחרי ההתמוטטות סיפר אחד מרופאי בית החולים, "מתמחים שלנו שהיו בחתונה עשו לה החייאה עד שאמבולנס הגיע. מצבה אנוש. הרופאים כולם בשוק, הביאו אותה בשמלת כלה. זו ממש טרגדיה".

הרופאה התמוטטה ככל הנראה בשל אירוע לבבי. אורחים ביצעו בה פעולות החייאה עד הגעת צוות טיפול נמרץ של מגן דוד אדום שהמשיך בפעולות ההחייאה ופינה אותה לבית החולים.

האירוע התקיים בחצר של בית פרטי. נכחו בו כמה רופאים שהוזמנו לחתונה כדי לחגוג ונלחמו על חייה של הכלה ברגע שהתמוטטה.

סגר, הידוק מרוסן או אזורים אדומים וכתומים בלבד: במסגרת ישיבה מקדמית לקראת ישיבת הקבינט מחר, שהתנהלה הערב נשקלו אפשרויות שונות במטרה לבלום את העלייה בתחלואה בקורונה – לקראת תקופת החגים. הישיבה נערכה בנוכחות ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גנץ, שר הבריאות אדלשטיין ופרופ' גמזו. כיצד תיראה תקופת החגים?

ההמלצה של משרד הבריאות היא לסגור את הכבישים הבין עירוניים בערב חג ראש השנה. כלומר, ייאסר המעבר בין ערים וארוחות החג יוגבלו להשתתפות של עד 10 אנשים. עדיין קיים ויכוח אם תוגבל היציאה מהבית למרחק של עד 500 מטרים.

במקביל, נידונות 3 אפשרויות לבלימת התחלואה בקורונה: האפשרות הראשונה היא סגר כללי בדומה לזה שהוטל במדינה בחודש מרץ. אפשרות שנייה היא סגר כללי "לייט", שמוגדר כ"ריסון מהודק". משמעותו היא צמצום משמעותי של מקומות העבודה, סגירת בתי הספר, סגירת המסחר, וכן המסעדות והפנאי. חשוב לציין שמדובר בכל חודש החגים שבמהלכם, לפי ההצעה הזו – ייסגרו בתי המלון וכל אטרקציות האירוח.

עם זאת, קיימת הצעה מרוככת יותר של משרד האוצר ומשרד הביטחון, לפיה מדינת ישראל כולה תחולק לאזורים אדומים וכתומים בלבד. הצעד הזה יאפשר להשאיר את המסעדות, הקניונים והמסחר פתוחים אך עם הגבלה מאוד משמעותית של התקהלויות.

על פי ההערכות, בסופו של דבר הקבינט יצביע בעד אחת משתי האופציות: הריסון המהודק שבו תומך הפרויקטור גמזו או סגר כללי, שבו תומך שר הבריאות אדלשטיין. ההערכה היא שבתוך כשבועיים או שלושה מערכת הבריאות תגיע לקו האדום, כלומר בבתי החולים יאושפזו כ-700 חולים קשים. הפרויקטור גמזו התריע מעלייה בתחלואה במשך החגים, בעקבות ההתקהלויות שמאפיינו את המועדים הללו – מה שיכול להוות בעיה גדולה לקראת החורף.

על אף שגמזו תומך באופן עקרוני באופציית הריסון המהודק, הוא נמנע מלהכריז על האפשרות המועדפת עליו בפני השרים במהלך הישיבה. ככל הנראה, הפרויקטור מעדיף שלא להתחייב לנקוט בצעד מסוים עד הרגע האחרון.

על פי גורמים בסביבתו של פרופ' גמזו, הוא אמנם מתכוון להמליץ על החמרת המגבלות בחגים, אבל הוא עדיין מתנגד לסגר מוחלט. במהלך דיון שקיים היום בזום עם חברי צוות הברמוטר, שמורכב מרופאים בכירים בבתי החולים ומונה על ידו כדי לייעץ לו במלחמה בהתפשטות הווירוס, הרימו כמה מהם דגלים אדומים והזהירו שאם לא יינקטו צעדים חמורים כבר עכשיו – אז בתי החולים עלולים להגיע למצב של ספיקה, כפי שהיה באיטליה.

הסיבה לכך שהפרויקטור עדיין מתנגד לסגר מוחלט בחגים, היא בגלל שהוא הוא חושב שאפשר עדיין לנסות ולהוריד את נתוני התחלואה גם בלי האמצעי הקשה הזה, וגם בגלל שהמערך של החקירות האפידמילוגיות עוד לא מוכן, ויהיה מוכן רק בנובמבר. החשש הוא שאם מערך החקירות האפידמיולוגיות לא יהיה מוכן כבר ביציאה מהסגר – תועלתו של הסגר תהיה מוגבלת.

בסביבתו של הפרויקטור מספרים שבדיוק לשם כך, הוא מפעיל כעת מאמצים גדולים על מנת שהמערך הזה יהיה מוכן כבר באמצע אוקטובר.  אחת האפשרויות שנשקלות היא הרחבה של הסגר הלילי לעוד ערים, ולהגבלות נוספת על התקהלויות בכל הארץ (על פי חלוקה לפי צבעי תוכנית הרמזור), אבל – חשוב להדגיש, על פי הפרויקטור –  אנחנו עדיין לא במקום של לבטל את ארוחת החג.

גם נתניהו וגנץ לא הביעו דעה ברורה עד כה והם כנראה מעדיפים לחכות קודם לגיבוש עמדתו של הפרויקטור. עם זאת, הדגיש השר גנץ כי אם יוחלט על הטלת סגר כללי במדינה – צריך להכין את הציבור חודש מראש.

בנוגע למתווה התפילות בבתי הכנסת, אחת האפשרויות היא הכרזה על המדינה כולה ככתומה. צעד שכזה יאפשר קיום תפילות של 50 איש בשטח פתוח ו-25 בשטח סגור. למרות זאת, יש גורמים שהתנגדו להצעה הזו בנימוק שהיא מקלה מדי. בכל אופן, עבור הכנת מתווה שכזה נדרשת עזרה רבה מצד הרשויות המקומיות ולכן הכוונה היא לבקש מראשי הערים להקצות בחגים מבנים עירוניים ומבני חינוך כדי להימנע מתפילות המוניות.

הציבור לא משתף פעולה – האכיפה תוחמר: על פי המשטרה, עדיין לא הושג שיתוף פעולה עם האזרחים במילוי ההנחיות. לכן, הורה ממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן להגביר ולהחמיר את האכיפה בכל 40 היישובים שבהם הוטלו ההגבלות. בכך מסמן מ"מ המפכ"ל את תום ה"אכיפה הסלחנית".

במסגרת האכיפה המוגברת, יפוזרו חתונות שבהם ישתתפו יותר אורחים מעל המספר המותר. כמו כן, למארגנים ייפתחו תיקי חקירה פליליים וקנסות כבדים יוטלו על בעלי עסקים שיפעלו בניגוד להנחיות. במשטרה מתייחסים לפעולות האכיפה עכשיו כמעין פיילוט – לקראת מה שצפוי בחגים.
בתוך כך, המשטרה פיזרה הערב אירוע חתונה בהשתתפות כ-100 אנשים שהתקיים על גג מבנה בתוך שכונת רמות בירושלים. שכונה זו מוגדרת אדומה ומוטלות עליה הגבלות. בנוסף, קנסה המשטרה את המארגנת ב-5,000 שקלים.
במקביל, יחלו כ-500 חיילי צה"ל בפעילויות תגבור וסיוע למשטרה במסגרת החמרת האכיפה, זאת בעקבות הנחיית שר הביטחון גנץ. חיילים אלו מצטרפים לכ-4,000 חיילים בסדיר ובמילואים שכבר מסייעים בתקופת הקורונה למשטרה.

נערכים לחגים בצל הקורונה: לקראת קבינט הקורונה שצפוי להתכנס מחר ולהחליט על ההגבלות שיוטלו בתקופת החגים, הערב נערכה ישיבה מקדימה בנוכחות נתניהו, גנץ, אדלשטיין ופרופ' גמזו. משרד הבריאות דורש להטיל בערב ראש השנה של סגירת הכבישים הבינעירוניים, צמצום ארוחות החג ל-10 אנשים בלבד וכן הגבלת יציאה מהבית למרחק של 500 מטרים. בתוך כך, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הזהיר הערב את הציבור בריאיון ל'חדשות 12': "יש עומס רב בבתי החולים, איכות הטיפול תרד".

האפשרות לסגר כללי בתקופת החגים, בדומה לזה שראינו בחודש מרץ האחרון, גם נמצאת על הפרק. אפשרות נוספת שהוצעה היא סגר כללי מרוכך, או כפי שמכנים אותו במשרד הבריאות: "ריסון מהודק". זה אומר סגר עם צמצום מאוד משמעותי של מקומות העבודה, סגירת בתי הספר, מסחר, מסעדות ופנאי. מאחר שאנחנו מדברים על סגר שיוטל לאורך כל חודש החגים, זה גם אומר סגירת בתי המלון וכל אטרקציות האירוח.

משרד האוצר ומשרד הביטחון גיבשו הצעה מרוככת יותר לסגר שמתבססת על תוכנית הרמזור של גמזו. לפי הצעה זו, במקום ארבעה צבעים – המדינה כולה תחולק לשני צבעים: אזורים אדומים ואזורים כתומים. כתוצאה מכך, אפשר יהיה להשאיר את המסעדות, הקניונים והמסחר פתוחים אבל עם הגבלה מאוד משמעותית של ההתקהלויות.

ההערכות הן שבסופו של דבר הקבינט שיתכנס מחר יחליט אחת משתי האופציות: או תוכנית ה"ריסון המהודק" שבה תומך פרופ' גמזו, או סגר כללי שבו תומך שר הבריאות אדלשטיין.

למרות שאנחנו יודעים שפרופ' גמזו תומך באופציה של הריסון המהודק, השרים ניסו במהלך בישיבה הערב לשאול את אותו  באיזו תוכנית הוא תומך – אך הוא לא השיב לשאלה באופן ישיר. הרושם הוא שהוא לא רוצה להתחייב עד הרגע האחרון, אולי כלקח ממה שראינו רק בתחילת השבוע שתוכנית הסגר שלו בוטלה ברגע האחרון על ידי נתניהו. ככל הנראה הוא כעת מעדיף שהקבינט יקבל את ההחלטה מבין האופציות השונות שהוצגו לו.

גם נתניהו וגם גנץ לא הביעו את דעתם הברורה אופציה הם תומכים. ככל הנראה הם מחכים לשמע את דעתו של גמזו. שר הביטחון הבהיר בישיבה שאם רוצים ללכת לסגר, אז צריך לתת הכנה של חודש לציבור.

ההערכה היא שתוך שבועיים-שלושה אנחנו מגיעים לקו האדום של מערכת הבריאות – כ-700 מאושפזים במצב קשה – ואף אחד לא רוצה להגיע לנקודה הזאת. פרופ' גמזו הסביר בישיבה שהבעיה הגדולה היא שאנחנו נכנסים במצב תחלואה מאוד גבוהה לחגים, ומכיוון בחגים יש סיכון עוד יותר גדול בגלל ההתקהלויות הגדולות, אנחנו עלולים לסיים אותם עם תחלואה ממש גדולה ולהיכנס כך לחורף.

כדי להכין את הציבור להגבלות שיוטלו עליו, בימים הקרובים תהיה מערכת הסברתית מאוד גדולה של מנהלי בתי החולים הגדולים שיסבירו עד כמה שהמחלקות שלהם עמוסות ועד כמה מדובר בעומס שהוא בלתי אפשרי בנקודת הזמן הזאת.

"הציבור הישראלי לא מבין לאן אנחנו הולכים – המחלקות הולכות ומתמלאות, אנשים בשחיקה ויש עומס רב", כך אמר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, בריאיון למהדורה המרכזית הערב. פרופ' לוי הזהיר את הציבור מפני מצב שבו "נצטרך לאשפז חולים על חשבון חולים אחרים שצריכים גם כן אשפוז, ואיכות הטיפול תרד".

מנכ"ל משרד הבריאות ציין כי החשש כרגע הוא מפני החורף הקרב: "אנחנו נמצאים עוד מעט באמצע ספטמבר, עוד מעט באוקטובר  חורף, מחלות נשימה, מחלת שפעת, עוד המון חולים במחלות בדרכי הנשימה והמצב הזה חייב להיבלם".

"הבאנו הצעות להגבלות מאוד מהודקות", ציין פרופ' לוי, "ואנחנו מתכוונים מבקשים להחיל את הצעדים האלה ממש לפני החגים. אנחנו לא יכולים, אנחנו פשוט לא יכולים להמתין עם העלייה וריצת האמוק הזאת של התחלואה הגבוהה הזאת".

אם יוטל סגר מלא, במערכת הבריאות נוטים לדרוש שהוא יימשך כחודש. "אנחנו קוראים כל יום את המצב שלפני שבועיים, כך מתנהגת המחלה", הסביר פרופ' לוי. "אם אנחנו נעשה סגר קצר אנחנו לא נביא לידי ביטוי את תוצאות הסגר. לכן סגר חייב להיות לפחות 3 שבועות עד חודש, כדי שנראה את תוצאותיו ואכן נבלום את התחלואה".

פרופ' לוי התייחס להשלכות הכלכליות החמורות שעלולות לנבוע כתוצאה מהסגר הממושך. "אנחנו ערים להשלכות הכלכליות", האו הדגיש. "הם כל הזמן מול עינינו, ולכן הלכנו לכל מני שיטות דיפרנציאליות כדי לא להטיל סגר מלא לפגוע בכלכלה. גם בהצעות שלנו לסגר אנחנו משתדלים ליצור מצב שהכלכלה או מנועי הכלכלה כן יעבדו".

ומה בנוגע למודל השבדי של חיסון העדר? פרופ' לוי טוען כי המודל "לא היה מוצלח במיוחד" ואי אפשר לסמוך על כך. לדבריו, מסקר סרולוגי שערך משרד הבריאות "ראינו שהחיסון עד כה הוא בסביבות 3.5% – זה אומר שכושר חיסוניות  העדר ייקח המון זמן ואני לא יודע כמה מהאוכלוסייה תפגוש אותו. בינתיים יישארו חולים, נדבקים, עומס בבתי החולים, נפטרים שמשום מה אנחנו לא מדברים עליהם כי מספרם ביחס לתחלואה עדיין לא גבוה הודות לעבודה המדהימה שנעשית בבתי החולים – אבל כל נפטר הוא עולם ומלואו".

העימות בין נתניהו למערכת אכיפת החוק יוביל לדחיית המשפט? הערב קרא נתניהו לבדיקה חיצונית של התנהלות הפרקליטות והמשטרה בתיקיו, לאחר שהעריך כי "היועץ לא יבדוק". בעקבות דבריו של נתניהו, שנאמרו בתגובה על חשיפתו של עמית סגל, גורמים במערכת הפוליטיות טוענים כי המהלך נועד לעכב את המשפט. בתוך כך, סערה בסיעת הליכוד על רקע מתקפת מנדלבליט הערב נגד נתניהו. שרים וחברי כנסת קראו ללכת לבחירות בעקבות הדברים.

לפי הערכת גורמים במערכת הפוליטית, נתניהו פועל להקמת ועדת בדיקה או חקירה כדי לבקש דחייה בפתיחת שלב ההוכחות במשפטו עד שיתבררו הטענות‎. טרם התברר אם נתניהו פועל להקמת ועדה פרלמנטרית או ממלכתית. 

עוד העריכו הגורמים כי נתניהו מנסה להשתמש במידע שנחשף ובהליך הקמת ועדה כבקשה לדחיית שלב ההוכחות, ובכך לטעון: עד שלא יתבררו הטענות על זיהום החקירה – אני מבקש לדחות את פתיחת המשפט.

גורמים במשרד המשפטים אומרים הערב כי מקובל להעלות במהלך המשפט טענות כאלו, כגון חשדות לזיהום חקירה, כדי שהן יתבררו על ידי השופטים. גם אם זה לא יצלח, ייתכן שנתניהו יוכל להשתמש בנושא ככלי ציבורי והסברתי נגד השופטים ומערכת המשפט.

בליכוד מתלבטים אם לתמוך בוועדת חקירה לפרקליטות גם אם הממשלה תתפרק. ההתלבטות במפלגה היא אם לתמוך ולקדם את המהלך, ייתכן שבתמיכת סיעת "דרך ארץ" של האוזר והנדל או בתמיכת הרשימה המשותפת. 

בתוך כך, הרוחות בסיעת הליכוד סערו הערב על רקע התבטאויות היועמ"ש מנדלבליט. נתניהו תקף את דברי היועץ בנאומו ששודר בפתח הסיעה. בהמשך, בחלקה הסגור של הישיבה, קראו שרים וחברי כנסת ללכת לבחירות. מוקדם יותר בהודעה מטעמו תקף מנדלבליט את ראש הממשלה נתניהו על רקע החשיפה, בנוגע להתנהלות הפרקליטות והמשטרה אחרי אירועי אום אל חיראן.

מנדלבליט כתב: "לאירוע הטרגי באום אל חיראן ולבדיקה שנעשתה בעקבותיו אין ולא היה כל קשר לראש הממשלה. טענות אחרות הן שקר וכזב, המצאת יש מאין, שכל תכליתן דה-לגיטימציה למערכת אכיפת החוק ולהחלטותיה בעניינו של ראש הממשלה", כך היועץ המשפטי לממשלה.

בדבריו בישיבת הסיעה אמר נתניהו כי חייבים לחקור את התנהלות הפרקליטות, לאחר החשיפה במהדורה המרכזית על טיוח חשדות לפלילים של חוקרים בתיקי נתניהו. ראש הממשלה אמר: "חייבים לחקור. אבל מי יחקור? אני מעריך בזהירות שהיועמ״ש לא יבדוק את זה. אין מנוס מחקירה עצמאית ובלתי תלויה. אזרחי ישראל רוצים לדעת את האמת ורק כך אפשר להבטיח את שלטון החוק והדמוקרטיה. אין דרך לטייח את זה יותר".

מרבית חברי סיעת הליכוד טענו כי יש ללכת בכיוון של ועדת חקירה לפרקליטות "בכל הכוח", גם במחיר של הליכה בחירות. ח"כ עוזי דיין קרא לפטר את היועמ"ש מנדלבליט. השר אלקין אמר כי הליכוד צריך לעשות חשבון נפש על כך "שלא עשו רפורמות בנושא הזה בעבר". בנוסף, בישיבת הסיעה גם דרשה השרה מירי רגב לפתוח את הקלטות הרפז והמימד החמישי – ולשים הכול על השולחן.

בפתח ישיבת סיעת הליכוד, פתח ואמר רה"מ נתניהו

"רבים מכם דיברו איתי בימים האחרונים על מה שנחשף השבוע.

כולנו ראינו את אותם גילויים מזעזעים על טיוח חקירות ושיבוש חקירות, מעשים שנעשו על ידי בכירים בפרקליטות ובמשטרה.

אתמול גילינו איך קברו חקירה שביקשה לבדוק את האמצעים הפסולים שהשתמשו בהם כדי להביא את ניר חפץ להיות עד מדינה.

מח״ש רצו לחקור – בפרקליטות קברו את התיק.

חוקר בכיר בתיקים נגדי ונגד רעייתי היה בניגוד עניינים חריף בשל היותו מקורב לג׳ודי מוזס, אותה כולם מכירים כיריבה קשה שלי ושל רעייתי. אבל אותו חוקר בכיר עסק בתיקים התפורים נגדי ונגד רעייתי בניגוד לכל ההנחיות.

גם כאן מח״ש רצו לחקור – בפרקליטות קברו את התיק.

אזרח ישראלי נהרג באום אל חיראן והוגדר כמחבל על לא עוול בכפו. גם כאן מח״ש רצו לחקור ובפרקליטות קברו את התיק.

למה עשו את כל זה? לא בגלל שיקולי אכיפת החוק, אלא בגלל שאמרתי שיש דברים לא ראויים שנעשים בתוך החקירות האלה ומשום כך לא רצו לחקור את הטענות על עבירות כאלה.

אי אפשר שלא להזדעזע. את ההתנהלות הזאת חייבים לחקור.

אבל מי יחקור?

המפכ״ל ששומר על החוקר? הפרקליט ששומר על המפכ״ל? אולי היועמ״ש?

האם ייתכן שהיועמ״ש לא ידע את כל ההתנהלות הזאת? האם ייתכן שלא אישר את ההתנהלות הזאת? אני מעריך בזהירות שהיועמ״ש לא יבדוק את זה.

אין מנוס מחקירה עצמאית ובלתי תלויה. אזרחי ישראל רוצים לדעת את האמת ורק כך אפשר להבטיח את שלטון החוק והדמוקרטיה. אין דרך לטייח את זה יותר". – סיים רה"מ את דבריו.

נשיא המדינה ראובן ריבלין מתייחס לפרסומים על התנהלות הפרקליטות בפרשת אום אל חיראן.
"דרוש לב רחב מספיק בשביל להאמין בכוחו של האדם לבקש סליחה, לתקן את דרכיו ולעשות שינוי. אבל לא רק יחידים צריכים להכיר בטעויותיהם. גם על ארגונים ממשלתיים ומדינות מוטלת האחריות לביקורת עצמית ולהתנצלות על טעויות"

"חוסנה של מערכת, אמר הנשיא, נבחן ביכולת שלה לאפשר חקירה כשזו נדרשת, להודות בטעויות, לתת דין וחשבון, ולתקן את דרכיה להבא. גם אחרי שעובר זמן, ניתן לומר טעינו, שגינו, נבדוק, נחקור", דברי ריבלין, בטקס חלוקת אות מיוחד למתנדבים בתקופת המאבק בנגיף הקורונה.