התרסקות בנתוני גיוס בני ישיבות – ירידה של 55% בתוך שנתיים

התרסקות בנתוני גיוס החרדים: רק 1,222 חרדים התגייסו לצה"ל אשתקד, לעומת 2,744 חרדים שהתגייסו שנתיים קודם לכן – ירידה של 55%. כך פורסם לראשונה הערב (שלישי) בחדשות 13. יש לציין כי בפועל, מספר המתגייסים החרדים קטן בהרבה, משום שהקריטריונים של צה"ל עדיין מאפשרים לספור כמתגייסים חרדים, גם כאלה שאינם חרדים – כך חושף העיתונאי אבישי בן חיים.

כזכור, לפני כשנה פורסם ב"כאן חדשות" כי צה"ל זייף בשנים האחרונות את מספר החרדים שהתגייסו לצבא. על פי החשיפה, בצבא נהגו לדווח על מספר כפול ואף משולש של גיוס חרדים ושיקרו לכל הגופים הממשלתיים – לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולוועדת חוץ וביטחון. זאת על מנת לעמוד ביעדי הגיוס ועל מנת להנמיך את קולות הביקורת בעקבות חוק טל.

לאחר הדיווח של "כאן", צה"ל הכחיש את הסוגייה ומסר שאכן נמצאו פערים במספרים אך לא בניסיון להטעות בנתונים. במקביל, הרמטכ"ל אביב כוכבי הורה לבחון את הנושא לעומק. כמו כן, שר החוץ והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, החליט אז לקיים דיון בנושא וזימן את נציגי צה"ל ומשרד הביטחון.


מצה"ל נמסר בתגובה: "הטענה כי זויפו נתוני גיוס החרדים אינה נכונה. במסגרת בדיקה שיזם צה״ל שנעשתה לאחרונה, נבדקו בשנית נתוני גיוס החרדים בשנת 2017. בבדיקה זו התגלו פערים ביחס לספירה הקודמת שנעשתה על ידי צה״ל, בלב הפער נמצא אופן שיטת החישוב. במסגרת בדיקה חוזרת זו, נערך פילוח המבחין בין מתגייסים שלמדו לפני גיוסם שנתיים ומעלה במוסד חינוך חרדי, כהגדרת החוק, לבין מתגייסים חרדיים נוספים שזוהו כמי שניהלו אורח חיים חרדי לפני גיוסם. גם בשנים עברו נספרו כמתגייסים חרדים, חיילים מרקע חרדי, אשר לא עמדו בכלל ההגדרות הקבועות כיום בחוק, אך מהותית נמצא כי ניהלו אורח חיים חרדי.

מבדיקה ראשונית עולה כי בספירה נתגלו פערים, אך מקורם אינו נובע, בשום צורה ודרך, מניסיון מערכתי של צה״ל להטעות בנתונים. האירוע תוחקר באכ"א והנתונים הוצגו לרמטכ"ל לפני מספר שבועות. בעקבות אירוע זה הרמטכ"ל הנחה להעמיק, לבחון ולהשלים את אופן החישוב, כמו כן להציג את הנתונים המדויקים בהתאם לחוק ולבנות תכנית להגדלת מספר החיילים החרדים שיתגייסו. הרמטכ״ל מינה את אלוף במיל׳ רוני נומה לבחינת אופן איסוף הנתונים של גיוס החרדים בשנים האחרונות (2011-2018).

צה"ל הינו גוף אשר בודק ומבקר את עצמו כל העת באמצעות מנגנוני תחקור ובקרה. כך נעשה גם במקרה זה וכך ייעשה גם בעתיד. צה״ל חוזר ומדגיש כי הפער התגלה במסגרת פעולות הבקרה הפנימיות. צה״ל יפעל בשקיפות ויעדכן בממצאים בסיום הבדיקה של אלוף במיל׳ רוני נומה".

הרבנים והעסקנים נפגשו: מגעים למתווה לפתיחת זמן חורף

בפגישה שנערכה הערב לגיבוש פתרון לפתיחת זמן חורף בתלמודי התורה, השתתפו הראב"ד הגאון רבי יהודה סילמן, יו"ר ש"ס השר אריה דרעי, יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני, הפרויקטור למגזר החרדי רוני נומה, פרופסור איתמר גרוטו, גורמי המקצוע במל"ל ובפיקוד העורף, מזכירי מועצות גדולי התורה הרב אברהם רובינשטיין מ'דגל התורה' (שהשתתף גם כראש עיריית בני ברק), הרב יעקב וצלר מ'אגודת ישראל', הרב דוד בן שמעון, מזכיר מועצת חכמי התורה, ונציגי החסידויות הגדולות, נציג חסידות גור הרב דב לנדאו ונציג חסידות בעלזא הרב יהושע פינק.

הישיבה הסתיימה בהחלטה כי כלל המוסדות יישארו מחר (רביעי) סגורים, והמשתתפים סיכמו לקיים מחר ישיבה נוספת, בה ינסו לגבש מתווה כלל חרדי שיכלול את תלמודי התורה והישיבות, בעולם הישיבות מצפים לפתוח את הזמן ביום ראשון הקרוב א' חשוון

בשטח פתוח: המתמידים פיזזו בהקפות שניות • צפו:

בקהילת 'המתמידים – קהל עדת ירושלים' קיימו את ההקפות השניות המיתולוגיות במוצאי שמחת תורה בעיר ביתר עילית.


בניגוד לשנים קודמות, בהן נערכו ההקפות המסורתיות בבית המדרש בירושלים, השנה – בעקבות נגיף הקורונה, הועתקה השמחה לשטח פתוח בביתר עילית.

[fvplayer id="2563"]


האירוע התקיים בהשתתפות מנהיג הקהילה הגרב"מ מינצברג שליט"א, בנו וממשיך דרכו של אביו הגה"צ רבי לייב מינצברג זצ"ל. עוד כיבדו בנוכחותם כמה מרבני העיר, שהגיעו ובאו לכבוד התורה ולומדיה.


על אף המצב ובעקבות ההתאמות שבוצעו, השמחה לא נפגעה והריקודים נמשכו בעוז שעות ארוכות. בהנהלה אף דאגו להעמיד מערך אוטובוסים מרשים שאסף ופיזר את המשתתפים בשכונות העיר.

כך זה נראה. צילום: קובי הר צבי.

לאחר דיון סוער בקבינט, הסגר יוארך עד ליום ראשון

בתום ארבע שעות של דיונים, קבינט הקורונה יצביע הערב על הארכת הסגר עד ליום ראשון. במוקד הדיון – ויכוח בין גישתו המחמירה של נתניהו שמבקש להאריך את הסגר עד יום שני לזו של גנץשמבקש להאריך רק עד יום שישי. הקבינט צפוי להתכנס פעם נוספת ביום חמישי, אז צפוי להיקבע לוח הזמנים של ההקלות בסגר – כולל מועד פתיחת גני הילדים והמגזר הפרטי. ההגבלות על ההפגנות יפוגו בחצות, אז יופעל מתווה שמירת המרחק בהפגנות.

בהתאם לסיכום שהושג בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון בני גנץ, תקנות הסגר יוארכו ממחר בחצות ועד ליום ראשון בחצות – למעט שתי הקלות: ניתן יהיה לנסוע לחתונה במרחק של יותר מקילומטר מהבית (עד 20 משתתפים) וקבוצות של ספורטאים תחרותיים יוכלו לחזור להתאמן. ועדת חוקה בראשות יעקב אשר תתכנס ביום ראשון לאשר את ההקלות שיאושרו בקבינט.

הדיון בקבינט הקורונה התעכב לאחר שגורמים במשרד הבריאות הזהירו כי נתוני התחלואה אינם מספקים ולכן יש לדחות את הדיון ליום חמישי. מנגד, שר הביטחון גנץ ושר האוצר ישראל כ"ץ קראו לקיים את הישיבה במועדה.

בתום התייעצות מקדימה שקיימו ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבריאות ושר המדע, הוחלט לכנס היום את קבינט הקורונה שידון בנתוני התחלואה ובתוכנית יציאה מסודרת לפי שלבים וקריטריונים. גורם המעורה בפרטים טען כי העיכוב בכינוס הקבינט נבע מסיבות פוליטיות: "נתניהו לא רצה לתת לגנץ את ההובלה בסיוע לבעלי העסקים".

הדיון בקבינט הקורונה – דקה אחר דקה

21:46 – נתניהו: "אנחנו ברמת תחלואה גבוהה מאוד. נגענו כמעט בעשרת אלפים חולים ביום. יש עוד מרחק ירידה גדול לעשות. יש לחצים גדולים. יש מרחב החלטות שאנחנו צריכים לקבל בישיבה ביום חמישי. סיכמתי עם בני שנאריך את התקנות לעד יום ראשון בערב. אנו נעשה הכול בחבילה אחת – כולל התעופה. אין לנו הרבה זמן ואנחנו צריכים להביא את זה להצבעה עוד הלילה".
21:33 – כ"ץ: "מקומות העבודה יודעים לשמור על עצמם ולכן אני מציע שביום חמישי נקבל החלטה על פתיחת עסקים שלא מקבלים קהל ובכללם עסקים קטנים. אין אף אחד במדינה שחולק על כך שהעסקים הללו שיש להם תועלת למשק יכולים לפעול. זה לא חוף הים, זה לא בתי הכנסת, זה לא הפגנות וזה לא התקהלויות".
21:32 – כ"ץ: "כאשר אנחנו מחלקים ומפצים בעשרות מיליארדים עסקים ומובטלים, אנחנו נותנים את הכסף לגורמים שאמורים להשתמש בכסף לצריכה שזה גם מביא תועלת כלכלית למשק. כאשר הנזק הוא רק בירידה בתוצר, אז זה רק נזק. הנזק הזה הוא נזק נטו עם משמעות גדולה מאוד על החובות של ישראל ועל מעמדה של ישראל".
21:12 – שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר: "עלות המתווה הנוכחי היא 13 מיליארד שקל לשבועיים. אם נפתח מקומות עבודה ללא קבלת קהל העלות תצטמצם בחצי לשבעה מיליארד שקל לשבועיים".
21:07 – כ"ץ מעביר את זכות הדיבור לאסף וסרצוג מאגף תקציבים: "עומדים על פתיחת עסקים ללא קהל. זה חותך בחצי את המשמעות הכלכלית של הסגר. אגף תקציבים דורש פתיחה מיידית והקדמה של פתיחת כלל המסחר לשלב מוקדם יותר. הגישה הנכונה היא סגר דיפרנציאלי". לטענת האוצר, פתיחתו או סגירתו של המגזר הפרטי ללא קהל לא משפיעה על התחלואה.
21:06 – סבב השרים מתחיל. שר האוצר כ"ץ: "יש לאפשר פעילות של עסקים שאין בהם סיכון בריאותי".
20:40 – פרופ' אלי וקסמן: "פתיחה מהירה מדי היא רעה. זה נזק גדול וארוך טווח שהוא גדול מדי. היינו במצב הזה באפריל-מאי. היו לחצים מאוד גדולים לפתוח ענפים משיקול של הקטנת הפגיעה בכלכלה. בסופו של דבר זה הביא נזק הרבה יותר חריף לכלכה בגלל הצורך להטיל סגר נוסף".
20:23 – פרופ' ינון אשכנזי: "מספר הנדבקים גדול יותר ממה שאנחנו רואים. הדגימות מטעות. רק אחרי 20 באוקטובר, במקרה האופטימי, נגיע ל-2,000 נדבקים ביממה. צריך להמתין, הסגר לא הולך להיגמר ביום ראשון. חייבים לייצר הפרדה של אזורים אדומים. אם הסייעת בגן תצא מביתר עלית זה לא יעבוד. אני מציע עוצר לילי כדי למנוע אירועים".
20:22 – פרופ' רן בליצר: "סגר דיפרנציאלי במוקדי התחלואה יאפשר לשמור על התועלת מבלי לחנוק את המשק. השאלה היא עד כמה נצליח לעשות כאן סגר מלא והרמטי".
20:01 – שר הרווחה שמולי מצטרף לישיבת הקבינט. שמולי: "לאור נתוני התחלואה הנמוכים בגיל הרך צריך לפתוח את הגנים לאלתר. אין סיבה לחכות".
19:54 – השלטון המקומי מצטרף לדרישת האוצר לפתוח גם את כיתות א'-ב' באותה פעימה שבה ייפתחו הגנים. לפי נתונים שהם מציגים, פתיחת מסגרות החינוך לגילאי 6-0 תניע 75% מהמגזר הפרטי. הוספת כיתות א'-ב' תאפשר הפעלה של 90% מהמשק.
19:37 – יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס שהצטרף לראשונה כמשקיף לקבינט מציג את עמדת הרשויות המקומיות.
19:35 – גמזו: "המחשבה מאחורי תוכנית היציאה מהסגר היא שבכל פעם פותחים משהו פחות מזיק".
19:34 – המפכ"ל: "אין שיתוף פעולה עם כל ראשי הרשויות, במיוחד בערים האדומות. צריך סגר הרמטי בערים האדומות בשביל לשחרר את כל המדינה".
19:29 – אדלשטיין מאשים את כ"ץ שהביא להארכה תקנות שאינן התקנות המקוריות אלא תקנות חדשות מטעמו: "אילו היינו מעבירים את זה להצבעה מבלי לקרוא את זה בעיון הדבר היה משול לגניבת הצבעה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר טרם הגיש תקנות לאישור הקבינט, שכן הן תלויות בתוצאות הדיון ועל כן גם לא הציג והסביר אותן בפני הקבינט. לכשיגובשו החלטות, יעביר משרד האוצר את התקנות לעיון השרים ותוצג משמעותן. לאורך כל תקופת הקורונה הציג משרד האוצר את התקנות שהביא לדיון ואישור הממשלה או הקבינט באריכות תוך הצגת המצב לאשורו. מדובר בטענות מופרכות ומשוללות כל יסוד".
מטעמו של כ"ץ נמסר: "שר האוצר לא קשור כלל לניסוח התקנות".
19:27 – גמזו: "שיעור התחלואה בערים עם התחלואה הגדולה הוא סביב 40% והוא לא קטן אלא דווקא גדל. כלומר, אלה אזורים יותר נוקשים מהירידה ביתר המדינה. אני מקווה שזה ישתנה אבל זה אלמנט חשוב. אנחנו רוצים ליצור נרטיב שאינו נרטיב של עונש או כליאה חס וחלילה. ישראל הייתה בסגר ארבעה שבועות ויש אזורים שצריכים עוד שבועיים. אנחנו רוצים לתת להם את זה כדי שיגיעו ליעדי תחלואה יותר טובים".
19:23 – גמזו: "אנחנו מנסים לאתר את הערים האדומות שרמת התחלואה שם עיקשת. כשניתן את השחרור הראשון, אותן ערים יקבלו עוד שבועיים של הגבלות תנועה. אם יש עיר עם שכונות ספציפיות אדומות (בירושלים, בבית שמש ובאשדוד), חובתנו להחריג את השאר. תהיה פה הפרדה של סגר לאומי מול אזור מוגבל".
19:15 – גמזו: "צריך למקד בדיקות בערים אדומות כדי לקבל אינדיקציה טובה יותר".
19:11 – גמזו: "קשה להבין את מגמת התחלואה. קשה עדיין להעריך מה היה בחגים בערים האדומות. ייקח עוד ארבעה שבועות עד שנדע מה רמת התחלואה באמת".
19:09 – גנץ מציג את תוכנית הורדת התחלואה בערים האדומות הערביות.
19:08 – רגב: "אין הצדקה בריאותית לסגירת השמים. אם רוצים למנוע מישראלים לנסוע לחו"ל יש לדון". אוחנה: אנחנו לא יכולים לצאת מהדיון הזה בלי לתת משהו לציבור. צריך לתגמל אותו. תחשוב על משפחה שרוצה לצאת לחו"ל עד שייגמר הסגר ולא יכולה לעשות זאת".
19:07 – גנץ ונתניהו חוזרים לדיון.
19:03 – מירב כהן שואלת: "למה יש ירידה דרסטית בבדיקות? זה יכול לעוות את המסקנות שלנו. מהי הירידה הדרסטית?". פרופ' גמזו עונה: "תיארנו לעצמנו שעם ירידת התחלואה תהיה ירידה בכמות הבדיקות. למה? כי המנוע העיקרי של בדיקות הוא סימפטומים. אדם שמרגיש לא טוב יבוא לבדיקה. ברגע שיש ירידה בתחלואה, יש ירידה בביקוש. יש לנו עודף של 15 אלף בדיקות, אולי נעשה איתן סקרי דגימות במערכת החינוך".
18:59 – לאור אי ההסכמות בקבינט: נתניהו וגנץ משוחחים טלפונית.
18:56 – אשכנזי תוקף: "למה לא עושים מסיבת עיתונאים בשביל השקיפות?".
18:45 – גנץ ונתניהו יוצאים להתייעצות טלפונית.
18:38 – גנץ על סוגיית הטיסות: "ניתן להסיר את מגבלות התעופה בנקודת הזמן שנחליט, אין כאן היבט בריאותי. הכול יכול להיות מוחלט ביום ראשון לצד דיון שנבצע ביום חמישי. אני ממליץ שאת הדיון הזה נעשה ביום חמישי לצד החלטות נוספות על פתיחה. אני לא מציע לפתוח את התעופה מהיום למחר אלא להביא הכול כחבילה מסודרת".
18:34 – מנדלבליט מזהיר מבעיה משפטית באישור טיסות בזמן שמגבלת המרחק קיימת, רגב קוטעת אותו: "אין הצדקה בריאותית לשמיים סגורים"‎.
18:33 – אדלשטיין ומנדלבליט מתנגדים מחשש שייווצר פער בין האזרחים. המחלוקת מתמקדת בשאלת הסולידריות – האם לאפשר יציאה לחו"ל כאשר רוב האזרחים תחת מגבלת אלף המטרים.
18:32 – אוחנה מצטרף לעמדה של רגב שחייבים לפתוח את השמיים.
18:32 – אדלשטיין: "אין סיכוי שביום שישי לא תהיה הסרת הגבלות, אנחנו סתם נשגע את הציבור".
18:31 – נתניהו מסתייג מהעמדה של גנץ: "הכול ייקבע על בסיס הנתונים שיוצגו בחמישי. בואו נאשר מחדש את התקנות עד יום שני כדי לקבל עוד זמן להעריך את המספרים. אם תהיה ירידה דרמטית בנתונים – אולי נקדם את אסטרטגיית היציאה".
18:27 – ניסנקורן מבקש להאריך את התקנות רק עד יום שישי ולדון מחדש בחמישי. גנץ תומך. משרד הבריאות דורש להאריך את התקנות לפחות עד יום ראשון.
18:25 – רגב: "התקנות עד יום שני וזה לא תקין שהשמיים יהיו סגורים. ברגע שזה לא עניין בריאותי, אנחנו לא יכולים שלא לפתוח".
18:23 – אדלשטיין: "סביר להניח שביום ראשון נסיר את מגבלת הקילומטר".
18:16 – אדלשטיין נגד השרים שלא מגיבים בזמן לבקשות משרד הבריאות: "אנחנו מבקשים שהתקנות יוארכו עד יום שני כדי שגם אם בחמישי נאפשר פתיחה של תחומים כאלה ואחרים, היא לא תתבצע בפועל עד יום ראשון. התפתח מנהג חדש ומוכר, לפיו משרד הבריאות רוצה לעשות משהו והוא לא מוצא חן בעיניי משרדים אחרים. מי שלא מסכים איתו – תענו במייל, תגידו שזה לא מקובל. להתעלם ולא להגיב לתקנות במשך 48 שעות ויותר זה לא סגנון ראוי לעבודה. אנחנו אוהבים להביא את התקנות לאחר התייחסות כלל המשרדים".
18:15 – הוויכוח בנוגע לנתב"ג מתמקד בשאלה אם להמשיך את סגירת נתב"ג עד לכניסת ההקלות לתוקף בשבוע הבא או לפתוח עוד השבוע.
18:14 – רגב בדיון: "צריך לפתוח את נתב"ג מיידית, אין לזה השפעה על התחלואה".
18:08 – הדיון מתמקד בשאלה אם התקנות יוארכו עד יום שישי (ואז ייכנסו השינויים) או עד יום שני.
‏18:08 – ראש המל"ל: "יש הצעות שונות שעלו כאן – כמו למשל עוצר לילי – שנצטרך להתייחס אליהן". מנדלבליט: "יש בעיות עם חלק מהתקנות שעולות כאן, וצריך לאשר גם בממשלה ולא רק בקבינט".
18:07 – נתניהו: "אני חושש מהתחלה של פרצות בסגר שתעלה את הנתונים כלפי מעלה".
18:07 – רגב: "מבחינתי צריך לפתוח את השמיים. הדיון מגיע לטונים גבוהים".
18:07 – בכחול לבן דורשים: אם מאפשרים פתיחת גנים ועסקים שאינם מקבלים קהל צריך, יש להסיר את מגבלת אלף המטרים כי אין בה כבר היגיון.
18:07 – מנכ"ל משרד הבריאות מציע מעין עוצר לילי: להמשיך את הסגר הנוכחי (מגבלות מרחק ואיסור על מעבר בין בתים) בשעות הערב והלילה כדי לוודא שההקלות מנוצלות רק לשם עבודה, פרנסה וחינוך לגיל הרך, ולא למטרות אחרות שיש בהן סכנה אפידמיולוגית.
18:06 – גורמים במל"ל: "יש לשקול סגר לילי בהמשך תוך כדי שיוצאים מהסגר".
18:05 – השרים מציעים להאריך את הסגר עד יום שני ואם צריך לקצר אותו במהלך הסופ"ש. מנדלבליט מצביע על הבעייתיות בהצבעות טלפוניות.
18:00 – ישיבת קבינט הקורונה נפתחת.

השרים החליטו להביא לאישור הקבינט את מתווה היציאה מהסגר של משרד הבריאות עם אפשרות להחרגת עסקים שאינם מקבלים קהל ופתיחת גני הילדים בגילאי 0-6, עליהם יוחלט סופית ביום חמישי לאור מצב התחלואה. נשקלת בחיוב גם האפשרות להסיר את מגבלת האלף מטרים. כמו כן, הלילה יוסר מצב החירום המיוחד ולא יחודש על ידי הממשלה. מסתמן כי מהיום בחצות יוחרגו חתונות ממגבלת אלף המטרים ויותרו חתונות בהשתתפות 20 איש.

בהתייעצות שקיים ראש המל"ל עם מנכ"ל משרד הבריאות, פרויקטור הקורונה רוני גמזו ויועצים נוספים נידון הקושי לקבל כבר עתה החלטות על הקלות בסגר, מאחר שהתחלואה עדיין ברמה גבוהה ומכיוון שעדיין לא ניתן להעריך את השפעות אירועי חג סוכות ושמחת תורה. כמו כן, הוצגו עיקרי חוות הדעת של פרופ' דב שוורץ, פרופ' ינון אשכנזי ופרופ' אלי וקסמן. הפרויקטור גמזו הביע דאגה רבה מכך שלמרות תנאי הסגר נדבקו 3,000 איש ביום.

במשרד החינוך ממתינים להחלטת משרד הבריאות בשאלה אם צריך לחלק את ילדי הגנים לקפסולות. אם יוחלט על חלוקה לקפסולות, ייתכן והחלוקה תהיה דיפרנציאלית על פי רמת התחלואה ביישוב או באזור המגורים. לפי מודל זה, גנים בשכונות ירוקות יפוצלו באמצעות מחיצות ואילו גנים בשכונות אדומות יחולקו בין שני מבנים. במשרד החינוך ביקשו להבין את ההגבלות הבריאותיות והדגישו כי עד אז לא יוכלו לפרסם את מתווה פתיחת מוסדות החינוך לגיל הרך.

לקראת כינוס הקבינט, פרסם משרד החינוך נתונים המצביעים על כך שברוב מכריע של מוסדות החינוך נמצאה תחלואה נמוכה, כאשר ברובם לא נמצאה תחלואה כלל. ב-94% מגני הילדים – 18,698 במספר – נמצאו אפס חולים, וכך גם ב-53% מבתי הספר היסודיים – 1,572 במספר. בקרוב ל-45% מבתי הספר העל-יסודיים – 968 במספר – נמצאו אפס חולים.

בשעות הצהריים הודיע מזכיר הממשלה כי ישיבת הקבינט תידחה עד לסיום ההתייעצות המקדימה, זאת לאחר שבמשרד הבריאות טענו כי הנתונים הקיימים כיום אינם מספיק מדויקים ולכן יש לדחות את הישיבה עד להתבהרות תמונת התחלואה. בכחול לבן התנגדו לדחיית הישיבה והתעקשו לאשר את פתיחת המסחר כבר ממחר. בסיום ההתייעצות המקדימה החליטו השרים לדחות את עמדת משרד הבריאות ולקיים את ישיבת הקבינט במועד המתוכנן.

מוקדם יותר הבהיר פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, כי אם ישיבת הקבינט תידחה – הסגר יוארך במספר ימים. "תקנות ההגבלה פגות ביום רביעי", הסביר פרופ' גמזו בשיחה עם עיתונאים. "מכיוון שהכול מאוד טרי, אני מניח שתהיה לי שיחה בשעות הקרובות עם שר הבריאות וראש הממשלה ויתקבלו החלטות. אני צריך לשמוע אותם, אני עוד לא עודכנתי על דחיית הקבינט. יש שיחה עם ראש הממשלה וברור שאם ישיבת הקבינט תידחה ליום חמישי אז יהיה צורך להאריך במספר ימים את תקנות הסגר‎".

לקראת ישיבת הקבינט יצא שר האוצר כ"ץ נגד עמדת נתניהו בעניין פתיחת עסקים ללא קבלת קהל בהקדם האפשרי. "הדבר החשוב ביותר כרגע הוא להניע את המשק", הדגיש כ"ץ. "לפתוח מיידית את העסקים שאינם מקבלי קהל ולחדש את פעילות מוסדות הגיל הרך. פתיחתם אינה פוגעת בבריאות ומוסיפה רבות לכלכלה ולכן יש לפעול במיידית למהלך המשלים שיאפשר למשק לחזור לעבודה".

עוד טרם קבלת ההחלטה בעניין דחיית ישיבת הקבינט, במשרד הבריאות הבהירו כי הם מתקשים לגבש המלצות על רקע נתוני התחלואה שהתקבלו היום. גנץ, מנגד, הביע התנגדות: "עסקים קטנים ממשיכים לקרוס. חייבים לדון בהחזרת הילדים למסגרות. הדיון באסטרטגיית היציאה לא סובל דחייה נוספת".

בכירים בכחול לבן הדגישו את הצורך בהסכמה על העקרונות והמדדים ליציאה מהסגר. "אם הישיבהתתקיים רק בחמישי, אז ההקלות יחלו רק באמצע השבוע הבא", אמרו במפלגה. "הנזק הכלכלי גובר על הסכנה הבריאותית. צריך להחליט על פתיחת עסקים, גם אם זה בניגוד לעמדת משרד הבריאות".

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד קרא לשרים שלא לדחות את ישיבת קבינט הקורונה. "בשעה שהמשק הישראלי נחנק והאזרחים מיואשים, אי אפשר להמשיך במאבקי כוחות פוליטיים", אמר. "זו השעה להפגין מנהיגות ולהבין שכל יום של דחייה בדיון קבינט הקורונה משמעותו קריסה של אלפי משפחות נוספות".

"גלגלי הכלכלה הישראלית חייבים להתחיל לנוע בתיאום של קברניטי המשק עם מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות", הוסיף בר-דוד. "כל המדינות שמצבן טוב יותר מישראל הפנימו שאת המלחמה בקורונה, אי אפשר לנצח רק בחזית אחת וצריך למצוא את האיזון הראוי. אני קורא לראש הממשלה לקיים במועד את קבינט הקורונה ולהביא לאישור מיידי את תקציב המדינה עד סוף שנת 2021".

מתוך: חדשות 12

תקשורת: סכסוך עבודה בקבוצת ידיעות אחרונות

ארגון העיתונאים הכריז על סכסוך עבודה בקבוצת ידיעות אחרונות. הסכסוך יכלול את ועדי העיתונאים בידיעות אחרונות, וינט וידיעות תקשורת.

בהודעת עדכון לעובדים כתבו הוועדים, "בעקבות כוונת הנהלת החברה להוציא לפועל בהקדם האפשרי תוכנית התייעלות ופיטורים נרחבת בקבוצת ידיעות, הוועדים בשלוש חברות הקבוצה, יחד עם ארגון העיתונאים ינהלו בתקופה הקרובה מו"מ אינטנסיבי במטרה לצמצם ככל האפשר את התוכנית והפגיעה הצפויה".

"יחד עם זאת, עלינו להיערך לאפשרות כי נצטרך להיאבק כנגד רוע הגזרה, במידה ולא נגיע להסכמות עם ההנהלה", הוסיפו.


"לשם כך, הכרזנו היום על סכסוך עבודה בשלוש חברות הקבוצה, על מנת שבתום תקופת צינון בת שבועיים, יהיה ביכולתנו, אם יהיה בכך צורך, לנקוט צעדים ארגוניים על פי דין ולהיאבק למען עובדי החברה", ציינו ועדי העובדים.

טלטלה בפרקליטות המדינה: מנדלבליט הוקלט תוקף בחריפות את שי ניצן

בהקלטות יוצאות דופן נשמעת מתקפה חריפה של היועץ המשפטי לממשלה, עוה"ד אביחי מנדלבליט, נגד פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן.
בהקלטות היועץ מתח ביקורת בוטה על ניצן, שנמנע מלהכריע בתיק שהתנהל נגד מנדלבליט בפרשת הרפז. כך חשפו הערב העיתונאים גיא פלג ועמית סגל.

המילים הקשות נאמרו בשורה של שיחות שנערכו בין מנדלבליט למי שהיה חברו הקרוב, אפי נוה – שהיה אז ראש לשכת עורכי הדין והיום הוא נאשם וחשוד בפלילים.
ההקלטות שפורסמו אינן חלק מהחומר שהושג מהפריצה לטלפונים של אפי נוה או שהועתקו מהטלפונים במסגרת החקירה של המשטרה, והן הושגו על פי חוק. הן הוקלטו יחד עם שיחות נוספות באפליקציית שיחות אוטומטית בנייד של אפי נוה.

שיחה בין אביחי מנדלבליט לאפי נוה, שהתקיימה בשנת 2016

נוה: מה העניינים?
מנדלבליט: אה, אני יודע… בסדר. יכול להיות שיהיה בסדר.
נוה: לא, לא מקנא בך.
מנבלבליט: לא קשור לזה.
נוה: תראה, אנחנו עושים פאנל, אה… כמה פאנלים בוועידת המשפט שלנו. אתה יודע, זה טקס פתיחת שנת המשפט, אתה מגיע שם לברך.
מנדלבליט: לא, אני בא לברך עזוב…
נוה: רגע, אבל אנחנו עושים שם פאנל, מאוד מאוד מעניין, יש כל מיני פאנלים, בין השאר אנחנו עושים פאנל 'האם הגיעה העת לשנות את הנושא של סגירה מחוסר ראיות'.
מנדלבליט: אבל אתה מבין שהמטורף הזה לא מחליט בתיק שלי? הוא…אני…אני… לא יודע מה לעשות איתו.
נוה: על מי אתה מדבר?
מנדלבליט: אין לי החלטה. על שי (ניצן). אין החלטה בתיק שלי שמאיזה עילה זה נסגר. לא מוציא החלטה. מושך, אתה יודע. יש לו זמן.
נוה: תגיד רגע…
מנדלבליט: והוא עושה לי את זה בכוונה. אני לא יודע מה לעשות. קחו את זה להילה גרסטל (נציבת הביקורת על הפרקליטות).
נוה: (צוחק)

מנדלבליט: אני מסביר לך, יש לי תיק פתוח. אני לא יודע, אני יש לי תיק מב"ד (ממתין לבירור דין). אני לא יודע. לא קיבלתי עילת סגירה או עילת סגירה. אין לי. עכשיו, ישבו חמישה שופטים, אמרו מה שאמרו, הייתי בטוח תוך שנייה הוא מעיף את זה. עכשיו אני לא יודע מה לעשות, אני לא יודע אם אני יכול לדבר איתו.
נוה: למה לא? למה אתה לא… האמת? אתה הבוס שלו.
מנדלבליט: אבל לא על זה, זה תיק אישי שלי. אתה מבין. דבר מטורף. עכשיו אני אמרתי…
נוה: אז מה הוא מתכוון לבלות איתך חצי קדנציה ככה שלך שהוא אה…
מנדלבליט: יכול להיות, יכול להיות. כן, יכול להחזיק אותי בגרון. לא יודע מה. לא יודע מה הוא חושב לעצמו. בסוף בסוף אני אתפוצץ ואני אעשה לו בלגן אימים על זה. אני לא יודע אני.. אלחץ את זה יותר.
נוה: תגיד רגע. אחרי שיש את ההחלטה לך את ההחלטה של בג"ץ, למה אתה מוטרד בכלל מזה? מה זה מעניין אותך?
מנדלבליט: הא… למה? כי ברישום המשטרתי אני מופיע רשום כ"מב"ד". ממתין לבירור דינו. אין לי החלטת סגירה. יש לי תיק מב"ד. לא סגרו לי את התיק.
נוה: (צוחק)
מנדלבליט: ברישום. עכשיו הוא יכול…
נוה: ולמה זה מפריע לך עכשיו? כאילו מה זה מעניין אותך?
מנדלבליט: אותי זה מאוד מעניין. אני רוצה לדעת שזה גמור מחוסר אשמה. כמו שעניין אותך, אתה הגשת ערר ועררך התקבל.
נוה: לא. אני מתכוון לזה, אני מתכון לזה, הרי גמרנו. אתה מונית, אי אפשר היום… אה…
מנדלבליט: מה זה קשור למונית? מה זה קשור? מה אני צריך רישום משטרתי? על מה?
נוה: זה אתה צודק.
מנדלבליט: מה זה הדבר הזה? עכשיו גם מה זה השיטה הזאת שמחזיקים בגרון בן אדם. כאילו, למה? עכשיו… עכשיו בוא אני אגיד לך ברישום.
נוה: אתה משכנע אותי? תגיד אתה עושה צחוק? אתה נמצא שם, אתה עכשיו נמצא שם.
מנדלבליט: חמישה שופטים דיברו, עכשיו הפאנל הזה זה פאנל בעייתי. הרי זה נושא בעייתי.
נוה: חבל, הגיע הזמן להציף את זה. זה ועידת משפט. בשביל זה עושים את זה.
מנדלבליט: תציפו, תציפו.
נוה: אתה מגיע, לפחות תשב שמה. אל תבוא ישר לטקס. נוכחות יש לה משמעות.
מנדלבליט: תארגן את זה.
נוה: כי אני רוצה שאתה כן תשב איתי. יש לי מה להגיד שמה. מקובל עלייך?
מנדלבליט: בטח, ברור.
נוה: אבל אתה לא יכול להיות בפאנל?
מנדלבליט: אני מסביר לך שיש בעיה. אני חושב שיש לי בעיה. כי זה נוגע….
נוה: אז מי נשים שם? את האידיוט הזה, את אדון שי (ניצן) הזה נשים שם? לא בא לי לשים אותו שם.
מנדלבליט: לא, למה. שים את רז נזרי אולי. לא יודע. צריך לראות.
נוה: מה דעתך? מי לשים מאצלכם?
מנדלבליט: רז נזרי.
נוה: את רז נזרי?
מנדלבליט: יהיה לו דעות לכאן ולכאן כאלה יכול להיות. יותר מסובכות.

נוה: א', זה באמת הזדמנות בשבילך לראות, ואני אומר לך כל פעם שמדברים איתי עיתונאים וכאלה אני אומר: אתם לא מבינים, זה האיש שהייתם רוצים שיהיה יועץ משפטי. הוא היה בצד השני, הוא רואה מה זה שתופרים בן אדם… הוא לא חי רק את הפרקליטות… הוא חי גם את…
מנדלבליט: אני הייתי תובע, סנגור, שופט, אני לקוח…
נוה: זה האיש, זה האיש…
מנדלבליט: חשוד, חוקר…

נוה: זה האיש שהייתם רוצים שיכריע בגורלות כי הוא היה במקומות האלה, הוא יודע גם מה זה מידת הרחמים ומה זה השיקול דעת ומה זה… אנושיות.
מנדלבליט: לא… זה… רז נזרי פרש באיזשהו שלב. מי שתפרה אותי זה דינה זילבר (המשנה ליועמ"ש) ושי (ניצן). שי כאילו קצת הקל אבל… זה לא הקלה עם כזאת אהבה.

הילולת הגר"י אברג'ל: הערכות ליום שידורים מיוחד

לאור הנחיות משרד הבריאות ההילולא השנתית תתקיים באופן מקוון ותשודר למאות מוקדים בארץ ובחו"ל.

מתנה מיוחדת לכל צופי ההילולא – ספרון 'בצור ירום' (גם המשלוח חינם).

מי היה הרב יורם אברג'ל ?

הרב יורם נולד במושב ברוש שבדרום הארץ להוריו הצדיקים רבי חנניה והרבנית רינה. כבר משחר ילדותו שילב בהרמוניה נפלאה שקידה והתמדה בתורה הקדושה לצד נועם הליכות ואצילות כובשת.

אהבתו הכנה של הרב יורם זצ"ל לכל יהודי היתה לשם דבר, פניו שקרנו בהוד קדומים קידמו את כל אלו ששיחרו לפתח בית מדרשו.

הרב יורם נקרא 'אבא של כולם', תואר כבוד ההולם את דמותו רבת האנפין של הרב הצדיק ששכן כבוד בעיר נתיבות.

שאלות רבות בעניינים העומדים ברומו של עולם שיחרו לפתחו של הרב יורם מדי יום. הרב העניק לכל דורש ומבקש יעוץ אישי מדוייק, בין בנושאי שלום בית והדרכה בחינוך הילדים. ובין בשאר נושאים הקשורים לגלגל החיים. לכולם היתה הרגשה כי הרב נמצא בביתם ויודע את כל הקורות אותם. אלפים ורבבות ראו בדמותו מקור טהור לעצה ולברכה, לחיזוק ולעידוד.

הילולת הגר"י אברג'ל: הערכות ליום שידורים מיוחד

רוצים לקבל חוברת חסידות מרתקת מתנה? לחצו כאן>>>

דירת 'שיכון'

את ממדי הצדקה והחסד של הרב מדי חודש בחדשו, קשה לתפוס בשכל אנושי, הכיצד הצליח אדם יחידי, הגר בקומה שניה בדירת 'שיכון' וחי את חייו בפשטות וצניעות מאין כמוהם, להעביר בכל חודש מיליוני שקלים לאלפי משפחות – כפשוטו וכמשמעו – אשר נהנו ממנו בסיוע רב ותמיכה מכובדת.

הרב מסר שיעורים רבים בכל פינה בארץ הקודש, בשיעוריו המאלפים שמסר בצאתו אל העם דבר יום ביומו, דרש משומעי לקחו להיטיב מעשיהם בענייני בן אדם לחברו: בין איש לאשתו, בין הורים לילדים, בין איש לחברו ובין אדם לשכנו – האמת והשלום אהבו. בנופת שפתותיו ובצוף אמריו, הדריך את שומעי לקחו לכוין לבם אל התכלית.

הסתלקות הצדיק והקמת המאי"ר לארץ

ביום כ"ז בתשרי תשע"ו חשכו המאורות וכבה נר המערבי, נשמתו הזכה עלתה בסערה השמימה. וקול נהי נשמע בחוצות נתיבות בהאסף ארון האלקים לשמי רום. והוא בן נ"ח שנים בלבד.

לכלל ישראל השאיר הרב יורם זצ"ל ירושה כבדת משקל, אשר בפז לא תסולא, תורה אדירה ונדירה אשר בכחה להחיות לב נדכאים ולהטיף טללי שמחה ואורה בכל תחומי החיים, תורה המגלה את האור העלום והגנוז בכל יהודי ויהודי ועוזרת לו לפרוץ החוצה.

לצורך הפצת תורה זו הקים בנו ממשיך אורו ותורתו, הרב ישראל אברג'ל שליט"א, את מוסדות 'המאיר לארץ' העוסקים בין היתר בכתיבה יחודית ומגוונת המותאמת לדורנו זה, הנוגעת בכל תחומי החיים, ובסוגיות משמעותיות העומדות מדי יום על הפרק, והכל בשפה נעימה וקלה השוה לכל נפש ומעניקים לכל יהודי את האפשרות להאיר את חייו באור שיגלה משמעות אמיתית למשימת חייו של כל יהודי.

מו"ר הרב ישראל שליט"א זכה לשמש את אביו הקדוש והטהור כל חייו ולא זזה ידו מתוך ידו וכך זכה לגדול ולהתעלות בצל אילן החיים, תוך שאביו משמש כמלאך שאומר לו גדל! גדל! וכך נחשף לעולמו הטמיר והנעלם של מנהיג הדור.

הילולת הגר"י אברג'ל: הערכות ליום שידורים מיוחד

קו שמע 'המאיר לארץ' : 08-64-99-859

רוצים לקבל חוברת חסידות מרתקת מתנה? לחצו כאן>>>

רופאים בכירים ב'מעייני הישועה' דורשים למנוע את פיטוריו של פרופ' רביד

רופאים בכירים בבית החולים מעייני הישועה איימו להתפטר מתפקידם בעקבות עזיבת המנהל, פרופ' מוטי רביד, שהתפטר לאחר הסערה שעוררו דבריו נגד חלקים במגזר החרדי – כך נודע היום (שלישי) לחדשות 13.

הרופאים נפגשו עם מנכ"ל המוסד הרפואי ודרשו להשאיר את רביד בתפקידו, חלקם איימו כאמור לעזוב את תפקידם, ואחרים התריעו כי יפתחו בשביתה אם הפרופסור לא יחזור לתפקיד.

כזכור בעקבות דברים שאמר הפרופ' רביד כלפי המגזר החרדי הוא קיבל זימון לשימוע לפני פיטורין

רביד אמר לרשת ב' את הדברים הבאים "לא היה עד היום קהל שלם שפורק עול בצורה כזאת והורג אנשים. אני לא מבין מה הקשר בין דת לבין מה שהם עושים. הם התחנכו לקבל הכל ולא לתת כלום במשך שנים"

מאוחר יותר, בבית החולים הודיעו כי רביד פוטר "לאור התקופה הקשה והמאתגרת בה נמצאת מערכת הבריאות, מועד עזיבתו ונוהל חפיפה עם מחליפו מסוכם מול הנהלת בית החולים. הנהלת בית החולים מודה לפרופ' רביד על תרומתו הרבה להעלאת רמת הרפואה בבית החולים" אמרו

באותו ערב בריאיון לחדשות 13, טען כי הדברים שאמר "הוצאו מהקשרם – עשו אותי משמיץ של הציבור החרדי. כשההודעה לא נעימה הכי קל להרוג את השליח. דיברתי מתוך כאב", הבהיר.

"מתחילת המגפה אני מתמודד עם חולי קשה ותמותה רבה של צעירים ושל זקנים, שאני מרגיש כל הזמן שאם הם היו שומרים על ההנחיות הפשוטות זה לא היה קורה להם. דיברתי בעיקר מתוך כאב ותסכול, שאנחנו רואים אנשים צעירים מתים ואנחנו יודעים שהם לא היו צריכים למות".

היום כאמור רופאים בכירים דורשים שלא לפטרו למרות דבריו החריפים, בין הרופאים שמאיימים להתפטר אם רביד יאלץ ללכת, נמצא ד"ד סורקין מנהל יחידת טיפול נמרץ בבית החולים

במערכת המשפטית קוראים לפסול את מתווה החזרה ללימודים במגזר החרדי

עשרות משפטנים בכירים, מרביתם מרצים בולטים בפקולטות ובתי ספר למשפטים, קוראים לפסול את מתווה החזרה ללימודים במגזר החרדי, כך פורסם בערוץ 7.

בין החתומים על המכתב רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' ברק מדינה, פרופ' סוזי נבות, פרופ' מני מאוטנר, ובכירים רבים נוספים.

לטענת החותמים, מתווה החזרה ללימודים במגזר החרדי, לפיו תחילה ישובו הבנים ללימודים בקבוצות קטנות, תוך שימוש בכיתות בבתי הספר לבנות, מהווה "פגיעה קשה בזכויות יסוד ובראשן הזכות לחינוך ולשוויון".

"מניעת הגישה לזכות על בסיס מין פוגעת גם בזכותן של נשים צעירות לשוויון ולכבוד האדם", טוענים מנסחי המכתב.

המכתב שוגר לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך יואב גלנט, יו"ר ועדת החינוך בכנסת ח"כ רם שפע, יו"ר ועדת הקורונה ח"כ יפעת שאשא ביטון, היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט והמשנה ליועמ"ש דינה זילבר.

בסיום המכתב מציינים חותמיו "אנו קוראים וקוראות לך להפעיל את סמכותך לפסול מתווה זה, ולמנוע פגיעה חסרת תקדים בזכויות יסוד".

במערכת המשפטית קוראים לפסול את מתווה החזרה ללימודים במגזר החרדי

לאחר התייעצות אצל רוה"מ: קבינט הקורונה מתכנס כעת "ספק אם יקבלו החלטות היום"

לאחר עיכובים, קבינט הקורונה יכונס היום (שלישי) בתום התייעצות ראש הממשלה בנימין נתניהו עם השרים בני גנץ, יולי אדלשטיין ויזהר שי. בתוך כך, משרד החינוך פרסם את התפלגות מספר החולים במוסדות החינוך. מהנתונים עלה כי ב-94% מגני הילדים וב-53% מבתי הספר היסודיים לא נמצאו חולים כלל. בבתי הספר העל יסודיים – קרוב ל-45% מבתי הספר נמצאו עם אפס חולים.

קבינט הקורונה שהיה אמור להתכנס במטרה לדון באסטרטגיית היציאה מהסגר, ולבחון את ההצעות להקלות על המשק ופתיחת מוסדות החינוך לגיל הרך. שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר ישראל כ"ץ קראו לקיים את הישיבה שנקבעה ל-15:00 במועדה, אך גורמים במשרד הבריאות הזהירו כי נתוני התחלואה אינם מספקים ולכן יש לדחות את הדיון ליום חמישי בסופו של דבר ולאחר התייעצות מצומצמת כאמור, מתכנס בשעה זו הקבינט וינסה לקבל החלטות עוד היום.

במשרד החינוך ממתינים להחלטת משרד הבריאות בשאלה אם צריך לחלק את ילדי הגנים לקפסולות. אם יוחלט על חלוקה לקפסולות, ייתכן והחלוקה תהיה דיפרנציאלית על פי רמת התחלואה ביישוב או באזור המגורים. לפי מודל זה, גנים בשכונות ירוקות יפוצלו באמצעות מחיצות ואילו גנים בשכונות אדומות יחולקו בין שני מבנים. במשרד החינוך ביקשו להבין את ההגבלות הבריאותיות והדגישו כי עד אז לא יוכלו לפרסם את מתווה פתיחת מוסדות החינוך לגיל הרך.

רשימת הערים האדומות שבהן ימליץ גמזו לקבינט להמשיך בסגר מחמיר הן מודיעין עילית, בני ברק, רכסים, ביתר עילית, אלעד, בית שמש, קריית מלאכי, אופקים, רמלה, נתיבות, אור יהודה, אשדוד ושכונות בירושלים. 

לקראת ישיבת הקבינט פרסם שר האוצר ישראל כ"ץ הודעה, לפיה הוא יוצא נגד עמדת נתניהו בעניין פתיחת עסקים ללא קבלת קהל בהקדם האפשרי. בהודעתו כתב כ"ץ: "הדבר החשוב ביותר כרגע הוא להניע את המשק. לפתוח מיידית את העסקים שאינם מקבלי קהל ולחדש את פעילות מוסדות הגיל הרך. פתיחתם אינה פוגעת בבריאות ומוסיפה רבות לכלכלה ולכן יש לפעול במיידית למהלך המשלים שיאפשר למשק לחזור לעבודה".

עוד טרם קבלת ההחלטה בעניין דחיית ישיבת הקבינט, במשרד הבריאות הבהירו כי הם מתקשים לגבש המלצות על רקע נתוני התחלואה שהתקבלו היום. גנץ, מנגד, הביע התנגדות: "עסקים קטנים ממשיכים לקרוס. חייבים לדון בהחזרת הילדים למסגרות. הדיון באסטרטגיית היציאה לא סובל דחייה נוספת".

עוזיה צדוק – כנס ללב

את השיר הלחין אחיו לעיבודו המוזיקלי של יקיר ונה שכאמור גרם לפרסומו הראשוני בדואט לשיר "יא מאמא" עם הרכב ה"יאמאן סטייל", כשנתיים לאחר מכן השתתף עוזיה בתוכנית בית ספר למוסיקה וזכה בגמר התוכנית.

שלום חברים אהובים !

סינגל חדש שיוצא ואני מלא התרגשות . שיר שאני מאד מחובר אליו . אחרי התקופה של בית הספר למוסיקה שזכיתי לשמח ולרגש אתכם , כשהרגשתי מה באמת עושה לי אושר וסיפוק אחרי כל אירוע , קטן וגדול , האנשים המדהימים שזכיתי לעבוד איתם , הם אלו שזכירו לי את האהבה שלי למוסיקה .

אחרי שיחה עם כותב השיר , על התחושות והרגשות בכל התקופה הזו, נוצרו בשבילי מילים מדהימות שמבטאות הכל .

על שיחה אישית בין אדם לעצמו, על רגשות, כוח ומסירות.
על נתינה לכל אדם והסתכלות טובה על האחר. על אומץ ועל אמת .
כמו בשירי הקודם "שיר ימיך" גם הסינגל הנוכחי הולחן ע"י אחי המוכשר והאהוב אביתר .

[fvplayer id="2561"]

מילים: ארז ברזוליק
לחן: אביתר צדוק
עיבוד: יקיר ונה הפקות
הפקה מוזיקלית: ליאור חביב, יקיר ונה
פסנתר: יקיר ונה
קלידים נוספים: אביתר צדוק
עיצוב עטיפה: יקיר ונה
צילום תמונה: רפאל מזרחי
צילום קליפ: ליאור חביב, אביתר צדוק
הוקלט באולפני youngest
שיווק דיגיטלי: יקיר ונה הפקות Y.V Productions
ניהול אישי: אילן צדוק – 052-380-1234, יקיר ונה – 0522-40-41-41

רכב משוריין חדש בעלות מיליון שקל ישמש את שרה נתניהו

רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, תקבל בימים הקרובים רכב מסוג סקודה סופרב משוריין. המכונית, שיוצרה בהזמנה מיוחדת, נמצאת בדרכה לארץ באונייה יחד עם כמה מכוניות דומות לבכירים מאובטחים נוספים, בהם ראשי הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ואהוד ברק. לפי הערכות מומחי מיגון רכב, העלות עומדת על כ-1.5 מיליון שקלים. כך נחשף היום ע"י איתמר אייכנר – ynet

כבר לפני שנתיים פנה אגף הביטחון במשרד ראש הממשלה לחשב הכללי באוצר בבקשה לאשר רכישת רכב ממוגן לרעיית ראש הממשלה, בנימוק של צורך ביטחוני. תחילה נתקלה הבקשה בהתנגדות בשל העלות הגבוהה של רכישת רכב ממוגן-ירי, אולם לאחר דין ודברים היא אושרה. שרה נתניהו טענה בעבר כי לא ביקשה רכב ממוגן וכלל לא הייתה מודעת לנושא. רעיית ראש הממשלה לא מאובטחת על-ידי שב"כ, אלא על-ידי יחידת "מגן" במשרד ראש הממשלה, המאבטחת גם את ילדיהם של בני הזוג נתניהו, יאיר ואבנר.

עד היום הסיע משרד ראש הממשלה את שרה נתניהו בכלי רכב שונים ממאגר רכבי השרד, אך בדרך כלל ברכב ב"דרג שר" כגון אאודי A6 או סקודה סופרב. בעבר היא נסעה גם במכוניות מסוג פיג'ו 508, וולבו S80 ושברולט מאליבו. באופן רשמי, משרד ראש הממשלה אינו מגדיר את כלי הרכב המשרתים את שרה נתניהו כ"רכב צמוד" לרעיית ראש הממשלה, ובשל כך היא גם לא נדרשת לשלם "זקיפת הטבה" שמופחתת מהמשכורת לכל אזרח המקבל רכב צמוד.

עד היום לא הוקצה רכב משוריין לרעיות ראש הממשלה. במקרים נדירים היא הוסעה ברכב משוריין בנסיעות ליעדים מיוחדים או בתקופות רגישות, אך זאת הפעם הראשונה שהוקצה לה רכב משוריין שישמש רק אותה. כל שרי הממשלה (למעט שרי הביטחון והאוצר) אינם מוסעים ברכב משוריין. במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב על שאלה הנוגעת לעלות הרכב המשוריין, ומסרו: "הגורמים הביטחוניים המקצועיים, בהם שב"כ ואגף ביטחון וחירום במשרד ראש הממשלה, הם שקובעים את סוג הרכבים ורמת המיגון הנדרשת, ולא אף אחד אחר".

מהשב"כ נמסר בתגובה: "מדובר ברכב אחד מתוך שורת רכבים שהוזמנו לפני שלוש שנים, המיועד להחליף צי רכבים ממוגנים עבור אישים מאובטחים. אין מדובר ברכב חדש שנרכש עבור משימת אבטחת רעיית ראש הממשלה. מדובר בהחלטה מקצועית של שב"כ ואגף הביטחון במשרד רה"מ. למאובטחים אין כל חלק בקבלת ההחלטות בעניין".

צפו: העיתונאי אוהד חמו מותקף בידי מתנחל רעול פנים

לפני שישה ימים נפתחה רשמית עונת מסיק הזיתים הפלסטינית. כמו בכל שנה, גם הפעם התקיימו עימותים בין מתנחלים לבין מוסקים פלסטינים בכמה נקודות ביהודה ושומרון. צוות חדשות 12 ביקר היום בכפר בורקה ליד רמאללה, ותיעד את אחד העימותים שהחל לאחר שאחד הפלסטינים במקום דחף מתנחל ממאחז עוז ציון, הדחיפה של הפלסטיני גרמה להצתת האירוע ותגרה של ממש התפתחה במקום במהלכה ירד מהגבעה רעול פנים שתקף באלה את כתב חדשות 12 אהוד חמו שסיקר את האירוע

בשלב מסוים הגיעו כוחות צה"ל למקום והאירוע הסתיים. הפלסטינים דיווחו על 4 פצועים שהועברו לבית החולים ברמאללה.

[fvplayer id="2559"]