חבר מועצת גדולי התורה הגאון רבי יצחק שיינר חלה בנגיף קורונה אחרי שהתחסן, ובשבוע האחרון מצבו הוגדר קשה מאוד, הבוקר (ראשון) נרשמה הדרדרות חמורה במצבו
בשבוע שעבר פרסמנו את קריאתם של מרנן ורבנן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי ומרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין
להתחזק ולהתפלל לרפואתו השלימה של זקן ראשי הישיבות רבי יצחק אריה בן פערל שהדור זקוק לו
ד"ר אורלי גרינפלד, המנהלת הרפואית של מטה הפרויקטור למאבק בנגיף הקורונה, אמרה הבוקר (ראשון): "אם לא היה את הסגר – היינו רואים פה עלייה מטורפת בהדבקה עם מאות מתים ביום" – את הדברים אמרה ל'ווינט'.
ד"ר גרינפלד: "מספר החולים קשה נשאר סטטי כבר שבוע. אנחנו מבינים שבגלל הוורייאנט הבריטי שמאוד מדבק זה מאוד מקשה על הירידה בתחלואה למרות הסגר, אנחנו צריכים להבין שהסגר עובד, אמנם לא בצורה שהיינו רוצים, אבל הוא עובד. יש אפילו ירידה איטית בתחלואה, אבל היא עדיין קשה. אנחנו מצפים שיהיה יותר טוב אם נמשיך את הסגר בעוד שבוע".
גרינפלד התייחסה לדברים שלהבנתה בהם צריכים להתמקד: "זה שילוב של כמה דברים. קודם כל שמירה על ההנחיות. אנחנו מבינים שבגלל שהוורייאנט הזה הוא מאוד מדבק, כל התקהלות מפיצה את הנגיף הזה בצורה מאוד משמעותית. לכן, הנושא הזה של שמירה על הסגר, ההגבלות, המסכות והריחוק הוא דבר מאוד חשוב. כל מגע כזה יכול להדביק הרבה מאוד אנשים".
"דבר נוסף, אני קוראת פה לכולם להקפיד על הנושא הזה של החיסון. הוא אפקטיבי נגד הזן הבריטי ובמידה מסוימת גם נגד הזן הדרום-אפריקני. ככל שיותר אנשים יתחסנו – כך נוכל להגיע ליותר אפקטיביות. מי שאומר 'הנה, אני שבוע אחרי החיסון השני ויכול לעשות הכול', זה לא נכון. צריך לשמור, גם שבוע אחרי החיסון השני אנחנו עדיין לא יודעים כמה אנשים יכולים להידבק ולהדביק".
היא נשאלה: זה נדמה שכלי הסגר נותר המרכזי, אין אופק ותקווה לציבור?
"בגלל שאמרתי שהחיסון עובד, אנחנו ככל הנראה נראה ירידה בתחלואה הקשה. אני מקווה שבהמשך השבוע נוכל לראות איך אנחנו פותחים דברים בצורה הדרגתית ומנוהלת נכון את הסגר הזה. כל יום של סגר יכול להועיל. כל יום של עוד הגבלות ושל פחות התקהלות יכול להוריד את הרמה של התחלואה הקשה. אמירות כמו 'הסגר לא משמעותי' או 'לא עוזר מספיק' הן בעייתיות".
שר המשפטים לשעבר אשר ערק מכחול לבן למפלגתו של רון חולדאי הודיע כי הוא לוקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים
יו״ר הישראלים, רון חולדאי הגיב: ״אני מכבד את אבי ובחירתו ומודה לו על הדרך המשותפת. אני אמשיך לעבוד ללא הרף כדי לאחד את מחנה המרכז-שמאל. ברור לכל שהדרך היחידה לייצר כח משמעותי היא ביחד, וכל אחד יצטרך לוותר. הציבור דורש בצדק איחוד עכשיו – ובכך אני מרוכז״.
אבי ניסנקורן: ״לאחר שנים ארוכות כאיש ציבור, אני לוקח היום פסק זמן. כאשר המחנה זקוק לחיבורים כדי לשרוד, וישנם ריבוי מפלגות ומועמדים, החלטתי שמוטב לזוז הצדה ולקחת פסק זמן. אני מעריך את רון חולדאי ואת מועמדי הישראלים, ואמשיך לסייע ככל יכולתי במאבק נגד השחיתות, ולמען כלכלה חברתית ודמוקרטיה יציבה״.
ח"כ הילה שי וזאן, ילידת בת ים ותושבת מודיעין מכבים רעות, אם ל-4, מכהנת כחברת הכנסת בכנסת ה-23. עם הצטרפותה ל״תקווה חדשה״ – תגיש ח״כ שי-וזאן את התפטרותה מהכנסת, אליה נבחרה בבחירות האחרונות מטעם רשימת ״כחול לבן״.
כחברת כנסת, שימשה כיו"ר ועדת המשנה לצרכנות בוועדת הכלכלה. בכהונתה הובילה חוק להחזר מקדמות לזוגות אשר חתונתם בוטלה עקב הקורונה, חוקקה תיקון לחוק שחייב את סוכנויות הנסיעות להחזיר את עלות כרטיסי הטיסות שבוטלו.
בעברה כיהנה שי וזאן כחברת מועצת העיר מודיעין מכבים רעות וכיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי.
ח"כ הילה שי וזאן: "בשעה של משבר פוליטי, בריאותי, כלכלי וחברתי מהקשים שחוותה מדינת ישראל, גדעון סער הוא היחיד עם הניסיון והיכולות להחזיר את היציבות ולהוביל כראש ממשלה לאיחוי הקרעים בעם ולשינוי שאזרחי ישראל מייחלים לו. אני נרגשת להצטרף למפלגת 'תקווה חדשה' ולהיות חלק מנבחרת אנשי עשייה מעולים ומנוסים מכל התחומים, ביניהם, ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון, שפעלנו יחד בוועדת הקורונה למען הציבור".
יו״ר תקווה חדשה, גדעון סער: ״מברך על הצטרפותה של ח״כ שי-וזאן לתקווה חדשה. שי-וזאן היא פרלמנטרית נמרצת שהצליחה, תוך תקופה קצרה, לקדם נושאים רבים למען הציבור בכנסת היוצאת. אני משוכנע שכך תעשה, וביתר שאת, בכנסת ה-24״.
ברקע הדיווחים על כוונתה של מדינת ישראל להעביר מנות חיסונים לרשות הפלסטינית, דורש ח"כ צבי האוזר להתנות את זה בהחזרת גופותיהם של חללי צה"ל.
בהודעה ששיגר יו"ר וועדת חוץ וביטחון, נכתב: "בהמשך להודעת הממשלה על העברת חיסונים לרשות הפלסטינית, אני קורא לראש הממשלה ולשר הבטחון להציב משוואה חדשה מול החמאס", האוזר קורא לממשלה "לוודא בכל האמצעים שלא יועברו החיסונים לעזה ללא החזרת גופות חללי צה"ל והאזרחים המצויים בידי החמאס למעלה מ-6 שנים".
יצויין כי הוריהם של חללי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול דורשים מהממשלה את אותה הדרישה: חיסונים תמורת החללים.
הבוקר נפטר בבני ברק הרב הגאון מיכאל בודנהיימר זצ"ל ראש כולל בעיר מודיעין עילית, שהמוסד על פי פרסומים זרים השתמש בדרכון גרמני מזוייף על שמו עם תמונתו בחיסול בדובאי, כך דווח הבוקר ב'חדשות המוקד'
בשנת 2010 דווח כי הדרכון הגרמני שבו נעשה שימוש על ידי חוליית החיסול של אל-מבחוח בדובאי הוא אמיתי, והוא היה שייך לנפטר הרב מיכאל בודנהיימר זצ"ל, מרחוב דונלו 6 בבני ברק ששמו התנוסס על גבי הדרכון אף שכמובן לא היה קשור לחיסול
הרב בודנהיימר, שעמד באותה העת בראש כולל בקריית ספר, בעיקר צחק בעקבות מה שפורסם אז בעיתון הגרמני דר שפיגל וסיפר לכלי תקשורת בכל העולם כי כלל אין ברשותו דרכון גרמני.
"אמנם ההורים שלי נולדו בגרמניה, אבל אני נולדתי בארצות הברית ומשם הדרכון שברשותי" אמר אז
הנפטר הרביץ תורה במשך שנים רבות ונחשב לתלמיד חכם מופלג והרבה למסור שיעורים בשפה האנגלית
ההלוויה תתקיים בשעה 11:00 מביתו ברחוב דונלו 6 בבני ברק
במפלגת העבודה מעדכנים הבוקר (ראשון) כי מאז בחירתה של חברת הכנסת מירב מיכאלי לעמוד בראשות המפלגה, התפקדו מעל 8,000 חברים חדשים למפלגה
בהודעת המפלגה נכתב, כי בתאריך ה-23/1 מספר בעלי זכות הבחירה בעבודה עמד על 37,100,והיום עם סגירת המפקד מספר החברים עומד על 45,093.
יו״ר מפלגת העבודה, ח״כ מרב מיכאלי: "מפלגת העבודה מתחילה מחדש. אני גאה להוביל את המפלגה הדמוקרטית היחידה בישראל שעורכת בחירות פנימיות. אני קוראת לכם ולכן להמשיך ולהצטרף למפלגת העבודה ולקחת חלק בחזרתה של העבודה למרכז הבמה. בואו הביתה״.
יצויין כי מחר התקיימו הפריימריז לרשימה בכנסת, ועשרות חברים הגישו מועמדות כולל עמר בר לב ונחמן שי חברי הכנסת לשעבר
הבוקר עדכנה משטרת השרון כי עצרה שני חשודים בביצוע התפרצות למקווה ולבית כנסת בפתח תקווה וגניבת כסף מקופות צדקה.
חשוד אחד, תושב פ"ת כבן 20, שוחרר לביתו בתנאים מגבילים – ואילו מעצרו של החשוד השני, תושב אלעד כבן 30, הוארך עד יום שלישי. כך תועד "על חם" אחד החשודים במעשה
ועדת הבחירות המרכזית תפתח רשמית את הרישום לתור ההמתנה להגשת הרשימות רק מחרתיים (שלישי) אך כבר הבוקר הגיעו לשער הכניסה הראשי לכנסת נציגים ראשונים.
היו אלו נציגי מפלגת "יש עתיד" המבקשים לשריין לטובתם את אותיות "פה" אתן רצו בבחירות לכנסת ה-19 ולכנסת ה-20, לפני ההצטרפות ל"כחול לבן".
הגשת הרשימות תתקיים ביום רביעי וביום חמישי, ותסתיים לכל המאוחר ביום חמישי בחצות הלילה.
עד למועד האחרון להגשת הרשימות צפויים איחודים ופיצולים בגושים השונים, אולם מנגד ישנם מי שממהרים לתפוס מקום בתור.
שלום וברכה מורי ורבותי!
ביום שישי האחרון נפטרה לבית עולמה הרבנית גולדברג, אלמנתו של הגאון הגדול הרב זלמן נחמיה גולדברג.
זכיתי במשך כעשרים שנה להיות שכנם באותו רחוב, גם הרב וגם הרבנית לא הכירו אותנו.
אבל זכינו לראות אותם המון, ואפילו פעם אחת זכיתי לשוחח עם הרבנית.
היה זה כאשר הגעתי לכניסה לבניין, בכדי לשאול את כבוד הרב שאלה.
היא אמרה לי שהרב לא נמצא, אבל היא שאלה אותי: "מה השאלה שלך?", סיפרתי לה על איזשהו דין תורה שמתנהל נגד משהו שקשור באופן כל שהוא במקיף למוסדותינו.
וסיפרתי לה פסק של אב בית דין במקום מסוים.
ואמרתי לה שפסק הדין נראה לי מאוד מוזר, ולכן הייתי רוצה לשמוע את חוות דעתו של אחד מגדולי הדיינים בדור.
היא אמרה לי: "באמת נשמע לי מוזר, מעולם לא שמעתי פסק דין שכזה".
ואני התפעלתי.
התפעלתי משני דברים.
דבר ראשון, התפעלתי מכך שתחום ההתעניינות שלה לא היה בשונה מתחום ההתעניינות של בעלה, מה שמעניין אותו מעניין אותה.
ודבר שני התפעלתי, שלבעלה הגדול היה מספיק זמן לספר לה מידי פעם מה עובר עליו בבית הדין עד כדי שהיא תוכל לומר לי: "זה נשמע לי פסק דין מוזר מאוד".
לראות שני ענקי רוח כאלו, שיוצאים יחד לדרך משותפת ושותפים בה יום יום ושעה שעה, עד כדי עדכונים מתוך בית הדין, זה יכול להיות שיעורי בית ומורה דרך אמיתי לכל אחד ואחד מאיתנו.
לא לחינם, ממש פחות מחצי שנה מיום פטירתו, הצטרפה אליו רעייתו.
"הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ" (שמואל ב א, כג).
זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל,
וברוכים תהיו!
אורלי לויאבקסיס כיהנה כחברת כנסת בישראל ביתנו ופרשה, אחר כך הקימה את גשר, חברה למפלגת העבודה, התמודדה באותה רשימה עם מרצ בבחירות האחרונות – והשבוע תסיים כנראה את הסיבוב הפוליטי עם שריון ברשימת הליכוד לכנסת.
לפי הדיווח של יובל קרני בעיתון 'ידיעות אחרונות' ראש הממשלה נתניהו צפוי לשריין את לוי־אבקסיס ברשימת הליכוד לכנסת במסגרת מכסת המינויים האישיים שלו: מקום 5 או 10 וכן מקומות 26, 28, 36, 39 ו־40. ההערכה היא שלוי־אבקסיס תקבל את המקום ה־26 או ה־28 ברשימה. גורם בכיר בליכוד אמר אמש שנתניהו צפוי לשריין ברשימה גם את גל הירש, שהתפקד לפני כשנה וחצי לליכוד.
לוי־אבקסיס התמודדה בבחירות האחרונות לכנסת ברשימה אחת עם מפלגת העבודה ומרצ. היא אפילו תמכה בהקמת ממשלה בראשות בני גנץ ובתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת. "אין בעיה שהרשימה המשותפת תתמוך מבחוץ", אמרה.
זמן קצר לפני שגנץ דרש מנשיא המדינה לקבל תוספת להארכת המנדט להרכבת הממשלה – החליטה לוי־אבקסיס לערוק מהרשימה של מפלגת העבודה ומרצ אל גוש הימין. היא סירבה להמליץ על גנץ כמי שירכיב את הממשלה והודיעה שתמליץ על נתניהו.
במשך יותר משני עשורים ישבה אוניברסיטת בן־גוריון שבנגב ברשימת החרם של משרד התעשייה והמסחר האמריקאי. לרשימה הזאת הכניסה ארצות־הברית חברות וגופים אקדמיים שהממשל בוושינגטון מטיל מגבלות על הקשר עימם. אלא שבדצמבר האחרון, רגע לפני שעזב את הבית הלבן, החליט נשיא ארצות־הברית הקודם דונלד טראמפ להסיר את החרם מעל האוניברסיטה הישראלית כך דיווח העיתון 'ידיעות אחרונות'
לפי מסמכים אמריקאיים הופיעה האוניברסיטה ברשימה כבר בשנת 1997, כאשר הוכרזה לראשונה כגוף שנאסר למכור לו "מחשבי־על" – בעלי עוצמת חישוב יוצאת דופן לאותם ימים – השימושיים במחקרים מדעיים, כלכליים, ויעילים גם עבור חישובים הדרושים לפיתוח נשק להשמדה המונית, כמו נשק גרעיני.
לפי גורם אמריקאי, בוושינגטון חשדו כי מתקיים שיתוף פעולה בתחום תשתיות המחשוב בין האוניברסיטה לקרייה למחקר גרעיני בדימונה, שלפי מקורות זרים מוביל את ייצור הנשק הגרעיני הישראלי.
איסור המכירה לבן־גוריון הוטל אז על מחשבים בעלי עוצמה של יותר מ־85 אלף פעולות בשנייה. למרות שמאז חלפה כרבע מאה, וכיום לקונסולות משחקי טלוויזיה כמו סוני פלייסטיישן ומייקרוספט XBOX יש עוצמת חישוב גדולה בהרבה מ"מחשב־על" בן שלושה עשורים, נותר החרם בתוקף עד לאחרונה, והגביל את פעילות האוניברסיטה.
לפי גורם בבן־גוריון, היו מוסדות אקדמיים בארה"ב שנמנעו משיתוף פעולה עם האוניברסיטה הדרומית בשל שיוכה לאותה רשימה שחורה, לצד מוסדות אקדמיים וחברות מסחריות בסין.
פרופ' אבנר כהן, מומחה בחקר ההיסטוריה של מדיניות הגרעין של ישראל ממכון מידלברי במונטריי קליפורניה, ומחבר הספר "ישראל והפצצה", אמר אתמול כי "החרם האמריקאי הוטל במסגרת המגבלות על ייצוא חומרים ומערכות שיכולים לשמש גם לפיתוח נשק גרעיני. בזכות הזינוק הגדול בעוצמת המחשב מאז, אין כיום קושי לרכוש בשוק האזרחי מעבדי מחשב בעוצמה גבוהה. אבל העובדה היא שהחרם האמריקאי נותר על כנו עד לאחרונה, כך שהחלטה של ממשל טראמפ להסירו היא מהלך סמלי אך משמעותי".
מאוניברסיטת בן־גוריון נמסר לעיתון כי "האוניברסיטה פעלה מול האמריקאים בתיאום עם משרד החוץ, ובארצות־הברית שוכנעו להסיר אותה מהרשימה".
ניסיון פיגוע בצומת גוש עציון: מחבל ניסה לדקור חיילים – ונורה, בנס לא היו נפגעים
מדובר צה"ל נמסר: "התקבל דיווח על ניסיון פיגוע דקירה בצומת גוש עציון שבמרחב החטיבה המרחבית עציון. המחבל מנוטרל בנקודה. הפרטים בבדיקה".
תיעוד מתוך מצלמות האבטחה:
חיבור ראשון בימין. מפלגת עוצמה יהודית בראשות עו"ד איתמר ומפלגת נעם בראשות אבי מעוז חתמו בשעות הלילה המאוחרות על הסכם ריצה משותפת בין המפלגות בבחירות הקרובות. בהסכם נכתב בין היתר כי "לאור האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל והצורך בהקמת ממשלת ימין חזקה ויציבה ולאור המטרה לחבר בין כלל המפלגות המייצגות את הציונות הדתית ואת כל תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, הגיעו הצדדים להסכמה על ריצה משותפת".
שתי המפלגות מחזיקות במנגנון שטח משומן הכולל אלפי פעילים והצדדים סבורים שהחיבור בין עוצמה יהודית שמעבר לציבור הדתי מחזיקה גם בקהל מצביעים מסורתי נאמן מהפריפריה לצד נעם שפונה לקהל הדתי ישמשו כמכפיל כוח משמעותי.
במעמד החתימה אמש קראו עו"ד בן גביר ומעוז ליו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ', וליו"ר הבית היהודי חגית משה, כמו גם לגורמים נוספים בציונות הדתית: לשבת עוד היום ולחתום על הסכם משותף ובכך למנוע סופית הקמת ממשלת שמאל.
עם חתימת ההסכם ציין עו"ד בן גביר כי "עם ישראל מתעורר לבוקר חדש עם בשורה נפלאה. כדי למנוע הקמת ממשלת שמאל חייבים איחודים בימין והחיבור עם חברנו היקרים ממפלגת נעם שפועלים במסירות לדאוג לזהותה היהודית של המדינה לחוסנה הביטחוני והחברתי הוא חיבור מנצח. אני קורא לכל הגורמים הנוספים הן באיחוד הלאומי והן בבית היהודי לחבור ולהציג נבחרת מנצחת שתמנע הקמת ממשלת שמאל. כוחנו באחדותנו".
יו"ר מפלגת נעם אבי מעוז ברך על ההסכם באומרו: "אני שמח מאוד על החיבור עם איתמר בן גביר ועוצמה יהודית, מפלגה ששמה את עם ישראל במרכז, מדברת לקהלים גדולים ומגוונים בציבוריות הישראלית, ואנחנו מאמינים שהסכם השותפות הבוקר מהווה רק חולייה אחת בשרשרת חיבורים שתביא לרשימה דתית לאומית מאוחדת וחזקה. אנחנו עדים בחודשים האחרונים לאווירה הציבורית שקוראת לאחדות בין המפלגות השונות בציונות הדתית וסקרים ברורים שמוכיחים כי הציבור הדתי לאומי יידע לגמול למפלגה מאוחדת שתדע להתאחד סביב הזהות היהודית. אני קורא לחבריי מהבית היהודי וממפלגת הציונות הדתית להתחבר יחדיו ולהבטיח שבקדנציה הבאה יהיה ייצוג משמעותי וחשוב לרשימה דתית לאומית מאוחדת".
עו"ד איתמר בן גביר, (44) מתגורר בחברון, נשוי לאילה ואב לשישה. הוא גדל במבשרת ציון בין להורים יוצאי עיראק וכורדיסטן אימו הייתה באצ"ל אביו מבוני ירושלים פעיל למען ארץ ישראל מגיל 14. בן גביר הוא אישיות מוכרת מאוד בימין האידאולוגי; הוא ממייסדי עוצמה יהודית ולאורך השנים שימש בתפקידים ציבוריים שונים. בשנת 2013 פתח משרד עורכי דין וזכה להצלחות רבות בראשם הזיכוי היחיד בפרשת דומא.
מעוז (64) הוא תושב עיר דוד, נשוי לגלית, אב לעשרה ילדים ונכדים רבים. הוא ממייסדי מפלגת 'ישראל בעלייה' שזכתה להצלחה גדולה בבחירות 96 בעקבותיה מונה כראש לשכת השר נתן שרסנקי. בין השנים 1999-2000 כיהן כמנכ"ל משרד הפנים, ובשנים 2001 – 2004 כיהן כמנכ"ל משרד השיכון אז התפטר מתפקידו במחאה על תכנית ההתנתקות. בתפקידו כמנכ"ל משרד השיכון פעל רבות להעמקת ההתיישבות היהודית בנגב, בגליל וביהודה ושומרון. במהלך השנים כיהן כחבר קבוע מטעם ממשלת ישראל במועצת מקרקעי ישראל, כחבר במועצה הארצית לתכנון ובניה, ועמד בראשות דירקטוריונים ממשלתיים נוספים. כיום משמש מעוז כיזם בתחומי הנדל"ן ויועץ לחברות בנושא רגולציה, תכנון וקידום פרויקטים. ביולי 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה- 22, הקים את מפלגת נעם וכיום עומד בראש המפלגה.
שיחה מיוחדת ונדירה על ענייני התקופה, ממרן הגאון רבי משולם דוד סולוביציק זצוק"ל, ערב חג הסוכות תשע"ג, שנערכה על ידי הרב יעקב הייזלר וצוות עיתון 'המבשר'
מהפך בחינוך
"אנחנו צריכים לעשות מהפך בענין החינוך, כי בשיטת החינוך החרדי היום חסרה החדרת יראת שמים תמימה בלבבות הצעירים. וכן מצד ההורים, חייבת להיות מסירות. הם צריכים להתפלל, אין סוף תפילות צריכים ההורים להתפלל, אין תחליף לדמעות של הורים! אבל לצד התפילות, ההורים צריכים לדבר עם הילדים הרבה על נושא של לימוד התורה, להחדיר בהם אהבת תורה, את הנחישות ואת ההתמדה. אירע שפעם נכנס אחד ממקורבי אאמו"ר עם בנו הקטן, לבקש עבורו ברכה, שיגדל ויעלה מעלה מעלה בתורה וביר"ש. הביט אאמו"ר בעיניו הטובות בילד הקטן, ופנה לאבי הילד ואמר לו: 'הילד יהיה תלמיד חכם בעזה"י, כפי מה שהאבא ילמד אותו… וירא שמים יהיה הילד כפי הדמעות והתפילות, שאם הילד תתפלל ותעתיר עבורו דבר יום ביומו…'.
"אחד הדברים החשובים, שניתן על ידם להחדיר יראת שמים בקרב הילדים, הוא לספר את תולדות חייהם של גדולי ישראל, בשילוב עובדות והנהגות איך שהם גדלו והתעלו בתורה וביר"ש, ביגיעות גדולות ועצומות, כפי שאאמו"ר זי"ע היה נוהג אתנו בילדותנו, לספר לנו כסדר סיפורים על גדולי הדורות, כאשר סיפורים אלו, הגדושים ועמוסים באהבת וחשקת התורה, תוך שאיפה לגדלות בתורה משולבת ביראת שמים טהורה, ופחד מחומרת העבירה – מביאים לילד שאיפה עזה לצעוד בדרכם וללכת בעקבותיהם".
כאן בקשו לשמוע מראש הישיבה אם זכור לו אילו סיפורים ועובדות אותם סיפר האב הגדול מרן הגרי"ז זי"ע בבית בילדותו?
"כפי הזכור לי מילדותי, אאמו"ר זצוק"ל היה נוהג לספר עובדות וסיפורים מהגאון מווילנא, מרבי חיים וואלוזינ'ער ורבי זלמ'לע, מרבי יהושע לייב דיסקין ועוד גדולים, אודות ירה"ש והתמדת התורה שלהם, וכן על יראת החטא שלהם ועד כמה פחדו מלעבור את פי ה', ובכך קיבלנו שאיפות בעניינים אלו, וכל זאת בכדי להידמות אליהם ולו במקצת".
ראש הישיבה ממשיך ואומר: "וגם אתם, גם מנקיי הדעת שבירושלים ישנם הרבה עובדות וסיפורים שניתן להתעורר מהם, אותן דמויות מופלאות שאני עוד זכיתי לראות ולהכיר מקרוב. אני זוכר את החברותא הנפלאה שהיתה בין הצדיק ר' טודרוס הרשלר זצ"ל והצדיק ר' יודל הולצמן זצ"ל, כאלה צדיקים, וכן באיזו פשטות מופלאה הם חיו, כאשר למרות הדלות והענייות הנוראה שהעיקה על ביתם, הם גדלו בתורה ולא עניינו אותם כלל צרכיהם הגשמיים. דמויות שכאלו חושבני שרק בירושלים של אז ראו כמותן".
ומוסיף סיפור נפלא אשר בדידיה הווה עובדא: היה זה בהיותו ילד קטן כבן ד' או ה' שנים, אז ראה בביהמ"ד בבריסק שבו התגורר, יהודי זקן מברך ברכת 'אשר יצר' בדבקות עצומה ונוראה, ומתוך התרגשות נדירה, אשר עד היום, למרות שכבר עברו מאז למעלה משמונים שנים, אינו יכול למוש מזכרונו מתיקותו המיוחדת של אותו זקן… ראש הישיבה מגלה לנו, שכאשר שאל אח"כ את אחד מחבריו מי הוא הזקן שמברך כ"כ בדביקות עצומה את ברכת 'אשר יצר', ענה לו חברו כי זה הוא גאון הדור ושר התורה בדור הקודם, הגאון רבי ברוך בער מקמניץ זצוק"ל, אשר התפרסם בעולם התורה, מלבד גאונותו האדירה, גם בעוצם עבודת ה' ובקדושתו העצומה.
ראש הישיבה מפטיר בדבריו ואומר: "אם סיפורי צדיקים יכולים להשפיע מאוד על נפש הנוער, על אחת כמה וכמה שכאשר מסתובבים סביב תלמידי חכמים וצדיקים אמיתיים, הרי שמעשיהם והליכותיהם בקודש משפיעים עמוק עמוק על נפש האדם, ובמיוחד על לב הילדים הצעירים וכך עלינו לחנך אותם.
"אולם ההבדל בין שיטת החינוך שאנחנו ראינו אצל אבינו זצ"ל, וכפי שהיה בתקופתנו בכל בתי החרדים, אינו מסתכם רק בסיפורי מעשיות ובתפילות. המרחק בין סגנון החינוך של אז לשל היום – הוא פער אדיר וגדול".
רכישת צעצועים
"כל הנוהג של רכישת צעצועים ומשחקים המקובלת ונפוצה בימינו, לא היה בעבר. כשאבא רצה להעניק לילד פרס או תשומת לב, היה קונה לו חומש או סידור חדש! לא צעצוע! אני זוכר פעם, כשחברות הביאו לאחיות שלנו צעצועים, ואבינו חשש שאנחנו – הבנים – נשחק בהם – הוא זרק את הצעצועים מהבית. כך היה החינוך בבית שלנו, שמלבד תורה ויר"ש אין שום דבר רציני בעולם כלל!
"לילד קטן קונים סידור קטן וחמוד, וכך הוא יתחנך שמלבד תורה ותפלה שום דבר אינו שווה בעולם, ולאור זה יגדל בבחרותו, כאשר הבלי העוה"ז יהיו מאוסים ומשוקצים בעינינו!"
ומה בדבר טיולים לילדים במשך השנה וכן בימי חול המועד, וזאת בכדי לשחררם במקצת מלחץ הלימודים בו הם נתונים במשך ימות השנה?
ראש הישיבה משיב נחרצות: "קשה לענות על דברים כאלו, כי כל דבר צריך לראות ולהתייחס לגופו של ענין, אולם באופן כללי עלינו לדעת כי כל סגנון החינוך החרדי של היום, אימץ את שיטות החינוך הנכריות חלילה, כאילו ילדים צריכים 'שחרור' טיולים ובילויים, כל דרכי החינוך החדשות הללו אינן נכונות. בדור העבר לא ראינו את זה, ובודאי שלא בבית אבינו הגדול זצ"ל.
"לפני כמה שנים ביקר אצלי פרופ' לחינוך, זקן בן 85 ואמר לי: 'כל שנותיי עסקתי במציאת דרכי חינוך חדשות, את זה למדתי ואת זה לימדתי אחרים. והגעתי למסקנה שהדרך הישנה שנהגו המלמדים בחדרים, זוהי דרך החינוך הנכונה! כל מפעל חיי התגלה לי כטעות גדולה' – זו עדותו של איש מקצוע.
"לא צעצועים ולא שחרור לטיולים אלא להיפך, חינוך של מוסר אמיתי היא היא המחדירה את יראת השמים האמיתית, ואת עול התורה כראוי בקרב הנוער. סגנון החינוך שהיה נהוג בתלמודי התורה, שאתם עוד ראיתם בעצמכם בירושלים שלפני כיובל שנים, ב'עץ חיים' וב'חיי עולם'. כל דרכי החינוך החדשות של היום – הן יכולות להוות כשלון ח"ו.
"…על דברים גשמיים מעולם לא היכה את בני ביתו. גם בעת שמסר אאמו"ר שיעור, היו הילדים משחקים בחדרו, ואף לפעמים היו הופכים את החדר, כמנהגם של הילדים… ואאמו"ר זצוק"ל היה משים את עצמו אז כאילו הוא לא ראה כלל, כי על דברים שכאלו – הוא לא רק שלא היה מרביץ אלא אפי' לא היה גוער בילדים, כי הרי טבעו של ילד הוא לשחק, ומדוע לגעור בו אפי' שמבלבל את החדר?
"בכלל, אאמו"ר לא נהג כדרך העולם. בדרך העולם כשילד שובר כלי, מתהפך העולם! ההורים כועסים וגוערים בילד, על שהעז לשבור את כלי ולהסב להם הפסד. אולם אצלו – אם היה קורה שילד שובר כלי הוא לא היה מגיב כלום! אפילו לא היה מתייחס לזה! כשאני הייתי ילד ושברתי כלים, לא קיבלתי שום גערה ושום התייחסות, כאילו לא עשיתי כלום, אולם כשהגיע לנדנוד חטא וכדו' – אז היה יכול להכות, וכך חינך אותנו בבית ליראת חטא.
"בדומה לכך, אירע כאשר פעם ראה אאמו"ר ילד נוטל לתוך ידיו מוקצה בשבת, ואמר כשהוא רועד כל כולו 'הלא שבת היום!!!', והיו הדברים משתמעים, כאילו הוא זועק ובוכה בכאב לב: 'הלא בוערת כאן שריפה, ואיך מכניס את ידו לתוך האש 'עס ברענט דאך אפייער'…" (הרי בוערת פה אש).
ימים הנוראים במחיצת הגרי"ז
לאחר שראש הישיבה זצ"ל, סיים להציע את דברי המוסר ושיטות החינוך הטהור המוטל עלינו, נענה לדבר אודות הווי החיים בצל אביו הגדול זצוק"ל, בימים הנוראים של אלול ותשרי.
"אין לכם מושג על האווירה ששררה אצל אאמו"ר זצ"ל!", אמר ראש הישיבה.
"בתחילת אלול עוד היה מתנהג קצת כהרגלו, אמנם הפחד של הבחורים כבר החל מתחילתו של חודש, לנוכח סדרי התפילות והלמודים שנהגו. כי אווירת הרצינות לא הורגשה רק בין כתלי הישיבה, אלא בכל העיר 'בריסק' הורגשה חרדת יום הדין הקרב, אפילו אצל ה'בעלי בתים'.
"ובנוגע לסבי הגאון רבי יאשע בער זצ"ל בעל ה'בית הלוי', הוא הרי היה צם בכל חודש אלול! אפילו צל של חיוך לא עלה על פניו במשך כל חודש אלול. הנהגה שאפילו אאמו"ר זצ"ל כבר לא היו לו את הכוחות לכך.
"אבל גם אצל אאמו"ר הפחד היה עולה ומתגבר מיום ליום, ככל שקרב יום הדין. הפחד גבר והתבטא באמירת התהלים, ובלימוד התורה שהיה גובר יותר יותר, וכך חשו את חרדת יום הדין המתקרב. כך הלכה וגברה החרדה מיום ליום עד יום הכיפורים שאז הגיע שיאו של המתח והחרדה.
"לא אשכח איך שכולם בבית, היו אומרים תהילים כל הזמן בבכיות גדולות בימים אלו. פעם נכנס מישהו לבית אאמו"ר בראש השנה, וראה שכולם אומרים תהילים בבכיות גדולות ובאוויר שורה פחד נורא, עמד הלה ושאל האם קרה משהו? האם יש חולה מסוכן בבית? כל המהלך בראש השנה היה נורא ואיום. איפה רואים דבר כזה היום?", מתאנח ראש הישיבה שליט"א, והכאב ניכר על פניו. "קשה לדבר, היום לא רק שלא רואים פחד ברחובות, אלא להיפך, הרחוב מלא בליצנות!".
השמחה במוצאי יוה"כ
"המפליא היה", אמר ראש הישיבה: "איך שברגע אחד, כשהגיע מוצאי יוה"כ אחרי שעשה הבדלה, באותו רגע חל מהפך קיצוני באווירה, שהתחלפה באחת לאווירה של שמחה טהורה ואמיתית לקיום המצוות. זה היה מהפך מקצה אל קצה: באותה מידה של רצינות וחרדה ששררה במשך 40 הימים שמר"ח אלול, בדיוק באותה עוצמה אפפה שמחת קיום המצוות את כל ישותו של אאמו"ר זצ"ל. וכפי המובא במדרש (קהלת רבה, פ"ט) שבמוצאי יוה"כ יוצאת בת קול ואומרת 'לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך'".
האם גם בירור ארבעת המינים היה ענין רציני בבריסק, אנו שואלים?
"לא", אומר ראש הישיבה: "זה לא היה מתוך חרדה כלל, אלא להיפך, הוא אמנם השקיע את כל כולו בחיפוש אתרוגים והדסים מהודרים, אבל כל זה היה באווירה של שמחה עילאית, שהורגשה מאד בסביבתו. בדיוק כפי שבימים הקודמים הורגשה החרדה – כך הורגשה השמחה בימים הללו.
"גם במידת השמחה אבינו היה הולך ומתעצם, וככל שקרב חג הסוכות – עלתה וגאתה השמחה על גדותיה. השמחה בחג הסוכות בבית אבינו היתה עמוקה ומקרינה מאוד, הוא לא ארגן 'שמחת בית השואבה' כידוע, אלא שמחה תורנית. בכל ימות החג והלילות היו באים אל סוכתנו גדולי התורה ובחורי הישיבות מכל המקומות, והאווירה היתה אווירה של רוחניות ועילאית ביותר".
מי מגדולי ישראל הגיע בחג הסוכות לבקר בבית אבא?
"אני לא יודע מי מגדולי ירושלים, לא ניצל את ימי חול המועד כדי לבקר את אבינו בסוכה. גם המוני בני ירושלים ובני הישיבות, לא היה שום גבול או סייג. לדוגמה הרב שך זצ"ל היה אצלנו כל היום, הגאון רבי אהרן כהן זצ"ל, ראש ישיבת חברון, גם היה מגיע כמה פעמים במשך החג. אבל אני מדבר על המוני עם ישראל, ולא רק אשכנזים, גם ספרדים ירושלמים. זה היה מצב כזה כאילו כל 'ירושלים' עולה לסוכתנו, לחסות בצלו הגדול של אאמו"ר ולהתבשם מאור תורתו וחסידותו".
ראש הישיבה מעלה בזכרונו אפיזודה אפיינית מאותם ימים: "באחד הימים נכנס מרן הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל ר"י חברון, ובכניסתו אומר לאאמו"ר: 'היינו בביקור בכותל המערבי ועכשיו באנו לבקר במעונו של הרב מבריסק'.
"איך שאמר את הדברים הביע אאמו"ר השתוממות: 'מה? בכותל המערבי – ביקור?!', אמנם רבי יחזקאל סרנא אמר את דבריו לכבוד אבינו, אבל במקום זאת קיבל כאילו מנת מוסר…
"אח"כ סיפר לי הגאון רבי בצלאל ז'ולטי זצ"ל, שהתלווה אל רבי יחזקאל בדרכו הביתה, שבתחילה חשש שרבי יחזקאל נפגע מדברי אאמו"ר זצ"ל, אבל בדרך אמר לו רבי יחזקאל: 'הבריסק'ער רב צודק בדבריו!'.
"מעניין לציין, שביום שמחת תורה עצמו, כידוע ההקפות לא היו אורכות אצל אאמו"ר זמן רב. אבל במוצאי שמח"ת היתה השמחה מגיעה לשיאה. קהל רב היה מגיע, והיו שרים ורוקדים, בעיקר היו אלה בני 'ישיבת חברון' הסמוכה משכונת 'גאולה', שהיו מגיעים לרקוד בביתו בהתלהבות".
בנוגע לארבעה מינים, האם אווירת השמחה של מצוה היתה גם בפולין, שבה לא היה קיים שוק נרחב של אתרוגים?
ראש הישיבה הפתיע בתשובתו: "אמנם בחו"ל היה מחסור באתרוגים, ובדרך כלל רק בודדים בעיר היו להם ארבעת המינים, אבל דווקא בביתנו לא ידענו כלל מתח בענין, כי אנחנו היינו מקבלים בדואר כמה אתרוגים מובחרים מארץ ישראל, כי אבינו היה מזמין כל שנה ממרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, שהיה גר כבר כאן, ורבי איסר זלמן היה שולח מכאן אתרוגים מהודרים ומובחרים לבית אבא לבריסק. אין ספק שכאן בארה"ק אאמו"ר זצ"ל היה מרוצה הרבה יותר מאיכותם ההלכתית של ארבעת המינים, כי הרי גם הדסים ולולבים לא היה בחו"ל מבחר כזה שיש כאן".
הקשר עם אדמור"י ויז'ניץ
ראש הישיבה חזר אל אווירת החג בסוכת אצל אביו הגרי"ז, כשנשאל אם היו גם 'חסידים' בין קהל המבקרים שראש הישיבה תיאר בסוכת אביו הגדול?
"מה השאלה", נענה לנו ראש הישיבה: "הרי גם תלמידי האבא זצ"ל היו חסידים מובהקים, כמו כ"ק מרן האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל, הגה"ח ר' מרדכי אפל זצ"ל, שהיה מגדולי חסידי ויז'ניץ וממקורביו ונאמניו של בעל ה'דמשק אליעזר' מויז'ניץ זי"ע, אבל גם בין קהל בני הישיבות ויקירי ירושלים שבאו, היו חלקם חסידים, כי הרי זוהי ירושלים!
"עם הרבי מסערט ויזניץ זי"ע, הרי אין כל חידוש שהיינו מיודדים, הרי אני והוא היינו השושבינים בחתונתו של גיסי, הגאון רבי אלי' שטערנבוך ראב"ד אנטוורפן. אבל החידוש שאספר לכם הוא דווקא עם אחיו הרבי ה'אמרי חיים' מויזניץ זצ"ל, כי במשך כל השעות באותה חתונה, החזיק בכף ידי משל הייתי איזה אוצר. הרבי מויז'ניץ פשוט לא עזב אותי, ובעקבות אותה החתונה גם הגיע אח"כ הרבי מויז'ניץ לביקור ידידותי בבית אאמו"ר זצ"ל.
"עם האדמו"ר רבי אליעזר מויז'ניץ' זי"ע", אומר ראש הישיבה, "היתה לאבא רק פגישה אחת. היה זה כשאאמו"ר הגיע לחתונת הגיס שלנו שנערכה במלון באב"ד ושמע, שבאותה שעה שהה שם גם רבי אליעזר שהחלים אז ממחלתו. אאמו"ר הלך לבקרו שם בחדרו במלון. האדמו"ר רבי אליעזר הרי היה חשוב מאד (-תלמיד חכם נודע), הוא דיבר עם אבינו בלימוד, אבל רק מעט כי הוא היה חולה והדיבור היה קשה עליו".
עם הרבי מראדזין זי"ע
"ככלל יחסם של גדולי וחשובי האדמורי"ם כלפי אאמו"ר זצ"ל, היה תמיד בהערכה גבוהה מאד. זוכר כשהיינו באוטבוצק, היה אבינו הולך לשמוע קריאת התורה אצל הרבי מראדזין זצ"ל, וביום שישי הלך אבינו לבדוק אם העירוב כתיקונו כדי לדעת אם אפשר ללכת לשם, והבחין שאיזה חלק מהגדר היה שבור. אני זוכר איך שהרבי מראדזין קרא לבנו רבי שלמה הי"ד, שאח"כ מילא את מקום אביו באדמורו"ת, הוא קרא לו ואמר: 'שלמה, קח מיד פטיש ומסמרים ותקן מיד כפי שרב מבריסק אמר'.
"זה היה ביום שישי, אבל בשבת כשהלכנו לשמוע שם קריאת התורה, ונתן לאבא עליה ,תוך כדי הקריאה התעורר אצל אאמו"ר איזו שאלה על הספר. החסידים מאד לא נעם להם הדבר – לעורר שאלה על הס"ת של הרבי… ורצו לבטל את דבריו, אבל הרבי היסה אותם בקול וממש צעק בחזקה: 'מה אומר הרב מבריסק?', כך שלא היתה להם ברירה… הרבי בעצמו עלה ובדק את הערעור של אאמו"ר זצ"ל – בסוף אכן התברר שס"ת היה בסדר, אבל זה רק סיפור אחד, המראה על ה'דרך ארץ' של אדמורי"ם כלפי אאמו"ר זצ"ל.
"אבל שם באוטבוצק היה עוד סיפור עם האדמו"ר ה'חסדי דוד' מסוכטשוב זצ"ל, שפעם ערך איזו סעודת יא"צ, והזמין אליה הרבה אדמורי"ם. גם את אאמו"ר, עמו היה שרוי בידידות, הוא הזמין ליא"צ. והיה שם אחד מה'בעלי בתים' מבריסק שהיה חסיד ראדזין, והוא נתלווה לאבא כשהלך אל הרבי מסוכטשוב. אותו 'בעל הבית' סיפר לנו אח"כ, איזה כבוד שכל האדמורי"ם כיבדו את אבינו כשנכנס לסעודה – ממש כבוד מלכים, והוא התבטא אז: 'חבל שה'בעלי בתים' של בריסק לא ראו זאת'…".
בית בריסק ועולם החסידות
"בכלל, אחד הדברים שאפיין את בית בריסק, היה הקשר הנדיר והמיוחד עם הציבור החסידי. זה החל מה'בית הלוי,' ואח"כ אצל הגר"ח ואאמו"ר, שהיו בקשרים טובים עם גדולי האדמורי"ם זי"ע.
"לא אחת היה מתבטא אאמו"ר בשבח החסידים, באמרו כי מי שניהל את כל העניינים על הצד היותר טוב בבריסק, היו החסידים שהתגוררו בבריסק. מרן הגר"ח זצוק"ל אף היה נכד של אחד מגדולי חסידי הרבי מקוידינוב זצוק"ל.
"ידוע היה כי התלמידים הגדולים של אאמו"ר היו חסידים. היה יהודי שנקרא ר' מיכל ראשע'ס, ששמו המלא היה ר' מיכל רוזנברג. הוא היה תלמיד של בעל ה'תכלת' מראדזין זי"ע, והיה אחד התלמידים הגדולים בבריסק. הגר"ח היה אומר עליו: 'הביטו על ר' מיכל, כשהוא נכנס עם קושיה הוא מקבל תשובה וכל הזמן הוא חושב ומתעמק במה שאמרתי לו. ר' מיכל היה כ"כ מקורב אצל אאמו"ר, שאם בבריסק היו טענות על אאמו"ר, היו הטענות באופן טבעי גם על ר' מיכל…
"ההערכה כלפי אאמו"ר היתה נחלת הכלל גם פה בארץ ישראל, כמו לדוגמה מרן האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור זי"ע, שהיה בא לאאמו"ר זצ"ל כל ערב יוה"כ בכדי לברך ולהתברך. זה היה דבר קבוע, ולא בזה משהו יוצא דופן. וכן עוד רבים מחשובי האדמורי"ם עמם היה שרוי אאמו"ר בידידות איתנה, וגלי הערכה וכבוד היה מצידם תדיר כלפי אאמו"ר, ואף אאמו"ר השיב להם בהערכה מופלאה ביותר".
(מתוך שיחה של צוות סופרי עיתון 'המבשר' לקראת חג הסוכות תשע"ג)
נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש: זקן ראשי הישיבות, וראש ישיבת בריסק מרן הגאון רבי משולם דוד סולובייצי׳ק הסתלק בדקות האחרונות לבית עולמו כשהוא בן 99 בפטירתו לאחר שבשבת חלה הדרדרות חמורה במצבו
בשנים האחרונות הגאון זצ״ל חלה מספר פעמים, ואושפז בבתי חולים, עד שלפני מספר חודשים חלה הידרדרות חמורה במצבו ופונה מספר פעמים לבית החולים הדסה בשעה האחרונה למגינת כל בית ישראל יצאה נשמתו באחת כשהוא בביתו.
הגאון רבי משולם זצ״ל נולד בשנת התרפ״ב בעיירה בריסק לאביו הגאון ר׳ יצחק זאב סולובייצי׳ק זצוק״ל רבה של העיירה בריסק. בזמן מלחמת העולם השנייה עלה לארץ ישראל והתיישב עם אביו הבריסקער רב זצ״ל בירושלים.
בשנת תשל״ט הקים את ישיבת בריסק בשכונת גבעת משה בירושלים אשר עמד בראשה עד פטירתו.
בנו בכורו של הגאון זצ״ל, ר׳ יצחק זאב שמכהן כר״מ בישיבתו. חתן של שיבלט״א מרן ראש הישיבה הגאון ר׳ ברוך דוב פוברסקי ראש ישיבת פונוביז׳. בן נוסף, הוא הגאון ר׳ אשר סולובייצ׳יק. חתנו, הגאון ר׳ נחמיה קפלן, מכהן ראש ישיבת שער התלמוד.
מסע ההלוויה צפוי לצאת בשעה 11:00 לפני הצהרים מישיבת בריסק ברחוב גרוסברג בשכונת גוש 80 בירושלים שם הרביץ תורה, להר המנוחות שם יטמן לצד אביו מרן הגרי"ז זי"ע
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
בוידאו: ראש הישיבה זצ"ל בחג החנוכה האחרון
