ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף הערב (מוצאי שבת) את נתניהו לאחר שסירב לקיים איתו עימות.
"שמעתי הערב את כל התירוצים של נתניהו למה הוא ברח מהעימות שהצעתי לו. הכל תירוצים. הוא מפחד".
"שלושה חודשים הוא שם אותי על שלטי חוצות, עשה סרטונים 'איפה לפיד?' דיבר עלי ללא הרף, ואז הצעתי לו לבוא לעימות, והוא נבהל ונעלם. עוד לא מאוחר. ההצעה בעינה עומדת. בוא לעימות".
היסטוריה, אחרי 23 שנה ללא זש"ק, משפחת חורי שבנתה מקווה בהוראת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א נפקדה בתום 9 חודשים
שמחה גדולה בעיר בית שמש, בני הזוג חורי המוכרים בעיר ואשר לא ראו זש"ק במשך למעלה מ 23 שנה, נפקדו השבת בבת בריאה ושלמה זאת לאחר שקיימו את עצתו של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי ובנו מקווה טהרה שחנוכתו לפני בדיוק 9 חודשים.
לאחר שנים של סבל ומכאוב, וסגולות שונות פנו בני הזוג לפני כשנה וחצי למרן שיורה להם עצה לזרע בר קיימא, מרן שר התורה הורה להם על אתר, "העצה, תבנו מקווה"!משפחת חורי, פנתה ל"טהרת המשפחה"
כששמעה על העלות הגבוהה של בניית מקווה לא התייאשה ומיד גייסה מכרים וקרובים אשר נרתמו יחדיו בחפץ לב למען טהרת אחד היישובים בדרום הארץ.בחודש תמוז (לפני תשעה חודשים בדיוק) נחנך ברוב פאר המקווה המדובר והבוקר – שבת קודש ויקרא, נגד כל הסיכויים, נולדה להם בת חמודה בריאה ושלמה.
3 ימים לבחירות, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע הערב למשדר ראשי המפלגות המיוחד של פגוש את העיתונות.
הוא הבהיר כי אינו מתכוון לפטר את היועץ המשפטי לממשלה, אך יתמוך ברפורמות במערכת המשפט. עוד אמר נתניהו: "אני נגד היוזמה לעצור את המשפט שלי".
בריאיון, עומת נתניהו עם הבטחתו מ-2015 שיוריד את מחירי הדיור – ובמהלך כל השנים הם לא ירדו. "המחירים התיישרו, ואז עלו קצת", אמר.
"יש לנו משימה להפוך את ישראל לכלכלה שצומחת הכי מהר בעולם ואני מתאים לעשות את זה. פעמיים הוצאתי את ישראל משתי מצוקות כלכליות אדירות, ב-2003 ו-2009. גם במחירי הדיור אטפל".
נתניהו נשאל לגבי הצעתו של יו"ר יש עתיד יאיר לפיד לעימות, ואמר שיסכים רק "אם לפיד יכריז רשמית שהוא מתמודד לראשות הממשלה ושהציבור יבין שהברירה היא בין ממשלת ימין בראשותי או ממשלת רוטציה בראשותו".
באשר לרעיון לפטר את היועץ המשפטי לממשלה, הבהיר נתניהו כי הוא מתנגד לו. "אני לא אפטר את מנדלבליט אבל בהחלט אעשה רפורמות", אמר. "אני אדאג לאיזון בין הרשויות, מערכת המשפט יצאה מאיזון".
ראש הממשלה התייחס בריאיון גם להצעה לבטל את המשפט שלו. "אני נגד ביטול המשפט – לא עוצרים משפט", הבהיר ראש הממשלה נתניהו. "אעמוד למשפט שלי". מנגד, הוא המשיך לטעון שהתיקים תפורים ומתפוררים לנגד עיניהם של כולם.
"כשאת רואה שעשו חקירות עם סחיטה באיומים של עדים, עם המצאת עבירה שלא הייתה קיימת באף מדינה, אני מבין שהסיבה היא שאין להם דרך להפיל ראש ממשלה מהימין בקלפי", טען
בהמשך לפסיקת בג"ץ הכופה את פתיחת נמל התעופה בן גוריון למרות הסיכון הבריאותי, לפני זמן קצר (מוצ"ש) אושרו התקנות החדשות להפעלת נתב"ג.
הוחלט סופית כי ועדת החריגים תבוטל וכי בחצות תבוטל גם מכסת הכניסה לישראל.
מרשות שדות התעופה נמסר כי "נתב"ג נערך על פי התקנות והמתווה שאושר, כשכל תנועת הנוסעים הנכנסת לשדה עוברת בדיקת PCR שנייה בכניסה לישראל.
לצורך כך הוכפלו עמדות בדיקת הקורונה ונפרשו על פני כל אולם הנכנסים. מחר צפויות לעבור בנתב"ג כ-60 טיסות עם כ-8,400 נוסעים".
לפי ההחלטה החדשה:
תבוטל מגבלת 3,000 הנוסעים ביום בנתב״ג בהתאם לפסיקת בג"ץ.
5. תבוטל חובת מדידת החום לנוסעים בכניסה לטרמינל וטרם עליה למטוס, בדומה לקיים בכלל המשק.
התקנות ייכנסו לתוקף היום בחצות, עד ליום ראשון, ה-28.3.21.
עשרות אלפים מפגינים הערב בהפגנה המרכזית נגד נתניהו סמוך למעון ראש הממשלה ובקריאה לצאת ביום שלישי להחליף את השלטון.
בארגוני המחאה השונים מעריכים שהנתון כפול פי כמה מההערכה הרשמית שמדברת על 15 אלף משתתפים. במשטרה נערכו בכוחות גדולים להפגנה, וכ-800 שוטרים – חלקם על לבוש אזרחי – נפרסו ברחובותיה של ירושלים.
מדובר באחת ההפגנות היותר גדולות במסגרת המחאות בבלפור לאחרונה. בהפגנה, לראשונה לא הוצבו שוטרים בין המפגינים, וגם המחסומים הקשיחים שמשטרת ירושלים נהגה להציב ברחובות שמוליכים ומובילים אל מתחם בלפור הוסרו.
זו מדיניות חדשה, שאותה מנהיג מפקד משטרת ירושלים החדש ניצב דורון תורג'מן, ולפחות הערב היא הובילה לכך שלא היו כלל עימותים בין מפגינים לשוטרים. קרוב ל-20 אלף מפגינים הגיעו הערב להפגין,
ראש ישיבת כסא רחמים הגר"מ מאזוז אמר בשיעורו השבועי כי מי שלא תומך במפלגות חרדיות יש לו לתמוך בבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר "חסר לנו 61 בגלל מנדט אחד באוויר, יש כאלה אומרים מה ציונות דתית, הם גם שומרי תורה ומצוות,
נועם הם תלמידים של הרב טאו וסמוטריץ ובן גביר אנשים טובים. אם לא נתמוך בהם לא יהיה 61 ועשרות אלפי קולות ילכו לאיבוד. חרדי לכתחילה חייב ללכת להצביע למפלגה חרדית אבל מי שלא תומך בחרדים שיתמוך בציונות הדתית"
יצויין כי הגר"מ הדגיש שעדיפות ראשונה היא המפלגות החרדיות
במהלך השבוע האחרון, שהה האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א ראב"ד מרוקו, במרכז ישיבת "שובה ישראל" בארה"ב, לאחר שנה בה לא היה בארה"ב, שנה בה העולם עבר את זעזועי הקורונה.
במהלך השנה מסר הרב פינטו עשרות שיעורים, ששודרו בכל רחבי תבל, כשתלמידיו הרבים בארה"ב, מחכים לביקורו במרכז הגדול של שובה ישראל במנהטן.
כאמור בשבוע האחרון הגיע האדמו"ר לארה"ב, ליעוץ רפואי מורכב עקב מצבו הבריאותי, כשבימים הללו הוא מוסר שיעורים, ורבים הגיעו ל"קבלת הקהל", בהם רבנים, תלמידי הרב, אישי ציבור, אנשי עסקים פוליטיקאים והמונים שגדשו את השיעורים והגיעו להתברך מפי ראב"ד מרוקו.
בשבת האחרונה שהה הרב במרכז "שובה ישראל" בקזבלנקה, כשבימים אלו נערכים תלמידיו להדפסת "אגרות הפסח", שנשלחו בחודש האחרון ובהם כל הלכות והליכות הפסח, כמנהג יהודי מרוקו, שבהם שזורים מנהגי בית אבותיו הקדושים של האדמו"ר משושלות פינטו ואבוחצירא.
מי שלא הולך להצביע נקרא ארור, ועליו נאמר "לא באו לעזרת ה' בגיבורים". גם אם יש לך טענות צריך ללכת ולהצביע! אם אחד שלא חרף נפשו למות הוא בנידוי, כאן שרק ביקשו ממך לשים פתק….
ומי שלא מצביע עושה חילול ה'! מי שלא מצביע אני מבטיח שמעולם הוא לא עסק במסירות נפש להחזרה בתשובה של יהודים!
לשאלת הרבים מהי דעתו של הרב עבור מי להצביע, כבר התבטא הרב כי ברור כשמש שאין שום הפרש בין רשימת ש"ס ולרשימת ג' ושניהם טובים, והעיקר ללכת ולהצביע עבור מפלגה שהעומדים בראשה הם אנשים שומרי תורה ומצוות.
מכה קשה ליחסי החוץ עם מדינת ישראל: הממשל האמריקני מבקש ״לאפס״ (reset) את היחסים עם הפלסטינים באמצעות תכנית הכוללת סיוע של 15 מיליון דולר בנוגע לנגיף הקורונה החל מסוף החודש, וכן נסיגה מחלק מעמדות ממשל טראמפ, שהעדיפו התרחבות ישראלית בשטחי יהודה ושומרון על פני חתירה לפתרון שתי המדינות – כך על פי דיווח של The National, עיתון (ואתר) בשפה האנגלית היוצא לאור באבו דאבי.
העיתונאי מנדי קוגוסובסקי שהביא את הידיעה באתר israeldefense מדווח כי העיתון השיג באופן בלעדי תזכיר רשמי, לו ניתנה הכותרת ״ה-reset האמריקני-פלסטיני והדרך קדימה״, שנוסח על ידי סגן עוזר מזכיר המדינה לענייני ישראלים-פלסטינים, האדי עמר, וצוותו. העיתון מציין שמזכיר המדינה אנתוני בלינקן כבר ראה את המסמך, אותו הוא מגדיר כהצעה המפורטת ביותר עד כה על ידי צוות ביידן לאזן מחדש את היחסים עם הפלסטינים אחרי הנתק של ממשל טראמפ.
התזכיר, כך על פי הדיווח, מציין את הפער הגובר והולך בין ישראל לפלסטינים, ומגדיר את החזון האמריקני בנושא כ״קידום חירות, ביטחון ושגשוג הן לישראלים והן לפלסטינים – בטווח המיידי החשוב בפני עצמו, אך גם כאמצעי לקידום הסיכויים למו״מ בנוגע לפתרון שתי המדינות״. שתי המדינות יהיו מבוססות על ״קווי 1967 עם חילופי שטחים שהושגו בהסכמה הדדית, ועם הסכמים בנוגע לביטחון ולפליטים״.
עמוד התווך של האיפוס וההתנעה מחדש כולל את חידוש הסיוע הכלכלי לפלסטינים, שהופסק בתקופת טראמפ, וכן, כאמור, סיוע מקיף למאבק במגפת הקורונה. ״אנו מתכננים מגוון רחב של תכניות סיוע כלכלי, גם באמצעות סיוע האו״ם ואונר״א״, נכתב בתזכיר על פי הדיווח. תמרה אל ריפאי, דוברת אונר״א, אמרה ל-The National כי ״יש לנו אינדיקציות חזקות מאוד שארה״ב תודיע בקרוב על חידוש הסיוע״.
עוד מצוינת בתזכיר, על פי הדיווח, הבקשה הפלסטינית מארה״ב לשכנע את ישראל לאפשר הצבעה במזרח ירושלים בבחירות הפלסטיניות, הצפויות להתקיים במאי וביולי השנה, וכן ״נסיגה מצעדים מסויימים שקבע הממשל הקודם, המטילים ספק במדיניות שלנו או מהווים חסם לפתרון שתי המדינות, כגון תיוג ארץ מוצא״. כזכור, ממשל טראמפ התיר לישראל לסמן מוצרים המיוצרים בהתנחלויות כמיוצרים בישראל.
למגפת הקורונה לא הייתה השפעה של ממש על רשימת המדינות המאושרות בעולם. במדד האושר העולמי של האו"ם הגיעה פינלנד למקום הראשון – זו השנה הרביעית ברציפות. מדינות אירופה ממשיכות להיות מאושרות יותר, עם תשע נציגות בעשירייה הראשונה.
זו השנה התשיעית שבה מתפרסם מדד האושר העולמי. הנשאלים מתבקשים לדרג את מידת האושר שלהם מ-1 עד 10. הם מדרגים את מידת העזרה שהם מקבלים מהמדינה בעת צרה, את מידת החופש שקיים במדינה שלהם ואת רמת השחיתות בארצם.
מחברי "דו"ח האושר" של האו"ם כוללים סעיפים נוספים שמשפיעים על האושר של האזרחים ועל רווחתם, בין השאר התמ"ג לנפש ותוחלת החיים בכל מדינה. הדירוג הסופי הוא שקלול של תוצאות הסקר האחרון ונתונים משלוש השנים האחרונות. 149 מדינות מופיעות ברשימה, אך בגלל מגפת הקורונה הסקרים נערכו השנה בכ-100 מדינות.
פינלנד, מדינת רווחה שבה הפערים בין עשירים לעניים הם מהנמוכים במדינות ה-OECD, הייתה גם השנה המאושרת מכולן. 5.5 מיליון תושבים חיים במדינה הנורדית, שבמשבר הקורונה דיווחה על שיעור נדבקים נמוך בהרבה מהממוצע ביבשת. אחרי פינלנד בעשירייה הראשונה: דנמרק, שווייץ, איסלנד, הולנד, נורבגיה, שבדיה, לוקסמבורג, ניו זילנד (היחידה שאינה באירופה) ואוסטריה. אוסטרליה במקום ה-11 ואחריה ישראל – שהתברגה גם הפעם בעשירייה השנייה והמכובדת. אשתקד הגיעה ישראל למקום ה-14, וב-2019 למקום ה-13.
גרמניה נמצאת אחרי ישראל והגיעה למקום ה-13 במדד האושר הנוכחי. בהמשך העשירייה השנייה: קנדה, אירלנד, קוסטה ריקה, בריטניה, צ'כיה, ארה"ב ובלגיה. צרפת במקום ה-21. אפגניסטן הגיעה למקום ה-149 והאחרון. לפניה נמצאות כמה מדינות באפריקה: לסוטו, בוטסואנה, רואנדה וזימבבואה. דירוגים נוספים: איחוד האמירויות (25) סעודיה (26) ספרד (27) איטליה (28) רוסיה (76) טורקיה (104) איראן (118) והרשות הפלסטינית (125).
מחברי הדו"ח חקרו את השפעות המגפה העולמית על האושר של האזרחים בשנה החולפת, ואמרו שבשליש מהמדינות סיפרו המשתתפים על רגשות שליליים במיוחד – לעומת 22 מדינות שהיו השנה דווקא מאושרות יותר. ג'ון הליוויל, אחד ממחברי הדו"ח של האו"ם, אמר כי "אחד ההסברים האפשריים הוא שאנשים רואים את הקורונה כאיום חיצוני ומשותף שמשפיע על כולם", ולכן המגפה יוצרת "תחושת סולידריות" בין האזרחים.
רשימת המדינות המאושרות ל-2021:
משה גפני, יו"ר מפלגת יהדות התורה, התראיין הערב (מוצאי שבת) במשדר "ראשי המפלגות" בחדשות 12 עם רינה מצליח. גפני התייחס לחשש הגדול מפני בחירות חמישיות והבהיר כי אם לא יהיו גם הפעם 61 ממליצים לבנימין נתניהו, חברי סיעתו "ישקלו היטב" לפני שיעדיפו ללכת למערכת בחירות חמישית. בנוסף, סיפר גפני מדוע לאורך שנים רבות מתמידה מפלגתו בתמיכתה בליכוד בראשות נתניהו, אולם סיפר גם על האפשרות בה יעדיף לתמוך בגדעון סער או נפתלי בנט. בנוסף הוא התייחס גם למכתב הנאמנות עליו חתמו חברי מפלגתו לתמיכה בנתניהו: "את יודעת שאין לזה שום משמעות".
כאשר נשאל גפני מדוע הוא ומפלגתו הולכים כבר שנים עם הליכוד ונתניהו השיב: "אני עם נתניהו הרבה שנים. אני הולך איתו מכיוון שהציבור המסורתי נמצא בליכוד, אם הציבור המסורתי היה במקום אחר, גם אני הייתי הולך למקום אחר". עוד הוא אמר: "אני מחויב לציבור הזה, כמו שהציבור הזה מחויב לי".
ח"כ גפני הבהיר כי הוא "מאוכזב" מכך שנתניהו קורא למצביעי יהדות התורה לבחור במפלגת הציונות הדתית, אך ציין: "אני מכיר אותו הרבה שנים, זה לא רלוונטי". עם זאת שיגר גפני אזהרה לבוחריו: "מציע לאחרים לא להתערב בתוך הציבור החרדי" והבהיר כי הם המפלגה היחידה שתדאג לילדים החרדים.
"אם לנתניהו לא יהיה 61 אנחנו נשקול לפני שנלך לבחירות חמישיות", אישר ח"כ גפני, שלא פוסל גם אפשרות בה ימליצו חברי סיעת יהדות התורה על נפתלי בנט או גדעון סער כמועמדים לראשות הממשלה. "הנושא של ימין לא משחק אצלי תפקיד, אנחנו הולכים עם הציבור המסורתי שנמצא בליכוד והוא ימני", אמר.
"על כל פנים, עדיף לחכות כמה ימים לפני שנגיד 'מה אם לנתניהו לא יהיה רוב'. אני מאמין שזה כן יקרה", אמר גפני. עם זאת הבהיר: "אם מישהו אחר יוכל להרכיב ממשלה – אבוא לפה לראיון נוסף".
האפשרות שנידרש למערכת בחירות חמישית מטרידה מאוד את ח"כ גפני, שכינה אותה "אסון". עם זאת, מבחינתו אין שאלה מי האדם שאחראי למצב הזה: "ליברמן שלקח קולות מהימין והעביר אותם לשמאל בגלל סיבות אישיות". עוד הוא הוסיף: "הצופים יידעו שמי שאשם במה שקורה כאן היום זה האינטרסים האישיים של ליברמן שמעוניין לפגוע בנו, בגלל שאנחנו בקואליציה עם נתניהו".
יו"ר מפלגת יהדות התורה התייחס למגפת הקורונה ולמשבר הגדול שיצרה בין הציבור החרדי והציבור הכללי במדינה: "הטעות הגדולה של הממשלה שלא שמו את החינוך בראש סדר העדיפויות". לדברי גפני, "מה שנאמר על ידי הרבנים היה 'צריך לפתוח את מערכת החינוך, אבל לשמור על הנחיות משרד הבריאות'". ח"כ גפני הסביר כיצד מגשרים על הפער בין הנחיות הרבנים והנחיות משרד הבריאות: "כאשר אני צריך לקבל החלטות בכנסת – אני שומע לרב. כאשר את שואלת על הקורונה, במקרה הזה, יש הנחיות של משרד הבריאות".
כאשר נשאל מדוע מסרבים חברי מפלגת יהדות התורה לכהן כשרים בממשלה אמר: "אנחנו לא רוצים לשאת באחריות על דברים שהם בניגוד להלכה". עוד אמר גפני בהקשר זה: "אני משרת את המדינה הרבה יותר טוב בוועדת הכספים מאשר אם הייתי שר".
גפני התייחס לביקורת הגדולה של רבים בציבור על החרדים והמפלגות החרדיות: "גם רבים בציבור החילוני רוצים שאני אהיה בוועדת הכספים". על פסק הדין של בג"ץ בנושא הגיור אמר: מדובר בנושא דתי ובנושא צריכים לעסוק אנשים שעוסקים בעניין זה, כפי שטענו כל השנים". בתגובה לשאלה על שירות הציבור החרדי בצבא אמר: "חלק גדול מאיתנו לומד תורה ומשרת את עם ישראל בלימוד תורה וחלק גדול משרת בצבא. הבעיה היא שאני לא בטוח שהצבא נותן את הכלים כדי להיות אדם חרדי בתוך הצבא".
בהמשך הבהיר גפני כי הוא מתנער מדבריו של חבר מפלגתו, ח"כ יצחק פינדרוס, שאמר כי "מי שעברה גיור צה"לי היא שיקסע" וטען: "הוא הראה לי גזיר עיתון שהוא הודיע שהוא חוזר בו". הוא המשיך ואמר: "אולי תשאלי את ליברמן איך יצא לו משפט כזה על המריצה".
בריאיון לפאיז שתיווי, העורך הראשי של העיתון "כל אל-ערב" ושל האתר "אל-ערב", נשאל נתניהו על החוק שהוביל לסערה ולשורת הפגנות, בין היתר של הדרוזים. נתניהו אמר כי "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, אבל מדינה שבה לכל אזרח ואזרח, יהודי ולא יהודי, יש שוויון זכויות. זה מודל שקיים גם במדינות אחרות. צרפת היא מדינת הלאום של העם הצרפתי אבל יש שם מוסלמים, נוצרים וכו'".
"איך עלה בכלל חוק הלאום? אנשים לא יודעים את זה, אבל זה בכלל לא קשור לאוכלוסייה הערבית, לאזרחים הערבים שלנו", אמר נתניהו. "זה קשור לסיכון של הצפה של מהגרים בלתי חוקיים מאפריקה שהציפו את מדינת ישראל. בניתי גדר שהצילה את כולנו, ואז אמרו לי – אם מישהו מטפס מעל הגדר יש לו זכות אוטומטית כמו זכות פליטות. אז החלטתי להעביר את חוק הלאום כדי לתת איזון נגד הפריצה של המעטפת של מדינת ישראל. בגלל זה בא חוק הלאום. אף אחד לא יודע את זה, אז הנה ההזדמנות להגיד את זה. הוא לא נועד נגד אף אזרח בתוך המעטפת".
על פי הדיווח של מורן אזולאי בווינט, הגלגול הראשון של החוק הונח על שולחן הכנסת ב-2011, והועלה על ידי חברי הכנסת אבי דיכטר (אז בקדימה והיום בליכוד) וזאב אלקין (אז בליכוד והיום בתקווה חדשה). החוק עלה על רקע חשש מפניית הפלסטינים לאו"ם, ודיכטר הסביר כי "נחיצותו לעגן סוגיות שנראות לכאורה בסיסיות מקבלת משנה תוקף בזמנים הללו בהם יש מי שמבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארצו". אז הוצע להעניק לשפה הערבית "מעמד מיוחד".
ב-2018 אושר חוק הלאום בקריאה שנייה ושלישית. בהצבעה עיגנה הכנסת בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. כמו כן, החוק מעגן את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובע כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם.
החוק גם מקבע את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון. לגבי השפה הערבית הוחלט בסופו של דבר כי היא לא תקבל מעמד מיוחד, אלא תוסדר בחוק נפרד.
ח״כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת) התייחסה לדברי נתניהו ואמרה: "נתניהו הגזען חושב שאנחנו הערבים עם של מטומטמים. הוא חושב שאפשר לשקר לנו בפנים ונקנה את זה. יכול להיות שביבי התחיל גם להאמין לשקרים של עצמו. חוק הלאום הוא חוק יסוד העליונות היהודית והיסודות לשלטון האפרטהייד בהובלת נתניהו. אי אפשר לסובב את זה אחרת".
