חודש: מרץ 2021

היועץ המשפטי של מפלגת הליכוד, עו"ד אבי הלוי, טען היום (חמישי) במהלך הדיון שנערך בבג"ץ נגד החלטת השופט פוגלמן לאסור על הליכוד לעשות שימוש בסלוגן 'חוזרים לחיים', כי העותרים בחרו מועד טקטי להפלת הקמפיין.

הלוי אמר בבית המשפט כי יש לדחות את העתירה נגד קמפיין הליכוד על הסף, השל השיהוי בהגשתה: "שיהוי זו עילה לסילוק על הסף. לא ייתכן שהעותר יאמר ראיתי את השלט פעם ראשונה במרץ כשהוא צרף סטיקר מ12/01/2021. זה לא יכול להיות".

השופט אלכס שטיין שאל את הלוי: "למה זה רלבנטי? למה אנו צריכים לדון בכך כשיש שיהוי מתמשך?" הלוי ענה: "אני חושב איך זה נראה בקרב הציבור. מגיע 7 ימים והעותר בוחר מועד טקטי ואומר כאן אני מפיל את הקמפיין".

הלוי הוסיף בהמשך כי: "הליכוד היה יכול להשתמש בסלוגן הזה כי זה טבעי והגיוני כי זה נכון ובכך אנשים חזרו לחיים. ואלפי אנשים חשבו שבמצב הזה חוזרים לחיים זה המצב הנכון. לבוא ולטעון שראש הממשלה רכב על הקמפיין של המדינה, הוא לא צריך לנכס את זה כי זה הישג שלו. הוא הביא את החיסונים".

"זה נכון שמשרד הבריאות והממשלה היו חלק ויש להם הרבה הצלחות. האם יכולת הנאה היא נכס, אני חושב שלא, היכולת ליהנות היא כנראה זכות שצמודה לנכס, אבל היא לא נכס. הטענה שנעשה כאן שימוש חודשיים אחרי היא פשוט לא נכונה עובדתית".

עוד אמר הלוי: "יש אסמכתא מ-10/1 שהליכוד כבר החל להיערך. הליכוד מה-10/1 החל בעצם לבצע קמפיין מה-10/1, לכן צריך לשים לב לגביי שאלת הכספים חברי טען וטען. הוא טען רק לעניין הנכס".

"השאלה היא בסופו של יום 'חופש הביטוי', אי אפשר להגביל את חופש הביטוי בכזאת קלות והקלות היא שבסעיף 2א הוא נתון לפרשנות. לכן אנחנו סבורים שההחלטה על כל רכביה בבג"ץ, דינו של הבג"ץ להתקבל".

לקראת הבחירות העניק בג"ץ רוח חיה לנושאים הבוערים על סדר היום הציבורי את הגיור הרפורמי ואת גיוס תלמידי הישיבות, ועורר מחדש את הרגשות הנלווים לסוגיות אלו בכל המחנות והמגזרים. ובעיתוי מושלם, לקראת בחירות 2021, קבע בית המשפט כי ההחלטה לאפשר הכנסת חמץ לבתי החולים בחג הפסח היא סופית, באתר ווינט הציעו למלפגות להעלות על הכתב את מצע המפלגה בנושאי דת ומדינה.

מהי עמדתכם לגבי פסיקת בג"ץ המכירה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכו בישראל לעניינים אזרחיים, כזכאות חוק שבות, והאם לדעתכם הכנסת צריכה להתערב בנושא?

יש עתיד: אנו תומכים בפסיקת בג"ץ. בג"ץ חיכה 15 שנים להחלטת הכנסת והממשלה ורק לאחר שלא הכריעו נאלץ להתערב. מדינת ישראל חייבת להיות ביתו של כל העם היהודי על כל זרמיו ולא רק של זרם אחד אורתודוכסי. מדינת ישראל חייבת להכיר בגיורים של הקונסרבטיבים והרפורמים בדיוק כמו באלה של האורתודוכסים. היה ראוי שהכנסת תהיה זו שמקבלת את ההחלטות בנדון.

תקווה חדשה: המצב בו בג"ץ מקבל החלטות במקום הממשלה והכנסת, בנושאים השנויים במחלוקת ציבורית עזה – איננו תקין ומחייב שינוי בכללי המשחק בין הרשויות. עם זאת, חייבים לומר כי במקרה זה האשמה מוטלת על ממשלת ישראל, אשר לא קיבלה החלטה בנושא במשך 16 שנה(!) והעדיפה לגלגל את ההחלטה לבג"ץ כדי שתוכל להאשים אותו בהתערבות. גם כשכבר החליט למנות ועדה בראשות השר לשעבר, עו"ד משה ניסים, וזו הגישה את המלצותיה – נתניהו אפילו לא טרח להביא אותן לדיון, עקב החשש מהמפלגות החרדיות.

ממשלה בראשות גדעון סער תמלא את חובתה ותחתור לקבלת החלטה מאחדת בהסכמה רחבה. "תקווה חדשה" היא המפלגה היחידה שיכולה למצוא מכנה משותף בין חלקי העם. המלצות ועדת משה ניסים, שחותרות לקונצנזוס, ישמשו כמתווה לתיקון החוק ולהסדרת הגיור הממלכתי.

ימינה: בעניין הגיורים, עמדתנו ידועה – והיא קידום וחקיקה של מתווה ניסים כפי שעשינו בכנסת האחרונה. זהותה היהודית של מדינת ישראל היא בליבת הערכים של מפלגת ימינה, ואנו נפעל למען הזהות היהודית במדינת ישראל כפי שעשינו עד היום. סוגיות דת ומדינה הן הפכו לצערנו לנושא במחלקות בישראל. במרוצת השנים, סוגיות אלו העמיקו והרחיבו את הקטבים בין חלקי העם ואף הובילו למשברים פוליטים ולהפלות ממשלות. אנו מאמינים שאת המתחים בין דת ומדינה ניתן לפתור בהסכמה בלבד. נדרשת אמנה חברתית רחבה, שתיכתב על ידי רבנים בכירים של הציונות הדתית ואנשי רוח מובילים מהחברה הישראלית. אמנה ברוח זו נכתבה לפני כ-20 שנים על ידי הרב יעקב מדן ופרופ' רות גביזון ז"ל. אמנה מעין זו תביא לחיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל".

ש"ס: תומכת בגיור ממלכתי, אחיד ושוויוני על פי דין תורה. ח"כ משה ארבל הגיש מטעם המפלגה הצעת חוק בנושא – הצעת חוק גיור ממלכתי בישראל, אשר תאמץ את המלצות ועדת נאמן בדבר הקמת מערך גיור ממלכתי בישראל, שיהיה מוכר ומוסכם על כלל ישראל ותתקן את החלטת בג"ץ.

ישראל ביתנו: אנו מברכים על פסיקת בג"ץ בסוגיה. לעניין הגיור יש לאמץ את החלטות ועדת ניסים שהגישה המלצותיה ביוני 2018, אולם בשל לחץ המפלגות החרדיות לא יושמו.

יהדות התורה: מדובר בפסיקה חמורה והזויה. אין זה מתפקידו של בג"ץ לעסוק בסוגיות הלכתיות במהותן. יהדות התורה מתחייבת לתקן את הנושא בחקיקה, ולמנוע מבג"ץ את האפשרות להתערב באמצעות פסקת ההתגברות והגבלת כוחו.

העבודה: אנחנו גאים בהישגו של הרב גלעד קריב, מועמד מפלגת העבודה לכנסת, שהביא את הנושא לפתחו של בג"ץ. היהדות איננה שייכת למגזר מסוים. היהדות היא עולם שלם, היא אוצר בלום והיא יכולה להיות שייכת לכל אדם שמקבל עליו את ערכיה, ומעוניין לקשור את גורלו לעם היהודי ולמדינת ישראל.

הציונות הדתית: לצערנו בג"ץ שוב הראה את הניתוק מהעם ואת הכפפת רצונו ותפיסת עולמו על העם. סוגיית הגיור היא סוגיה סבוכה, הנמצאת המחלוקת בין חלקי העם, ולא בכדי טרם חוקק חוק שיסדיר את הנושא. בעז"ה בכנסת הבאה אנו מתחייבים לקדם חקיקה של חוק גיור ממלכתי.

כחול לבן: במשך עשרות שנים המתין בית המשפט למוצא פיה של הכנסת – לשווא. פעם אחר פעם הפציר בית המשפט בממשלות ישראל לפעול ולחוקק, עד שלא נותרה לשופטים ברירה והם פסקו על בסיס החוק הקיים. המצב שבו במשך שנים מסרבים להכיר בגיור ברוח בית הלל ומונעים כל אפשרות של פשרה, היא מקוממת, ולכן החלטת בג"ץ מחויבת המציאות עבור אלפים רבים שרואים עצמם כיהודים.

מרצ: מברכת על פסיקת בג"ץ, הגם שהייתה צריכה להגיע שנים קודם. רוב היהודים בעולם ההולכים לבתי כנסת הם רפורמים וקונסרבטיבים. בישראל לוקחים מאות-אלפי אנשים חלק בתפילות ובטקסים של זרמים אלה. המעמד הנחות של הזרמים הגדולים ביותר ביהדות נובע מהלחץ החרדי, וגורם לקרע חמור בין מדינת ישראל לבין יהדות ארה"ב והעולם. בכך, ממשלת ישראל נוקטת בקו שהוא לא פחות מאנטי-ציוני. יש להפקיע את המונופול האורתודוכסי על הגיור ועל שירותי הדת היהודית בישראל בכלל. מרצ תפעל להרחבת פסק הדין, למתן חופש בחירה למבקשים לקיים גיור דתי מכל סוג, להפקעת המונופול הדתי על הכניסה לישראל ועל האפשרות להפוך לאזרח בה – ולמימוש חוק השבות על פי קריטריונים אזרחיים.

לאחר הקמת הממשלה הבאה תידרש הכנסת לאשר חוק גיוס חדש. מהו המתווה המועדף עליכם בנוגע לשירות תלמידי ישיבות ובנות דתיות בצה"ל?

יש עתיד: נחוקק מחדש את חוק הגיוס המקורי של יש עתיד מהכנסת ה-19, שאומר שכל צעיר וצעירה בהגיעם לגיל 18 צריכים לשרת בצבא או בשירות הלאומי.

תקווה חדשה: איננו מאמינים בדרך של כפייה, שלא השיגה ולא תשיג שום התקדמות או תוצאה. אנחנו מאמינים בדרך של תמריצים והידברות. תקווה חדשה תביא רפורמה בשירות הלאומי והאזרחי, ותבנה מודל שירחיב את האפשרות לשירות לאומי ואזרחי לבני 18 מכלל המגזרים. מודל זה יספק תמריצים משמעותיים בדמות הכשרות מקצועיות ואקדמיות, שישולבו כחלק מהשירות, ויאפשרו לאוכלוסיות אלו להשתלב בשוק העבודה במשרות איכותיות לאחר השלמת השירות.

ימינה: מתווה הגיוס הנכון זה הורדת גיל הפטור לגיל 21, על מנת לתמרץ את החרדים לצאת לשוק העבודה, ובמקביל פתיחת מסגרות נוספות שישלבו חרדים בצבא.

ש"ס: מפלגת ש"ס אמרה פעם אחר פעם ועמדה על כך שרק מתווה שיאפשר לכל תלמיד ישיבה שיהיה מעוניין בכך להמשיך וללמוד תורה, יהיה מקובל על הציבור החרדי. תלמוד תורה הוא ערך חשוב מן המעלה הראשונה, ולא נוותר עליו. נתנגד לכל יוזמה לשנות את הפטור שניתן לנשים דתיות וחרדיות מצה"ל.

ישראל ביתנו: אנו נגיש הצעת חוק גיוס לצה"ל או לשירות אזרחי לכולם, מגיל 18.

יהדות התורה: כל מתווה של שירות בצה"ל צריך להכיר בכך שמי שחשקה נפשו בתורה, והוא יושב ולומד ומקדיש את חייו למענה – יהיה פטור מגיוס לצבא, ללא מגבלות מספריות או סנקציות פליליות.

העבודה: הוצעה הצעה של משרד הביטחון, ומפלגת העבודה תפעל ליישומה.

הציונות הדתית: נתמוך בחקיקה שתסדיר את מעמד בני הישיבות ללא סנקציות, ובאופן שמי שמעוניין ללמוד יוכל לעשות זאת ללא הפרעה – ומי שלא לומד יתגייס לצה"ל או למסגרות של שירות לאומי-אזרחי. וכל זה בשיח ומתוך הכרה בערך לימוד התורה, ובשיח מלא עם ציבור החרדי ועם רבניו.

כחול לבן: במשך חודשים ארוכים עבדה כחול לבן, בראשות שר הביטחון בני גנץ והשר במשרד הביטחון מיכאל ביטון, על מתווה מקיף, עדכני, מותאם למציאות הקיימת בישראל היום. אנו מאמינים מאוד במתווה הזה, שיסייע למצוא שירות מתאים לכל אזרח בישראל, ויאפשר גם לצעירים החרדים להשתלב במהירות בשוק העבודה.

מה דעתכם בנוגע להפעלת תחבורה ציבורית, פתיחת עסקים וביצוע עבודות בינוי/ תשתית/ תחזוקה על ידי רשויות המדינה בשבת?

יש עתיד: אנחנו תומכים ברוח אמנת גביזון-מדן. יש לשמור על צביון השבת במדינת ישראל כיום השבתון, אך ליצור שבת ישראלית שכל חלקי החברה נהנים ממנה. מכאן שיש לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, מרכולים ומתחמי תרבות ובילוי באזורים חילוניים בהתייעצות עם מועצות הרשויות המקומיות.

תקווה חדשה: אנו מאמינים שבנושאים אלה חייבים להגיע לאמנה חברתית שתהא מבוססת על הסכמה רחבה, ברוח אמנת גביזון-מדן. בכל הקשור לשבת במרחב הציבורי, אנחנו בעד הענקת סמכות לרשויות המקומיות לעצב את המציאות בשטחן, בהתחשב באופי השונה של כל קהילה וכל עיר, זאת תוך איזון נכון בין הצורך לשמור על חירויות הפרט לבין הזהות היהודית במדינה.

ימינה: אין תשובה.

ש"ס: מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ואחד ממאפייניה המרכזיים הוא מקומה המרכזי של שבת קודש בספרה הציבורית. זהו גם אחד מהמרכיבים החשובים ביותר בהסדרי הסטטוס-קוו עוד מלפני קום המדינה. ש"ס מתנגדת באופן עקרוני להפעלת תחבורה ציבורית בשבת.

ישראל ביתנו: נפעל להפעלת תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת, בהתאם לצביון האוכלוסייה בכל עיר ועיר. אנו תומכים בביצוע עבודות בינוי, תשתית או תחזוקה בשבת.

יהדות התורה: אנו סבורים כי למעט מקרים שבהם קיים נימוק הלכתי של פיקוח נפש, אין לבצע עבודות ציבוריות מכל סוג שהוא בשבת.

העבודה: מפלגת העבודה היא בעד חופש דת וחופש מדת. כל אזרחית ואזרח – חילונים, מסורתיים, דתיים או חרדים – זכאים לחופש לקיים את אורח חייהם. מפלגת העבודה תומכת בשיוויון גם בסופי שבוע, ותומכת בהפעלת תחבורה ציבורית ופתיחת אזורי בילוי בסופי שבוע, בהתאם להחלטת הרשות המקומית.

הציונות הדתית: השבת היא מקור הברכה ואחד מסממני המדינה היהודית. יחד עם חופש מוחלט הקיים לאדם הפרטי במרחבו הפרטי, הפרהסיה הישראלית במדינה היהודית צריכה להיות יהודית. לכן לא נתמוך בתחבורה ציבורית בשבת, כמו גם בפתיחה של מרכזי מסחר ותרבות. בעת כהונותו של יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ, כשר תחבורה – הפסיקו עבודות התשתית בשבת והופחתו באופן דרמטי קווי תחבורה ציבורית שנסעו בשבת, שלא פעלו במסגרת הסדר הסטטוס-קוו.

כחול לבן: לעתים אין ברירה, אלא לבצע עבודות תשתית בשבת – משום שהמחיר של קיומן ביום חול, הוא עלות גבוהה מאוד למשק. ככלל, יש לשמור על הסטטוס-קוו, אך להתאים אותו לצרכי התושבים. כך לדוגמה, אנו מאמינים שלגבי תחבורה ועסקים בשבת – כל רשות מקומית, בהתאם לצרכים ולאופי המקום, תקבע לעצמה. באופן כללי אנחנו בעד תחבורה ציבורית בשבת במתכונת מצומצמת, ובהחלטה ובסכמות של הרשות המקומית.

מרצ: נפעל לקידום הנושאים הבאים: שמירת השבת כיום המנוחה הכללי בישראל. הבטחת כל זכויותיו של עובד המבקש שלא לעבוד בשבת, בין אם בשל אמונה דתית ובין אם מטעמים חברתיים. קיום פעילות תרבות, נופש ובילוי בשבת, כולל בתי שעשועים, אתרי בילוי ומתקני נופש וספורט, בהתחשב ברצונם של תושבי המקום. הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, כולל תחבורה בינעירונית ותנועת רכבות, תוך התחשבות באופי האוכלוסייה בכל ישוב ובצרכיה.

מרצ הגישה הצעת חוק לביטול חוק המרכולים, הנותן זכות וטו לשר הפנים על פתיחת מרכולים בשבתות, למרות החלטה דמוקרטית של מועצת הרשות המקומית. מובן שיש לבצע כל עבודות תשתית ובינוי הדרושות בשבת, במידה ויש צורך מיוחד המונע לעשות זאת בימי השבוע. לא זאת בלבד שאזרחי ישראל זוכים לתחבורה ציבורית נכה שלא פועל יום שלם בשבוע, המפלגות החרדיות מונעות גם ניצול הזמן שבו אין תנועת רכבות ואוטובוסים לעבודות תשתית, שלא יביאו לפקקי ענק וסכנה בטיחותית בתנועה הכבדה של ימי החול.

מה דעתכם על הטענות ל"הדתה" – במוסדות החינוך וההשכלה הגבוהה, בבסיסי צה"ל, בבתי החולים וכדומה? האם (וכיצד) ערכי היהדות ו/ או ההלכה צריכים לבוא לידי ביטוי במרחב הציבורי של ישראל, כמדינה יהודית?

יש עתיד: ישנם מקרים של "הדתה" וניסיון לכפות פרקטיקות דתיות במרחב הציבורי, במוסדות, בבסיסים וכיו"ב. אנחנו מתנגדים לה מכל וכל. לא ייתכן שבודקים בכניסה לבתי החולים בפסח תיקים של אנשים כדי לחפש בהם חמץ, ואין צורך לתת דוגמאות בספרי החינוך ששמות פרקטיקות דתיות וחזרה בתשובה כעליונים מבחינת הערכים שלהם על חילונים, ערכים ליברליים ואורח חייהם.יחד עם זאת, ראוי שבמדינת ישראל, כמדינתו של העם היהודי, תלמידים יכירו את ארון הספרים של העם היהודי וידעו לקרוא דף גמרא. כמו כן, אנחנו מאמינים שחייב להיות ביטוי בפרהסיה לזהותה היהודית של מדינת ישראל. דבר זה צריך להיעשות בשיח וכבוד הדדי ולא מתוך כפייה. יום הכיפורים הוא הדוגמה האידיאלית לדרך היפה שבה נשמר יום קדוש לעם היהודי ללא חובה וללא כפייה, על ידי כלל הציבור בישראל.

תקווה חדשה: אנו מאמינים כי מדינת ישראל צריכה להיות מדינה בעלת צביון יהודי ללא כפייה דתית. אנו רואים ערך רב בחיזוק זהותה היהודית של המדינה. לכן, הרצאות על מורשת (להבדיל מכפייה) במוסדות החינוך ובצה"ל, אינן נחשבות כהדתה.

ימינה: אין הדתה במערכת החינוך או בכל מערכת ציבורית, זה מושג שהומצא במטרה אחת: לקטב. חיבור וחינוך למסורת, למורשת ולהיסטוריה של עם ישראל אינן "הדתה".

ש"ס: מוסדות ציבוריים במדינת ישראל עוברים בשנים האחרונות תהליך מדאיג של החלנה, של פגיעה באופי היהודי הממלכתי של המוסדות ובאינטרסים של הציבור הדתי והמסורתי, והעדפת גישות ליברליות חילוניות קיצוניות. כך היא החלטת בית המשפט העליון לאסור על בתי החולים למנוע הכנסת חמץ בפסח, וכך אנו רואים בצה"ל בהכנסת אג'נדות קיצוניות למערכי החינוך. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ובה המרחב הציבורי הוא יהודי כחלק מהסכמות הסטטוס-קוו בין המגזרים השונים, ואנו נתנגד לכל החלנה נוספת במרחב הציבורי.

ישראל ביתנו: אנו בעד העיקרון של "חיה ותן לחיות". מתנגדים לכל כפייה דתית באשר היא, אם זה בצה"ל או בכל מוסד ממלכתי אחר. בנוסף, נפעל להתניית תמיכה במערכות החינוך השונות, בחובת לימודי ליבה בהיקף מלא.

יהדות התורה: קל להבחין כי לא רק שהטענות הללו מגוחכות, אלא אדרבה – החינוך וההשכלה היהודיים נחלשו עד מאוד. רבבות ילדים ונערים אינם יודעים לומר "שמע ישראל", אינם מכירים את האבות והאימהות וחסר להם ידע בסיסי ביהדות. מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובוודאי שיש מקום לבטא זאת ביתר עוז הן במערכת החינוך והן במרחב הציבורי. אל לנו להתבייש ביהדותנו.

העבודה: אנחנו מתנגדים נחרצים ל"הדתה" ולכן מתנגדים לפעולות של עמותות משיחיות במוסדות החינוך, בבסיסי צה"ל ובבתי החולים. מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, במרחב הציבורי שלה מדברים עברית, והמועדים הרשמיים שלה הם חגי ישראל והשבת. זהו המרחב שבו מתפתחת התרבות הישראלית והתרבות היהודית המתחדשת בתוכה.

הציונות הדתית: במדינה יהודית לגיטימי וראוי שבבתי הספר יידעו ויכירו מושגים ביהדות. חשוב שכל הילדים יכירו טוב יותר את ההיסטוריה והמורשת. בגבול שבין המרחב הפרטי, שבו אין רצון לכפות דבר – יש חשיבות שבמרחב הציבורי, כעניין של זהות וצביון, תהיה זהות יהודית.

כחול לבן: ישראל היא מדינה יהודית, כפי שהיא דמוקרטית. בחזוננו, אזרחי ישראל היהודים – גם החילונים שבהם – מכירים את המסורת ואת המורשת, ובוחרים מה לקחת ממנה. אלה השורשים שמהם אנחנו יונקים, אך לכל אדם הזכות לבחור האם לאמץ ומה לאמץ מאותה מסורת. ככלל, אנו מאמינים כי כל קהילה צריכה לבחור את הדרך שבה היא עוסקת ביהדות, ואנו מתנגדים לכל כפייה.

מרצ: בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך הולך וגובר של עיצוב מחדש של המרחב הציבורי המשותף בישראל, ברוח ערכיה ותפיסת עולמה של הציונות הדתית והיהדות האורתודוכסית. מרצ תפעל לבלימת תהליכי ההדתה בחברה הישראלית, ובמיוחד במערכת החינוך ובצה״ל. נפעל להנחלת הערכים ההומניים של המורשת היהודית ושל התרבות האנושית הכללית במערכת החינוך הממלכתית, תוך הצגת העושר הרוחני של המורשת היהודית ומתוך גישה פלורליסטית והימנעות מכל הטפה דתית או כפייה של ביטויים פולחניים. נפעל גם להפסקה מוחלטת של הפרטת החינוך הערכי במערכת הממלכתית, ובכלל זה הוצאת בנות השירות הלאומי וכלל העמותות המספקות שירותי חינוך ערכי-רעיוני, והחזרת השליטה על החינוך לערכים לידי אנשי החינוך שהוכשרו לכך.

נפעל לחיזוק והגברת התמיכה בארגונים ובבתי מדרש העוסקים בהתחדשות יהודית ובלימוד מקורות יהודיים וישראליים והמחויבים להשקפת עולם הומניסטית, פלורליסטית ודמוקרטית. נפעל גם נחרצות נגד הסתה גזענית ולאומנית של מחנכים ורבנים – ולהגברת האכיפה נגד עברייני "תג מחיר" הפוגעים בכנסיות ובמסגדים. וכן לביטול ההגבלות מטעמי דת על חופש המחקר בתחומי הארכיאולוגיה והאנתרופולוגיה.

התשובות ניתנו במענה לשאלת ווינט

נשלמות ההכנות האחרונות לקראת "ועידת קול חי" שתתקיים היום החל מהשעה 17:00-21:00 לקראת הבחירות לכנסת ה-21.

בוועידה בהובלת אסתי פלד ישתתפו ראשי המפלגות, שרים, ראשי ערים ואישי ציבור ויערכו דיונים על ענייני היום בהשתתפות קהל.

חמישה ימים לבחירות, יו"ר תקווה חדשה, גדעון סער צריך להיות מודאג אחרי שהסקרים מראים ירידה מתמשכת במספר המנדטים של המפלגה, וחלקם אף מנבאים מספר חד ספרתי של מנדטים. בראיון לחדשות כיפה התייחס המועמד לראשות הממשלה למצב מפלגתו, יחסיו עם נתניהו ולחוק הגיור שהוא יעביר במידה ואחרי הבחירות הוא יעבור להתגורר ברחוב בלפור. עדיאל שביט מ'חדשות כיפה' ישב איתו רגע לפני, והציא ממנו מספר כותרות מעניינות.

נתניהו אמר בראיון שאמנם הוא מגנה כל אלימות אבל שאתה גם לא רלוונטי. השאלה היא האם יש בזה קצת מהאמת כי אתם ממש בירידה בסקרים. כבר כמה פעמים חזו לכם אפילו חד ספרתי.

זה תרגיל הטעייה של נתניהו. הוא ידע היטב מי היחיד שמסכן אותו שיכול למנוע ממנו שלטון ושיכול גם להחליף אותו וזה אנחנו, לכן הוא מגדיל גם בכוונה את לפיד ושם אותו על שלטי חוצות, אותנו הוא מנסה להקטין בכוונה. הוא מבין שלפיד לא יכול להקים ממשלה והוא מנסה לפגוע בנו כדי לנסות לייצר דמורליזציה.

אתם יכולים להקים ממשלה עם מנדטים חד ספרתיים?

אני  לא מתייחס לתוצאות של סקרים כתוצאות בחירות. אנחנו נלחמים כדי לעשות שינוי ובהחלט אנחנו צריכים שהציבור יחזק אותנו, אבל אם יש מישהו שיכול לחבר ולאחד וליצור את הממשלה החלופית זה אני, כמובן שאני צריך שהציבור יחזק אותי, אותו ציבור גדול שרוצה שינוי. אני חושב שהדבר הזה אפשרי. יש לנו עוד חמישה ימים עד הבחירות. אלה הימים שיש בהם הכי הרבה שינויים, הכי הרבה מתלבטים שמחליטים, ואני קורא לכל מי שרוצה שינוי להצביע מתוך מחשבה מי יכול לעשות את השינוי, מי יכול לבצע אותו, בוודאי לא כאלה שלא הצליחו בעבר. אני יכול לעשות את זה.

בראיון הקודם אמרת שאתה מכריז על הפסקת אש מול ימינה ואמרת שאתה לא תפר את זה גם אם בנט כן, בכל זאת ראינו שכבר חזרת לתקוף אותם, אז מה השתנה?

לצערי ימינה ובנט תוקפים אותנו התקפות מכוערות שקריות ומופרכות. כאשר אני אומר שהם עשויים להמליך שוב את נתניהו אינני תוקף אותם אני אומר דבר שהם עצמם מודים בו בכל ראיון, וחשוב שהציבור שרוצה שינוי ושמבין שצריך לסיים את כהונת נתניהו. זאת לא התקפה שהם יכולים להמליך את נתניהו, אין בזה שום התקפה, זאת עובדה.

במידה ובנט יקבל בתוצאות האמת יותר ממך תשקול בכל זאת להמליץ עליו כראש ממשלה?

אני המועמד של תקווה חדשה לראשות הממשלה ותקווה חדשה תמליץ עלי. 

בהנחה שאתה מקים ממשלה יש לך יותר ויותר שותפים פוטנציאליים להקים ממשלה אבל זה אנשים שמדברים רע על ערבים, חרדים, להט"בים. זה האנשים שאתה רוצה לשבת איתם בקואליציה?

אני לא יודע למי אתה מתכוון. על כל פנים אני לא עוסק כרגע בהרכבת קואליציה, הרכבת קואליציה זה דבר שמתחיל מרגע שיש תוצאות של בחירות, כרגע אנחנו לפני הבחירות, ואנחנו פונים לציבור כדי שייתן לנו כוח לעשות שינוי. המדינה הזאת תקועה שנתיים ב-4 מערכות בחירות, זה כבר עלה לאזרחי ישראל 15 מיליארד שקל. כל עוד נתניהו ימשיך להיות ראש ממשלת ישראל לא תהיה לישראל יציבות פוליטית, כלכלית או חברתית, לכן אנחנו חייבים לחולל שינוי, שלא יהיה רק לגבי מי יהיה בשלטון, אלא גם בשינוי השיח בינינו, יהיה מהלך גדול לפיוס לאומי ולאחדות בתוך עם ישראל, יהיה גם שינוי בכל תחומי המדיניות העיקריים: בסדר שצריך להביא לנגב, לגליל, ללוד, למשולש ולדרום תל אביב. צריך להזניק את מערכת החינוך שלנו, צריך לשקם את הכלכלה ולחדש את הצמיחה, צריך לעשות פה שינוי דרסטי. זה לא יקרה עם נתניהו ועם סידור אחר של הכיסאות מסביב לנתניהו, ואני נלחם להביא את השינוי הזה עבור אזרחי ישראל.

יש הזדמנות להקים ממשלת ימין של 70 מנדטים, האם החלפת נתניהו יותר חשובה מהקמת קואליציה גדולה שאולי בה יהיה לך תפקיד משמעותי?

זאת אשליה, הונאה עצמית. הסיבה שאנחנו במערכת בחירות רביעית היא נתניהו. הסיבה לחוסר היציבות הפוליטית היא נתניהו. כל עוד נתניהו יוביל – יימשך חוסר היציבות הפוליטית. נתניהו מספר סיפורים על ממשלת ימין לפני הבחירות, בפועל הוא מעדיף היום את טובתו האישית על טובת המדינה. אדם שמעדיף את טובתו האישית על טובת המדינה אינו יכול לייצג את המחנה הלאומי ואת ערכיו. אדם שמנע העברת תקציב המדינה מסיבות אישיות בלב המשבר הכלכלי הכי קשה שידעה המדינה, איננו ראוי לאמון. אנו יכול להוביל את ישראל יותר טוב. 

אז אולי שווה לנקוט באסטרטגיה של הקמת קואליציה עם הליכוד אבל בתנאים שמחייבים אותו, לבוא בעמדת כוח?

מי שמאמין ומשלה את עצמו שאפשר לעשות הסכמים עם נתניהו ושיהיה להם איזה שהוא ערך, איזה שהוא תוקף, לא למד דבר מהניסיון. לנתניהו אף פעם אין שותפים, הוא מרמה אותם ומבזה אותם, ואין שום סיכוי שאני אפול למלכודת של לתמוך בבן אדם שלפי דעתי מזמן מעדיף את האינטרס האישי שלו על טובת המדינה.

בין ממשלה עם נתניהו לבחירות חמישיות, אתה מעדיף בחירות חמישיות?

אני קורא לנתניהו: אם גם הפעם לא תצליח להשיג 61 ח"כים, דהיינו רוב פרלמנטרי בכנסת, אל תגרור את המדינה שוב לבחירות, זוז הצידה, שחרר, תאפשר למישהו אחר להוביל את הליכוד ואת המדינה, ולהקים ממשלת אחדות לאומית אמיתית, לא כזאת שאתה יזמת. פעם אחת תעדיף את אינטרסים של מדינת ישראל על האינטרס האישי שלך. 

זאב אלקין אמר אצלנו שאתם עדיין תומכים במתווה נסים. במידה ותעמוד בראשות הממשלה תקדם את מתווה נסים במקום ההכרה בגיור הרפורמי?

אנחנו תומכים במתווה ניסים כבסיס לחקיקה. 

ומה זה אומר לגבי ההכרה בגיור הרפורמי, הוא יישאר או יעלם?

ברגע שתהיה חקיקה, אז היא תחליף את ההכרעה השיפוטית. לכן אני קורא לכולם לתמוך בחקיקת מתווה נסים.

אז זה אומר שבמידה ותחקקו את מתווה נסים לא יהיה גיור רפורמי בישראל.

מתווה נסים זה הפתרון, בזה אנחנו תומכים.

במקרה הכי גרוע ולא תצליח – תפרוש?

בשום מקרה אני לא שוקל לפרוש. אני הקמתי תנועה חדשה שהיא התנועה החדשה היחידה שהצליחה בבחירות האלה, כל השאר פרשו מהמירוץ או מתחת לאחוז החסימה. זאת תנועה שהכתה שורשים בכל הארץ ואני מתכוון להוביל אותה, ואני מתכוון לבנות אותה כגורם משמעותי במערכת הפוליטית בישראל לטווח ארוך.

תצליח לשמור על המומנטום? כי כרגע אתם בירידה, ואם גם לא תצליח להקים ממשלה בבחירות הקרובות הירידה לא תימשך? 

אני מאמין בדרך שלנו, אני מאמין שיש ציבור גדול והוא ציבור של ימין ממלכתי מזדהה עם העמדות שלנו, עם השקפת העולם שלנו, יש לנו נבחרת נהדרת ואני חושב שאנחנו רק בתחילת הדרך ונהפוך לגורם פוליטי חזק במערכת הפוליטית בישראל לטווח ארוך.

ביקשת שיפסיקו את שידוריו של ברדוגו בגל"צ. נשמע קצת לא דמוקרטי אז מה אם הוא תומך נתניהו נלהב?

השאלה היא לא במי הוא תומך. הוא יכול לתמוך במי שהוא רוצה, השאלה היא האם כשהוא בעמדת המגיש והמראיין זה לטובת הגשה וראיון, או לטובת הטפה תעמולה והכפשה בלתי פוסקת וגם שקרית כנגד תקווה חדשה.

זו עדיין זכותו.

אז אני חולק עליך. אני חולק על זה שבתחנת שידור של צבא ההגנה לישראל ניתן לקיים תעמולה על ידי שדרן ומגיש נגד מפלגה מסוימת. לדעתנו זאת תעמולה אסורה, על פי חוק תעמולה שנועדה לפגוע בנו. אגב היא רצופת כזבים, היא מוטית, היא חד צדדית, היא מגמתית, ואין לזה מקום בתחנת שידור של צה"ל.

מספר בעלי זכות ההצבעה בבחירות שיערכו בעוד פחות מחמישה ימים ביום שלישי, ה-23 במרץ 2021. עומד על 6,578,084, כאשר 124,829 מתוכם נוספו מהבחירות הקודמות, במרץ 2020. ברחבי הארץ מפוזרות 12,127 קלפיות, מתוכן 3,776 הן קלפיות נגישות. ישנן 547 קלפיות ב-499 בתי אבות, דיור מוגן ומקבצי דיור. 61 קלפיות בבתי הסוהר ובבתי מעצר, 309 קלפיות בבתי החולים ובנוסף, 56 קלפיות במחלקות הקורונה.

סך הכל יוקמו 13,936 קלפיות ברחבי הארץ. שבע סוגי קלפיות מיוחדות שנוספו במערכת הבחירות הזו ולא היו קיימות בעבר: בבתי אבות, במחלקות קורונה, במלוניות, בנתב"ג, ייעודיות למבודדים, ייעודיות לחולים ו"קלפי בוס". ועדת הבחירות המרכזית צפויה להעסיק כ-75,000 עובדים ביום הבחירות.

4 קלפיות ימוקמו במלוניות קורונה, וכך גם בנמל התעופה בן גוריון שלראשונה יאפשרו הצבעה לשבים מחו"ל שנזקקים לבידוד. 409 קלפיות ייעודיות למבודדים ב-340 מתחמי "הצבע וסע", שיפעילו קופות החולים. 342 קלפיות לחולי קורונה ב-300 מתחמים. 50 "קלפי-בוס" לתגבור והפחתת עומסים.

כל מה שרציתם לשאול ולא היה לכם את מי

אילו שינויים צפויים להיות בסדרי ההצבעה ביום הבחירות בעקבות מגיפת הקורונה?
חולי קורונה ומבודדים מצביעים בקלפיות מיוחדות: 140 מרפאות של קופת חולים כללית יוסבו לקלפיות חולים ומבודדים, 500 אוהלים יוצבו ברחבי הארץ להצבעת חולים מבודדים, ו-50 אוטובוסים של אגד יתגברו קלפיות.

איך מבודדים וחולי קורונה מגיעים לקלפי?
ועדת הקלפי המרכזית תעמיד 40 אלף הסעות לקלפיות לחולי קורונה ומבודדים. מי שרשום במשרד הבריאות כחולה או כמבודד צריך להרשם באתר ועדת הבחירות והוא יהיה זכאי להסעה מהבית לקלפי ובחזרה.

היכן אני מצביע?
אם לא קיבלת בדואר את ההודעה לבוחר שבה מצוין מיקום ההצבעה, ניתן לברר את מיקום הקלפי שלך בכמה דרכים: באתר ועדת הבחירות המרכזית בקישור זה. במשרד הפנים, בטלפון: 1-800-222-290 (מענה בעברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית).

במסרון למספר: 050-8085500 (24 שעות ביממה).
לבדיקת מיקום הקלפי, יש להכין מספר זהות (9 ספרות, כולל ספרת ביקורת) ואת תאריך ההנפקה של תעודת הזהות.

מהן שעות פתיחת הקלפיות ביום הבחירות?
מרבית הקלפיות פתוחות החל מהשעה 07:00 בבוקר ועד השעה 22:00 בלילה.
ביישובים קטנים בהם יש עד 350 מצביעים, בבתי חולים, בבתי סוהר ובבתי אבות, הקלפיות פתוחות החל מהשעה 08:00 בבוקר ועד השעה 20:00 בערב.

על מי חל יום השבתון במשק ועל מי לא?
יום הבחירות הוא יום שבתון, אולם אמצעי התחבורה ושירותים ציבוריים יפעלו כסדרם. בנוסף לשירותי תחבורה, יפעלו מסעדות, בתי קפה, בתי מלון, מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם רציפים, שירותי תקשורת, מפעלי מים וחשמל, עיתונות, רדיו וטלוויזיה, בתי חולים ושירותי בריאות, כוחות הביטחון ושירותי ההצלה. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת קבעה שלא ניתן לכפות על עובדים לעבוד ביום הבחירות, אלא אם הם נמנים על שירותים אלו.

האם העובד זכאי לתוספת שכר לעבודה ביום השבתון?
אין הנחיה בחוק באשר לגובה התשלום לעובד שיעבוד ביום השבתון. הנוהג שהשתרש הוא לשלם לעובד שכר בשיעור של 200% לשעת עבודה רגילה או לזכות אותו ביום חופשה נוסף.

האם עובד ששוהה בבידוד או חולה זכאי ליום שבתון?
החוק אומר שעובד המצוי במחלה או בבידוד זכאי לתשלום השכר שהעובד היה משתכר, אילולא היה שבתון. למרות שאין בחוק אזכור מפורש ליום מחלה בזמן שבתון.

מה צריך להביא לקלפי?
לצורך ההצבעה חובה להציג בפני ועדת הקלפי את אחת מהתעודות הבאות: תעודת זהות, רישיון נהיגה בתוקף, דרכון בתוקף, תעודה צבאית אישית בתוקף שהוצאה על ידי צבא ההגנה לישראל, תעודת שוטר.

איני נמצא/ת בקרבת הקלפי אליה אני משויך/ת, האם אני יכול להצביע בקלפי אחרת?
לא ניתן להצביעבקלפי שאינה משויכת לכתובת מגוריך המעודכנת במשרד הפנים.
הכלל הבסיסי בבחירות בישראל הוא כלל הריתוק למקום הקלפי, שלפיו כל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי שבה הוא מופיע ברשימת הבוחרים. רשימת הבוחרים נקבעת על ידי משרד הפנים, בהתאם למענו הרשום של כל בוחר במרשם האוכלוסין.

היכן יש קלפי נגישה למי שמוגבל בניידות?
קלפיות נגישות נקבעו באתרים שנבדקו ונמצאו נגישים למי שמוגבל פיזית בניידותו, הן בכלי רכב והן ברגל, לרבות שלטי הכוונה למקום הקלפי. את מיקום הקלפי הנגישה הקרובה למקום המגורים או ליישוב שבו שוהה המוגבל בניידות ניתן לברר באתר ועדת הבחירות המרכזית.

אם בגלל מצבי הגופני אינני מסוגל/ת להצביע בקלפי שנקבעה לי, היכן אוכל להצביע?
אדם, שמפאת מצבו הגופני מוגבל בניידות והקלפי שבה הוא רשום אינה מוגדרת כנגישה, יכול להצביע בכל קלפי שנקבעה על-ידי ועדת הבחירות המרכזית כקלפי נגישה מיוחדת, במעטפה חיצונית.

בוחר/ת שמוגבלותו אינה ניכרת לעין ואין ברשותו תעודה המעידה על כך שהוא מוגבל בניידות, יחתום על טופס הצהרה בפני המזכיר, שלפיו הוא מוגבל בניידות. למען הסר ספק, הצהרה כוזבת היא עבירה פלילית.
בקלפי נגישה מיוחדת זכאיות להצביע גם נשים השוהות במקלטים לנשים מוכות באמצעות "אישור הצבעה".

האם אדם שמלווה בוחר מוגבל בניידות יכול להצביע בקלפי הנגישה שבה המוגבל בניידות מצביע?
לא. מלווה שאינו מוגבל בניידות אינו יכול להצביע בקלפי נגישה מיוחדת, אלא בקלפי שאליה הוא משויך לפי כתובתו המעודכנת במשרד הפנים.

באילו תנאים ניתן ללוות מוגבל בניידות להצבעה בקלפי, ומי רשאי לעשות זאת?
ליווי עד לחדר שבו מוצבת הקלפי יכול לבצע כל אדם. ליווי אל מאחורי הפרגוד, אפשרי אך ורק אם הבוחר אינו יכול לבצע את פעולת ההצבעה מבחינה פיזית  (כגון: עיוור, קטוע ידיים וכיו"ב). ליווי כאמור צריך להיות בהסכמת הבוחר. אי ידיעת קרוא וכתוב, או בוחר עם ליקוי קוגניטיבי אחר, אינם נחשבים למוגבלות פיזית לצורך הצבעה, ולכן במקרים אלו הבוחר לא יוכל להיעזר במלווה.

המלווה איננו יכול להיות מנהל או עובד של המוסד בו שוהה המצביע. מלווה לא יכול ללוות יותר משני בוחרים. אם מתעורר ספק בדבר קיום התנאים האמורים לעיל, הסמכות להכריע בעניין נתונה למזכיר ועדת הקלפי.

אין לי איך להגיע לקלפי. האם אוכל  להצביע בקלפי נגישה?
מוגבלות בניידות בשל בעיות תחבורה, אינה מוגבלות שבגינה אדם זכאי להצביע בקלפי נגישה מיוחדת.

אני חייל/ת, היכן אוכל להצביע?
חיילים יכולים להצביע בקלפיות צבאיות, בכל בסיס צבאי שבו הם נמצאים, או בקלפי רגילה שבה הם רשומים לפי מעונם במרשם האוכלוסין. חייל יזדהה באמצעות אמצעי זהות, לרבות תעודת צבאית אישית תקפה שהוצאה על ידי צבא ההגנה לישראל.

האם מותר לצלם בקלפי?
לא. חל איסור על צילום בקלפי, גם על חברי ועדת הקלפי.ועדת הבחירות המרכזית מינתה מפקחי טוהר בחירות, שיערכו סיורים ובדיקות בקלפיות השונות ברחבי הארץ,ורק להם מותר לצלם בשטח הקלפי.

האם חובה להדביק את מעטפת ההצבעה לאחר הכנסת פתק ההצבעה?
לא. אין חובה חוקית להדביק את המעטפה, ולא ניתן לבקש זאת מהבוחר/ת.​

האם פתק לבן ייכלל בספירת הקולות?
פתקי הצבעה ריקים (בצבע לבן) מיועדים למקרים של מחסור בפתקי הצבעה של אחת מהרשימות. בהתאם לחוק הבחירות, מי שרוצה להצביע בפתק ריק (לבן) חייב לכתוב בכתב יד, ובעט כחול בלבד, את האות או האותיות של הרשימה שעבורה הוא מצביע.
פתק ריק שלא נכתב עליו דבר והוכנס למעטפת ההצבעה, ייחשב לפתק פסול ולא ייכלל במניין הקולות הכשרים.

פרוייקטור הקורונה נחמן אש ערך אמש (רביעי) סיור עם צוות משרדו באולמות השמחה בבני ברק. את הסיור יזם פורום איגוד אולמות המהדרין בישראל, שקידם את "מתווה החתונות" בשיתוף אש ואנשי המקצוע הרלוונטים.

במהלך הסיור ביקר אש במספר אולמות והביע את התרשמותו מהיישום המוקפד של מתווה החתונות שמבוסס על התו הירוק. "יש הקפדה ויש הקפדה יסודית. וההקפדה שרואים כאן היא בהחלט יסודית – וזו בשורה גדולה קודם כל למשתתפים ובני משפחותיהם שבריאותם נשמרת".

בהמשך נועד אש עם אנשי האיגוד וקיבל מהם סקירה מקיפה על המצב בשטח. מתברר כי למרות ההזדמנות שנפתחה לקיים חתונות בסדר גודל רגיל ובאופן בטוח – יש מי שמעדיפים להמשיך לקיים חתונות פיראטיות כדי להתחמק מהתקנות, תוך שהם בעצם עלולים לפגוע בהישג המרשים של החיסונים וההשטחה המתקדמת של עקומת התחלואה.

אש שמע בדאגה על נתוני התפוסה הנמוכים ביחס לשנים אחרות בתקופה זו, ועל היקף תופעת החתונות הפיראטיות. "חבל מאוד שאנשים מנסים לקמבן, להערים ו"ללכת מסביב" דווקא כשיש אופציה לקיים אירוע רגיל – אך כזה שלא מסכן את הבריאות", כך אש.

לדבריו, "חתונות פיראטיות פוגעות במשתתפים ועלולות בסבירות גבוהה לפגוע פגיעה משמעותית בהישג הגדול של מבצע החיסונים והיציאה הכמעט מוחלטת מהגל השלישי של הקורונה".

"חייבים לקחת את הנושא ברצינות ולוודא שלא נמצא את עצמנו מצטערים בעוד חודשיים שלא התמודדנו עם זה בזמן. נקדם טיפול מיידי בענין".