בנק ישראל פרסם היום (רביעי) לציבור את תוכניתו להאצת הצמיחה במשק, אותה תוכנית שהנגיד, פרופ' אמיר ירון, הציג לשר האוצר, אביגדור ליברמן, ביומו הראשון בתפקיד. התוכנית כוללת ארבעה צירי פעולה אסטרטגיים לממשלה והמלצות כיצד לממנם. בבנק ישראל סבורים שיידרשו העלאות מיסים "בשלב כלשהו" ונטילת חובות של המדינה לצורך מימון חלק מהתוכניות, אבל מדגישים שבטווח הבינוני-ארוך ההשקעות יחזירו את עצמן וישתלמו לכלכלה.
ההמלצה הראשונה של הבנק לממשלה כפי שפורסם בחדשות 12, היא השקעה בפיתוח ההון האנושי: מהשקעה בגיל הרך, דרך פיתוח חינוך מקצועי ועד למערך הכשרות מקצועיות לאוכלוסייה הבוגרת. "בהמלצות ניתן דגש למיקוד המשאבים הנוספים בילדים מרקע חברתי-כלכלי חלש", נכתב בדוח, "זאת מכיוון שחשיבותה של המערכת הציבורית גבוהה יותר עבורם, ומפני שהפיגור של ישראל בהישגים היחסיים של ילדים מרקע חלש גדול במיוחד בהשוואה למדינות המפותחות. השפעתו של פיגור זה על הביצועים המקרו-כלכליים גדולה בהווה וצפויה לגדול מאוד בעשורים הקרובים".
שנית, בבנק קוראים לממשלה להגדיל השקעות בתשתיות ובטכנולוגיה: "ההון הפיזי והטכנולוגי המשמש את החברות העסקיות, ואיכות תשתיות התחבורה, הדיור, התקשורת והאנרגיה העומדות לרשות המשק – משפיעים באופן ישיר על פריון העבודה ועל צמיחת התוצר, ובכך גם על איכות החיים".
הדוח מציע לממשלה דרכים לקיצור משך הזמן הנדרש להשלמת פרויקטים להסעת המונים בערים הגדולות, והסרת חסמים להרחבת חלק מתשתיות התקשורת. בתחום הדיור מוצגות המלצות להגדלת היצע הדיור באזורי הביקוש באמצעות קידום התחדשות עירונית וטיפול בתמריצים של רשויות מקומיות לקליטת תושבים.
עוד מתמקדים בבנק המרכזי בצורך בהסרת חסמים לפיתוח המערכת הפיננסית. ההמלצות נוגעות לפיתוח שווקים חדשים ולהסרת חסמים ועיוותים מהמערכת הפיננסית, שיגדילו את מגוון אפשרויות המימון שיעמדו בפני חוסכים ומשקיעים, ייעלו את הקצאת האשראי ותמחורו, ויאפשרו חלוקת סיכונים יעילה יותר בקרב המוסדות הפיננסיים.
היעד האסטרטגי האחרון שמציבים בבנק ישראל לצורך האצת הצמיחה הוא טיוב הרגולציה ושימוש בטכנולוגיה לייעול עבודת הממשלה. "רגולציה יעילה, מדויקת ושקופה מקלה על הפעילות העסקית: היא מפחיתה עלויות ישירות הנובעות מהציות לדרישות עודפות ואת עלות הביורוקרטיה – לעסקים ולממשלה עצמה", כתבו עורכי המסמך. הדוח ממליץ לעבור "מרגולציה בשער", קרי קבלת אישורים מראש טרם הכנסת מוצרים או פעילות עסקית חדשה, למודל של הצהרה על עמידה ברגולציה והפעלת פיקוח בשווקים.
עיקר התועלת מהמלצות אלה של בנק ישראל צפויה להתקבל בטווח הארוך, אבל הצורך למצוא להם מקור תקציבי יעלה הרבה לפני שהפירות ייקטפו. למשל, יחלפו כעשרים שנים מרגע ההחלטה על הקמת רכבת תחתית ועד שניתן יהיה לנסוע בה בכל גוש דן, לחסוך את הפקקים, למנוע מיליוני שעות עבודה מתות למשק ולהעלות את הפריון – אבל את עשרות המיליארדים שהיא תעלה צריך לשלם לקבלנים ולספקים עוד קודם.
אז מהיכן תביא הממשלה את הכסף להשקעות, בשעה שהגירעון עדיין חונק את אוצר המדינה והקורונה הביאה את החוב הלאומי לסכום עתק של טריליון שקל? כאן נכנסים לתמונה המיסים והקיצוצים. לפי הבנק, "אף שהתשואה מתוכניות אלו למשק גבוהה מעלותן התקציבית, מימונן באמצעות חוב יביא לעלייה מתמשכת ומתבדרת של יחס החוב לתוצר ושל נטל תשלומי הריבית".
"מכיוון שהתוכנית המוצעת דורשת גידול של ההוצאות, היא תחייב את הממשלה בשלב כלשהו להעלות את נטל המס או להפחית הוצאות אחרות כדי לממן לפחות חלק מהעלות התקציבית הנחוצה למימושה".
"את עלויות התוכנית יש לממן באמצעות תמהיל חוב, מיסים ושינוי הרכב ההוצאה הציבורית כדי להביא להתכנסות יחס החוב לתוצר ליעד שתקבע הממשלה", הוסיפו בבנק, "לדוגמה, מימון שליש מעלות התוכנית המוצעת באמצעות גיוס חוב, שליש באמצעות העלאת שיעורי המס ושליש באמצעות קיצוץ בהוצאות אחרות".
