מנהלי בתי החולים הממשלתיים פנו היום (שלישי) לשר הבריאות ניצן הורוביץ בדרישה לבטל את יוזמת האוצר לפגיעה בתקציבי בתי החולים במסגרת חוק ההסדרים הקרוב. ישיבה שקיימו המנהלים עם משרד האוצר היום הסתיימה ללא הסכמות.
כפי שדווח באתר 'דבר' במכתב לשר ניצן הורוביץ כותבים המנהלים ש"למרות האירועים של השנתיים האחרונות בתחום הבריאות (קורונה, אסון המירון, אסון גבעת זאב, מבצע שומר חומות ועוד) האוצר לא מפנים וממשיך לחתור להרס הרפואה הציבורית ולפגוע בזכות הבסיסית של אזרחי מדינת ישראל לקבל שירותי בריאות מתקדמים".
על המכתב חתומים יו"ר פורום מנהלי בתי החולים הממשלתיים ומנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, ד"ר מיקי הלברטל, וכל המנהלים של עשרת בתי החולים הממשלתיים בישראל. בין החותמים על המכתב גם מי שכיהן עד לא מזמן כמנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, שחזר לאחרונה לנהל את המרכז הרפואי ברזילי באשקלון, ומי שעתיד להתמנות בקרוב לפרויקטור הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא, כיום מנהל בית החולים זיו בצפת. גם פרויקטור הקורונה לשעבר, פרופ' רוני גמזו, המנהל כיום את המרכז הרפואי ת"א, חתום על המכתב.
עיקר המחאה של בתי החולים נובע מכוונת האוצר לשמר ואף להרחיב את נוסחת התקצוב של בתי החולים (נוסחת הקפיטציה, המכונה בקיצור קאפ), לפיה הם מקבלים מקופות החולים תשלום מופחת עבור שירותי הבריאות שהם מהם מספקים למבוטחיהן במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כיום ההנחה הבסיסית שמחויבים בתי החולים לספק עומדת על 18.5%, ולפי הצעת האוצר, היא תעלה ל-21% בשלוש השנים הקרובות. הנחה זו מצטרפת לתקרת צריכה לשירותי בריאות לכל בית חולים, שממנה ומעלה התשלום לבית החולים עבור ימי אשפוז הוא נמוך בהרבה, במטרה לצמצם שימוש יתר בשירותי הבריאות.
הגירעון של 11 בתי החולים הממשלתיים מסתכם ב-5 מיליארד שקלים. במצב הנוכחי, הפיצוי שמקבלים בתי החולים על ריבוי ההנחות שהם מחויבים להעניק מגיע בדמות סובסידיות מהמדינה לבתי החולים הממשלתיים, ותקנות תמיכה לבתי החולים שבבעלות קופות החולים וגופים פרטיים, שמוענקות מדי שנה מחדש לאחר מאבקים. מצב זה מייצר לבתי החולים חוסר ודאות כלכלי תמידי ותלות באוצר. לפי הצעת האוצר, הסובסידיות והתמיכות יוטמעו בתוך נוסחאות התקצוב הקבועות, אך מדובר במהלך שלא יקרה מיידית, ובינתיים יישארו בתי החולים עם חוסר הוודאות.
יוזמה נוספת של האוצר, שבתי החולים מתנגדים לה בחריפות, היא הרחבת האפשרות להטיל שורת סנקציות על בתי חולים בגרעון: מינוי חשב מלווה, עצירת פרויקטי פיתוח, הגבלת היקפי הפיתוח בתקציבי השנים הבאות, הקפאת ואי-הקצאת רישיונות לבית החולים, הגבלות שכר, הקפאת קליטות כוח אדם, העלאת התקורות המשולמות לבית החולים מחברות בנות או תאגידים מקבילים, העלאת התקורות המשולמות לבית החולים או צמצום פעילויות המבוצעות בבית החולים שלא במסגרת פעילותו הציבורית, ופיטורי הנהלת בית החולים.
לדברי מנהלי בתי החולים, "במקום לקחת אחריות על תת התקצוב המבני של המערכת שהביא את כל בתי החולים בישראל להיות גרעוניים, בהצעת התקציב משרד האוצר מבקש להטיל גזרות על בתי החולים הנמצאים בגרעון".
מנהלי בתי החולים מתנגדים גם לשינוי ההסדרים הנוגעים לתאגידי הבריאות הצמודים לבתי החולים הממשלתיים. בכל בית חולים פועל תאגיד בריאות שמאפשר למנהלים גמישות ניהולית בהעסקת עובדים, שאינה מתאפשרת בכללי שירות המדינה. משמעות הגמישות היא העסקת עובדים מעבר לשעות העבודה הרגילות, תשלום מוגדל לרופאים מומחים וכן העסקה מחוץ להסכמים הקיבוציים של בית החולים. החל מ-2002 התאגידים נתונים לפיקוח חלקי של הממונה השכר באוצר, אך ללא סמכויות אכיפה. טיוטת חוק ההסדרים הנוכחית קובעת שלממונה על השכר תהיה גם סמכות אכיפה על חריגות שכר בתאגידים, מלבד בהסכמי שכר שנחתמו לפני 2002.
במכתב להורוביץ מתריעים המנהלים ש"בשנים האחרונות פועל משרד האוצר בכל כוחו על מנת לרסק את תאגידי הבריאות ואת הגמישות הניהולית שהם נותנים למנהלי בתי החולים. לצערנו גם בהצעת התקציב הנוכחי חוזר הניגון, וגם עכשיו נמצאת על השולחן הצעה לרסק את הגמישות הניהולית המעניקים תאגיד הבריאות למנהלי בתי החולים הממשלתיים".
המנהלים כותבים לשר הורוביץ: "עמדנו ועודנו עומדים בחוד החנית של הטיפול במגפת הקורונה סבורים כי בחוק התקציב הנמצא בפתח ראוי שיינתן מענה למצוקת המשאבים רבת השנים ממנה סובלת המערכת, באמצעות מתן תוספת משאבים משמעותית למערכת הבריאות בכלל ומערכת האשפוז בפרט. בוודאי, שיש להימנע מהתייחסות לבתי החולים כאל גנבים ולעצור מיידית את כל הניסיונות להטיל גזרות על בתי החולים שכל פשעם הוא ביצוע תפקידם: מתן שירותים רפואיים איכותיים לתושבי מדינת ישראל. לא נאפשר פגיעה בשירותי הבריאות הציבוריים שמוענקים לאזרחי מדינת ישראל, זאת המחויבות שלנו".
