חודש: אוגוסט 2021

פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנהלו לשעבר של המרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, קרא "להטיל סגר על לא מחוסנים שמתנהגים באגואיסטיות". כך דיווח הבוקר (ד') אדריאן פילוט ב"כלכליסט". פרופ' ברבש הוא הקול הקיצוני ביותר מקרב שלושה מומחים הקשורים בנושאי בריאות שנשאלו לעמדתם לגבי פעולות כנגד סרבני חיסונים.

"במקום לדבר על סגר כללי", צוטט פרופ' ברבש, "צריך לשקול סגר של הלא-מתחסנים, שיישבו בבית ולא יסכנו את כולנו ויחרבו לנו את הכלכלה והתרבות". הוא גם סבור: "יש להעביר מסר חד וברור ללא-מתחסנים: בהתנהגות האגואיסטית שלכם אתם כופים על הזולת לא רק סגר ופגיעה כלכלית קשה, אלא מחלה ממש. איך ייתכן שאנחנו כחברה מרשים מצב שיש בישראל מיליון מבוגרים לא מחוסנים". עוד אמר כי "הגיע הזמן לבטל את התו ירוק לבני 50 פלוס המסרבים לקבל מנה שלישית".

עוד אמר ברבש בדיווח שהובא באתר doctorsonly "בכל העולם המערבי חל שינוי דרמטי בהתייחסות לסרבני החיסונים. בארה"ב, ביותר ערים, מקומות עבודה ואוניברסיטאות דורשים חיסון או בדיקות מטוש תכופות, אחרת לא נכנסים למקום העבודה. תמונה דומה מתפתחת בהרבה מדינות בעולם המערבי".

עמדתה של פרופ' גליה רהב, מנהלת המכון למחלות זיהומיות ב"שיבא": "ניהול מדיניות תוך התעלמות מהמסרבים להתחסן איננה אפשרות ריאלית. הם אלה שחולים ואנו כרופאים לא יכולים להתעלם מהם כי הם אלה שגם גורמים לעומסים". היא מציעה הסברה ויוזמה. "כדאי מאוד להתחיל להבין מי הם. במשרד הבריאות אומרים שיש הרבה בני 16-12 שלא התחסנו וזה ממש לא הגיוני. תחסנו אותם! הפתרון – הרבה הסברה ולהגיע לכל מקום וגם הנידח ביותר ולהסביר אחד-לאחד מדוע צריך וחובה להתחסן".

פרופ' רצף לוי מה־MIT סבור אחרת: "מדיניות הממשלה והמתקפה על הלא-מתחסנים סובלת מכשל מדעי, אתי ופרקטי. צריכים להתמקד ולעבוד קשה כדי להסביר לאנשים שבאוכלוסיית הסיכון שלא התחסנו במנה הראשונה, שהתועלת של החיסון וההגנה שהוא מספק להם מהקורונה עולה על הסיכונים של החיסון; שהקורונה מאוד מסוכנת להם. במקום זאת פועלים בהיסטריה וקוראים לבני 50 לקחת חיסון שלישי ובקרוב גם בני 40. אין תשתית מדעית או אתית להאשים מישהו שלא התחסן שהוא מסכן אחרים.

"התפישה לפיה כולם צריכים להתחסן כדי להגיע לחסינות עדר הוכחה כלא ישימה. גם מדינות שהגיעו לרמת התחסנות של מעל 90% חוות גלי מגיפה. מחוסנים נדבקים ומדביקים. אבל צריך להסביר: אם אדם נמצא בקבוצת סיכון ולא מתחסן, הוא מסכן את בריאותו בצורה מאוד גבוהה. בחברה דמוקרטית קיים חופש בחירה. גם במקרה של עישון, החברה לא מחייבת מעשן להפסיק עם ההרגל הזה למרות שהוא הרבה יותר מזיק. המחלות שמעשן יפתח במשך השנים גורמות להרבה יותר עומס ועלויות על מערכת הבריאות מאשר הלא-מתחסנים".

פרופ' לוי הוסיף: "אין כאן שום עניין של ערבות הדדית. לקרוא ללא-מחוסנים פצצות מתקתקות איננו מבוסס מדעית ואינו אתי, וזה גם לא יעזור. עוד לא נולד החיסון וגם לא התרופה שניתן לכפות על אדם במדינה דמוקרטית".

הבוקר (רביעי) נכנסו לתוקפן תקנות התו הירוק והסגול. בתי עסק ואטרקציות שמשרתות בעיקר ילדים מתוסכלים מהמצב.

שמשון חן, מנהל פארק המים הפופולרי ימית 2000 בחולון. מספר הבוקר ל- M12: "יש ירידה חדה במספר המבקרים -להערכתי של 60%-70%. זה מאוד משמעותי עבורנו, זה סם החיים שלנו התקופה הזאת של אוגוסט" לדבריו יש עדיין אנשים שמגיעים עם תו ירוק: "אנחנו בודקים תו ירוק לכולם. אנשים עושים בדיקות מהירות ומגיעים אבל הרבה פחות".

מנהל מתחם פארק פרס שבחולון בו ישנם מספר מתחמי בילוי לילדים ספר אף הוא על הירידה בלקוחות הבוקר: "בימים האחרונים היה מפוצץ במשפחות שהגיעו לתערוכה, הרבה רצו להרוויח את הזמן שלפני כניסתו של התו הירוק, והגיעו בהמוניהם. היום, עם כניסתו של התו הירוק, די יבש, אבל זה היום הראשון, צריך להמתין עוד כמה שעות ואז נדע לומר איך משפיע התו על המבקרים. עוד מעט גם תוצב פה בחוץ עמדת בדיקות מהירה ואנחנו מקווים שהחווית הבדיקות לפני התערוכה תשתפר".

מציל בקאנטרי קלאב בחיפה מספר שהמקום כמעט ריק: "אין אנשים, יש רק כמה מבוגרים ששוחים, ממש אין ילדים. זה מוזר – תמיד בשעות האלה יש את הקייטנות שמגיעות לבריכה. אין ילדים חוץ מכמה שעשו בדיקות ובאים עם ההורים שלהם, שלושה היו".

עו"ד ד"ר אופיר מילר, יו"ר הנהלת ההתאחדות האטרקציות, דרש לשנות את המתווה ולהכליל את האטרקציות ב'תו הסגול': "אנחנו הענף היחיד, שרוב רובם של לקוחותיו הם ילדים. המשמעות של תו ירוק עבורנו היא סגר, והממשלה מתנערת מקביעת מנגנון פיצוי מראש. מערך הבדיקות עדיין לא מוכן, ואנחנו כבר סופגים אחוזים גבוהים של ביטולי הזמנות. רוב המשפחות לא יטרחו להעביר את הילדים בדיקות קורונה רק בשביל ביקור בן שעה באטרקציה, ואין שום סיבה הגיונית או אפדימיולוגית, שלא להכליל אותנו בתנאי הצו הסגול, בדומה לקניונים".

צילומים: איחוד ברסלב באומן

יו״ר הכנסת, ח״כ מיקי לוי, פנה הבוקר (רביעי) במכתב רשמי לשר הביטחון ח״כ בני גנץ בבקשה שיבצע בדיקה יסודית בצה"ל שתבהיר מדוע נמנעה כניסתו של חבר כנסת אחמד טיבי בביקור מתואם מראש בחברון במהלך השבת האחרונה.

כזכור, ח"כ אחמד טיבי מ'הרשימה המשותפת' הגיע בשבת האחרונה לסיור בעיר חברון, במהלך הסיור טיבי נתקל במחסום של חיילים אותו ניסה לעבור. אחד מהחיילים אמר לקבוצה "אף אחד לא עובר" ואז נגע בבטנו של אחמד טיבי אתמול הגיש הח"כ תלונה במשטרה נגד החייל שמנע ממנו לעבור. אחמד טיבי אמר ל'הארץ' כי התלונן על תקיפה ואלימות מצד החייל, וכי הדברים נראים בבירור בתיעוד שהופץ ברשתות החברתיות.

פניית לוי לגנץ מגיעה לאחר פנייתו של קצין הכנסת, ניצב יוסף גריף, לאלוף פיקוד מרכז כבר בתחילת השבוע וכן לאחר בדיקה ראשונית שערך יו״ר הכנסת לוי בעניין.

במכתבו כותב לוי לגנץ: "איני ממעיט מחשיבות המשימה שהוטלה על החייל, יחד עם זאת האופן בו התנהל האירוע מחייב בדיקה מעמיקה והפקת לקחים בהקשר לממשק בין הכוחות השונים הפועלים בשטחי יהודה ושומרון לבין חברי הכנסת לאור תפקידם כנבחרי ציבור שעוסקים בפעילות ציבורית יומיומית, אותה אתה מכיר מקרוב".

לסיום כתב: "כמו כן אבקש, כי תובהר לחיילי צה"ל המשרתים בשטחי יהודה ושומרון משמעות תפקידו של חבר הכנסת וחשיבות תפקידו במשטר דמוקרטי, וכי יחודדו כללי ההתנהלות של החיילים בפעילותם השוטפת מול חברי הכנסת המגיעים לאזור זה".

בהמשך כותב לוי "כידוע לך פעילותו הציבורית של חבר הכנסת אינו מוגבלת אך ורק למשכן הכנסת, אלא נפרסת בכל שטח בו יש שליטה או ריבונות ישראלית והוא לא מתפרק לרגע אחד מהזכויות הנתונות לו מכוח החוק כחבר הכנסת, בכללן החסינות המהותית המאפשרת לו למלא את תפקידו ללא מורא הדין, חסינות זו מוקנית לחבר הכנסת על פעולות שעשה כחבר הכנסת, אף לאחר כהונתו כחבר הכנסת, וכן חופש התנועה הרחב המוקנה לחבר הכנסת לשם מילוי תפקידו (למעט הגבלה מטעמים של בטחון המדינה או סוד צבאי שאינם מתקיימים בענייננו)".

"לאור חשיבות העניין וחומרת המקרה החלטתי לפנות אליך באופן אישי כדי לבקש שתתבצע בדיקה יסודית בצה"ל שתבהיר מדוע נמנעה כניסתו של חבר כנסת בביקור מתואם מראש על אף שגורמי הצבא הכירו ביקור זה".

בתגובה לפניית לוי כתב ח"כ משה אבוטבול ללוי: "עמידתך לצידו של אחמד טיבי נגד לוחם צה״ל המוסר נפש על הגנת עיר האבות חברון הינה אות קלון על שמך. ממך, כמי שעמד שנים רבות כמפקד על הגנת ירושלים בתקופות הכי קשות, מצופה שלא תפקיר לוחמים בשטח. חוק חסינות הוא לא רישיון לעלוב בלוחמי צה״ל ולקרוא לסילוקם מעיר האבות".

גם ח"כ איתמר בן גביר הגיב: "לתשומת ליבו של יו"ר הכנסת מיקי לוי. כשאני רציתי לעלות להר הבית או שער שכם ומנעו ממני, לא שמענו ציוץ ממיקי לוי. יו"ר הכנסת צריך להיות דמות אובייקטיבית וממלכתית ולא אמור לעשות איפה ואיפה. אני מצפה לנהוג בח"כ מהימין, לפחות כמו שנוהגים בתומכי טרור מהרשימה המשותפת".

בעקבות פסק הדין התקדימי של השופט מזוז בעניין ראש מועצת ירכא והיב חביש שהודח בגלל שלא העביר תקציב והוחזר לתפקידו, ראש עיריית טבריה לשעבר רון קובי מנסה את מזלו; והבוקר הגיש עתירה לבג״ץ נגד הדחתו שגם היא נעשתה באמצעות סעיף 206 ב׳1 בגלל אי העברת תקציב.

יצויין כי רון קובי כבר הגיש בעבר ערעורים וזהו הערעור הרביעי, והסיכוי שהערעור הפעם יתקבל הוא אפסי, גם מבחינה פוליטית נציגי הדתי לאומי בטבריה מתנגדים לרון קובי בחריפות ולכן הסיכוי ששרת הפנים איילת שקד תתערב לטובתו בבג"צ נגד בוחריה הוא אפסי עד לא קיים.

רון קובי כתב הבוקר "טבריה דורשת בחזרה את הדמוקרטיה שלה ואת ראש העיר הנבחר שהודח ע״י אריה דרעי ממניעים אישיים".

בוידאו: השדרן חיים הכט נגד רון קובי לפני שנה וחצי

על רקע ההשתלטות המהירה של הטליבאן על אפגניסטן וקריסת הצבא הענק שבנו האמריקנים, גורמים במערכת המדינית נזכרו אתמול כי היו ימים שבהם ארה"ב ניסתה לשכנע את ישראל להעתיק את המודל האפגני.

גורמים סיפרו ל'ישראל היום' כי שר החוץ האמריקני לשעבר, ג'ון קרי, ניסה בשעתו לקחת איתו את בנימין נתניהו לביקור באפגניסטן.

קרי, שמשמש כיום כשליח ממשל ביידן לסוגיית האקלים, היה מזכיר המדינה מטעם ממשל אובאמה. בשנים 2014-2013 הוא ניסה ליזום הסדר בין ישראל לרש"פ, ומאמציו כללו מסע דילוגים בן כ־20 ביקורים בירושלים ובבירות נוספות באזור.

קרי ניסה לשכנע את ההנהגה הישראלית באותה עת, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון, כי ניתן לסמוך על כך שארה"ב תכשיר את הכוחות הפלשתיניים כך שניתן יהיה להפקיד בידיהם את שמירת הביטחון ביהודה, בשומרון ובבקעת הירדן. רעיון נוסף שהעלה היה הסתמכות על נאט"ו או על כוחות אמריקניים.

נתניהו דחה מכל וכל את הרעיון שישראל תישען על כוחות זרים, אך קרי לא ויתר. שני מקורות מדיניים סיפרו ל"ישראל היום" כי באחת הפגישות הציע קרי לנתניהו לבוא איתו לביקור סודי באפגניסטן, ולצפות שם בצבא האפגני שאומן וחומש על ידי ארה"ב. הוא רצה שנתניהו ייווכח בעיניו שניתן לסמוך על כוחות מקומיים שקיבלו את ההכשרה המתאימה כמי שמסוגלים לשמור על הביטחון.

נתניהו דחה בנימוס אך בתקיפות את ההצעה, וזאת בהתאם לעמדתו העקרונית שלישראל אסור להסתמך על כוחות זרים לשמירת ביטחונה.

תחזית מזג אויר המעודכנת לימים הקרובים: היום (רביעי) תחול ירידה קלה בטמפרטורות אשר יהיו אף נמוכות במעלה אחת מתחת לממוצע העונתי , יהיה היום הנוח יחסית לשבוע זה , עומס חום בינוני ברוב האזורים, חם אך נסבל יחסית , בהרים אף תנשב רוח ערה בצהרים ועד אחר הצהרים .

מחר יום חמישי תחול עליה קלה בטמפרטורות אשר יהיו בגבולות הממוצע העונתי אך סך הכל עדיין יום יחסית נוח לעונה עם עלייה של 1 מעלה . ביום שישי תחול עלייה מורגשת יותר בטמפרטורות ומשמעותית יחסית. תורגש הכבדה בעומס החום אשר יהיה כבד ברוב האזורים וייעשה חם מעל הממוצע . בלילה – חם למדי עם טמפ' מינימום גבוהות .

בשבת עוד עלייה קלה בטמפרטורות , יהיה חם מעל הממוצע עם עומסי חום כבדים עד קיצוניים ברוב האזורים , מומלץ לחסות בצל מ 10 בבוקר ועד 6 לפנות ערב . בלילה טמפ' מינימום גבוהות בחוף ובשפלה עם עומס חום בינוני , ייעשה הביל (לח) עד מרקי .

ביום ראשון – ירידה קלה בטמפרטורות ותורגש הקלת מה בעומסי החום בעיקר בהרים . בחוף ובשפלה – הביל . בלילה לח וחם במישור החוף ובשפלה עם טמפ' מינימום סביב 27 מעלות . יום שני ירידה קלה נוספת בטמפרטורות שיהיו רגילות לעונה , בהיר עד מעונן חלקית במישור החוף ,סך הכל יום יחסית נוח יותר .

מומחי משרד הבריאות מזהירים מפני זנים נוספים של נגיף הקורונה שעלולים להיכנס לישראל ואף לגרום לסגר, אולם וירולוג מומחה טוען כי על אף הצורך לעקוב אחרי התפתחות הווריאנטים החדשים, כרגע נראה שהם אינם מתגברים על הדלתא – והדבר החשוב הוא לבצע אכיפה משמעותית בנתב"ג, כך מפרסם הבוקר 'ידיעות'.

ועדת החוקה של הכנסת צפויה להתכנס הבוקר (רביעי) לאשר את הרחבת 'התו הירוק', 'התו הסגול' ומגבלות התקהלות שכבר נכנסו לתוקף הלילה בחצות.

ד"ר אשר שלמון ממשרד הבריאות הופיע השבוע בפני ועדת החוקה והזהיר מפני הווריאנט הקולומביאני, בטענה כי אם יגיע לישראל לא יהיה מנוס מסגר. באותו דיון ציינה אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, כי ישנם עשרה זנים המוכרים למשרד, ושבעה מתוכם הוגדרו מסוכנים לישראל. מנגד, ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל־אביב וחבר עמותת "מדעת", קובע כי ארבעת הזנים המדאיגים הם המוכרים לנו: אלפא, ביתא, גמא ודלתא. לדבריו, ששת הזנים האחרים מוגדרים כמצריכים מעקב: "אטא, תטא, קפא, למדא, הווריאנט הקולומביאני שטרם קיבל אות יוונית, ועוד וריאנט ללא שם".

לטענת ד"ר קובינר, הבעיה העיקרית אינה סוג הווריאנט, אלא המעבר החופשי של התחלואה מנתב"ג, שכבר התפשטה עם וריאנט דלתא. "צריך שתהיה אכיפה אפקטיבית. כל ההתפרצויות החלו מאנשים שחזרו מחו"ל ולא שמרו על בידוד. אפשר למנוע סגר גם אם יגיע לפה וריאנט יותר מידבק, שלא קיים כרגע למיטב ידיעתי – אם נקפיד על הנחיות, אכיפה יעילה ובידוד לשבים מחו"ל".