חודש: דצמבר 2021

לפני זמן קצר הוזעקו צוותי כבאות והצלה לכביש 90 סמוך ליישוב משואה בעקבות דיווח אודות משאית אשר מובילה טנקים שעולה באש.

לוחמי האש שהגיעו למקום במהירות פעלו לכיבוי המשאית וסריקות בנסיון לאתר לכודים, בתום הסריקות לא אותרו לכודים, כמו כן, לוחמי האש הצליחו למנוע מאש לאחוז בטנק אשר היה עמוס בתחמושת צבאית. בתום פעולות הכבוי, הושגה שליטה.

לירן אטיאס מפקד הצוות בכבאות והצלה סיפר; "עם ההגעה למקום זיהינו עשן היוצא מחלקו האחורי של מוביל הטנקים. ישר החלנו בפעולות כיבוי במהירות האפשרית כדי למנוע מהשריפה לאחוז בטנק. לשמחתי הצלחנו למנוע מהשריפה לאחוז בטנק."

דוח העוני הרשמי של מדינת ישראל אותו מבצע הביטוח הלאומי פורסם הבוקר (ד'). מהדוח עולה כי רמת החיים בשנת 2020 עלתה ב-2.4%, כפי שהיא נמדדת על פי חציון ההכנסה נטו. העליה הגיעה בזכות מדיניות הרווחה ותשלומי הקצבאות שהועברו בשנה זו ל ידי ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו.

נתון זה משמעותי במיוחד כיוון שלולא הסיוע בתקופת הקורונה שכללה, בין היתר, את החל"ת, מענקים, מניעת קיזוז קצבאות ועוד, רמת החיים הייתה צונחת בשיעור ריאלי של כ-10%.

שר הרווחה מאיר כהן ציין כי הדבר  שבולט יותר מכל בדוח העוני הוא שכשהמדינה מתערבת ויש לה מדיניות רווחה  – היא מסייעת לאוכלוסיות חלשות ומוציאה אותן מהעוני. "אני צמחתי בפריפריה, אני רואה כל יום את האנשים, את הסיפורים מאחורי המספרים שמופיעים בדוח. אם יש משהו שמדיר שינה מעיניי זה עוני ואי שוויון, ולכן הדו"ח מחדד לי שהצעדים שנעשו לטובת האוכלוסיות החלשות כמו המשך הסדר כפל קצבאות, הרפורמה בזכויות הנכים, הטבות למובטלים החוזרים למעגל העבודה, סיוע לאזרחים הוותיקים ועוד יבואו לידי ביטוי ויוציאו, הלכה למעשה, אוכלוסיות חלשות מהעוני. זו השליחות שלי".

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, אמר: "כבר מפרוץ משבר הקורונה, הביטוח הלאומי הבין את גודל האירוע וקיבל החלטות חברתיות וסוציאליות כמו מתווה החל"ת – הציבו את מדינת ישראל בסמוך לממוצע של מדינות ה-OECD בהשקעה באזרחים בתקופת המשבר. מגפת הקורונה היוותה קריאת השכמה לחברה הישראלית בנוגע לצורך בביטוח לאומי עצמאי, ויציב המעניק רשת ביטחון סוציאלית  ומקדם מדיניות רווחה לאלו הזקוקים לכך – זהו המצפן האנושי והכלכלי בחברה מתוקנת".

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו הגיב לנתוני דוח הביטוח הלאומי, שפורסם היום: "דוח הביטוח הלאומי שפורסם היום קובע כי המענקים והסיוע הכלכלי שהממשלה בראשותי הובילה במשבר הקורונה הצילו ישראלים רבים מעוני ועסקים רבים מפשיטת רגל. בזכות המדיניות הכלכלית שלנו אחוז העניים בישראל ירד ורמת החיים עלתה – זאת למרות משבר הקורונה. זאת עוד הוכחה לכך ששוב קיבלנו את ההחלטות הנכונות לטובת כל אזרחי ישראל ושהבאנו הצלחה אדירה בהוצאת ישראל מהקורונה במצב הכלכלי והבריאותי הטוב ביותר".

אי השוויון עלה

בנוסף עולה מהדו"ח שבשנת 2021 הצמיחה הכלכלית לא חלחלה בצורה שווה לכלל האוכלוסיות, ואי השוויון לפי הכנסה כלכלית עלה. לפי הדו"ח מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה נטו (מדד המדרג אי שוויון בהכנסות בין 0 ל-1, כאשר 0 מבטא שוויון מוחלט ו-1 מבטא אי שוויון מוחלט), עמד בשנת 2019 על 0.375, ירד בשנת 2020 ל-0.37, ובשנת 2021 מעריכים בביטוח הלאומי שהוא עלה ל-0.382.

כלומר, מדיניות הממשלה אמנם צמצמה את אי השוויון לפי הכנסה נטו ב-2.4% בשנת 2020, אך צמצום הסיוע שהוענק הסוציאלי בתקופת הקורונה בשנת 2021, העלה את אי השוויון ב-2021 בשיעור של 3.3%.

2020: המענקים והחל"ת צמצמו עוני ופערים

רוב הדו"ח מתמקד בשנת 2020, עליה יש נתונים מלאים, ומצביע על ירידה בשיעורי העוני ואי השוויון בישראל בשנת הקורונה כתוצאה מההתערבות הנרחבת של הממשלה.

לפי הדו"ח, ב-2020 רמת החיים במונחי ההכנסה החציונית לנפש תקנית (הסכום שהההכנסה של מחצית מהאזרחים היא גבוהה ממנו, ושל מחצית מהאזרחים נמוכה ממנו), עלתה ריאלית ב-2.4%: מ-5,523 שקלים בחודש ב-2019 ל-5,623 שקלים בחודש ב-2020. עליות אלו נמוכות בכשליש מהעליות הריאליות בשנים האחרונות.

בביטוח הלאומי מדגישים שהעלייה בהכנסה החציונית בתקופה של משבר כלכלי מהחריפים בתולדות המדינה, היא תוצאה של התערבות מוגברת של הממשלה, בדמות המענקים והקצבאות שהוענקו כחלק מרשת הביטחון של משבר הקורונה. ללא התערבות הממשלה, כלומר, במונחים של ההכנסה הכלכלית, ההכנסה החציונית לנפש תקנית ירדה בשיעור ריאלי של 10.2% ב-2020.

צעדי המדיניות צמצמו גם את היקף המשפחות שמוגדרות כחיות מתחת לקו העוני בשנת 2020. בין 2019 ל-2020 ירדה תחולת העוני של משפחות בכנקודת האחוז, מ-21.2% ל-20.4%. זאת למרות שקו העוני, שמחושב לפי 50% מההכנסה החציונית, עלה בשנים אלו – מ-2,762 ל-2,811 שקלים בחודש).

תחולת העוני של נפשות ירדה בשנת 2020 מ-21.6% ל-21%, ותחולת העוני של ילדים ירדה בשיעור נמוך יחסית מ-29.2% ל-28.7%. הירידה החדה ביותר בתחולת העוני נרשמה לגבי נפשות קשישות – מ-15.8% ב-2019 ל-13.5% ב-2020.

עלייה בשיעורי העוני בקרב משפחות שבראשן עצמאי

שיעור הנפשות העניות מראה כי עלייה בשיעור העוני בקרב משפחות שלפחות אחד מהמפרנסים הוא עובד/ת עצמאי/ת, שהגיע ל- 16.6% מסך העצמאיים. תחולת העוני בקרב השכירים ירדה מ-17.8% בשנת 2019 ל-17% בשנת 2020.

דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)

ללא התערבות הממשלה, העוני היה מזנק

בביטוח הלאומי מדגישים שללא התערבות הממשלה, כלומר לפי ההכנסה הכלכלית, תחולת העוני של משפחות הייתה עולה בשנה הראשונה של משבר הקורונה מ-36.7% ל-40.8%, תחולת העוני של נפשות הייתה עולה מ-32.2% ל-36.3%, ושל ילדים מ-36.5% ל-40.9%.

גם המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני המבטאים את המרחק של ההכנסות של המשפחות העניות מקו העוני, ירדו ב-2020 בהשוואה לשנה שקדמה לה. הירידות בתחולת העוני אפיינו כמעט את כל קבוצות האוכלוסייה, ובייחוד את האוכלוסייה שאינה משתתפת בשוק העבודה. לעומת זאת, תחולת העוני של משפחות שבראשן עצמאי עלתה מ-12.6% ל-13.7%.

דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)

תוצאה נוספת של המדיניות היא ירידה דרמטית באי השוויון בישראל ב-2020. מדד ג'יני לאי השוויון בהכנסה נטו ירד ב-1.5%, בעוד שהמדד הנמדד לפי ההכנסה הכלכלית עלה בשיעור ניכר של 4.2% בין 2019 ל-2020.

רוב ההשפעה של אמצעי המדיניות להפחתת העוני מיוחסת לדמי האבטלה שניתנו לשכירים ששהו בחל"ת וההקלות הנוספות שניתנו במערכת דמי אבטלה ב-2020 ושתרמו להפחתת העוני בכ-3 נקודות האחוז. עם זאת, על פי נתוני הביטוח הלאומי, גם למענקים למשפחות, לעצמאים ולקשישים שניתנו במהלך השנה הייתה השפעה לא מבוטלת, שנאמדת בכנקודת האחוז להפחתת העוני של משפחות עובדות ושל שאר המשפחות.

בביטוח הלאומי מציינים ש"הסיוע הממשלתי להתמודדות עם הקורונה תרם לעליית רמת ההכנסות, לצמצום העוני ואי-השוויון". אינדיקציה נוספת לכך שהיקף הסיוע הממשלתי להתמודדות עם הקורונה (כתוספת להוצאות הרווחה הקיימות) ב-2020 היה משמעותי עולה גם בהשוואה בינלאומית – ישראל ניצבה באמצע התפלגות המדינות המפותחות מבחינת גודל הסיוע הממשלתי הנוסף שניתן להתמודדות עם המשבר (בהשוואה למקומות הנמוכים שבהם ניצבת ישראל בהיבט של כלל ההוצאה לרווחה).

דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)

אי הבטחון התזונתי ירד בהשוואה ל-2016

הביטוח הלאומי בחן גם את מדדי האי ביטחון התזונתי לעומת הדוח הקודם שיצא בשנת 2016, שמתבססים על סקר שעורך הביטוח הלאומי. הסקר הנוכחי נערך במחצית הראשונה של 2021. בהשוואה בין השנים, ניתן לראות ירידה יחסית של אחוז המשפחות, האזרחים הוותיקים והילדים הנמצאים באי ביטחון תזונתי. עם זאת, המספרים עדיין גבוהים, שכ-665 אלף ילדים, 976 אלף נפשות בוגרות, כ-522 אלף משפחות ו-120 אלף אזרחים ותיקים נמצאים באי ביטחון תזונתי.

דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)

למרות שלפי הנתונים שיעור המשפחות באי ביטחון תזונתי ירד ועומד על כ-16.2% מהאוכלוסייה, עדיין העוני הסובייקטיבי (שיעור האנשים שחשו עניים בשנה האחרונה) עומד על 12.2% מכלל האוכלוסייה, והפער הגדול ביותר נמצא בקרב האוכלוסייה הערבית. כמו-כן, שיעור הוויתור על הוצאות ומוצרים חיוניים הראה כי רבע מכלל משקי הבית מדווח שהוא לא מצליח לכסות את כל ההוצאות החודשיות הנדרשות. 30% דיווחו על וויתור על תחביבים או פעילות פנאי, וכ-10% וויתרו על טיפול רפואי בשנת 2020.

העוני במספרים

ב- 2020 חיו בישראל 1.92 מיליון נפשות עניות, שבהן 864.6 אלף ילדים ו- 158.7 אלף נפשות בגיל הפרישה.

דו"ח העוני ואי השוויון, 2020. (מקור: המוסד לביטוח לאומי)

קו העוני הבסיסי בישראל עמד בשנת 2020 על 2,811 שקלים בחודש. קווי העוני לפי גודל משפחה לשנת 2020 מלמדים שמשפחה של יחיד זקוקה על פי החישוב ל-3,514 שקלים בחודש כדי להימצא מעל לקו העוני, בעוד שמשפחה של זוג עם ילד או אם עצמאית עם שני ילדים זקוקה להכנסה של 7,450 שקלים לחודש. משפחה של זוג עם שני ילדים יזדקקו לסכום של 8,996 שקלים כדי להימצא מעל לקו העוני.

שר הרווחה: "כשהמדינה מתערבת, היא מוציאה אוכלוסיות מעוני"

שר הרווחה והביטחון החברתי, מאיר כהן אמר עם פרסום הדו"ח: "הדבר שבולט יותר מכל בדו"ח העוני הוא שכשהמדינה מתערבת ויש לה מדיניות רווחה – היא מסייעת לאוכלוסיות חלשות ומוציאה אותן מהעוני. אני צמחתי בפריפריה, אני רואה כל יום את האנשים, את הסיפורים מאחורי המספרים שמופיעים בדו"ח. אם יש משהו שמדיר שינה מעיניי זה עוני ואי שוויון ולכן הדו"ח מחדד לי שהצעדים שנעשו לטובת האוכלוסיות החלשות כמו המשך הסדר כפל קצבאות, הרפורמה בזכויות הנכים, הטבות למובטלים החוזרים למעגל העבודה, סיוע לאזרחים הוותיקים ועוד יבואו לידי ביטוי ויוציאו, הלכה למעשה, אוכלוסיות חלשות מהעוני. זו השליחות שלי".

מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר: "כבר מפרוץ משבר הקורונה, הביטוח הלאומי הבין את גודל האירוע וקיבל החלטות חברתיות וסוציאליות כמו מתווה החל"ת, במקביל לקידום חקיקה המסייעת לאוכלוסיות שנקלעו למצוקה כמו גילאי 67+, משפחות חד הוריות, זכאים להבטחת הכנסה וכיו"ב, שהצילו מאות אלפי משפחות מעוני, והציבו את מדינת ישראל בסמוך לממוצע של מדינות ה-OECD בהשקעה באזרחים בתקופת המשבר. ההשקעה בקצבאות לטובת האזרחים הזקוקים לכך היא מחויבת המציאות במקביל לפעולות לעידוד תעסוקה. מגפת הקורונה היוותה קריאת השכמה לחברה הישראלית בנוגע לצורך בביטוח לאומי עצמאי, ויציב המעניק רשת ביטחון סוציאלית  ומקדם מדיניות רווחה לאלו הזקוקים לכך – זהו המצפן האנושי והכלכלי בחברה מתוקנת."

הדו"ח שפורסם הבוקר מתייחס לשנת 2020, וכולל אומדנים מבוססי סימולציה ל-2021. בפעם השנייה מתבסס הדו"ח על נתונים מנהליים של המוסד לביטוח לאומי, ולא על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שהיה עד שנת 2019, עקב עיכוב בעיבוד הנתונים על ידי הלמ"ס.

טרגדיה התרחשה הלילה בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק. יולדת שעברה לידה שקטה, סבלה מתסחיף, ומצבה הידרדר במהירות. מאמצי הרופאים להציל את חייה לא צלחו והם נאלצו לקבועת את מותה. מדובר במרת תמר שחטר ע"ה, בתו של הגאון רבי נחום בויאר, ראש ישיבת "תורת יעקב" בקרית הרצוג ב"ב

מדוברות המרכז הרפואי מעיני הישועה נמסר: "יולדת ללא מחלות רקע, קרסה באופן פתאומי. עברה החייאה ממושכת ע״י צוות בכיר ורב מקצועי שנלחם על חייה, אך לצערנו הרב לא היה ניתן להצילה ומותה נקבע עקב תסחיף. הודעה נמסרה כמקובל למשרד הבריאות. צוות המרכז הרפואי משתתפים בצער המשפחה ומלווים אותה."

זהו המקרה השני של פטירת יולדת. לפני חמישה ימים, אישה בת 31 בחודש תשיעי להריונה, נפטרה בבית החולים הדסה הר הצופים, כתוצאה מסיבוך של מחלת השפעת ממנה סבלה בשבועות האחרונים. היא יולדה בניתוח, ומצבו הבריאותי של התינוק טוב.

בליכוד מסתמן פתרון לוויכוח שניצת במפלגה בעקבות "חוק ברקת", שאמור להגביל מימון של חברי כנסת מכיסם הפרטי. העיתונאית דפנה ליאל חשפה ב-N12 נודע כי ככל הנראה המפלגה תאפשר חופש הצבעה במפלגה וכל חבר כנסת יצביע לפי רצונו. בין התומכים בחוק: חברי הכנסת רגב, אמסלם ושטייניץ. עדיין לא גיבשו דעה: חברי הכנסת יואב קיש, קרן ברק, אופיר סופר ומאי גולן. גם חבר הכנסת שלמה קרעי בעד החוק, אך מעוניין שהסכום שיגביל את מימון חבר הכנסת יגדל.

אחת ההערכות היא שהוויכוח הפנימי בנוגע לחוק אף גרם לכך שהסיעה לא כונסה בתחילת השבוע, על אף שהסיבה הרשמית שנמסרה מטעם הליכוד לכך הייתה החשש מהתחלואה בכנסת. 

הצעת החוק המכונה "חוק ברקת" עברה ביום שני האחרון בוועדת השרים לענייני חקירה לקריאה טרומית וזכתה לתמיכת הקואליציה. ועדת השרים הדגישה כי יש לדייק את החוק ועל כן ביקשה שיחזור אליה עוד לפני הקריאה הראשונה.

ח"כ דודי אמסלם העלה את "חוק ברקת" – במטרה להבטיח שלא יהיה יתרון פוליטי למועמד עם כיסים עמוקים. למעשה, מדובר בתיקון לחוק המפלגות, שנועד להגביל את סכום גיוס התרומות של נבחר ציבור לצורך פעילות פוליטית ל-100 אלף שקלים בשנה לכל היותר.

שר המשפטים גדעון סער, שמכהן גם כיו"ר ועדת השרים לחקיקה, הביע בעבר תמיכה בהצעות חוק שנועדו למנוע "קניית שלטון בכסף". במהלך הדיון הדגיש סער כי "הצדדים מסכימים שיוקם צוות היגוי בכלל הקשור בשינוי שיטת הבחירות והצבעת ישראלים בחו"ל". המשמעות היא שכל סעיפי "חוק ברקת" יעסקו בבחירות הפנימיות בלבד, ולא ישפיעו כלל על הבחירות הארציות.

גנץ עדכן את יו"ר הרשות הפלסטינית, כי בכוונתו להמשיך לקדם צעדים בוני אמון בתחום הכלכלי והאזרחי, כפי שסוכם בפגישתם הקודמת. כמו כן, שר הביטחון הדגיש את האינטרס המשותף בחיזוק התיאום הביטחוני והשמירה על היציבות הביטחונית, ומניעת טרור ואלימות.

ואכן, בעקבות הפגישה, אישר שר הביטחון שורה של צעדים:

אישור של פעימה נוספת של עדכון 6,000 תושבים במרשם האוכלוסין הפלסטיני באיו"ש על רקע הומניטארי, וכן מתן אישור לעדכון של 3,500 תושבים על רקע הומניטארי השוהים ברצועת עזה.

הקדמת תשלומי מסים בשווי מאה מיליון שקלים .

תוספת של 600 היתרי BMC לאנשי עסקים בכירים פלסטינים, תוספת של 500 בעלי היתר מסוג זה המורשים להיכנס עם רכב לישראל, וכן תוספת של עשרות היתרי VIP לבכירים ברשות הפלסטינית.

בנוסף, גנץ ואבו מאזן שוחחו על הצורך לאשר תוכניות מתאר פלסטיניות נוספות.

עוד עדכן שר הביטחון בפגישה על שורת צעדים כלכליים נוספים שעל הפרק, לרבות בחינת האפשרות להורדת דמי הטיפול הנגבים עבור רכש דלקים, פיילוט להכנסת מכולות דרך גשר אלנבי, יצירת פלטפורמת מע״מ דיגיטלי שנמצאת בעבודת מטה מתקדמת ויצירת פלטפורמה לתשלום מקוון ממעסיקים ישראלים לעובדים הפלסטינים.

מימוש צעדים אלו וצעדים נוספים הנמצאים בעבודה, צפויים להוסיף מאות מיליוני שקלים לתקציב הרשות הפלסטינית מדי שנה.בפגישה הוצגו הצעדים שמומשו לאחר הפגישה הקודמת: הקדמת כספי מסים בשווי חצי מיליארד ₪, עדכון במרשם האוכלוסין הפלסטיני לחסרי תיעוד על רקע הומניטארי, הרחבת מכסת הפועלים (בסה"כ כ-20,000 בכלל הענפים), מתן תו תקן ישראלי למפעלים פלסטינים ביהודה ושומרון (ניתן עד כה ל-4 מפעלים) ואישור 6 תוכניות מתאר פלסטיניות.

בפגישה נכח מתאם הפעולות בשטחים אלוף רסאן עליאן, וכן השר לנושאים אזרחיים ברשות הפלסטינית חסיין א-שייח וראש שירותי הביטחון הפלסטינים מאג'ד פארג'. הפגישה ערכה כשעתיים וחצי – חלקה בפורום רחב וחלקה בארבע עיניים.

הפרשן המדיני ברק רביד שוחח הבוקר (רביעי) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM על פגישתו של שר הביטחון בני גנץ עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן אמש בביתו של גנץ בראש העין, והביא פרטים נוספים על הפגישה יוצאת הדופן.

בפתח דבריו סיפר רביד כי לא מדובר בפגישה שנערכה בהפתעה: "היו סימנים שהפגישה הזו תיערך כבר לפני שבוע. אני פניתי ללשכת שר הביטחון כבר לפני שמונה ימים בנוגע לדבר הזה, שם טענו שאין פגישה. אני חשבתי שהיא תהיה ברמאללה והם טענו שלא נקבעה פגישה ברמאללה. אבל היה כבר די ברור שפגישה כזאת עומדת לקרות. העובדה שפגישה בין אבו מאזן לגנץ אמורה להתרחש בימים הקרובים הייתה ידועה, הפתעה זה העובדה שהיא התקיימה בעיר האורות ראש העין"

הוא הסביר את המשמעות של מיקום הפגישה: "זה אומר שהנשיא הפלסטיני היה במרחק של 500 מטר מביתה של מירי רגב והיא אפילו לא ידעה. דבר שני, זה באמת מאוד מעניין כי הפעם האחרונה שהייתה פגישה רשמית בין נשיא פלסטיני לגורם ישראלי בתוך ישראל הייתה ב־2010, כשאבו מאזן הגיע לפגישה היחידה שהייתה לו עם נתניהו בבית ראש הממשלה בירושלים".

רביד הוסיף וסיפר כי ראש הממשלה נפתלי בנט היה מעודכן בפרטי הפגישה מראש: "הוא היה מעודכן בדבר הזה לפני 10 ימים, ידע שזה עומד לקרות, בנט לא התנגד לדבר הזה. גם שר החוץ לפיד ידע, כולם ידעו על הדבר הזה. אני חושב שלבנט יותר נוח להציג שזו פגישה שעוסקת בעניינים ביטחוניים וכלכליים".

הוא הוסיף: "זה אחד הדברים שהכי מדאיגים את ישראל, המצב הכלכלי ברשות והסכנה שהיא תקרוס, ראש השב"כ אמר לפני שלושה שבועות שישראל חייבת לבצע צעדים אקטיביים כדי לחזק את הרשות על מנת שלא תקרוס. אבל הצד הפלסטיני מצייץ בטוויטר במקביל להוצאת ההודעה לש שר הביטחון שהם דנו בדרכים למציאת אופק מדיני כדי להתקדם לפתרון מדיני בין הצדדים".

רביד הוסיף כי "כשאני שואל את לשכת שר הביטחון האם הנושא המדיני עלה כמו שהפלסטינים טוענים, לא נשמעות הכחשות. בכיר ישראלי אחד שמעודכן בפרטי הפגישה אמר שאכן הנושאים האלה עלו במהלך הפגישה. אף אחד לא מדבר על מו"מ לחלוקת ירושלים ואין מפות, אבל זה אומר שהנושא המדיני על השולחן. הפלסטינים ובמיוחד אבו מאזן הדבר שהוא הכי צריך מבחינה פוליטית פנימית זה להראות שהדרך שלו היא שמביאה את ההישגים ולא הדרך של חמאס".

ביד סיכם והסביר את משמעות הפגישה עבור יו"ר הרשות אבו מאזן, שחלש מבחינה פוליטית: "פגישה כזאת עבורו ברש"פ זה דבר שהרבה יותר קשה מבחינה פוליטית מאשר לגנץ בישראל. גנץ יקבל ומקבל הרבה מחיאות כפיים מצד קבוצות גדולות בחברה הישראלית, לפחות כל מי שכנראה הצביע לו שזה למעלה ממיליון איש שכנראה מוחאים לו כפיים הבוקר. לאבו מאזן אני לא בטוח שיש מישהו שמוחא לו כפיים מאתמול בלילה, חמאס וארגונים פלסטיניים אחרים תוקפים אותו בחריפות ברשתות החברתיות.

הוא הוסיף והדגיש: "אבו מאזן נכנס לשנתו ה־16 בתפקידו בקדנציה של 4 שנים ואין לו כמעט לגיטימציה ציבורית. זו אחת הבעיות הגדולות ביחסים שלנו היום עם הרש"פ, אבו מאזן כוחו הפוליטי לא מהגבוהים, הלגיטימציה שלו כמעט ולא קיימת הוא לא פופולרי, אז להיפגש עם בני גנץ, הכותרות בסוכנות הידיעות הפלסטינית בחצי שעה לפני פרסום הפגישה היו כותרות על ירי של חיילים לעבר פלסטינים. באותו זמן הוא נפגש עם שר הביטחון הישראלי. למה הוא עושה את זה? כי הוא מבין שהיציבות בשטח מתערערת וחייבים לקיים את הקשר הזה, כי אם לא יהיה רע ומר".

המדינה נמנעת מהתנעת תהליך שיאפשר ליהודי התפוצות לבקר בישראל בתקופת הקורונה, בשל ההיבטים הפוליטיים והמשפטיים הרגישים מאוד הכרוכים בהיתר כזה – כך עולה מדברים שאמר שלשום ראש רשות האוכלוסין וההגירה, תומר מוסקוביץ', בוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת.

מוסקוביץ' הדגיש כי בעוד כשבועיים הנושא ייבחן שוב, בהתאם למצב התחלואה בישראל ולשאלה אם המדינה תוסיף להיות מנותקת מהעולם או שהשמיים ייפתחו מחדש, כפי שהיה לפני התפרצות האומיקרון.

ב'ישראל היום' דווח כי הדברים באים בעקבות קריאות חוזרות ונשנות של ארגונים יהודיים בעולם, וכן של שר התפוצות נחמן שי, לאפשר ליהודים מהעולם להגיע לארץ בזמן המגיפה, אף שאין להם אזרחות ישראלית.

השר שי פנה בתחילת השבוע לראש הממשלה בדרישה למצוא פתרון לבעיה. לדברי שי: "אנחנו מתקרבים לנקודת משבר ביחסי ישראל-תפוצות. יש לנו את האמצעים לשמור על בריאות אזרחי ישראל, גם מבלי לסגור את גבולות המדינה לכניסה וליציאה של יהודי העולם. הגיע הזמן להביא בחשבון גם את הנזק ההיקפי שעלול להיגרם ליחסינו עם יהדות התפוצות".

רוה"מ בנט הבטיח לאחרונה לנשיא ולמנכ"ל הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), אריק פינגרהוט כי יפעל למציאת פתרון למצוקה. "נעשה כל שביכולתנו כדי לפתוח גבולות ולאפשר ביקורים סדירים של יהודים מרחבי העולם בישראל", כתב בנט.

אגף סיסמולוגיה במכון הגיאולוגי מסר כי הבוקר (רביעי) התרחשה רעידת אדמה באזור האי כרתים שביוון, במגניטודה 5.5. הרעידה נקלטה גם ברשת הניטור של האגף, אך לא התקבלו דיווחים על כך שהורגשה בישראל.

על פי הדיווח ב'ערוץ 12' אזרחים רבים ברחבי הארץ, בעיקר באזור מישור החוף, דיווחו על כך שהרגישו את הרעידה. המכון המצרי לאסטרונומיה וגיאופיזיקה אמר כי רעידת האדמה שמקורה בקרבת כרתים הורגשה בכמה ערים במצרים. 

תושב מאזור יפו אמר ל'וויינט' "הרגשנו רעידת אדמה באזור יפו, הבית זז, חשנו שלושה גלים קצרים", תושב באר שבע כתב: "הרגשתי שהכול רעד לכמה שניות, המיטה קצת רעדה".

המרכז הסיסמולוגי האירופי-ים תיכוני פרסם כי המוקד המדויק של הרעידה היה היה 56 ק"מ דרומית לבירת האי היווני הרקליון והוא אירע בשעה 7:08, בעומק של 50 ק"מ.

בפיקוד העורף מרעננים הנחיות בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה הבוקר: השוהים במבנה – אם ניתן, יש לצאת לשטח פתוח. אם לא ניתן לצאת מהמבנה, יש להיכנס לממ"ד ולהשאיר את הדלת והחלונות פתוחים, רק אם לא ניתן לפעול כך, יש לשבת בפינה פנימית של החדר או תחת רהיט כבד ולהגן על הראש באמצעות הידיים. השוהים בחוץ – יש להישאר בשטח הפתוח ולהתרחק ממבנים, מעצים, מכבלי חשמל ומפריטים שעלולים ליפול. את ההנחיות המלאות ניתן לראות באתר פיקוד העורף.

פגישתם הדרמטית של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בביתו של הביטחון הישראלי, בני גנץ בראש העין מסעירה את ישראל, בסיעות הימין – הליכוד והציונות הדתית מיהרו לגנות את הפגישה, גם בתוך שולחן הממשלה לא כולם אהבו את מתכונת הפגישה.

ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן אמר לשר הביטחון בפגישתם אתמול שלא יאפשר אלימות, טרור ושימוש בנשק חם נגד ישראלים כל עוד הוא בשלטון, ובלי קשר לטיב היחסים בין ישראל לפלסטינים, אבו מאזן הוסיף וציין שמנגנוני הביטחון של הרשות ימשיכו לפעול בנושא. כך דווח הבוקר ב'כאן חדשות'.

ראש הממשלה, נפתלי בנט שהיה ככל הנראה מעודכן בפגישה ובכל פרטיה, מתח ביקורת על כוונת שר הביטחון גנץ לקיים את הפגישה עם יו"ר הרשות הפלסטינית, והביע מורת רוח מאירוח אבו מאזן בביתו של גנץ. כך דווח ב'כאן רשת ב'.

שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, התייחס בראיון ברשת ב' לפגישת גנץ-אבו מאזן ואמר: "לא מייחס לה חשיבות גדולה. אני לא הייתי מזמין אלי הביתה מישהו שמשלם משכורות לרוצחי ישראלים". לדברי אלקין "אין תוכנית מדינית על הפרק, גם האמריקנים יודעים את זה. קשרים שוטפים עם הרשות הפלסטינית כן קיימים".

שר התקשורת יועז הנדל התייחס הבוקר לפרסום הפגישה: "אנחנו מקיימים קשרים עם הרשות הפלסטינית, אני אישית לא הייתי נפגש איתו. עדיין האינטרס של מדינת ישראל הוא שלא נדאג לתעבורה ושאר העניינים המוניציפליים ברשות".

ראש המועצה המקומית אפרת עודד רביבי הגיב לפגישה: "ראש הרשות אבו מאזן היה ונשאר אויב של ישראל, על כן בכל פגישה עימו על ישראל לעמוד בנחישות על האינטרסים שלה ולהמנע ממחוות חד צדדיות. תחת אבו מאזן מתנהלת מערכת חינוך שמעודדת שנאה ומתוך כך גם פיגועי 'בודדים'. אסור להתנהל מולו כאילו אין פיגועים ברקע!"

עוד הוסיף רביבי: "למדנו בעבר שהנוסחה לנהל מו"מ כאילו אין פיגועים ולהילחם בפיגועים כאילו אין מו"מ לא הוכיחה את עצמה. אם בוחרים לנהל שיח, עליו להיות ממוקד למיגור האלימות. על כן הדרישות מצדנו צריכות להיות ברורות כמו גם המטרה והיא שיפור איכות החיים ובטחון מלא של הישראלים ושל הפלסטינים".

שר הבריאות ניצן הורוביץ בירך על פגישתם של השניים אמש: "חיזוק הקשרים וחתירה לפתרון מדיני הם אינטרס ראשון במעלה של שני העמים", כתב השר ממרצ בחשבון הטוויטר שלו.

בסיעת הליכוד תקפו: "הממשלה הישראלית-פלסטינית של בנט מחזירה את אבו מאזן והפלסטינים לסדר היום. ויתורים מסוכנים לביטחון ישראל הם רק עניין של זמן. ממשלת בנט-סער-לפיד מסוכנת לישראל".

ח"כ אורית סטרוק הגיבה לפגישה וכתבה: "‏ממשלת אוסלו ג'. נפתלי בנט מגבה את כל הצעדים שנגדם תמיד נלחם והזדעק. בלי ברקסים בכלל, בדרך לתהום".

בארגון הטרור 'חמאס' גינו את הפגישה, דובר החמאס חאזם קאסם כתב כי הפגישה בין אבו מאזן לגנץ היא "דקירה באינתיפאדה שבגדה המערבית", בחמאס לא הסתפקו בגינוי בלבד ואף פרסמו קריקטורה שבה הציגו את יו"ר הרשות הפלסטינית מצחצח את נעליו של שר הביטחון.

בכירי הרופאים יוצאים נגד הנהלת משרד הבריאות, בטענה שהמדיניות החדשה שלה תפגע קשות במאבק בהשמנה. לטענתם, מדיניות זו תאריך את התורים לניתוחים בריאטריים (הידועים כ"ניתוחים לקיצור הקיבה"), שמביאים לירידה במשקלם של סובלים מהשמנת יתר – ומצילים את חייהם, כך מדווח עיתון 'ישראל היום'.

מאבק הרופאים, הנחשף כאן לראשונה, החל בעקבות הכוונה המשותפת של משרדי הבריאות והאוצר להפחית בכ-50 אחוז את תעריף הניתוחים הבריאטריים שמשלמות קופות החולים לבתי החולים הציבוריים בארץ – וכן להפחית את הביטוחים המשלימים לבתי החולים הפרטיים.

הנושא נדון בימים אלה בוועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והבריאות. משרד הבריאות, שהגיש את ההצעה להפחתה בתעריפי הניתוחים, קבע כי מבחינת בתי החולים מדובר בניתוחים בעלי "רווחיות גבוהה", וכי בהחלטה על ביצועם "עלול להיות מעורב שיקול שאינו ענייני ומקצועי".

הניתוחים הבריאטריים מביאים לירידה מוצלחת במשקל בקרב כ-7,000 ישראלים בשנה הסובלים מהשמנת יתר קיצונית. לפי נתוני מערכת הבריאות, כ-30 אחוזים מהישראלים הבוגרים סובלים מהשמנה. לא זו בלבד, אלא שעלות הטיפול בהשמנה למערכת הבריאות ולכלל רשויות המדינה מוערכת בכ־20 מיליארד שקלים בשנה.

ראשי איגוד הכירורגים בהסתדרות הרפואית כתבו השבוע למשרד הבריאות כי הניתוחים הבריאטריים מביאים, נוסף על ההורדה המיוחלת במשקל, גם להקלה בבעיות דוגמת סוכרת, לחץ דם גבוה, שבץ מוחי וסרטן. ניתוחים אלה, הוסיפו, מבוצעים רק לאחר אישור ועדות מיוחדות בבתי החולים – כך ש"רק המתאימים מנותחים, ונמנעת האפשרות כי חולים ינותחו רק לפי ה'רווחיות'".

עוד כתבו הכירורגים כי קיצוץ תעריפי הניתוחים יפגע בנזקקים לרפואה הציבורית. "הפיכת הניתוח להפסדי. תגרום לירידה משמעותית ומכוונת בכמות הניתוחים בבתי החולים הציבוריים, וזאת למרות העלייה במספר החולים הנדרשים להם. המהלך יוביל לקיטוב ולאי-שוויון בין בעלי האמצעים והביטוחים הפרטיים לבין אלו התלויים במערכת הציבורית". על הפנייה חתומים יו"ר איגוד הכירורגים, פרופ' יורם קלוגר, ויו"ר החברה לכירורגיה בריאטרית באיגוד הכירורגי, ד"ר נאסר סקרן.

גם ד"ר דרור דיקר, יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול בהשמנת יתר בהסתדרות הרפואית ומבכירי המומחים בארץ למאבק בהשמנה, התריע בפני משרד הבריאות על השלכות הפחתת תעריפי הניתוחים. לדבריו, "אין כלי דומה מבחינת יעילות בהפחתת תמותה ותחלואה בקרב סובלים מהשמנה".

גם יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת במשרד הבריאות, פרופ' איתמר רז, כתב למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, כי הניתוח "מחזיר את ההשקעה ואפילו חוסך כסף".

תחזית מזג האוויר: היום (רביעי) מעונן חלקית עם גשם מקומי בחוף ובשפלה. ינשבו רוחות דרום מערביות מתונות. הטמפרטורות ירדו. הים נוח. גובה גלים 30-90 ס"מ טמפרטורת המים 19 מעלות.

הטמפרטורות החזויות להיום: בירושלים 12-8 תל אביב 18-11, חיפה 17-12 באר שבע 17-10, צפת 12-6 אריאל 13-9, מודיעין 18-7 , טבריה 19-8, אילת 22-10 מעלות.

התחזית לימים הבאים:

ביום חמישי מעונן חלקית הטמפרטורות ללא שינוי.

ביום שישי מעונן חלקית. מהצהריים יחל גשם מקומי באזורים שונים בארץ . סכנת שיטפונות בנחלי הדרום והמזרח. הטמפרטורות ירדו.

בשבת דומה.

ביום ראשון גשם מידי פעם. הטמפרטורות ירדו.