היום (ב') יתקיים תרגיל חיוג טלפוני בו יבוצעו שיחות טלפון ויישלחו מסרונים למשרתי מילואים בפיקוד הדרום.
בתרגיל תושמש לראשונה מערכת ״גל״, מערכת קריאה חדשנית שנועדה לאפשר גיוס משרתי מילואים בחירום בצורה מהירה, פשוטה ובמגוון ערוצים. מערכת זו הינה חלק מתוכנית מקיפה לשיפור המענה לאנשי המילואים.
דובר צה"ל מדגיש כי התרגיל תוכנן מראש כחלק מתכנית האימונים לשנת 2022.
שלושה מועמדים עלו ל"גמר" מועמדות לתפקיד הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה ויתמודדו על החלפת היועמ"ש היוצא, אביחי מנדלבליט.
שמות השלושה הם, עו"ד רועי שיינדורף, שמשמש כיום בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים בינלאומיים, עורך הדין איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון ועו"ד גלי בהרב מיארה, לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב לעניינים אזרחיים.
השם הבולט ביותר לתפקיד הנחשק, נעדר מרשימת המועמדים לגמר וזהו רז נזרי, מי ששימש כמשנה ליועמ"ש הנוכחי, אביחי מנדלבליט.
בסביבתו של נזרי זועמים על ההחלטה שלא לקדם את מועמדותו ואומרים כי זה רק בגלל שבעבר תמך בעסקת טיעון עם בנימין נתניהו, דבר שקומם את הפרקליטות כולה אפילו נגד מנדלבליט עצמו.
לעומת זאת בועדה טוענים, כי אי קידום מועמדותו נובעת בשל העובדה שהוא כבר עכשיו מכהן כמשנה בתפקיד הרלוונטי והצבעה עבורו עלולה ליצור ניגוד אינטרסנטי בשל העובדה שהוא עובד מול השרות והשרים כל העת, הצבעה שעלולה להתפרש כאי אמון.
כך יצא שמבין 3 שמות לא מוכרים, בחר סער את השם המוכר עוד פחות וגרר גל תגובות נזעמות בימין שחוששים שגלי בהרב מיארה תהיה "שפוטה" של סער.
גדעון סער עצמו שיבח את מועמודתה וציין שלמרות שהגיע הזמן שאשה תאייש את התפקיד הבכיר, הסיבה שבחר בגלי בהרב מיארה על פני שאר המועמדים היא בשל כשרונותיה ויכולותיה. "בזכות ולא בחסד".
כאמור בימין לא שמחו על בשורת המינוי וחבר כנסת דודי אמסלם (ליכוד) התראיין אצל שרון גל ברדיו גלי ישראל ותקף את המינוי ואת גדעון סער בצורה חריפה במיוחד והאשים את סער שהמינוי נועד להצילו מחקירות עתידיות.
״הרי ברור לחלוטין שרז ניזרי הוא הכי מתאים לתפקיד היועמ״ש והשופט גרוניס הוא בוודאי תמך בו, אלא מה? לגדעון סער יש משימות כרגע, הוא צריך מישהו שישמור עליו. אני כתבתי למנדלבלוף (כינוי שנוהג אמסלם להדביק למנדלבליט. א.כ.) שסער קיבל ונתן שוחד לכאורה בפרשת פנאקסיה".
שר המשפטים לשעבר (העבודה) חיים רמון תקף אף הוא את המינוי בראיון שהעניק לשרון גל ברדיו גלי ישראל וטען כי הועדה נגועה בפוליטיזציה, אחרת אין הסבר למה רז נזרי לא מועמד סופי.
חבר הכנסת עו"ד שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הגיב אף הוא בגלי ישראל ואמר כי למרות ששמח על סיום כהונותו של אביחי מנדלבליט, הוא אינו שמח על המינוי החדש מאחר ומנדלבליט הביא את התפקיד ל"שיאים של נזק גדול".
סקר TGI הסוקר את צריכת התקשורת בישראל מידי שנה, מפרסם את תוצאות הסקרים שערך על נתוני צריכת התקשורת בשנת 2021.
מהנתונים שמתפרסמים עולה כי הציבור הישראלי צרך תקשורת מדיה (עיתונות ורדיו) בשנת 2021 בשיעור גבוה מהשנה שקדמה לה – 2020.
העלייה בשיעורי הקריאה וההאזנה מושפעים, ככל הנראה מחזרה לתנאי שוק של "שגרת קורונה". התאוששות זאת באה לידי ביטוי בעיקר במחצית הראשונה של שנת 2021 אבל עדיין ניכר שיפור בסך כל הקריאה וההאזנה במונחים שנתיים לעומת 2020.
מניתוח המגמה של סך קריאת העיתונים עולה כי שיעור החשיפה הכולל לעיתונות יומית ביום חול עומד במהלך 2021 על 44.3% בקריאת עיתוני יום חול ו-51.8% בקריאת עיתוני סופ"ש, זאת לעומת תקופה קודמת (ינואר – דצמבר 2020) בה שיעור הקריאה עמד על 37.8% ביום חול ו-44.9% בסופ"ש.
שינויים אלו הינם מובהקים סטטיסטית ומביאים את שיעורי הקריאה בחזרה לנתונים דומים שלפני תחילת תקופת המגיפה.
עוד עולה מהסקר כי העיתון ישראל היום ממשיך להוביל ב 2021 עם שיעור חשיפה לגיליון יום חול ממוצע של 31.0% לעומת 23.7% במהלך2020 (שינוי זה מובהק סטטיסטית).
אצל המתחרה ידיעות אחרונות גם נרשמה עליה ושיעור החשיפה לידיעות אחרונות עומד על 23.9%, ביום חול ממוצע במהלך 2021 לעומת 21.5% בשנת 2020 והפער בין העיתונים ביום חול במונחים שנתיים הינו מובהק סטטיסטית.
בעיתונות סוף השבוע מוביל ישראל היום עם 31.9% במונחים שנתיים במהלך 2021 בהשוואה ל 24.8% ב 2020 ואילו שיעור החשיפה ב-2021 לידיעות אחרונות עומד על 29.8% בהשוואה ל 27.1% בשנת 2020. עורכי הסקר מדגישים כי הפער בין העיתונים בסופ"ש במונחים שנתיים הינו מובהק סטטיסטית.
עורכי הסקר מנתחים את תוצאותיו ומחלקים את 2021 לשתי מחציות. כך שלמרות העלייה הכללית במונחים שנתיים לעומת 2020, ניכרת ירידה קלה במחצית השנייה לשנת 2021 (יולי – דצמבר 2021) בהשוואה למחצית הראשונה לשנת 2021 (ינואר – יוני 2021).
במחצית ה-2 לשנת 2021 מוביל העיתון ישראל היום באופן מובהק עם חשיפה ביום חול ממוצע של 30.5% (ירידה לא מובהקת מ-31.5% במחצית הראשונה). ידיעות אחרונות רושם ירידה בחשיפה ל-22.5% לעומת 25.4% במחצית הקודמת (הירידה מובהקת).
בעיתונות סוף השבוע, מוביל ישראל היום עם שיעור חשיפה של 31.3% בינואר-יוני 2021 לעומת 32.5% במחצית הקודמת (ירידה שאינה מובהקת). ידיעות אחרונות רשם גם ירידה (אומנם לא מובהקת) בסוף שבוע ל-28.9% בהשוואה ל-30.8% במחצית הקודמת. עורכי הסקר מדגישים כי הפער בין עיתוני סופ"ש בתקופה זו אינו מובהק סטטיסטית.
בTGI מפרטים גם את נתוני האזנה לגלי האתר -רדיו ומגלים כי גם בשיעורי ההאזנה לרדיו ביום חול ממוצע ניכרת עלייה (שהינה מובהקת סטטיסטית) בשנת 2021 לעומת 2020 ל-64.4% בהשוואה ל-62.7% בשנת 2020.
במונחים שנתיים, תחנות "כאן" / קול ישראל רשמו ירידה בשיעור האזנה הכולל בשנת 2021 ל-36.1% בהשוואה ל-37.5% ב-2020 (ירידה לא מובהקת). תחנות גל"צ / גלגל"צ עלו בשנת 2021 ל-38.5% בהשוואה ל-37.0% בשנת 2020 (עלייה שאינה מובהקת).
במהלך נובמבר 2021 חל פיצול בשיווק התחנות האזוריות המשווקות על ידי שפ"א וחלק מהתחנות עברו ל"אס מדיה" החדשה (שמות התחנות שעברו ל"אס מדיה" מופיעות בהערה 3 בטבלת הנתונים).
שיעור ההאזנה של התחנות המשווקות כעת על ידי שפ"א ב-2021 עומד על 28.5%. שיעור ההאזנה של התחנות המשווקות על ידי אס מדיה ב-2021 עומד על 10.9%.
במונחים חצי שנתיים חלה ירידה בשיעור ההאזנה לתחנות "כאן" ל-35.1% במהלך יולי – דצמבר 2021 בהשוואה ל-37.0% בינואר-יוני 2021 (ירידה שאינה מובהקת). נרשמה עלייה במונחים חצי שנתיים לתחנות גל"צ: 38.7% במחצית השנייה לשנת 2021 בהשוואה ל-38.4% במחצית הראשונה לשנת 2021 (עלייה שאינה מובהקת).
בתחנות האזוריות המשווקות כעת על ידי שפ"א נרשמה עלייה (שאינה מובהקת) במחצית השנייה של 2021 ל-30% מ-27% ובתחנות האזוריות שמשווקות כיום על ידי אס מדיה, ירידה קלה ולא מובהקת מ-11.1% ל10.7%.
נתוני TGI לרדיו החרדי לחודשים יולי עד דצמבר 2021
(בסוגריים: נתוני יולי-דצמבר 2020)
קול חי – 6% (5%)
קול חי מיוזיק – 5.1% (4.4%)
מורשת – 4.1% (2.7%)
קול ברמה – 3.5% (3%)
גלי ישראל – 3.1% (2.7%)
קול פלי – 2.7%
לפי מומחים שונים בתחום הבריאות, שיא הגל החמישי כבר מאחורינו, ואף על פי שמדדי התחלואה עדיין גבוהים, ניתן כבר להעריך בזהירות את עלויות התפשטות האומיקרון למשק. לפי הניתוח שפורסם ב'ישראל היום', העלות הכוללת של הגל החמישי למשק תעמוד על 6-5 מיליארד שקלים.
הגל הנוכחי היה שונה באופן מהותי מיתר הגלים. מצד אחד, הבידודים ההמוניים והמספר העצום של הבדיקות שנרכשו הוסיפו לעלויות של הגל, ומנגד הממשלה שמרה על תפקוד המשק, שהמשיך לפעול ללא סגרים רשמיים וכמעט בלי הגבלות מיוחדות. חלק מההגבלות שהוטלו בזמן התפרצות האומיקרון אף הוסרו למרות העלייה בתחלואה, למשל, התו הירוק בחנויות הגדולות, שעל פי הערכות גרם להפסד של עשרות מיליוני שקלים למשק, וכן הבידודים במערכת החינוך, שביטולם שחרר הורים רבים לילדים בגילי הגן ובית הספר היסודי לצאת לעבודה.
כמה עלה לנו הגל החמישי, והאם השתלמה מדיניות הממשלה, שהתעקשה לשמור על משק פתוח ללא סגרים ועם פחות הגבלות? כאשר באים לחשב את אומדן העלות, יש להביא בחשבון שני נתונים – העלות התקציבית האובייקטיבית שכוללת את הוצאות הממשלה על רכש בדיקות, ציוד, חיסונים, תרופות, מימון ימי בידוד ועוד, וכן העלות המשקית כתוצאה מאובדן ימי עבודה בשל הבידודים ההמוניים וירידה ברכישות של מבודדים.
במשרד האוצר נאמר לנו שעדיין מוקדם מדי להעריך את העלות האמיתית של אובדן התוצר כתוצאה מהאטת הפעילות, ושיש להמתין עד סוף הגל. לפי תחזיות בנק ישראל, הנזק המצטבר יגיע ל-2.5-1.2 מיליארד שקלים במונחי תוצר. בבנק המרכזי מסבירים כי האומדן בוצע על סמך העלות היומית המשוערת לבידוד אדם, שמושפעת מירידה בצריכה (המבודדים לא יוצאים לקניות ולמסעדות, למשל) ומירידה בתפוקת העבודה, שכן לא בכל ענף מתאפשרת עבודה מהבית.
בבנק ישראל מעריכים כי העלות היומית הממוצעת לבידוד אדם עומדת על כ־273 שקלים, ובהינתן גל של לפחות 20-10 ימים, שבהם נגיע לשיא של 900-450 אלף מבודדים, הנזק המצטבר יגיע לכ־2.5-1.2 מיליארדי שקלים במונחי תוצר, כאמור. נציין כי הערכה זו הוצגה על ידי נגיד בנק ישראל לפני שלושה שבועות, ומבדיקת "ישראל היום" עם בנק ישראל עולה כי התחזית מתגשמת, אם כי הגל החמישי עדיין לא הסתיים.
במשרד האוצר מסבירים כי "במהלך חודש ינואר המשק עבד – הפעילות היצרנית המשיכה ככל הידוע לנו כרגיל, מלבד פגיעות נקודתיות. בנוגע לצריכה, אנחנו רואים שנרשמה ירידה ברכישות בכרטיסי אשראי ב-10 ימים ראשונים של ינואר, שהיתה דומה לגל הרביעי, ומאז אנחנו רואים עלייה די קונסיסטנטית ואפילו חזרה לתקופה של טרום הקורונה".
לדברי גורם מקצוע במשרד האוצר, "כאשר משאירים את המשק פתוח זה לא רק נותן אפשרות למשק להמשיך לעבוד בתקופה של הגל, אלא גם כשיוצאים מהגל – המשק מתניע את עצמו מהר יותר. בגלים הראשון עד השלישי המשק היה סגור, ואחרי שנפתח ראינו שלקח לו זמן לחזור לפעילות המלאה".
אותו גורם מוסיף כי "אנחנו רואים כעת חזרה מהירה לפעילות, כי גם הציבור רגיל למצב החדש, העסקים פתוחים, הבידודים נגמרים, וגם המדיניות של הממשלה להקל בבידודים גורמת לכך שהגלגל ממשיך לנוע".
שר הבריאות ניצן הורוביץ התראיין הבוקר (שני) ל'גלי צה"ל' והתייחס לאסטרטגיית היציאה מהגל החמישי של הקורונה.
"אנחנו מתמקדים בגל הזה בהגנה על הפגיעים, זאת האסטרטגיה, והיא מוכיחה את עצמה. אנחנו עוברים את הגל, כבר מתחילים לראות סימנים של ירידה, ולכן גם אפשר להיות קצת אופטימיים. עשינו את זה בלי סגרים, בלי השבתות, בלי פיטורים, ובלי סגירת החינוך", אמר הורוביץ.
הוא הוסיף: "ביטלנו את הבידודים במערכת החינוך כדי שהילדים יחזרו לבתי הספר, וההורים לא יצטרכו להיות בבידוד כפוי. אנחנו עושים זאת כדי באמת לחיות לצד הקורונה, אבל את זה שיש פגיעה בשגרת החיים ושאנשים נדבקים – אי אפשר למנוע לחלוטין".
על העומס בכתי החולים אמר: "מעריכים שלנוכח הירידה במספר המאומתים נראה תוך כמה ימים גם ירידה במספר החולים קשה בבתי החולים".
שר הבריאות התייחס אף לאי כינוס קבינט הקורונה במשך שלושה שבועות: "מדברים כל הזמן, יש דיוני ממשלה ואנחנו לחלוטין שקופים, אך אנו כן חושבים שראוי לקיים דיונים גם בפורום סגור ולא צריך לדבר על כל דבר בשידור חי" טען הורוביץ.
רשות התחרות בודקת את ההתייקרויות במוצרי יצרנית המזון 'אסם' והיבואנית 'דיפלומט', כך דווח אמש ב'גלובס'.
במהלך החודש האחרון, שתי החברות הודיעו על עליות מחירים. אסם הודיעה על עליית מחירים של כ-5% בממוצע למאות מוצרים, ובשבוע שעבר – דיפלומט הכריזה כי היא מעלה את מחיריהם של מגוון מוצרים, לרבות דגני בוקר, פסטה וחטיפים ב-4% עד 16%.
עפ"י הדיווח, ברשות בודקים האם מדובר בהתייקרויות שנוגדות את חוק התחרות, או שמא מדובר בהתייקרויות שלא קשורות בהגבלים עסקיים.
אם יתברר כי יש חשד להפרות תחרותיות, תוכל החקירה לעבור לפסים פליליים, כפי שנעשה בחודשים האחרונים מול שופרסל, שטראוס וגופים נוספים. מדיפלומט נמסר כי לא בחברה לא התקבלה פנייה מרשות התחרות.
כחלק מיישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית לאסון הר מירון, השנה תתקיים הילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון עם שינויים בהתאם להמלצות הביניים של ועדת החקירה שנועדו לדאוג לביטחונם של העולים למירון.
אמש (ראשון) הציג הממונה על ההילולה במירון צביקי טסלר לשר לשירותי דת מתן כהנא את מתווה מירון המוצע. לאחר מכן הוצג המתווה בפני צוות המנכ"לים כנדרש בהחלטת הממשלה שאושרה לאחרונה.
בראשות הצוות עומד מנכ"ל המשרד לשירותי דת, שמעון (מוני) מעתוק ושותפים בו מנכ"ל המשרד לבטחון פנים, מר תומר לוטן, מר רן שדמי, מ"מ מנכ"ל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה וגב' יעל לינדנברג רכזת תקציבים במשרד האוצר. טסלר מונה לתפקיד בסוף דצמבר 2021 ומאז עסק בקדחתנות בניתוח האירוע ובבניית המתווה המיטבי עבור ההילולה שתתקיים בעוד כשלושה וחצי חודשים.
עיקרי המתווה מתייחסים בעיקר לפעולות שיש לנקוט לשם קיום ההילולה תוך מניעת צפיפות וצמצום מרבי של גורמי הסיכון במתחם הקבר ובמרחב ההר.
בתוך כך קובע המתווה את הדברים הבאים:
• תמשך במלוא המרץ הפעילות להסרת מבנים שנבנו שלא כחוק וכן מבנים שבטיחותם אינה מתאימה.
• היקף הקהל בשטחי ההר יהיה בהתאם למספר המרבי שיקבע על ידי מומחי בטיחות. מספר היעד ייגזר מהשטח הפנוי לשימוש הקהל בהר ומהוראות הבטיחות הרלוונטיות בנוגע לתפוסת קהל, לרבות ההוראות בעניין יציאות ופתחי מילוט.
• השנה תתאפשר רק חלוקת שתייה בשטח ההר במהלך ההילולה. הדבר גם יגדיל את השטח העומד לרשות הקהל בהר וגם יצמצם את הסכנה מנפילה והחלקה על אשפה.
• האירוח והשהייה במירון וביישובים הסמוכים לו יהיו אך ורק במקומות המיועדים למגורים ואירוח ועל פי חוק בלבד, כל זאת על מנת להעריך את המשתתפים שיגיעו ברגל למתחם ההר.
• הגעת הקהל למתחם ההר תתאפשר בתחבורה ציבורית בלבד מתחנות הסעה ברחבי הארץ או מחניונים מסודרים בסמיכות להר. כרטיסי הנסיעה יוצאו למכירה מראש ויוגבלו בזמן.
• משרד התחבורה ומשטרת ישראל יופקדו על הכנת תוכנית התחבורה וההיסעים להר, ביצועה ושליטה בה.
• יוכשרו מספר מקומות קרובים לציון, שיהיו מוצלים ונוחים, הן לנשים והן לגברים בהם יתאפשר לקיים תפילה במשך זמן ארוך יותר.
• תערך הדלקה מרכזית אחת בלבד, על גג הציון.
• יוכשרו מקומות עבור אירועי ”חלאקה“ בשטח ההר.
• לראשונה יהיה מפיק אחד לאירוע וההיערכות לאירוע תעשה בדומה לאירועים המחייבים רישוי עסקים וזאת בשינויים המחויבים בהתאם לחקיקה הקיימת כיום.
• במסגרת המתווה שאושר סוכם שתינתן התייחסות ייחודית למשפחות הרוגי אסון מירון ובכלל זה אפשרות להתייחד עם זכר יקיריהם ביום זה במסגרת האירועים בהר.
בתוך כך קיים פרויקטור מירון צביקי טסלר סבב פגישות עם נציגי חצרות החסידיות הנוטלים חלק בהדלקות בל"ג בעומר במירון.
טסלר אמר לרבני החסידיות: "הילולת מירון תשפ"ב תתקיים באופן שיאפשר לציבור הרחב להגיע ולהתפלל באופן מסודר ובטוח בציונו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. ההבנה עם חצרות החסידים שיש צורך לאזן בין קיום ההילולה לבין קדושת החיים ולדאוג לשלומם וביטחונם של המתפללים".
טסלר פגש את נציגי החסידיות: תולדות אהרון, בויאן, תלודות אברהם יצחק, קרלין, זוויעהל, מוד'זיץ, רחמסטריווקא, נציגי היישוב הישן, ואת האדמו"ר רבי רפאל אבוחצירא.
במהלך השבוע צפוי פרויקטור מירון צביקי טסלר להשלים את סבב הפגישות עם חצרות החסידיות והוא עתיד למסור להם את עיקרי המתווה המתגבש לקיום הילולת ל"ג בעמור השנה.
טסלר אמר: "הגעתי למשימת קודש והיא לארגן את הילולה ולוודא כי היא תתקיים בצורה הטובה והבטוחה ביותר. בהתאם למדיניות השר, אני מקיים שיח שבנוי על הידברות עם הציבור החרדי במטרה לקיים את ההילולה ולדאוג שהציבור החרדי יגיע להר בל"ג בעומר".
ברוך דיין האמת: אסתר פולארד ע"ה רעייתו של יונתן פולארד נפטרה הבוקר בבית החולים לאחר שמצבה הידרדר לאחרונה עקב מחלת הסרטן ממנה סבלה בשנים האחרונות ואף היא נדבקה בנגיף הקורונה.
ממשפחת פולארד נמסר: "בצער רב וביגון קודר, המומים וכואבים אנו מצטערים להודיע על פטירתה של אסתר פולארד ע"ה. ההלוויה תתקיים היום בהר המנוחות בירושלים. על המועד המדויק תבוא הודעה".
פולארד סבלה במשך מספר שנים ממחלת הסרטן ונדבקה לפני שלושה שבועות בקורונה. בהמלצת הרופאים, היא טופלה בתחילה בביתה על ידי בעלה יונתן, אך בשבת האחרונה פרשת משפטים הידרדר מצבה והיא הועברה למחלקת טיפול נמרץ קורונה בביה"ח 'הדסה עין כרם'.
יונתן פולארד שיחי' ורעייתו אסתר ע"ה עלו ארצה ב-30 בדצמבר 2020, זאת לאחר שהגבלות התנועה שחלו עליו בארה"ב בוטלו והוא הפך לאדם חופשי. פולארד ריצה 30 שנות מאסר ושוחרר מהכלא ב-2015. יהונתן ואסתר פולארד התגוררו בשכונת רחביה בירושלים.
יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' מסר: "משתתף באבלו הכבד של יהונתן פולארד על פטירתה של רעייתו הנאמנה והגיבורה כארי אסתר ז"ל ומתפלל שהקב"ה יתן לו כח להתגבר על האבדן הגדול ולהמשיך בחיים טובים ובריאים לאורך ימים ושנים. ומחה השם אלוקים דמעה מעל כל פנים".
ראש הממשלה, נפתלי בנט מסר: "הצטערתי לשמוע על פטירתה של אסתר פולארד, אישה שמסירותה ואהבתה ליונתן פולארד הפכו לסמל לעוצמה, לנחישות ולאמונה. יהי זכרה ברוך".
תחזית מזג האוויר: היום (שני) בהיר עד מעונן חלקית. מהצהריים יתחדש הגשם בצפון ובמרכז מלווה סופות רעמים. הטמפרטורות נמוכות מהרגיל. תנשב רוח דרום מערבית. הים גלי עד גבה גלי. גובה גלים 70-240 ס"מ טמפרטורת המים 16 מעלות.
הטמפרטורות החזויות להיום: בירושלים 11-5 תל אביב 15-9, חיפה 14-9 באר שבע 15-5, צפת 8-5, אריאל 11-8, מודיעין 14-6 , טבריה 17-6, אילת 19-8 מעלות.
התחזית לימים הבאים: מחר (שלישי) מעונן חלקית עם גשם מקומי בצפון ובמרכז.
ביום רביעי מעונן חלקית עד בהיר וצפויה עלייה קלה בטמפרטורות.
ביום חמישי מעונן חלקית. הטמפרטורות ללא שינוי.
בשישי גשום וקר. בחרמון ירד שלג. הים ייעשה רוגש. ינשבו רוחות דרום מערביות עזות והים ייעשה רוגש.
מקור צבאי סורי מסר הלילה (שני) כי ישראל תקפה אווירית באמצעות טילים באזור דמשק, על פי אותו גורם התקיפה אירעה בשעה 3:05 בלילה והיא בוצעה מהמרחב האווירי של לבנון ע"י מספר טילים שנורו.
"האויב הישראלי שיגר טילים מכיוון ריאק בביירות במטרה לפגוע בכמה נקודות בסביבות דמשק", מסר הגורם, הוא ציין כי מערכת ההגנה האווירית יירטה חלק מהטילים וכי נגרם נזק משמועתי.
צווצי רפואה הוזעקו לפני זמן קצר לשדרות הגעתון בנהריה לאחר שהתקבל דיווח אודות הולך רגל שנפצע לאחר שנפגע מאוטובוס.
חובשים ופרמדיקים שהגיעו למקום העניקו טיפול רפואי ראשוני לגבר בן 47 ופינו אותו להמשך קבלת טיפול רפואי בבית החולים לגליל בנהריה כשמצבו מוגדר בינוני.
חוקרי התנועה של משטרת ישראל שהגיעו למקום פתחו בחקירה לבדיקת נסיבות האירוע.
מערכות ההגנה של איחוד האמירויות יירטו הערב (ראשון) טיל בליסטי ששוגר לעבר אבו דאבי – כל זאת בזמן ביקורו הרשמי הראשון של נשיא המדינה יצחק הרצוג בנסיכות. ערוץ אל-מיאדין הלבנוני מדווח כי תנועת המטוסים בשדה התעופה באבו דאבי הופסקה.
משרד ההגנה האמירתי:
"מערכות ההגנה האווירית שלנו יירטו טיל בליסטי אחד ששיגרו החות'ים לעבר המדינה. לא נגרם נזק. רסיסי הטיל נחתו באזור בלתי מיושב"
דובר בית הנשיא נאור יחיא מסר: נשיא המדינה הרצוג עודכן בפרטי האירוע באבו דאבי. לא נשקפה ולא נשקפת סכנה לנשיא ופמלייתו. הביקור צפוי להמשיך כמתוכנן
השר לשירותי דת מתן כהנא וח"כ יום טוב כלפון (ימינה) מקדמים יחד הצעת חוק שמטרתה לשלול תקציבים ממוסדות חינוך שיפלו תלמידים על רקע עדתי. כך דווח ב'וואלה'. ההצעה עלולה להביך את חברי הכנסת של ש"ס שייאלצו להצביע נגדה משום שזו הצעה מטעם הקואליציה או לתמוך בה ובכך לייצר מתיחות מול יהדות התורה המתנגדת לקידומה בתוקף.
ח"כ כלפון הגיש את ההצעה, והיא צפויה לעלות בחודש הקרוב להצבעה בוועדת שרים לענייני חקיקה. כיום, החוק קובע כי רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של ארץ מוצא, רקע חברתי-כלכלי, נטייה מינית או זהות מגדרית או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו, ברישום תלמיד, קבלתו או הרחקתו ממוסד חינוך, קביעת תכניות לימודים ומסלולי קידום נפרדים באותו מוסד או קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך.
"לא ייתכן שגם בשנת 2022 ילדים ממוצא ספרדי יופלו לרעה בקבלה למוסדות החינוך", אמר כלפון והוסיף, "אני מבקש לשים קץ לתופעה הכואבת והמקוממת הזאת של אפליה על רקע עדתי במוסדות חינוך חרדיים באמצעות שלילת תקציבים מהמדינה לאותם מוסדות. היו ניסיונות בעבר לחוקק חוק דומה אך אריה דרעי חסם אותם כשהתחייב כי יפעל למיגור התופעה, אולם עברו שנים מאז והאפליה עדיין קיימת. אני קורא לכל חברי הכנסת להצטרף אלינו ולהעביר איתי את החוק החשוב הזה".
מי שעובר על איסור ההפליה עובר עבירה פלילית, אך אין נגדו סנקציות. ח"כ כלפון מבקש לקבוע בהצעת החוק החדשה כי מוסד חינוך שעובר על איסור ההפליה, ובין היתר אינו מקבל תלמידים בשעריו בשל מוצאם העדתי, לא יקבל תקצוב מהמדינה. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בשנת הלימודים האחרונה, יותר מ-30 תלמידות לא התחילו את הלימודים בבית ספר, בעקבות אי הסכמה של בתי ספר וסמינרים לרשום אותן ללימודים במסגרתם בשל מניעים עדתיים.
"לא ניתן להמשיך במצב זה", נכתב בהצעה. "הצעת חוק זו נועדה למנוע, בין היתר, את המצב שאין להעלותו על הדעת שבו קיימים בתי ספר בישראל שאינם מוכנים לרשום תלמידים ותלמידות לבית ספרם בגלל מוצאם העדתי".
בתוך שבוע אושפזו 10 ילדים עם חשד לתסמונת פימס (תסמונת פוסט קורונה) בבתי החולים – כך פורסם לראשונה היום (ראשון) בחדשות הערב בכאן 11.
שישה מהמקרים מאובחנים כמעט בוודאות מוחלטת עם פימס, שאר המקרים בחשד גבוה. לפני שבוע היה רק מקרה אחד של פימס בישראל, לפני ארבעה ימים מספר המקרים עלה לארבעה וכיום כאמור יש 10 מקרים.
החשש של רופאי הילדים ומשרד הבריאות הוא שבשבועות הבאים נראה עוד מקרים של פימס, שכן התסמונת הזו מופיעה בין שלושה לשישה שבועות מרגע ההחלמה. במשרד הבריאות ביקשו מבתי החולים לדווח על מקרים של פימס באופן יום יומי.
בכל הגלים היו בסך הכול 220 מקרים של פימס בישראל, בגל הדלתא היו בין 60-50 מקרים ונרשם מקרה תמותה אחד מהתסמונת. כרגע, 177 ילדים מאופזים עם קורונה בבתי החולים, 17 מהם במצב קשה. באיגוד רופאי הילדים אומרים בתגובה לנתונים: "אנו צופים שתיתכן עלייה במספרי התחלואה בפימס ולכן יש לנהל מעקב אחר הנתונים".
בימים הקרובים צפוי להינתן פסק של בית משפט להוצאה לפועל, שבו יורה לפנות משפחה ערבית בשכונת שייח ג'ראח (שמעון הצדיק) בירושלים, לטובת רוכש יהודי. מה שעשוי להבעיר מאוד את השטח, נזכיר כי לפני כשבועיים התרחשו מהומות במקום, כשעיריית ירושלים הפקיעה בית ערבי לטובת מבנה ציבור.
שייח ג'ראח זו שכונה במזרח ירושלים הסמוכה לקבר שמעון הצדיק, בעברה עד שנת 1948 השכונה היתה יהודית עם ארבעה בתי כנסת ובתי מדרש ומאז המלחמה הפכה לשכונה ערבית, בשנים האחרונות החלו מספר עמותות יהודיות להוכיח משפטית כי הבתים היו שייכים ליהודים מזמן הבריטים ולגאול את המקום ולשכן בשכונה מספר משפחות יהודיות.
כאמור בימים הקרובים בית המשפט צפוי לתת פסק על בית נוסף שנגאל בידי יהודים, מדובר על בית ששוכן בתחילתה של שכונת שייח ג'ארח סמוך מאוד לשכונות החרדיות ולכביש בר לב. בתקופת המנדט הבריטי בבית גרו עד לשנת 1948 משפחת חדד, משפחה יהודית שומרת מצוות, מאז המלחמה, הירדנים כמובן סילקו משם את המשפחות היהודיות ושיכנו במקומן משפחות ערביות, כך גם בבית זה שוכנה משפחת סאלים הערבית.
אלא שהמלך חוסן הירדני לא חשב כי יום אחד היהודים יחזרו ולכן לא ביצע הפקעה מסודרת לאותם בתים, אלא שיכן בהן משפחות בשכר דירה סמלי של דינר לחודש ואף לשנה, כך גם בבית משפחת חדד היהודית שוכנה בשכירות משפחת סאלים הערבית.
1967 מלחמת ששת הימים – ישראל בין הייתר כובשת את מזרח ירושלים ואת שייח ג'ארח שהיתה נקראת בזמן הבריטים שכונת שמעון הצדיק.
בשלב זה הנכס עובר מהממונה לנכסי אויב של הירדנים לידי האפוטרופוס הישראלי הכללי,
האפוטרופס הכללי מחליט על פי חוק שחוקק לאחר מלחמת ששת הימים, להחזיר את הנכסים למשפחות היהודיות שגורשו משם, בין הנכסים היה גם את אותו בית האמור של משפחת חדד היהודית שכאמור בנתיים גרה בו משפחת סאלים הערבית.
לפיכך גם כשהנכס האמור חזר לידי משפחת חדד, המשיכה לגור בו משפחת סאלים כדיירים מוגנים, בהמשך השנים האבא והאמא של משפחת סאלים מתו, אז באו משפחת חדד בבקשה לקבל בחזרה את הנכס שבנתיים הוברר לאפוטרופוס כי הבית ריק ולכן אין כאן דיירים מוגנים.
אלא שלאחר מספר חודשים כשהוברר לבני משפחת סאלים שמתו, כי האפוטרופוס מצא את הבית ריק ולכן יכול להפקיע את זכות הדיירים המוגנים, מיהרו מיד ליישב את אותו בית בבת של משפחת סאלים בשם פאטמה, שפתאום החלה לטעון שבכלל נולדה שם ולא עזבה שם מעולם ולכן היא מוגנת.
1989 – בית המשפט דחה את טענתה של פאטמה סאלים כשהוברר לו שבכל התקופה בכלל היתה גרה ורשומה בשכונת אבו דיס והשופט עוזי סיוון הוציא פסק דין כי היא משקרת ולא היתה גרה שם מלבד הפלישה בשנים האחרונות, עוד פסק השופט כי על פאטמה סאלים לשלם מיד שכירות 7 שנים אחורה (מאז שפלשה) למשפחת חדד היהודית ובנוסף עליה לפנות את הבית מיד, עד שנים אלו משפחת סאלים לא קיימו את הפסק, לא פינו ולא שילמו שכירות.
משפחת חדד החלה להתייאש והחליטה למכור חלק מהבית למר חיים סילברשטיין ולבחור נוסף בשם אופיר העברי.
שנת 2015 – כאן נכנס לסיפור חבר מועצת העיר יהונתן יוסף (נכדו של מרן הגר"ע זצ"ל) פעיל ותיק בשכונת שמעון הצדיק, יוסף רוכש את הבית מהבעלים היהודים במחיר מלא ולא זול, של שניים וחצי מיליון שקלים. יהונתן יוסף החל לדרוש כדין דמי שכירות ממשפחת סאלים שבנתיים ממשיכה לגור בבית בניגוד לפסק, משפחת סאלים מסרבת לשלם בטענה שהיא משלמת בכלל לאדם בשם סעיד ממשפחת חדד היהודית, אלא שהוברר שסעיד חדד בכלל נפטר עשרות שנים קודם לכך.
בחודשים אלו יוסף פנה לבתי המשפט, זירז הליכים להוצאת צו פינוי בטענה שמשפחת סאלים פולשת ולא מוגנת וכן מסרבת לשלם לו שכ"ד.
כאמור כפי שחשפנו פה לראשונה ב'המחדש' פסק הדין לצו פינוי צפוי להתקבל כבר השבוע, מה שעלול מאוד להגביר את המהומות במקום.
על רקע כל זה וכשהוברר הדבר לאנשי השמאל הקיצוני, שמפגינים באופן קבע בימי שישי בשכונת שייח ג'ראח, שבימים אלו בית המשפט דן בהוצאתה של משפחת סאלים מהבית, הגבירו את הפגנות במקום ומיקדו אותן אל מול ביתה של משפחת סאלים, הפגנות שחלקן הפכו אלימות.
