חודש: פברואר 2022

הרעש התקשורתי סביב ניתוק רוסיה ממערכת סוויפט (SWIFT), או בשמה המלא: האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית, כמו גם השיח שמובילות מדינות אירופה כביכול מדובר בנשק יום הדין נגד רוסיה, גרם לרבים מצרכני החדשות לחשוב כביכול אכן מדובר במהלך שיוביל לקריסת הכלכלה הרוסית – אך דיבורים לחוד ומציאות לחוד.

אין חולק כי ניתוק מדינה ממסלקה בינלאומית דרכה עובר מידע בין מוסדות פיננסים שונים, כדוגמת בנקים, הינו צעד משמעותי, שכן בהיעדר המסלקה קשה יהיה להעביר מידע על העברת כספים בצורה בטוחה, אמינה ומתוקננת. בהיעדר העברת המידע באמצעות סוויפט עשויות עסקאות בינלאומיות להתעכב עד לקבלת הוכחה משמעותית ואמינה לביצוע הפעולה, מה שמשפיע כמובן על הייבוא והייצוא מרוסיה.

הסנקציה, כפי שהיא נשמעת, אכן מהותית, אך האם היא עד כדי כך מאיימת על רוסיה כפי שכלי התקשורת גורמים לנו לחשוב? ממש לא.

ראשית, חשוב לזכור שלמרות שמערכת סוויפט הכרחית להשלמת עסקאות בינלאומיות, בסופו של דבר משמשת המערכת אך ורק להעברת מידע על העסקאות בזמן אמת – ולא לביצוע פעולות העברת הכספים בפועל. גם כעת, לאחר ניתוק חלק מהבנקים הרוסיים ממערכת סוויפט, הם עדיין יכולים לקבל ולהוציא כסף למדינות אחרות.

נקודה חשובה נוספת שצריך לשים לב אליה, היא שהניתוק ממערכת סוויפט לא נעשה כלפי רוסיה כמדינה או כממשלה, אלא אך ורק מול קבוצה מצומצמת של בנקים. קבוצת בנקים שכבר נותקו בעבר ממערכת סוויפט ונראה כי מעמדם לא נפגע בטווח הארוך, וכך גם לא הכלכלה הרוסית.

פרט נוסף שחשוב לזכור, הוא שכבר היום משתמשת רוסיה במסלקה בינלאומית תוצרת בית (SPFS – The Russian System for Transfer of Financial Messages), שמשמשת להעברת מידע על 20% מהעסקאות הבינלאומיות של רוסיה. כך שבמידה רבה הפתרון והתחליף כבר קיים ונמצא בשימוש הרוסים.

וכל זה עוד לפני שהזכרנו את קיומה של המסלקה הסינית (CIPS – Chinese Cross-border Interbank Payment System), שלמרות היותה קטנה יותר מזו של סוויפט, היא מסלקה מעולה שעובדת כיום עם כ-100 מדינות והיא כמובן תשמח להפוך ל"בית" של הרוסים.

אז האם "הסוויפט היא הנשק הגרעיני של הכלכלה", כפי שהגדיר זאת שר האוצר הצרפתי? כנראה שלא.

דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

ראשי ישיבת 'חברון' במכתב חריף למאות הורי התלמידים שאין להחזיק סלולרי שאינו תחת פיקוח של ועדת הרבנים לעניני תקשורת, "לחזור ולחזק את בני הישיה"ק על שמירת צורת וצביון בית חיינו הישיה"ק, וצורת בן תורה ובן ישיבה, והיותינו בני מעלה העולים ונתעלים וכשלהוותינו המכשירים תואמי הכשר המהווים פרצה בחומות ופוגעים בכל הקדוש והיקר נפוצים היום" כתבו

ראשי הישיבה הוסיפו כי "ד"ת צריכים חיזוק ובטוחים אנחנו שכל בני הישיה"ק שיראת השם נוגעת בלבבם לא יעמדו על דם רעינו ויתנו כתף שלא נפגע במעלת ומהות ביתינו בית חיינו הישיה"ק, ולא נראה בצרת אחינו אשר לא מודעים לנזק אשר נגרם מהמכשירים הנ"ל אשר פוגע ופוצע נפשות ותוצאותיו ח"ו יכולה להיות לדורות".

ראשי הישיבה מזהירים כי בחורים שיחזיקו מכשיר שאינו כשר יסולקו מיידית "ובוודאי שמיותר לציין ואנו בטוחים כי יעמדו בני הישיה"ק על התחייבותם כי מקומם בישיה"ק מותנה בכך שלא ימצא ברשותם מכשיר שאינו כשר בהכשר וועד הרבנים לעניני תקשורת ועל כל שאר תקנות הישיה"ק שאין ולא יהיה בהם שום שינוי כמסורת הישיה"ק לדורותיה וכצורתה כפי שהותוו ע"י רבותינו מייסדי הישיה"ק. במסילה העולה בית קל".

על המכתב חתומים הגרמ"מ פרבשטיין, הגר"ש כץ, חבר המועצת הגר"ד כהן, והגר"י חברוני.

כתב דסק החוץ של כאן חדשות, יואב זהבי, עושה מעט סדר במידע שהצטבר ומסביר האם פוטין מתכוון לעצור באוקראינה או שהיא רק ההתחלה בדרך להתפשטות נוספת? האם הרוסים הופתעו מעוצמת ההתנגדות של אוקראינה? מהן אפשרויות שנמצאות כרגע על השולחן בדרך לסיום הלחימה ומה יקרה אם זלנסקי ייהרג? אילו מדינות תומכות בפוטין ואיך משפיעה הלחימה עלינו, בישראל?

מה בעצם רוצה פוטין?

התמונה רחבה מאוד. יש מי שיאמר שהאוקראינים הם כרגע החומה של העולם המערבי נגד מהלכים שלא חשבנו שנראה באירופה. פוטין, לאורך כל הקריירה שלו אמר כי נפילת ברית המועצות הייתה האסון הגיאופוליטי הגדול ביותר של המאה ה-20 ולא הכחיש את כוונותיו להחזיר את רוסיה לגדולתה. בשנים שלאחר נפילת מסך הברזל התפשטה נאט"ו גם למדינות שבמזרח. מבחינת פוטין מדובר בכוח התקפי, לא הגנתי. עצם העובדה שאוקראינה הפכה דמוקרטית במהפכה של 2014 הרחיק אותו עוד יותר ממרחב ההשפעה שלו עליה וזה מרתיח אותו.

מהרגע שעלתה האפשרות שגם אוקראינה תצטרף לנאט"ו פוטין הבהיר שזה מהלך שלא יקרה. בסופו של דבר לא הגענו אף פעם למצב של הסכמים בעניין הצטרפות אוקראינה לברית נאט"ו. מהלכים כמו הברקזיט באירופה, לצד עליית מנהיגים ששמו דגש יותר על הלאומיות ועליית סין בתמונה העולמית, יצרו מצב שבו פוטין יכול לומר עכשיו: "אנחנו כוח שלא תוכלו להתעלם ממנו יותר".

מה יכולים לעשות האוקראינים מול העוצמה הרוסית?

הכוח הגדול של רוסיה גדול בהרבה מזה של אקוראינה. צבא אוקראינה התגבש בעוצמתו רק בשנים האחרונות, אבל לרוסיה יש טכנולוגיה ונשק שהצד השני יכול רק לחלום עליו. הצבא האוקראיני נלחם, הם טוענים להפלת מטוסים רבים של צבא רוסיה וגרמו נזקים כבדים. רק אחרי שיתפוגג ערפל הקרב אפשר יהיה לאמת את הפרטים האלה. הצבא הרוסי מתקדם לעבר הערים הגדולות ובשטח בנוי הלוחמה תהיה להם קשה בהרבה. האוקראינים מדברים על חיילים רוסים רבים שנפלו בשבי. יכול להיות שככל שהמלחמה תתעצם, הרוסים יתחילו להשתמש בכלים פחות מדוייקים שהם גם פחות יקרים להם, וגם יהפכו את המלחמה ליותר מלוכלכת ממה שנראה עד עכשיו. לפי הדיווחים במערב ההתנגדות האוקראינית חזקה ממה שהעריכו בשלב הזה ונראה שהרוסים לא עומדים כרגע במטרותיהם.

כמה נפגעים יש לצד הרוסי?

הרוסים מסתירים מידע והמצד שלהם אין מספרים מדוייקים. האוקראינים מדברים על בין 4,000 ל-5,000 הרוגים לצבא הרוסי. המספרים במערב נמוכים יותר ושם מדברים על מאות.

האם הזמן משחק לרעת הרוסים?

על פניו נראה שכן. כל זמן שהמבצע נמשך ייתכן שזה ישפיע גם על דעת הקהל הרוסית. המערב הטיל סנקציות רבות, דוגמת ניתוק חלק מהבנקים הרוסיים ממערכת הסוויפט להעברת הודעות על עסקאות. זה יקשה על הבנקים הללו לבצע עסקאות עם המערב. זה כמובן יאט גם את קצב הצמיחה במערב, אבל ישפיע בעיקר על הכיס של האזרח הפשוט ברוסיה. כבר עכשיו יש דיווחים על הפגנות ברוסיה נגד המלחמה ואם היא תהפוך למבודדת, במערב מקווים שזה יפעיל לחץ על השלטון במוסקווה. סביר להניח שפוטין היה רוצה לסיים את המבצע מהר יותר.

מה יקרה אם זלנסקי ייהרג במהלך המלחמה?

נשיא אוקראינה זלנסקי לא מנהיג לבדו את אוקרינה. למדינה יש הנהגה. הוא אומנם הפנים שלה, אבל הוא לבא וייתכן שיהיה מי שיחליף אותו. זה בהחלט עשוי לפגוע במוראל האוקראיני הלאומי, כי זלנסקי הפך דמות חשובה וסמלית, כמעט גיבור לאומי שלרבה האבסורד פוטין בונה. סביר להניח שאם יגיעו למצב שהוא נהרג אוקראינה כבר תהיה במצב שהיא נופלת. זה לבטח יגרור תגובות קשות עוד יותר במערב כלפי רוסיה.

הדברים נאמרו ב'לייב' לגולשים בכאן 11 ופורסמו באתר התאגיד

• פיקוח נפש: עם ישראל מתגייס להצלת יהודי אוקראינה>>>

ישראל סירבה להביע תמיכה בהצעת ההחלטה שהגישה ארצות הברית למועצת הביטחון של האו"ם לגינוי הפלישה הרוסית לאוקראינה – חרף בקשת ממשל הנשיא ג'ו ביידן כך מדווח הפרשן המדיני ברק רביד באתר וואלה. ישראל אינה חברה במועצת הביטחון של האו"ם אך ארה"ב פנתה אליה ולעשרות מדינות נוספות וביקשה שיצטרפו להחלטה כ"שושבינות", כלומר – יהיו חתומות על הצעת ההחלטה ויביעו בה תמיכה גם בלי להצביע עליה.

ישראל גררה רגליים ולא נתנה תשובה ברורה לאמריקנים עד יום שישי בחצות כשהדיון במועצת הביטחון החל. בניגוד לישראל, יותר מ-80 מדינות שאינן חברות במועצת הביטחון של האו"ם הביעו תמיכה בהצעת ההחלטה האמריקנית. בהצבעה שהתקיימה הצביעו 11 מחברות מועצת הביטחון בעד גינוי לרוסיה. שלוש מדינות – סין, הודו ואיחוד האמירויות נמנעו. רוסיה הצביעה בעד ולמעשה הטילה וטו על ההחלטה.

בשבוע הבא צפויה העצרת הכללית של האו"ם להצביע על החלטת גינוי דומה. בעצרת האו"ם אין לרוסיה זכות וטו ולכן הצעת הגינוי צפויה לעבור ברוב גדול. ההערכה היא שלישראל לא תהיה ברירה אלא להצביע בעד ההחלטה כשזו תבוא להצבעה בעצרת הכללית של האו"ם.

בכיר במשרד החוץ אמר לוואלה! כי "ישראל החליטה לא להצטרף לרשימת המדינות המששבנות בהחלטת מועצת הביטחון. ישראל אינה חברה במועצת הבטחון ומדובר בהחלטה שלא תעבור בכל מקרה בגלל הווטו הרוסי. עמדת ישראל בנוגע לעימות באוקראינה ברורה והיא תבוא לידי ביטוי גם בזירה האו"מית. הבהרנו לבני הברית שאנחנו מתנגדים למהלך הרוסי כפי שבא לידי ביטוי בדברי שר החוץ ויש לנו מערכת אילוצים שהם מכירים היטב".

• פיקוח נפש: עם ישראל מתגייס להצלת יהודי אוקראינה>>>

צוותי רפואה הוזעקו לפני זמן קצר לרחוב שמעיה בעיר החרדית אלעד לאחר שהתקבל דיווח אודות אישה בת 70 שנפגעה מרכב ונפצעה.

חובשים ופרמדיקים שהגיעו למקום העניקו טיפול רפואי ראשוני לאישה בת 70 שנפגעה מרכב.

לאחר הטיפול הראשוני היא פונתה באמבולנס להמשך קבלת טיפול רפואי בבית החולים כשמצבה מוגדר בינוני עד קשה.

מוטי שמעוני חובש איחוד הצלה שהעניק לה סיוע ראשוני מסר: "בסיוע חובשים נוספים הענקנו לה סיוע ראשוני בזירת התאונה. מדובר בהולכת רגל כבת 70 שנפגעה מרכב ובשלב זה מצבה מוגדר בינוני עד קשה".

חוקרי התנועה של משטרת ישראל שהגיעו למקום פתחו החקירה לבדיקת נסיבות התאונה.

בפתח ישיבת הממשלה השבועית, ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס ללחימה המנהלת באירופה, ואמר: "אני מבקש בשם כל אזרחי ישראל, להביע תקווה שהסכסוך הזה ייפתר לפני שהמלחמה תתפתח עוד יותר, ויהיו השלכות הומניטאריות קשות הרבה מעבר למה שאנחנו יכולים לדמיין."

אנחנו מתנהלים באופן מדוד ואחראי, ומתפללים לשלומם של אזרחי אוקראינה ומקווים שתימנע שפיכות דמים נוספת."

בנט עדכן על הסיוע ההומניטרי שישראל שולחת: "ביומיים הקרובים יגיע לאוקראינה מטוס ועליו 100 טון ציוד הומניטארי ישראלי לאזרחים שנמצאים גם באזורי הקרב, ולאלה שמנסים לצאת. ערכות לטיהור מים, ציוד רפואי ותרופות, וגם אוהלים, שמיכות, שקי שינה וציוד נוסף שיכול לסייע לאזרחים שנמצאים מחוץ לביתם במזג אוויר חורפי וקר."

במקביל, משרד החוץ ועובדיו עושים לילות כימים על מנת לסייע לישראלים שנמצאים בגבול ורוצים לצאת משם הביתה. בהזדמנות הזאת, אני רוצה להודות להם. אתם עושים עבודת קודש".

בתוך כך, שר החוץ יאיר לפיד ניהל הבוקר את חיתוך המצב בנושא אוקראינה שהתקיים בחדר המצב של משרד החוץ.

השר לפיד הנחה לרכז מאמץ בסיוע לאזרחים הישראלים העומדים בתורים במעברי הגבול ובהעברת סיוע הומניטרי לאוקראינה על פי רשימות הציוד אותו ביקשו האוקראינים.

על פי נתוני משרד החוץ כ-2000 אזרחים ישראלים יצאו מאוקראינה מתחילת הלחימה (יום חמישי בבוקר). בחיתוך המצב עלה כי מעברי הגבול לפולין עמוסים מאוד והמלצת משרד החוץ לאזרחים הישראלים המנסים להגיע למעברי הגבול- להשתמש במעברי הגבול להונגריה, רומניה, סלובקיה ומולדובה.

צוות שגרירות ישראל באוקראינה וצוות המתגברים של משרד החוץ חוצה את הגבול מפולין על מנת לסייע לאזרחים ישראלים לעבור לפולין.

מחיר הדלק יעלה החל ממחר (שני) בחצות ביותר מ-30 אגורות. המחיר כבר זינק במהלך החודש האחרון ל-6.71 שקלים לליטר בנזין, וכעת עם העלייה ב-33 אגורות – המחיר יחצה את סף השבעה שקלים ויגיע ל-7.04 – על פי הדיווח בחדשות 12 מדובר בשיא מאז 2014. גם העלייה הזאת מגיעה אחרי עליות שנרשמו לפני כמה חודשים בעקבות משבר האנרגיה בעולם, וחרף ירידה קלה במחירים בתחילת השנה.

הסיבה לעלייה העקבית במחירי הדלק בחודשים האחרונים נעוצה בעליות מחירי הנפט, כתוצאה ממשבר האנרגיה הכלל עולמי. במהלך הקורונה קרטל ספקיות הנפט אופק צמצם באופן ניכר את ייצור הנפט, בשל הירידה בביקושים, ובינתיים לא החזיר אותו לרמה טרום הקורונה על אף שהביקושים חזרו במלואם.

העלייה הנוכחית מגיעה בתקופה שבה הצרכן הישראלי מתמודד עם עליות מחירים רחבות היקף בכל התחומים. השינוי במחיר הדלק מושפע אומנם מעליית מחירי הנפט העולמית, אך המחיר הסופי לצרכן מורכב ברובו ממיסים שמטילה המדינה. למעשה, המדינה שולטת ב-62% ממחיר הדלק לצרכן באמצעות מס הבלו שנקבע על 3.13 שקלים, והמע"מ שגדל בעקבות עליית המחיר ויעמוד מהלילה על 97 אגורות.

מחיר הדלק עצמו, כלומר חומר הגלם שיוצר מבתי הזיקוק ונקבע על בסיס המחירים בעולם, הוא רק 2.05 שקלים, המהווים 30% בלבד מהמחיר הסופי. הרווח של חברות הדלק, גם הוא מפוקח על ידי המדינה, עומד על 56 אג' לליטר, שהם 8% בלבד מהמחיר הסופי.