חודש: מרץ 2022

בימים האחרונים התקבלו מספר דיווחים מבעלי חנויות, על כך שגבר בשנות ה-40 לחייו, בעל מבנה גוף חסון, מגיע לחנויות ומזדהה כעובד של מס הכנסה.

החשוד מבקש מהמוכרים בחנויות לרוקן את תכולת הקופה ולהציג את החשבוניות. בשלב מסוים הוא אוסף את תכולת הקופה וטוען בפני המוכר כי הוא יוצא החוצה לקרוא לצוות שנמצא עמו – ואז נעלם מהמקום.

נכון להבוקר נעקצו בשיטה זו מספר בעלי חנויות בסכומים של אלפי שקלים וכעת מתבצעות פעולות מודיעיניות יחד עם משטרת ישראל בניסיון לעלות על עקבותיו.

בעלי חנויות מתבקשים להנחות את המוכרים, שבמידה ויש ביקורת של מס הכנסה, לבקש מהפקחים להזדהות ולהוכיח באמצעות תעודות את היותם נציגים רשמיים של רשויות המס בישראל.

כמו"כ מתבקשים בעלי החנויות לפקוח עיניים ולדווח למוקד הארגון על כל מקרה חשוד וחריג, ובמידה ויש חנויות שנעקצו בשיטה זו ועדיין לא דיווחו לרשויות, מתבקשים ליצור קשר מיידי עם ארגון 'השומרים'.

למרות ההתנגדות מפלגת העבודה, שר האוצר אביגדור ליברמן, הודיע היום (ג') על הרפורמה בחקלאות, במסגרת הרפורמה פורסם צו לביטול מיידי של מכס על שורה של פירות וירקות.

הרפורמה בחקלאות לפיה יופחתו מכסים באופן מידי על פירות וירקות, הייתה אחת מנקודות המחלוקת בקואליציה סביב תקציב המדינה. בעבודה, מרצ ובכחול לבן מתנגדים לפגיעה בחקלאים, שתיגרם כתוצאה מהורדת מחירי הפירות והירקות מחו"ל. ליברמן התעלם והוציא היום את הרפורמה לדרך.

במסיבת העיתונאים היום אמר ליברמן: "כפי שהבטחנו אנחנו ממשיכים לפעול לטובת הגדלת ההכנסה הפנויה של אזרחי ישראל וצמצום ההוצאות. הרפורמה בחקלאות שיוצאת לדרך היום תוזיל את מחירי הפירות והירקות באופן משמעותי ותביא להורדה במחיר לאזרחים. זאת, תוך מענק חבילת תמיכה רחבה לחקלאים. גם את בעלי העסקים אנחנו לא שוכחים, נמשיך לסייע לעסקים שנפגעו מנגיף הקורונה ונעמוד לצידם בעת משבר".

עיקרי הרפורמות של ליברמן

יישום הרפורמה בחקלאות: הפחתת מכסים מידית על פירות וירקות. כחלק מהרפורמה בחקלאות שאושרה במסגרת תקציב המדינה לשנים 2021-2022, חתם שר האוצר היום (ג') בתיאום עם שר החקלאות עודד פורר, על הצו להפחתת מכסים בפירות וירקות.

הצו כולל ביטול מידי של המכס על מגוון פירות וירקות (אבוקדו, שום, אפונה, שעועית, תאנים, אננס, פירות יער, פטריות ועוד). יתר המכסים על פירות וירקות טריים, קפואים ומשומרים, יופחתו באופן הדרגתי על פני חמש שנים כדי לשמור על החקלאות המקומית ולאפשר תקופת הסתגלות. הפחתת המכסים צפויה להגביר את רמת התחרות בענף ולהוזיל את מחירי הפירות והירקות בצורה משמעותית.

סך החיסכון לצרכן הישראלי צפוי לעמוד על כ-820 שקל בשנה לכל משק בית בהבשלה מלאה. לצד הפחתת המכסים, הרפורמה כוללת חבילת תמיכה רחבה לענף החקלאות בעלות של מאות מיליוני שקלים בשנה: תמיכה תקציבית ישירה לכל חקלאי פר דונם מעובד; הרחבת הטבות מס באמצעות חוק עידוד השקעות הון; תמיכה בסימון תוצרת מקומית; הוזלת התשומות לחקלאי (חומרי הדברה וכו'); והשקעה של מעל שני מיליארד שקלים עבור חדשנות והעלאת פריון בענף החקלאות.

בנוסף, יינתנו מענקי השקעות וחדשנות לרכש ציוד ומכונות חדשניות, שיתופי פעולה עם סטרטאפים ועוד.לשם יישום הרפורמה חתם שר האוצר על צו להפחתת המכס על פירות וירקות, ושר החקלאות מקדם תיקון לתקנות הגנת הצומח.

הגדלת הסיוע לאזרחים עובדים: הכפלת התוספת למענק עבודה למשתכרי שכר נמוך
סכום התוספת הממוצעת עומד על 1,600 שקל בשנה לעובד (במקום 800 שקל בשנה) ויכול להגיע עד ל-3,400 שקל עבור אימהות חד הוריות לשלושה ילדים ומעלה. כ-300 אלף העובדים הזכאים למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) יקבלו תוספת חד פעמית של 40% למענק בגין עבודה בשנת 2022 – הכפלה של התוספת שעליה הוכרז במסגרת תכנית יוקר המחיה בחודש פברואר. וכפי שהוכרז בפברואר, על מנת להקל על הזכאים גם מבחינה תזרימית, ישולמו מקדמות בחודש יולי בגין המענק המשוער.לשם יישום המהלך יקודם תיקון חקיקה.

מענק סיוע לעסקים שנפגעו בגל האומיקרון
מענק משולב לעסקים שמחזורם עד 60 מיליון שקל – הכולל הוצאות קבועות לרבות הוצאות ארנונה. סכום המענק יעמוד על סכום של בין 3,000 ועד ל-600 אלף שקל לכל עסק. המענק, יינתן לעסקים שנפגעו בגל האומיקרון באופן שהוביל לירידה במחזור בהיקף של מעל ל-35% בחודשים ינואר-פברואר 2022 לעומת ינואר-פברואר 2019.לשם ישום המהלך יקודם תיקון חקיקה.

הגברת התחרות בשוק המזון
הפחתת יוקר המחיה על ידי בחינת צעדים לצמצום הריכוזיות בשוק המזון, ביניהם: החמרת תנאים לרכישות, מיזוגים והסדרי הפצה של ספקי מזון גדולים, הגבלות על יבוא בלעדי, והטלת איסור על פגיעה בייבוא מקביל. לשם יישום המהלך ייבחנו תיקוני החקיקה הנדרשים.

בהתייחסו לרפורמה בחקלאות, אמר שר החקלאות, עודד פורר: "אחרי דיונים ומו״מ אינטנסיביים הגיע הרגע בו חייבים לקבל החלטות. יש לנו מחויבות לחקלאות הישראלית ולכלל אזרחי ישראל. הרפורמה הזו מחויבת גם כדי להציל את חקלאות ישראל, שכן הפריון בה לא עלה במשך 22 שנים".

"יש לנו מחויבות להוריד מחירים לאזרחי ישראל שצריכים לקחת משכנתא כדי לקנות פירות בקיץ. אנחנו עושים מה שבמשך עשרים שנה לא עשו. צריכה ישירה בחקלאות, מענקי השקעות, חיזוק תוצרת הארץ וגם פתיחה לתחרות" הוסיף פורר.

פורר סיכם: "הורדת המכסים מתבצעת אחרי בדיקה מעמיקה של חודשים ארוכים שבה כלל הגורמים, כולל החקלאים קיימו שיח מעמיק באופן ישיר. וגם הטמענו בצו שינויים שיגנו על עוטף עזה, הערבה, הגליל והגולן".

כצפוי, הרפורמה, שנותרה במחלוקת בקואליציה ונעשתה ללא תיאום, עוררה זעם רב אצל חלק ממפלגות הקואליציה.

ח"כ שוסטר מכחול לבן: "ההחלטה של שרי האוצר והחקלאות לצאת לרפורמה בחקלאות באופן חד צדדי היא פסולה, בלתי מידתית ומסוכנת להבטחת ביטחון המזון של מדינת ישראל ולא תוביל לשום הורדת מחירים לצרכן. הפעולות הדורסניות שהם מובילים גורמים לזעזועים בלתי נחוצים בבסיס ההתנהלות של הקואליציה".

האסטרונאוט האמריקני, מארק ונדה הי, השוהה בתחנת החלל הבינלאומית מאז אפריל אשתקד – יחזור לכדור הארץ בחללית סויוז רוסית יחד עם שני קוסמונאוטים רוסים, וזאת למרות המתיחות בין ארצות הברית לרוסיה עקב המלחמה באוקראינה.

כך הודיע הלילה (יום ג') בכיר בסוכנות החלל האמריקנית. גם בסוכנות החלל הרוסית אישרו כי ונדה היי ינחת בקזחסטן בסוף החודש. הדיווח המלא פורסם באתר ווי – נט.

על פי התכנון, ונדה היי מנאס"א אמור לחזור ב-30 בחודש מתחנת החלל הבינלאומית על גבי חללית סויוז, לצד שני קוסמונאוטים רוסים. אחד מהם הוא פיוטר דוברוב, השוהה גם הוא כמעט שנה בתחנה.

השלושה אמורים לנחות בקזחסטן, לשם צפוי להגיע צוות של סוכנות החלל האמריקנית, שיערוך בדיקות לאסטרונאוט. לאחר כמה שעות הוא אמור לטוס לארצות הברית.

ג'ואל מונטלבנו, מנהל תוכנית תחנת החלל הבינלאומית בסוכנות החלל האמריקנית, אמר הלילה לכתבים: "אני יכול להגיד לכם בוודאות שמארק חוזר הביתה" בחללית הרוסית סויוז.

גם בסוכנות החלל הרוסית אישרו שהאסטרונאוט האמריקני יחזור לכדור הארץ בחללית רוסית בסוף החודש. "האסטרונאוט האמריקני מארק ונדה היי יחזור הביתה בחללית סויוז MS-19 יחד עם אנטון שקפלרוב ופיוטר דוברוב הרוסים ב-30 במרץ. רוסקוסמוס מעולם לא נתנה לאף אחד לפקפק באמינותה כשותפה", נכתב בהודעה שפורסמה בכלי תקשורת ברוסיה.

את ונדה היי, שקפלרוב ודוברוב יחליפו שלושה קוסמונאוטים רוסים. ההודעה של הבכיר בנאס"א באה כמה ימים, לאחר שראש סוכנות החלל הרוסית "רוסקוסמוס" דמיטרי רוגוזין איים כי ישאיר את האסטרונאוט האמריקאי בחלל או אפילו ירסק את תחנת החלל הבינלאומית על כדור הארץ – בתגובה לסנקציות שהטילה ארצות הברית על מוסקבה.

בחילופי דברים עם האסטרונאוט האמריקני לשעבר סקוט קלי (שיחזיק עד הלילה בתואר האמריקני ששהה הכי הרבה זמן בחלל ברציפות), חזר רוגוזין על האיום שלו וכתב: "רד מזה, אחרת, הריסוק של תחנת החלל יהיה על מצפונך".

רוגוזין טען גם שהסנקציות "הבלתי-חוקיות", כלשונו, עלולות להוביל את תחנת החלל שמשקלה 500 טונות להתרסק מעל מדינות מערביות: "האוכלוסייה במדינות אלו, צריכה לחשוב על מחיר הסנקציות נגד רוסקוסמוס".

תחנת החלל הבינלאומית תלויה במערכת הנעה רוסית על מנת לשמור על מסלולה בגובה של כ-400 ק"מ מעל פני כדור הארץ, כאשר האמריקנים אחראים על מערכות החשמל ומערכות תומכות חיים. התמרון הקרוב אמור להיערך באמצע החודש, כדי לעלות מעט את גובה התחנה.

אבל יש גם דרכים אחרות לחזור לכדור הארץ. מייסד SpaceX אילון מאסק הציע לשלוח לתחנת החלל רקטה של החברה שלו כדי לחלץ את ונדה היי, אם אכן ייתקע בחלל. בשבועות הקרובים צפויה החברה של מאסק לשגר שתי חלליות מאוישות לתחנת החלל הבינלאומית, כשבסוף החודש צפוי לטוס באחת מהן האסטרונאוט הישראלי השני, איתן סטיבה.

ונדה היי שוהה 339 ימים בתחנת החלל הבינלאומית ברציפות, והוא אמור לשהות בסך הכול 355 ימים רצופים בתחנה. השיא הקודם של אסטרונאוט אמריקני שייך לסקוט קלי, ששהה 340 ימים רצופים בתחנת החלל הבינלאומית. אגב, האדם ששהה הכי הרבה זמן בחלל ברציפות הוא הקוסמונאוט הרוסי ולרי פוליאקוב, שהיה בתחנת החלל הרוסית מיר בין ינואר 1994 למרץ 1995. בסך הכול הוא היה בחלל 437 ימים ברציפות.

ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון מחדשת את שמיעת העדויות בפניה אשר הופסקה זמנית בעקבות פטירת יושבת ראש הוועדה הקודמת, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור. 

ביום 01.02.22 מונתה כבוד השופטת דבורה ברלינר, נשיאת בית המשפט המחוזי ת"א-יפו בדימוס, לעמוד בראש הוועדה.

מאז מינויה פעלה השופטת, בסיוע חברי וצוות הוועדה, ללמוד לעומקו את חומר החקירה הרב אשר נאסף בפני הוועדה הכולל בין השאר מסמכים אשר אספה הוועדה מגורמים רבים ותוכן עדותם של כ-120 עדים אשר נשמעו בפניה. כמו כן קיימו חברי הוועדה סיור במירון, על מנת להתרשם באופן ישיר מזירת האסון והאתר בכללותו. 

בהתאם לשיקול הדעת המסור לוועדה לפי סעיף 6(ב) לחוק ועדות חקירה תשכ"ט-1968, שמיעת העדויות תימשך מן המקום שבו נעצרה. דיוני הוועדה יתחדשו ביום ה', 24.03.22. סדר שמיעת העדים במועד זה ובמועדים הבאים יפורסם בשבועות הקרובים. 

בתאריך 05.04.22 יעיד בפני הוועדה מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יעקב שבתאי. דיוני הוועדה יתקיימו בדלתיים פתוחות וישודרו באתר הוועדה ברשת כשם ששודרו עד כה. 

משבר קשה בקרב החקלאים המייצאים לרוסיה. התשלומים נעצרו ומאות טונות של ייצוא חקלאי נרקב במחסנים ועומד בפני השמדה תוך גרימת נזקים של מיליוני שקלים לחקלאים.

לפי הדיווח של מתן צורי במוסף ממון בעיתון ידיעות אחרונות, כי ענף החקלאות הישראלי סופג מכה אחר מכה, והפעם בגלל המלחמה ברוסיה: בעוד החקלאים נאבקים ברפורמה בחקלאות השנויה במחלוקת, המלחמה ברוסיה הובילה לכך שהחקלאים הפסיקו לייצא למדינה עקב הסנקציות הכלכליות שהוטלו עליה.

הבעיה המרכזית: אין אפשרות להעביר כספים בעבור הסחורות בשל הסנקציות על הבנקים וחברות האשראי. הפגיעה היא אצל כלל המגדלים בארץ, שרובם מייצאים לשוק הרוסי.

כך למשל החברה החקלאים שכ"מ של הקיבוצים כפר-עזה ומפלסים שבצפון הנגב. החברה משווקת לרוסיה 3 טון גזר בשנה, שנאסף מ-300 דונם של גידולים. בימים אלו אמורים בחברה להתחיל באיסוף הגזר ולארגן את המשלוחים, אבל כרגע הוחלט לעצור הכל וייתכן כי הגזר יושמד אם לא יימצא פתרון.

"המלחמה הזו הנחיתה עלינו מכה אנושה", מספר ראובן ניר, מנכ"ל שכ"מ. "בינתיים אנחנו משאירים את הגזר באדמה ושוקלים מה לעשות, אולי לחפש שווקים אחרים. אבל בשורה התחתונה אנחנו תקועים. 70 אחוז מגידולי הגזר משווקים לרוסיה ואין עם מי לדבר שם".

"הכל קרס ואם נשלח לשם סחורה לא נקבל תשלום עבורה. סגרו להם את כל אפשרויות התשלום או העברת כספים, גם בבנקים וגם בחברות האשראי. אני חושש שניאלץ להשמיד הכל ולהפסיד את הכסף" אמר בייאוש.

גם בענף הפלפל, תפוחי האדמה והצנוניות משווקים לרוסיה. בחברת 'יראון עבודות חקלאיות' במושב שרשרת שבצפון הנגב, מגדלים סלרי, צנונית וכרוב סיני, והחליטו בכל זאת לקטוף חלק מהגידולים, אלא שהם הועברו למקררים בתקווה שיימצא פתרון בקרוב.

מנכ"ל החברה, אופיר טרבלסי, מספר כי הימים קרובים הם קריטיים מאוד. "חלק מהסלרי קטפנו והעברנו למקררים כי זה יכול להחזיק עוד קצת זמן", הוא מספר. "נותרו לנו עוד יומיים לקבל החלטה האם להמשיך לקטוף או פשוט לגרוס הכל".

"אנחנו חיים על השוק הרוסי מזה 15 שנה ומעולם לא היה לנו משבר כזה. 95 אחוז מהגידולים שלנו משווקים לרוסיה. 5,000 טון סלרי, 5,000 טון צנונית ועוד קצת כרוב סיני. כל זה מיועד לרוסיה, אבל כרגע תקוע. זה פשוט קטסטרופה. זה מצב שאנחנו לא יודעים מה לעשות ומעולם לא התמודדנו מולו" מסביר טרבלסי.

"מה שנשאר לנו זה להתפלל שהמלחמה שם תיגמר מהר והכל יחזור לקדמותו, אבל ככל שעובר הזמן, אנחנו פחות אופטימיים. אין לנו ממש פתרון. כרגע אנחנו מחשבים מחדש ובונים תוכנית לניהול סיכונים. אנחנו משווקים לשוק הישראלי 10-5 אחוזים מהסחורה שלנו. אין לנו אלטרנטיבות כי לאירופה יש את גידולים שלה אז אין לנו מקום לשווק לשם" מוסיף טרבלסי להסביר.

"מפעם לפעם אנחנו מייצאים לסינגפור אבל זה שוק מאוד קטן. אנחנו עובדים מול הרשתות והסוחרים ברוסיה ואין שם כרגע מענה. לפני המלחמה היינו שולחים 30-20 מכולות בכל שבוע. היום- כלום. וגם על מה ששלחנו עד כה – לא קיבלנו כסף" קבל טרבלסי.

"לצורך המחשה, התשלום האחרון שקיבלתי היה בחודש ינואר. אבל זה מעבר לנושא של חסימות הבנקים וחברות האשראי. ערכו של הרובל הרוסי צנח בעקבות המלחמה ועכשיו כל ההכנסות נחתכו בחצי. אני לא יודע מה יוליד יום, אבל צפויה לנו תקופה מאוד קשה, שברור כי לאורך זמן זה לא יחזיק מעמד" אמר לסיכום.