משפחת הרב מבקשת לעדכן כי בחסדי שמים ובזכות התפילות של הציבור בימים האחרונים חל שיפור קל במצבה של הרבנית והיא יצאה מטיפול נמרץ.
משפחת הרב מודה מכל לב לכלל הציבור הרחב מהארץ והעולם אשר נשאו תפילות וקיבלו מעשים טובים לרפואתה של הרבנית ומבקשת מכלל הציבור להמשיך ולהתפלל ולקבל מעשים טובים לזכותה של הרבנית פיגא צפורה בת הדסה שתחזור לאיתנה במהרה.
בנוסף מבקשת משפחת הרב להודות לכלל הצוות המסור בטיפול נמרץ של בית החולים בלינסון אשר טיפלו ברבנית במסירות אין קץ.
"אני מברך את העולים לציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי זצ"ל ואת חוגגי ל"ג בעומר ברחבי הארץ. ההילולה במירון היא אירוע שמבטא אהבת ישראל, קירוב לבבות, קדושה ושמחה. ההילולה מחברת את כל עם ישראל, דתיים וחילוניים, חרדים ומסורתיים – כולם יחד".
"ממשלת ישראל ביצעה השקעה גדולה על מנת לאפשר השתתפות רחבה ובטוחה. אני מבקש מהציבור לפעול על פי ההנחיות שפורסמו, ולהגיע רק עם כרטיס, על מנת שנוכל לקיים את ההילולה בביטחה. כך גם לגבי החוגגים בכלל רחבי הארץ – שימרו על כללי הבטיחות". הוסיף בנט.
"אני מודה לסגן שר הדתות, ח"כ מתן כהנא, שנטל על עצמו את מלאכת הכנת האירוע, לממונה על ההילולה, ניצב (בדימוס) צביקי טסלר, ולשוטרי ישראל שיפעלו על מנת לשמור על המבקרים. אני מאחל לכל בית ישראל חג שמח ובטוח" סיים בנט.
ראש הממשלה, בנט, הופיע לראשונה מאז פרוץ גל הטרור הנוכחי, שהחל בפיגוע הנורא בבאר שבע, בבית משפחה שכולה.
בנט הגיע ליישוב קידה בבנימין, שם מתגוררת משפחתו של נעם רז הי"ד שנהרג בג'נין בסוף השבוע שעבר בפעילות מבצעית.
כבר כשנכנס ליישוב קידה, קיבלו את פניו שלטי מחאה על רפיסות הממשלה ותלותה ברע"מ ובמועצת ה'שורא', שתלו תושבי היישוב.
תושבי קידה אף התכוונו להפגין נגד בנט בזמן ביקורו, אך בנט שפחד מכך הקדים את ביקורו בשעה על מנת לחמוק מהמפגינים. בעקבות כך, חלק מבני המשפחה לא שהו בבית בזמן הביקור מאחר שהיו באמצע תפילת שחרית.
בזמן הביקור של בנט בקידה, נפל החשמל ביישוב וייתכן כי מדובר בפעילות יזומה של אנשי היישוב שרצו להביע מחאה שקטה.
אולם, גם כשנכנס לבית משפחת רז ושוחח עם בני משפחתו של נעם הי"ד, ספג מהם ביקורות נוקבות.
בנו הבכור של נעם הי"ד אמר לראש הממשלה בנט: "לא יודע איך אתה מסתכל על עצמך במראה. אני מאשים אותך כמו שאני מאשים את המחבל".
"הרסת את ההזדמנות שלך. רוצים לראות מישהו שאנחנו מאמינים בו. לא מגיע לך להיות בבית שאבא שלי חי בו. מקווה שאתה מקשיב ולא רק מהנהן״ הוסיף הבן בכאב.
אלמנתו של נעם רז הוסיפה בכאב אף היא: "הערבים מרימים ראש, הם מרשים לעצמם".
ראש הממשלה בנט ניסה להשיב: "אנחנו פועלים, כוחות הביטחון".. אולם האלמנה קטעה אותו מיד והמשיכה: "עזוב את כוחות הביטחון, הם עושים את שלהם ועשו גם לפניך. מה אתה עושה?".
"כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים תזכר מי אתה. מה אתה. למה אתה. הרם קרן ישראל עמך" סיימה אפרת רז.
איתם, בנו של נעם, תקף את ראש הממשלה: "אתה בן אדם רק של מילים. אפס מעשים. אתה והממשלה הורסים כל מה שהלוחמים בשטח עושים. זה ביזיון".
אחות של נעם הי"ד הוסיפה: "גאווה יהודית חסרה לנו ביום יום. אני לא יכולה לסוע ולהניף דגל עצמאות. אני מפחדת לסוע ולחזור אבל אני עושה את זה! אין פה גאווה יהודית. פעם ראש הממשלה היה גאווה".
"עצוב. אני מכבדת אותך. אבל אני לא מרגישה את זה כלפיך. האמת לא חשבתי שתבוא" הוסיפה בכעס.
כזכור, עד היום נמנע ראש הממשלה להופיע בבית משפחות אבלים שנפגעו בגל הטרור הנוכחי, ויש שאומרים כי הדבר נובע מהמבוכה שספג בשיחת הטלפון המפורסמת עם אמו של הלוחם בראל חדריה שמואלי הי"ד שנפל בגבול עזה.
באותה שיחה בנט ספג ביקורת נוקבת על שותפותו עם רע"מ, שנתפשים בציבור כתומכי טרור.
אולם, גם הימנעותו מביקורים אצל משפחות האבלים גררה ביקורת ציבורית עזה, ובנט 'נאלץ' לבוא היום לקידה, ולהתמודד עם הביקורת עליו.
ראש הממשלה נפתלי בנט הגיב לביקורת הקשה שספג במהלך ניחום האבלים בבית משפחת הלוחם נעם רז ביישוב קידה בבנימין.
"משפחתו של לוחם הימ"מ רנ"ג נעם רז ז"ל היא משפחה חלוצית שחיה חיי מסירות וציונות בישוב קידה. הם איבדו את נעם שהיה דמות נדירה עם ענווה ועוז. באתי להיות איתם" אמר בנט.
"זכותם המלאה של בני משפחתו של גיבור ישראל להשמיע בפניי כל דבר אשר על לבם, ותפקידי לשמוע ולהקשיב. יהי זכרו של נעם רז ז"ל ברוך ונצור בלבנו לעד" סיים בנט.
יו"ר ועדת ה'חוץ והביטחון' של הכנסת, ח"כ רם בן ברק מ'יש עתיד', דחה אמש (שלישי) בפעם השלישית דיון שאמור היה להיערך כבר לפני כחצי שנה על קיזוז כספי משכורות הטרור, כך דווח ב'ישראל היום'. מדובר בדיון אותו יזמה ח"כ סטרוק 'מהציונות הדתית' כבר בחודש ינואר 2022, לדרישה הצטרפו הח"כים אבי דיכטר, עמיחי שיקלי ומשה ארבל.
סטרוק טענה במליאת הכנסת שהממשלה איננה מקיימת את החוק, המחייב אותה לקזז מכספי המיסים שהיא מעבירה לרשות הפלשתינית, סכום השווה לכלל קצבאות הטרור שהיא משלמת למחבלים או לבני משפחות מחבלים.
הדיון במליאה נערך כאמור בינואר, ולאחר מכן אושר לדיון מיידי בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בפועל, המועד הראשון שקבעה הנהלת הוועדה היה 14 במרץ. בהתקרב התאריך נמסר לסטרוק מהנהלת הוועדה שלא ניתן לקיים אותו בזמן פגרת הכנסת, ועל כן הוא היה אמור להיערך אמש. אך אתמול בערב, הנהלת הוועדה מסרה לסטרוק כי הוחלט על דחייה נוספת. בשלב זה לא נקבע מועד חדש שבו יידון הנושא. לסטרוק אף נרמז לאחרונה כי המערכת "מחפשת תירוצים" לדחיית הדיונים בנושא הרגיש.
בשאלות המקדימות שהעבירה סטרוק לבן ברק היא דרשה לדעת, בין היתר, מהו סכום הכסף המדויק והמלא שהוקפא על ידי ישראל עד היום. היא גם דרשה פרטים מלאים על "ההלוואות" ששר הביטחון בני גנץ העניק לרשות הפלשתינית, אך לא ברור באיזו סמכות עשה זאת. "מאיזה מקור תקציבי נלקחו הכספים שהועברו לרשות ובאיזו סמכות חוקית?" כתבה סטרוק במסמך מקדים, שהעבירה לבן ברק.
עוד דווח בישראל היום כי הממשלה נוקטת צעדים נוספים להסתרת התמיכה הכלכלית שהיא מעבירה לרשות. הממשלה הטילה חיסיון על פעולותיה בתחום.
יו"ר 'עוצמה יהודית', ח"כ איתמר בן גביר יעלה ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לחקיקה את חוק עונש מוות למחבלים. בן גביר הגיש את החוק יחד עם ח"כ מאי גולן מ'הליכוד'.
על פי הצעת החוק של שיזם ח"כ בן גביר מחבל שרצח אזרח ישראלי דינו גזר דין מוות. כלומר, מוות באמצעות כיסא חשמלי.
על פי הנוסח בהצעה נקבע כי כל אדם שגורם למותו של אזרח ישראלי ממניע גזעני, תוך רצון לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו – דינו עונש מוות. בנוסף, החוק מבקש לקבוע כי לא ניתן יהיה להקל בעונשו של מחבל שקיבל עונש מוות, במטרה למנוע אפשרות לכלול מחבלים שנידונו למוות בעסקת שחרורי מחבלים.
בדברי ההסבר לחוק צויין כי "לאחר כל אירוע טרור, מבטיחים ראשי מערכת הביטחון כי 'זרועה הארוכה של מדינת ישראל תבוא חשבון עם המרצחים'. בפועל – כלל המרצחים זוכים לתנאים משופרים בבתי הכלא, למשכורות מהרשות הפלסטינית, ובבוא העת רובם משוחררים בעסקאות כאלה ואחרות".
יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר מסר בתגובה: "עונש מוות למחבלים זה צו המוסר, ההיגיון והשעה. אין שום סיבה בעולם שחלאות אדם שרוצחים משפחות וגודעים חיים יראו אור יום, או ישוחררו בעסקת שחרור מחבלים. העונש הזה לא רק שיפחית את המוטיבציה לבצע פיגועים, אלא גם ימנע חלומות על עסקאות חטיפה. בפרט נוכח מדיניות הכל כלול בבית הסוהר בישראל, ראוי לחוקק עונש כזה שיקל על האפשרות לבצעו בבית דין צבאי. מול גל הטרור ברחובותינו ומול האויבים שלנו במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט, אין דרך אחרת להתמודד בנושא זה – מה שטוב לארצות הברית טוב גם לנו".
עפ"י הדיווח של אמיר אטינגר ב'ישראל היום', ההצעה צפויה לעורר מחלוקת גם בשורות האופוזיציה. בכירי הליכוד אמרו לבן גביר: "יש לנו בעיה עם החוק הזה, יש בכירים במפלגה שיתנגדו או לא ירצו לתמוך בחוק".
11 החשודים, תושבי מזרח ירושלים, שנעצרו שלשום בערב במהלך הפרות הסדר הקשות ברחבת הר הבית, שוחררו אתמול (שלישי) למעצר בית, לאחר שביהמ"ש לא השתכנע מהטענות שהציגה בפניו המשטרה, במג"ב זועמים על שחרור המתפרעים ואומרים "התוצאה היא שחיקה הולכת וגוברת של כושר ההרתעה", כך דווח הבוקר ב'ידיעות אחרונות'.
כזכור, המהומות התפתחו אחרי הלוויה המונית, בהשתתפות של יותר מ- 1,000 איש, של פלסטיני שמת בעקבות פציעתו במהומות הרמדאן. בתיאום בין המשטרה לבין משפחת הפלסטיני סוכם על תהלוכה שקטה שתעבור גם בהר הבית, אולם תוך זמן קצר הפך מסע ההלוויה להתפרעות אלימה, שבמהלכה נפצעו שישה שוטרים מאבנים ומחפצים שהושלכו לעברם. על השוטרים בשטח הושלכו בלוקים, מוטות, דודי שמש וקולטים, ואף נורו לעברם זיקוקים.
11 חשודים נעצרו והובאו אתמול לבית משפט השלום בירושלים, שם ביקשה המשטרה להאריך את מעצרם. נציג המשטרה הסביר בדיון: "לנוכח כמויות המעורבים והכאוס הגדול במקום אני לא יכול להראות לבית המשפט מה בדיוק כל אחד ביצע באותה מהומה, אולם היחידה החוקרת סבורה כי ישנו חשד סביר לכך שמשיבים אלו היו חלק מהמתפרעים".
השופט, ציון סהראי, דחה את טענת המשטרה לחשיבות השארתם במעצר ושיחרר את החשודים למעצרי בית בתנאים מגבילים. בהחלטתו כתב: "לטענת המשטרה, החשד הסביר המיוחס למשיבים מבוסס על הימצאותם באזור, כאשר אין בידי המשטרה להראות לבית המשפט מה חלקו של כל אחד באותה התפרעות. החומר שצורף לעיוני לא מגבש חשד בעוצמה הנדרשת, לנוכח העובדה שהחשד מבוסס אך ורק על הימצאותם במקום ותו לא".
המשטרה עירערה לבית המשפט המחוזי על ההחלטה, אך לבסוף, בהסכמת הצדדים, הוחלט לשחרר את כל החשודים.
עפ"י הדיווח ב'ידיעות', בשיחות סגורות מתח אתמול בכיר במג"ב ביקורת על מערכת המשפט ואמר: "במהלך שני העשורים האחרונים חל תהליך זוחל של כרסום היכולות המבצעיות של גופי האכיפה להשליט סדר ולטפל בהפרות סדר. זאת כתוצאה מהתערבות הולכת וגדלה של מערכת המשפט, שמגבילה את השימוש באמצעים לטיפול בהפרות סדר ומטילה עונשים קלים ביותר על מפירי סדר, זורקי אבנים ובקבוקי תבערה.
התוצאה היא שחיקה הולכת וגוברת של כושר ההרתעה של גופי האכיפה, והסלמה הולכת וגדלה של האלימות באירועים אלה. מתקיים כאן פרדוקס: מערכת המשפט, שמבקשת לצמצם את הפגיעה באזרחים ערבים הנוטלים חלק בהפרות סדר, מביאה בסופו של יום לתוצאה ההפוכה. כפועל יוצא מההסלמה וההקצנה הגוברת באותם אירועים לבסוף נדרשים אמצעים קיצוניים יותר להשבת הסדר על כנו, והמחיר שנגבה הוא גבוה בהרבה לשני הצדדים".
לוחמי צה״ל וכוחות הביטחון פעלו הלילה (רביעי) במספר מוקדים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון, למעצר מבוקשים החשודים בפעילות טרור, בין היתר בכפרים אל חאדר, תל, דיר איסתיא, זבובה ואל יאמון.
בשעות הבוקר פעלו לוחמי יחידת דובדבן, סיירת גולני ומג״ב בכפר ואדי בורקין הסמוך לעיר ג'נין שבמרחב חטיבה מרחבית מנשה למעצר מבוקש החשוד במעורבות בפעילות טרור. במהלך הפעילות נשמעו קולות ירי במרחב ונזרקו מטענים לעבר הכוחות, הלוחמים הגיבו בירי לעבר חמושים שזוהו במרחב.
כניסת כוחות צה"ל לג'נין הלילה// צילום: רשתות ערביות
בנוסף, אתמול בשעות הערב התקיימה פעילות מודיעינית ומבצעית משותפת של יחידת מגלן ושב״כ, במעיין בכפר דורא אל קרע שבמרחב החטיבה המרחבית בנימין במהלכה נעצרו ארבעה מבוקשים החשודים בפעילות של ארגון הטרור חמאס. המבוקשים חשודים בניהול הכותלה באוניברסיטת ביר זית.
סך הכל נעצרו הלילה 14 מבוקשים החשודים בפעילות טרור שהועברו לחקירת כוחות הביטחון.
בחסדי שמיים לא היוו נפגעים בקרב כוחות הביטחון.
תחזית מזג האוויר: היום (רביעי, ערב ל"ג בעומר) מזג אוויר בהיר. הטמפרטורות יעלו הים נוח. גובה גלים 30-80 ס"מ טמפרטורת המים 23 מעלות. ינשבו רוחות צפון מערביות.
הטמפרטורות החזויות להיום: בירושלים 27-16, תל אביב 24-18, חיפה 24-15 באר שבע 31-15, צפת 26-17, אריאל 27-16, מודיעין 30-11 , טבריה 34-15, אילת 37-21 מעלות.
התחזית לימים הבאים:
מחר (חמישי ל"ג בעומר) מעונן חלקית עד בהיר, צפויה התחממות קלה נוספת.
ביום שישי נאה. תחול עלייה בטמפרטורות וייעשה חם מהרגיל לעונה משעות הצהריים ינשבו רוחות צפוניות ערות לאורך מישור החוף. בשבת עדיין חם מהרגיל לעונה. בבוקר ינשבו רוחות מזרחיות ערות בהרי הצפון.
שר הביטחון בני גנץ אמר עם יציאתו הלילה לארה"ב: "אני יוצא לנסיעה חשובה לארה"ב במסגרתה אפגש עם מזכיר ההגנה והיועץ לביטחון לאומי ואדון איתם בנושא הגברת שיתופי הפעולה הביטחוניים והטיפול באתגרי האזור ובראשם איראן – מולה יש לאחד כוחות עם כל הגורמים המתונים באזור.
נדון גם בנושא אוקריאנה ובסוגיות נוספות שחשובות לביטחון העולם, האזור וישראל".
בנוסף נערוך גם כנסים למען המשפחות השכולות שגרות בארה"ב וליבנו תמיד איתן.
אני בטוח שיהיה ביקור מוצלח ומשמעותי." דברי גנץ.
טרגדיה בגבעת שאול: הילד יקותיאל יהודה ליוש ז"ל בן ה-10 נפטר הערב לאחר שבוע וחצי של אשפוז במצב קשה.
רבים התגייסו לקרוע שערי שמים בתפילה וזעקה לרפואתו של יקותיאל יהודה בן חווה יהודית, אך נגזרה הגזירה.
הילד התלונן בסוף שבוע שעבר על כאבי ראש, ההורים תכננו לגשת ביום ראשון לרופא משפחה, אך במוצאי שבת וריד התפוצץ במוחו והוא התמוטט עד להגעת כוחות שביצעו עליו החייאה, יצויין כי לילד ז"ל לא היה רקע רפואי קודם וההלם הוא גדול.
הלוויתו תצא הערב בשעה 23:30 מבית ההלוויות שמגר להר המנוחות.
במסגרת תרגיל צה"ל הנרחב "מרכבות אש", חיל האוויר האמריקני ייקח חלק יחד עם חיל האוויר הישראלי בתרגיל שידמה תקיפה באיראן.
על פי הדיווח בחדשות 13, מפקד סנטקום אריק קורילה, גנרל אמריקני עם 4 כוכבים, נחת היום בישראל ויהיה אחראי על התיאום בין צה"ל לצבא האמריקני.
התרגיל ייערך בעוד שבועיים אז ייצאו מטוסי קרב ישראלים רבים כדי לדמות תקיפה באיראן וחיל האוויר האמריקני עם המתדלקים שלו יתדלק תדלוק אווירי מטוסי קרב ישראליים שיתרגלו את הדרך לתקיפה.
מדובר במסר ברור למשטר בטהרן בתקופה בה נעצרו המגעים על הסכם הגרעין בין איראן והמעצמות.
צה"ל החל בהכנות לתרגיל הגדול עוד לפני שנה וחצי, כשהתרגיל "מרכבות האש" היה אמור להתבצע במאי 2021 אלא שאז פרץ מבצע שומר חומות. התרגיל מתבצע לאורך חודש שלם ומדמה מלחמה בכל בזירות והחזיתות, שאליה מתדרדרת ישראל בעקבות גל הטרור הפלסטיני ותקיפות שהיא מבצעת נגד האיראנים בסוריה.
לפני זמן קצר שוטרי היחידה המרכזית של מחוז צפון עצרו באזור קדרים מיניבוס עם נשים וגברים, אשר חלקם משתייכים לפלג חרדי קיצוני.
בחיפוש במיניבוס נתפסו 4 שקים מלאים בקטרים, סכינים יפנים, פטישים, ביצי צבע, וכפפות שנועדו על פי החשד לשמש לחבלה בתשתיות החשמל התקשורת, הכריזה, ובמסכים שהוקמו לשימוש בהילולה במירון בעלות של מיליוני שקלים.
צילום: אבי לוי
פרקליטות המדינה פרסמה היום (שלישי) כי בשנה שחלפה מאז מבצע "שומר החומות" ופרעות תשפ"א הוגשו מאות כתבי אישום נגד 616 נאשמים.
89% מכתבי האישום שהוגשו בעקבות הפרעות מחודש אפריל 2021 ועד היום – הוגשו נגד נאשמים ערבים.
כזכור, באפריל 2021 סביב חודש הרמדאן, החלה מתיחות ביטחונית באזור ירושלים, אשר כללה התפרעויות ותקיפות של תושבי מזרח העיר הערבים נגד כוחות הביטחון ונגד אזרחים יהודים, לרבות אירועי לינץ'. על רקע מתיחות זו, החלו ארגוני הטרור בירי רקטות לעבר ישראל ואז התפשטו האירועים האלימים מירושלים לכל רחבי הארץ.
בתקופה זו, בוצעו אירועי אלימות קשים כלפי כוחות הביטחון ופגיעה ברכוש המדינה ע"י אזרחים ערבים. בנוסף, בוצעו פעולות אלימות קשות ובתוכן מקרי רצח ופגיעה ברכוש של אזרחים, כאשר כפי שעולה גם מהנתונים, רוב המעשים בוצעו על ידי אזרחים ממוצא ערבי כלפי יהודים.
הגם שלא כל האירועים פוענחו ולא נתפסו כל החשודים, המשטרה והשב"כ ביצעו מעצרים רבים של מעורבים בהתפרעויות, ותיקי החקירה הועברו לטיפול הפרקליטות כמקובל, לשם הכרעה בשאלת ההעמדה לדין.
לדברי הפרקליטות, משהתברר כי מדובר באירוע ייחודי רחב-היקף, הוחלט בפרקליטות על היערכות מיוחדת שכללה, בין היתר, החלטה כי כל ייחוס עבירת 'מעשה טרור' תאושר ע"י ראש תחום ביטחון בפרקליטות או מ"מ המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), כדי לשמור על מדיניות אחידה; קביעת מדיניות מחמירה בנושא מעצרים ועררים על החלטות שחרור ממעצר, לרבות בעניינם של קטינים; הגדרת ממונים ייעודיים במחוזות כדי לוודא אחידות בטיפול; דיווח שבועי למטה הפרקליטות על מצבת התיקים בכל המחוזות; הקמת קבוצת התקשרות ייעודית לממונים במחוזות השונים וכן לגורמי מטה, וזאת לצורך שיתוף, התייעצות ועדכונים בזמן אמת; תיאומים שונים בין הפרקליטות לבין חטיבות החקירות והתביעות במשטרת ישראל; בהמשך, קביעת מדיניות ענישה ביחס לתיקים שהושגה בהם הרשעה.
בהודעה שנמסרה מהפרקליטות נאמר: "לתפישת הפרקליטות, החומרה היתירה שבאירועי שומר החומות נבעה מכך שתוך כדי לחימה מול ארגוני הטרור וירי הרקטות, נפתחה חזית נוספת, פנימית, אשר הוסיפה והעצימה את הפגיעה הקשה בביטחון האישי של אזרחי המדינה. בתקופה זו, חלק מאזרחי ישראל פעלו לפגוע בכוחות הביטחון, באזרחים יהודים, בתשתיות וברכוש, ובמקביל התבצעו, במספר נמוך משמעותית, פעולות אלימות ע"י אזרחים ממוצא יהודי נגד אזרחים ערבים ורכושם. בשל מעשים אלו היה צורך להפנות כוחות ביטחון מעיסוקם נגד האויב מבחוץ לפעולות ביטחון-פנים. פעולות אלו, ודאי בעת לחימה, חותרות תחת בסיס החיים המשותפים במדינת ישראל ופוגעת בבסיס האמנה החברתית המינימלית, אותה כל אזרחי המדינה אמורים לחלוק".
"המדיניות שקבעו פרקליט המדינה והמשנה לעניינים פליליים היתה, שככלל בתיקים בהם התגבשה תשתית ראייתית, יש לבקש לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים נוכח המסוכנות הרבה של מבצעיהם ונסיבות ביצוע העבירות שעמדו בבסיסם", נמסר מהפרקליטות. "הפרקליטות טענה בבתי המשפט, כי המסוכנות הנשקפת מהמעשים, גם אם ההצטרפות אליהם הייתה ספונטנית, אינה ערטילאית אלא מדובר במסוכנות קונקרטית של ממש. זאת, לאור העובדה שהיה די באווירה המסיתה והמלהיטה, על רקע מצב החירום השורר במדינה, כדי להניע את הנאשמים לבצע את המעשים. לכן עולה חשש שנאשמים אלה ישובו ויבצעו על רקע זה מעשים קשים נוספים. הגשת כתבי האישום עם בקשות מעצר חייבה עבודה בסד זמנים צפוף ביותר".
בכתבי האישום יוחסו לנאשמים מגוון עבירות: רצח (למשל, רצח יגאל יהושע הי"ד), ניסיונות רצח, חבלה חמורה בכוונה מחמירה, הצתה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירות נשק, תקיפות שוטרים, ועבירות מתחום הסדר הציבורי, ובכלל זה עבירות התפרעות, הפרעה לשוטר ועוד.
במקרים המתאימים, וכאשר ניתן היה להוכיח זאת, יוחסה נסיבה מחמירה של מניע גזעני לעבירות אלימות ורכוש שבוצעו על רקע מוצאם וזהותם של מושאי התקיפה. המשמעות המעשית של ייחוס המניע היא שהעונש המירבי שניתן יהיה לגזור על הנאשם הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או 10 שנות מאסר (הקל מביניהם). בהקשר זה יצוין, כי מניע גזעני ניתן לייחס רק לעבירות שהעונש המירבי בגינן אינו עולה על 10 שנות מאסר.
בנוסף, במקרים החמורים יותר שכללו בין השאר, אירועי לינץ', ירי לעבר שוטרים או אזרחים, פגיעה בתשתיות ובשירותים חיוניים, השלכות בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון או אזרחים ועוד, הוחלט לייחס לנאשמים עבירות מכוח חוק המאבק בטרור. חוק המאבק בטרור קובע אף הוא עונש מקסימלי בדמות כפל העונש הקבוע לאותה עבירה, אך לא יותר מ-25 שנים. כן קובע החוק החמרת ענישה ביחס לעבירות שעונשן מאסר חובה, וענישה מחמירה גם כלפי קושרי הקשר והמסייעים, כלפי מי שמבצע מעשה טרור המוני ועוד.
בתקופה האמורה הוגשו כתבי אישום הנוגעים ל-108 אירועים נגד 239 נאשמים בעבירות בנסיבות המחמירות של מעשה טרור או מניע גזעני, 85% מהם ממוצא ערבי ו-15% ממוצא יהודי. חמישית מהנאשמים היו קטינים.
עד כה, בכ-80 תיקים שהוגשו בכל רחבי הארץ, שבהם הסתיימו ההליכים המשפטיים, נגזרו על הנאשמים מאסרים בפועל לתקופות משתנות, בהתאם לחומרת העבירות. בחלק מהמקרים אף הגישה הפרקליטות ערעורים לבית המשפט העליון על קולת העונש, ואלה התקבלו והובילו להחמרת הענישה.
