הרב הרצוג מרמת שלמה בריקוד החרבות עם סעודים בריאד
נשיא מועצת הרבנות הראשית הגאון הרב יצחק יוסף פנה בדחיפות ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה בדרישה להקפיא את התקנות לבחירת רבני עיר שנחתמו על יד השר לשירותי דת.
במכתב הגר"י יוסף כתב כי מדובר ב"מחטף" והתקנות "מעקרות את סמכויות הרבנות הראשית לישראל ופוגעות קשות ברבני הערים בישראל והפיכתם לרבנים 'מטעם' עושי דברם של גורמים פוליטיים של השר לשירותי דת".
"התקנות שנחתמו, הם המשך המגמה של פוליטיזציה והרס שירותי הדת בישראל, הכנסת גורמים רפורמים למוקדי קבלת החלטות בענייני דת, תוך שימוש פסול בכלי שלטוני של 'חקיקת משנה' ועקיפת רצון הבוחר, ללא כל היוועצות בבעלי הסמכות – הרבנים הראשיים לישראל, הרבנות, מועצת הרבנות הראשית".
עוד כותב הגר"י ליועמ"ש כי "המשרד לשירותי דת לאורך כל תהליך התקנת התקנות לא פנה אל הרבנים הראשיים לישראל, ואל מועצת הרבנות הראשית לישראל, שהיא הרשות הרלוונטית לנושא רגיש זה, לא קיים היוועצות והליך מנהלי ראוי בטרם התקנת התקנות אשר תכליתן שינוי משמעותי וריקון מוסד הרבנות הראשית מתוכנו".
כמו כן, לא נערכה כל פניה אל נציגות רבני הערים, או לנציגויות בתי הכנסת ברחבי הארץ (שהוצאו כליל מההליך כמפורט לעיל), במטרה לקיים דיון מקצועי ראוי לטובת המערכת. עולה חשש חמור כי תקנות אלה שנחתמו במחטף ללא כל דיון מקצועי, נועדו לשרת מטרות שאין כאן המקום לפרטן".
אני נאלץ לפנות אלייך, גבירתי הנכבדה, בשמי ובשם חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, בשם כלל רבני ישראל, בתי הכנסת והציבור הרחב שומר המסורת, שמעמד וכבוד הרבנות יקר לליבם ומבקש את התערבותך הדחופה להקפאה מיידית של ה'תקנות' שבנדון, ולמנוע את העברתם לפרסום ברשומות, עד לדיון מסודר כמתחייב". מסיים את מכתבו הגר"י יוסף.
ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן התכנסה היום לדיון ראשון בהכנה לקריאה ראשונה של הצעת החוק לאיסור הפצת שמות נפגעים. בתום הדיון מוזגו הצעת חוק שונות של חברי הכנסת בנושא. בדיון סיפרו חברי הכנסת יצחק פינדרוס ומוסי רז כי גלית גול, אלמנתו של הנרצח בפיגוע באלעד בחמישי האחרון, בועז גול הי"ד, סיפרה להם כי היא ידעה שבעלה נרצח לפי תמונה בווטסאפ שנשלחה של הבגד שלו מזירת הפיגוע.
תמציתו של החוק להשית פיצוי כספי בעתי גילוי מידע, בין אמיתי ובין כוזב, והפצת פרטים מזהים של נפגעים או הרוגים בטרם ניתנה הודעה רשמית למשפחת הנפגע או ההרוג על ידי גורם מוסמך. כפל סכום יהיה אם יוברר כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע.
יו"ר הוועדה, ח"כ עידית סילמן: הצעת החוק משמעותית במיוחד בימים אלו, על רקע הפיגועים הקשים שאירעו בימים האחרונים. כולנו מאוחדים בחובה למנוע עוגמת נפש ופגיעה קשה במשפחות השכולות אשר מקבלות או נחשפות למידע אודות מצב יקיריהם בצורה לא רגישה, לא מסודרת ולא רשמית. הצעת החוק למעשה, עוסקת באופן פרסום השמות של הנפגעים והחללים ופרטי מידע מזהה עליהם – אך למעשה היא נוגעת ומשליכה גם על סוגיה רוחבית ורגישה ביותר – של אופן וצורת ההודעה למשפחות השכולות על אובדן היקר להן מכל".
דרור גרנית, מחלקת ייעוץ וחקיקה ממשרד המשפטים, אמר בדיון כי מתעוררת שאלה איזו מערכת תהיא זו שתוכל להגדיר מתי כן כבר מותר לפרסם בנוגע לכל המקרים הכוללים בחוק. עוד אמר שככל שנרחיב את ההגדרה של החוק, "זה כבר נמצא בחשש של הגבלת חופש הפעולה. ריבוי הסייגים הכוללים אדם, רכבו תמונתו וכל חפציו היא התערבות בהתכתבות ווטסאפ של כל האנשים שמביא למקום שמאוד פוגעני לאדם לנהל את התקשורת הפרטית שלו בווטסאפ". עוד העיר לגבי קביעת הסכום בנוסח הצעת החוק כי "פיצוי כספי ודאי לא קשור פה כדיני נזיקין – הרי כלום לא יחזיר ויפצה למשפחות. חשבנו שהסכום צריך להיות סביר בהקשר הזה ויש כאן סכום של 7500 שהוא סדר גודל של סכום נכון".
רע״ן נפגעים סא״ל ניצן דהאן: "יש לנו דברים שבמהלך ההודעה משנים, משפחה שנמצאת בחול וזה מאריך את משך הזמן, משפחה שלא נמצאת בבית – שעות העבודה, לא במקום העבודה הרגיל וכו׳. אירוע רב נפגעים זה אירוע שמביא אותנו לזמן הודעה יותר ארוך ולוקח זמן. בהקשר לסעיפי ההצעה, כל פרט הוא פרט מזהה. אנחנו למודים מאסון המסוקים עם התמונה של התיק. מעוניינים שהחוק יחול עד להודעת דובר צהל בהקשר הזה. באשר לקבוצות בעייננו אין הבדל בגודל הקבוצה". רס״ן הדר מיכאלי יועמ״ש באגף כוח האדם:
"אנחנו מבקשים שיהיה עד הודעת גורם רישמי, במקרה של צה״ל זה דובר צה״ל, כי ההודעה נמסרה למשפחות ורק אז יוכלו לפרסם. כרגע בשיח הבין משרדי דובר על עד 24 שעות ונרחיב לפי זה, מצד שני אנחנו פועלים לצמצם כל הזמן את זמני ההודעה".
רות פרמינגר, ארגון נפגעי פעולות האיבה: "לא מאחלת לאף אחד לראות אמא שרואה תמונת ילדיה בכזו הודעה טראגית. אנחנו רוצים לשפר את זה שמקדש מציצנות ולהיות ראשון ולא את החופש לדעת – מה האיזון עבור מי אנחנו מחפשים להגן? זה המקום של המחוקקים לחנך את הציבור – צריך להסתכל על המשפחות השכולות. אין בזה כל בעיה לעשות את האיזון יותר לטובת המשפחות מאשר למציצנים".
ורדה פומרנץ, אמו של דניאל הי"ד שנפל בצוק איתן, אמרה בוועדה: "קיבלתי את הידיעה על נפילתו של בני בהודעת ווטסאפ. החוק הזה אמור היה להיוולד לפני 8 שנים. כמות ההשקעה של צה"ל בהודעה הייתה מאז ומתמיד בלי סוף. מכירה את התהליכים של החקיקה ומברכת על כך שיש סיכוי שיהיו משפחות שלא יצטרכו להתמודד עם הודעה מקולקלת – הודעה כזו מחסלת עוד יותר מעצם האובדן. זה לא יכול להיות ככה. לא מצליחה לבלוע בחוק מה רלוונטי כמות האנשים שיש בקבוצה ווטסאפ ואת גובה הפיצוי שהוא בושה וחרפה דבר נוסף הזמן של 4 שעות לאיסור הוא לא דבר ריאלי אפילו לא בצה"ל שמאורגן ומיומן".
בימים האחרונים אנו עדים לקולות שונים מגובים בכלי תקשורת ועיתונאים חסרי אחריות שמלהיטים את הציבור בשקרים ופרסומי כזב כביכול מתנהלת מאחורי הקלעים "קומבינה" בנושא העליה להילולת רשב"י במירון.
בשנה שעברה 'בזכות' הקולות האלו שלחצו והתרברבו בהישג המרשים ש"אין הגבלות וכל עם ישראל יחגוג במירון", הדוחק שבר שיאים אחרי שבשנה קודם לכן היה ההר סגור בשל הקורונה – ו-45 מתפללים שילמו על המחדל בחייהם.
ועדת החקירה, שרבים חששו ממנה, הוכיחה לכל אורך הדרך התנהלות עניינית, רגישה ומכילה, וגיבשה המלצות ביניים מאוזנות. היא היתה יכולה להורות להמשטרה לסגור את האתר עד שיוצא לו רישיון מסודר, אבל העדיפה לאפשר לציבור לחגוג והציגה רשימת הגבלות שמטרתן שמירת ביטחון העולים.
במקום שאנשי הציבור, העסקנים, אנשי התקשורת וגיבורי המקלדת יתגייסו לסייע – מה שקורה לעינינו הוא בדיוק ההיפך.
אישי ציבור מכובדים ומוכרים משיקולי אלקטורט או טובת הנאה כלשהי, החליטו לייצר כאוס ולהתסיס, לפרסם כותרות שאין מאחוריהם דבר לחלל, לפזר ספוקלציות שמזכירות את אלו של מתנגדי החיסונים ואנשי הפייק, כביכול מתנהל מערך של מזימות שמטרתו לפגוע בציבור.
זו הסיבה שחשוב מאוד לעשות סדר. בעלי האינטרסים שפעלו במשך שנים על מירון כדי לגבות כספים מהציבור על תפילות במערה, על שמן קדוש, ועל תיקונים מתיקונים שונים, הם שהפסידו מהסדר שנעשה על ההר, הם הלכה למעשה ירוויחו פחות כסף בשנה זו בגלל שהפעם הכל שקוף, ואור השמש לא מיטיב עם חוסר יושר.
אותם בעלי אינטרסים משתמשים בשמן הקדוש 'לתדלק' את הצייצנים קלי-דעת שהאסון הנורא אשתקד לא מעסיק אותם, וגם אם ישנו חשש פיקוח נפש בשנה זו – הם ימשיכו בשלהם, ובלבד שאותם מנהלי עמותות ובעלי אינטרסים ימשיכו לשלם להם על יצירת אווירת הכאוס בקבוצות ווטסאפ, בציוצים בטוויטר ובגזרת בלדרי הנייעס למיניהם.
אותם לא נצליח להחזיר בתשובה אבל אנחנו הציבור חייבים להיות עירניים, לא ללכת שולל וליפול בשבי הספינולוגים, להאמין רק לגורמים רשמיים החפצים בטובתנו.
על כולנו מוטלת החובה להשתדל שלא להיקלע למקום צר שבו נדחקים אלפים, לא לעלות על גגות ומבנים שנבנו בצורה פיראטית, לא להיגרר בדרכים עקלקלות ולהתחכם עם השוטרים והסדרנים.
אלו עושים את מלאכתם נאמנה כדי לשמור מפני הדוחק – שלמדנו על בשרינו כמה הוא מסוכן. עלינו לכבד את אנשי הבטחון, לא להיות שותף לאנרכיה ולזכור, שחשוב מאוד להגיע לרשב"י אבל לא פחות מכך – חשוב לחזור הביתה בריאים ושלמים.
ראש הממשלה, נפתלי בנט, ושר הביטחון, בני גנץ, השתתפו היום (ג'), בתרגיל "מרכבות האש" של צה"ל, בבסיס הקריה, במעמד הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, ראש המל"ל, המזכיר הצבאי, ראש אמ"ץ, ראש אמ"ן ובכירים נוספים.
בתרגיל הוצגו בפני ראש הממשלה ושר הביטחון תרחישי לחימה בכל החזיתות, ונידונה בחינה יסודית ומעמיקה של תפיסת ההפעלה לשם השגת הכרעה וניצחון. עוד נידונו שלושה מאמצים: תמרון רב-מימדי בשטח האויב, מהלומות תקיפות עוצמתיות באש ובסייבר והגנה רב-ממדית.
"אנחנו יוצאים לדרך בתרגיל, מהארוכים בתולדות צה"ל, "מרכבות האש", שמדמה עימות רב-זירתי בו זמנית, על כל ההשלכות של העניין.
ראשית, אני רוצה להודות לשר הביטחון ולרמטכ"ל על תרגיל מאוד משמעותי שיוצא לדרך ויעזור לשדרג את היכולות שלנו, את ההכנות במצב אמת. במקביל, יש פעילות מבצעית נרחבת ומתגברת של צה"ל, כמו שאתם מכירים, וזה גם מאתגר. זה שוב מצב אמת של מדינת ישראל.
אנחנו לא מחפשים עימות ולא רוצים עימות, אבל אנחנו מוכנים לכל תרחיש אם יהיה. האויב ידע שאם הוא יגרור אותנו לעימות – הוא ישלם מחיר כבר מנשוא.
הציבור הישראלי צריך לדעת שמדינת ישראל חזקה מסך כל אויבנו גם יחד, ואנחנו תמיד נהיה ערוכים בכל נקודה לעניין הזה". דברי בנט.
שר הביטחון, בני גנץ: "שמירה על ביטחון מדינת ישראל קשורה בשני עוגנים: בהפעלת הכוח, ובבניין הכוח בצורה מתמשכת ורבת שנים. צה"ל יודע לעשות גם את זה וגם את זה. אני מבקש להודות לך, ראש הממשלה, על הביקור ולך, הרמטכ"ל, על הבנייה של התרגיל הזה, שהוא חלק מיכולת בניית הביטחון של מדינת ישראל.
יש לי ניסיון אישי של בערך 20 שנה בתרגילים מהסוג הזה, מכל מיני זוויות ומכל מיני נקודות מבט ואני יכול לקבוע שהתרגיל הזה עולה על כל קודמיו. הוא עמוק, הוא מתמשך, בכלל הזירות, הוא קורה במפקדות, הוא קורה בשטח, הוא קורה בתיאום עם משרדי הממשלה והוא באמת מאוד משמעותי, וגם על כך אני רוצה להביע הערכה.
הביקורים של הדרג המדיני בתרגיל הזה הם חשובים והדרג המדיני צריך להחליט דברים, אבל היכולת שלו להחליט דברים קשורה באופן מהותי ומובהק בהבנת האפשר והנדרש. השיתוף שלנו בתרגיל בהקשר הזה באמת מאפשרת לתרגל את זה. תודה רבה הרמטכ"ל על התרגיל, תודה רבה ראש הממשלה על הביקור. השבועות הקרובים ישדרגו את רמת הביטחון של מדינת ישראל". אמר גנץ.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) את דו"ח המבקר שם הוא מתייחס בין היתר לנושא "טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם". על פי נתוני הדו"ח, מהתחזית האקטוארית של המוסד לביטוח לאומי עולה כי עד לשנת 2060 צפויים להיות יותר מ-780,000 מקבלי גמלת סיעוד, פי 3.7 ממספר מקבלי הגמלה בשנת 2021 (285,000). עפ"י תחזית זו, ההיקף הכספי של התשלומים הצפויים בשנת 2060 בענף הסיעוד עתיד לעמוד על כ-57 מיליארד ש"ח, בהשוואה ל-10.7 מיליארד ש"ח בשנת 2021 (פי 5.3).
בביקורת הקודמת שערך מבקר המדינה בנושא עלה כי באוגוסט 2016 החליטה הממשלה להקים ועדת מכרזים בין-משרדית בהשתתפות נציגים מהחשב הכללי במשרד האוצר מאגף התקציבים ומביטוח לאומי. תפקידה היה לגבש מכרז חדש למתן שירותי סיעוד ובכלל זה טיפול ביתי, וזאת לא יאוחר מספטמבר 2017.
בהתאם הומלץ בדוח הקודם כי ביטוח לאומי והחשב הכללי ישלבו במכרז החדש ובחוזה שייחתם עם חברות הסיעוד גם מדדים לאיכות הטיפול הביתי של חברות הסיעוד, ויקבעו אמצעים שיבטיחו כי החברות שייבחרו עומדות במדדים אלה כדי להבטיח את איכות הטיפול. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: אף שחלפו יותר מחמש שנים מהחלטת הממשלה לגבש מכרז סיעוד חדש, ואף שבט"ל הבין את הצורך במכרז חדש שיאפשר, בין השאר, לקבוע מדדי איכות ואמצעים להבטחת עמידתן של חברות הסיעוד במדדים אלה, טרם גובש מכרז חדש למתן שירותי סיעוד.
בביקורת הקודמת עלה כי בט"ל לא מימש את אחריותו להבטחת הטיפול הביתי, ובכלל זה לא הגדיר מדדים לאיכות הטיפול שהוא דורש ולא קבע את דרכי הבקרה על אופן היישום ועל האיכות של הטיפול הביתי. עוד עלה בדוח הקודם כי לבט"ל לא היה מידע מלא על ממצאי הבקרה שמבצעים גופי הבקרה ועל כן לא יכול היה להעריך את איכות הטיפול הביתי שניתן לזכאים ולאתר מקרים של טיפול לקוי. בט"ל לא קבע מה הם התחומים והנושאים שגופי הבקרה נדרשים לבצע מעקב ובקרה בעניינם, הוא גם לא קבע מדדים הניתנים להשוואה לגבי איכות הטיפול ולא הכין טופס פיקוח אחיד הכולל מדדים כאלה.
בביקורת המעקב עלה כי בדצמבר 2018 פורסם תיקון לחוק בט"ל אשר העביר את האחריות הכוללת לאיכות הטיפול לבט"ל, אך בט"ל לא פיתח מנגנון חלופי לפיקוח ולבקרה על איכות השירות שנותנות חברות הסיעוד. לבט"ל אין מנגנון בקרה סדור על איכות הטיפול של חברות הסיעוד; למעשה מנגנון הפיקוח על איכות הטיפול אף נחלש, שכן הוא מתבסס על בירור תלונות.
בביקורת הקודמת עלה שבט"ל אינו מבצע בקרה על עמידת חברות הסיעוד במחויבותן בחוזה עמו. הוא אינו בוחן את נתוני ההכשרה שקיבל מהחברות – אינו מאמתם ואף אינו מנתחם כדי לוודא שהחברות עומדות בתנאי שנקבע במכרז: שיעור של 30% מטפלות בעלות הכשרה מקצועית. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: בשנים 2017 עד 2019 חלה עלייה של פי 1.4 בשיעור החברות שדיווחו כי אינן עומדות בתנאי חוזה הסיעוד בכל אחת מהשנים שנבדקו.
עוד עלה בביקורת המעקב כי 16 שנה מאז החל בט"ל בניסיון להפעיל מערכת לדיווח נוכחות מרחוק – המערכת לא פועלת וכי במהלך עתירה של חברות הסיעוד לבג"ץ הוחלט לבטל את חובת הדיווח במערכת. עוד עלה כי בט"ל אינו דורש דיווח ממוחשב של יומני העבודה, וכן הוא לא פעל לשינוי תבנית הדיווח הממוחשב כך שיכלול גם את יומני העבודה, מה שהיה מאפשר לו לבחון את מהימנות הדיווחים ולהגביר את ההרתעה ובכך לסייע בצמצום תופעת "גניבת השעות". יצוין כי על פי דיווח בט"ל, כמחצית החברות מדווחות באמצעות המערכת מרצונן.
בביקורת הקודמת עלה כי בשנים 2011 עד 2015 היה היקף שעות הטיפול החסרות כ-16 מיליון שעות, ושוויין הכספי כ-680 מיליון ש"ח – כ-3% מסך שעות הטיפול הביתי שהקשישים הסיעודיים היו זכאים להן באותן השנים. משמעות הדבר היא שקשישים רבים לא קיבלו – מסיבות שאינן מוצדקות – שעות טיפול רבות שהיו זקוקים להן. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: בשנת 2019 – טרם התפרצות מגפת הקורונה – מתוך כ-97 מיליון שעות טיפול שקשישים סיעודיים היו זכאים להן, כ-3 מיליון שעות – 3.1% משעות הטיפול הביתי – לא ניתנו בפועל. יצוין כי בשנת 2020, שנת התפרצות מגפת הקורונה, הצטמצם היקף שעות הטיפול הביתי, ועלה היקפם של שירותים אחרים, כמו גמלה בכסף. היקף שעות הטיפול החסרות היה כ-2 מיליון שעות, כ-1.8% משעות הטיפול הביתי.
על פי דו"ח מבקר המדינה, הגמשת ההסדר הקיים לאופן מתן השירותים – בביקורת הקודמת נמצא כי על אף השינויים במאפייניהם של מקבלי גמלת הסיעוד, ועל אף המסקנות שעלו במחקרים שמימן בט"ל ושעסקו בנושא הסדרים חלופיים למתן השירותים, כשלושים שנה לאחר חקיקת חוק הסיעוד, טרם בחן בט"ל את האפשרות להגמיש את ההסדר שנקבע בחוק, כדי לשפר את איכות חייהם של הקשיש הסיעודי ובני משפחתו.
בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן: במרץ 2018 פורסם תיקון לחוק בט"ל בעניין הרפורמה בסיעוד שמטרתה הייתה להרחיב, לשפר ולייעל את שירותי הסיעוד לקשישים הסיעודיים ובה, בין היתר, ניתנה גמישות לקבלת הגמלה בכסף – בספטמבר 2021 כ-34% מהזכאים קיבלו גמלה בעין, 52% קיבלו גמלה משולבת (גמלה בעין וגמלה בכסף), וכ- 13% קיבלו גמלה בכסף -2 מיליון שעות, כ-1.8% משעות הטיפול הביתי.
המבקר אנגלמן ציין כי עד שנת 2060 צפויים להיות יותר מ-780,000 מקבלי גמלת סיעוד, כמעט פי ארבעה ממספר מקבלי הגמלה בשנת 2021. התשלומים בענף הסיעוד עתידים להגיע לכ-57 מיליארד ש"ח, יותר מפי חמישה מהתשלומים בשנת 2021. משאבים ניכרים אלה של המדינה נועדו להבטיח את זכותו של הקשיש הסיעודי להזדקן בכבוד, ובכלל זה לקבל טיפול סיעודי באיכות ראויה.
בדו"ח מבקר המדינה המתפרסם הבוקר (שלישי) מקדיש מתניהו אנגלמן סעיף נרחב על תקציב סל שירותי הבריאות. בדו"ח נכתב כי, תקציב סל שירותי הבריאות בשנת 2021 עמד על 58 מיליארד ש"ח. בנוסף, במשך השנים בוצעו כמה ניסיונות לעגן בחוק את מנגנון העדכון של המקדם הטכנולוגי, על מנת לשמור על סל התרופות מעודכן בתרופות ובטכנולוגיות החדישות.
על פי הדו"ח, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא כי במרבית השנים שיעור התוספת השנתית לסל שירותי הבריאות לצורכי עדכון טכנולוגי מכלל עלות הסל היה קטן מכפי שהמליצו הוועדות שעסקו בכך: ב- 19 (כ-80%) מ-24 השנים שבתקופה 1998 ועד 2021, שיעור התוספת, היה קטן מ-1.5%, הרף התחתון עליו המליצו הוועדות שעסקו בכך; בחמש (כ-20%) מ-24 השנים הללו הוא אף היה קטן מ-0.8%, השיעור שוועדת גרמן הגדירה כשיעור ההכרחי לשמירה על איכות שירותי הרפואה הניתנים במסגרת הסל.
עוד נמצא בדו"ח כי מודל השקיפות בהרחבת סל שירותי הבריאות לוקה בחסר: פורום טכנולוגיות דחה בשנים 2018 – 2021, 46% מהבקשות להכללת טכנולוגיות שאינן תרופות ו-9% מהבקשות להכללת תרופות, אולם הפרטים בנוגע לדחיות אינם מובאים לידיעת ועדת הסל. ועדת המשנה – כל חבריה הם נציגי ממשלה ונציגי קופות החולים ולא משתתף בה נציג ציבור, גם עיתונאים אינם מורשים לנכוח בדיוניה אף שהם נוכחים בדיוני ועדת הסל, בנוסף הפרוטוקולים של הוועדה אינם מתפרסמים לציבור.
המבקר מציין עוד כי, הפרוטוקולים של דיוני ועדת הסל מתפרסמים בעיכוב, שמשכו בשנים 2018 – 2020 היה 109 עד 160 ימי עבודה, דבר הגורם לפגיעה בשקיפות ועלול להקשות על מגישי ההצעות שנדחו להגיש בקשות חוזרות מעודכנות.
שלא בהתאם לנהלים הרלוונטיים בנוגע לעדכון סל הבריאות, ועדת הסל מקבלת את החלטותיה על בסיס הערכה מקצועית שאינה כוללת הערכה כלכלית, וזאת להבדיל מהמקובל במדינות מתקדמות בעולם. בשנים 2018 – 2020 הוגשה לוועדת הסל הערכה כלכלית אחת.
בנוסף, בשנים 2016 – 2021 שיעור התרופות ללא עלות שנכללו בסל עמד על כשליש מהעדכון הטכנולוגי השנתי. עלה שהתהליך להוספת תרופות אלו דומה לתהליך להוספת כל תרופה או טכנולוגיה אחרת לסל ואולם אף שאין מדובר בתוספת עלויות, התהליך נערך רק אחת לשנה ורק אז ניתן לאשר את הוספתן לסל.
עוד עלה בביקורת כי משרד הבריאות מסתמך על נתונים שמוסרות לו הקופות לצורך תמחור התרופות והטכנולוגיות, אך לאחר שהתרופות והטכנולוגיות נוספו לסל, הוא אינו בוחן את היקף השימוש בהן. הדבר עלול לגרום לתמחור תרופה או טכנולוגיה ביתר, ומכאן גם לתקצוב על חשבון תרופות וטכנולוגיות אחרות שלא נוספו לסל בשל כך.
עוד עולה מנתוני הדו"ח כי אף שעלות התוספת ששימשה למימון עשר התרופות והטכנולוגיות שסך ההוצאה עבורן הוא הגבוה ביותר בשנים 2016 – 2021 גבוהה יחסית לעלות הכוללת (הן מהוות 62% מעלות התוספת כולה המסתכמת בכ-1.7 מיליארד ש"ח מתוך כ-2.7 מיליארד ש"ח), ואף ששיעור התוספת עבור תרופות אונקולוגיות היה 37% מהתוספת לשנים אלו, משרד הבריאות לא ביצע בקרה פרטנית על השימושים בהן ועל התועלות שבהן, כדי להפיק לקחים לגבי החלטות עתידיות.
המבקר אנגלמן ציין כי הרחבת סל שירותי הבריאות מאפשרת להוסיף לסל במימון ציבורי תרופות וטכנולוגיות מתקדמות. נוכח ממצאי דו"ח זה ונוכח העובדה שוועדת הסל פועלת זה יותר מעשרים שנה בלי שהושלמו דוחות בקרה על פעילותה, יש משנה חשיבות לכך שמועצת הבריאות ומשרדי הבריאות והאוצר יבחנו את כלל פעילותה של הוועדה, וזאת לשם שיפור תפקודה של הוועדה וכדי שהמטופלים יוכלו להפיק את המרב משירותי הבריאות הנכללים בסל.
קבוצה של כארבעים סוכני ביטוח יצאה לחופשה קצרה בת שני לילות בירדן לא הורשו להיכנס לירדן עם טלית ותפילין כך דווח היום לראשונה ב'ישראל היום'.
עפ"י הדיווח, החופשה הייתה אמורה להתחיל היום (שלישי). הקבוצה עברו את הגבול הישראלי באילת, הגיעו לגבול הירדני, שם בדקו הבקרים הירדנים את התיקים של התיירים הישראלים. במהלך הבדיקה, מצאו הירדנים תפילין בתיקים של שבעה ישראלים והודיעו להם שלא יוכלו להיכנס עם התפילין לירדן. הישראלים ניסו להבין מה הסיבה לכך, הירדנים הסבירו שמדובר בנוהל שנועד לשמור על בטחונים של התיירים.
המטיילים סיפרו: "ברגע שבדקו את התיקים התחילו להוציא את התפילין שלנו מהתיקים ובמקביל ביקשו את הדרכונים. הכניסו אותנו לחדר ושם הסבירו לנו שאסור להכניס סממנים דתיים, הם תירצו את זה כ'שמירה על הביטחון שלנו' למרות שאמרנו להם שאנחנו מניחים תפילין בחדר, אין פה סממן דתי שאנחנו מסתובבים איתו על הראש. אנחנו כבר שעה וחצי כאן ולא נותנים לנו תשובות, חזרנו לישראל".
אדם נוסף מהקבוצה סיפר: אני רוצה לראות שאם זה היה קורה הפוך והיו אומרים למוסלמים או נוצרים שאי אפשר להכניס סממנים דתיים לישראל, זה היה הופך לבלאגן גדול. למה בירדן עושים עם זה בעיות? לא מזמן היינו בדובאי והיו מאוד בסדר איתנו, הגענו עם התפילין, קיבלו אותנו באהבה ולא הייתה שם שום בעיה, מאוד כיבדו אותנו, למה בירדן לא יודעים להתייחס אלינו בכבוד? אנחנו חוזרים עכשיו לאילת, מנסים לארגן אישור מיוחד שיכניסו תפילין אחד או שניים שכולנו יחד נניח בהם אם כן יכניסו אחד או שניים אז למה לא להכניס את של כולם? אנחנו לא עושים דווקא, אנחנו באים ליהנות מחופשה קצרה, התפילין זה לא סממן בולט, בסך הכל נשארים בחדר, מניחים בחדר סגור וזהו", מוסיפים הישראלים".
יצויין כי במשרד החוץ מכירים את הנושא ובאתר הפונה למטיילים העומדים לצאת לירדן נכתב: "שלטונות ירדן מציינים כי מסיבות ביטחוניות הם מבקשים מישראלים דתיים לא להבליט את סממני הדת: טלית, כיפה וכו'. לא אחת קרה שבמעבר הגבול לא התאפשרה הכנסת פריטים כגון טלית ותפילין, והמבקר התבקש לשוב לישראל או להפקיד את חפצי הדת במעבר הגבול, עד לסיום ביקורו בירדן".
מפלגת הציונות הדתית פרסמה היום (שלישי) הודעה בשפה הערבית שבה היא מברכת את ראש הממשלה בנט על שדחה את דרישות רע"מ על הר הבית.
"למרות ההבדלים הגדולים בינינו, אנו רוצים לברך את נפתלי בנט על שדחה את הדרישות החצופות של הרשימה הערבית המאוחדת והתנועה האסלאמית בהר הבית ועל פיטורי אנשי הווקף שהתבררו כטרוריסטים ופעילי חמאס", נכתב בהודעה.
עוד נכתב: "מועצת השורא לא תקבל החלטות בנושאי הר הבית, המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. במקום שיבנה בית המקדש, רק עם ישראל ישלוט".
כזכור, הבוקר נמסר מלשכת רה"מ התייחסות לדיווח ב'כאן' אמש על שינוי לכאורה בהר הבית בשל לחצים פוליטיים,.
"מדובר על אירוע מלפני כחודש וחצי. אכן, לפני כחודש וחצי נתקבלה פנייה ירדנית להגדלת תקני הווקף בהר הבית ב-50 תקנים, אך ישראל לא מצאה לנכון להיענות לבקשה", הדגישו בלשכתו של בנט.
עוד נמסר בהודעה מלשכת רה"מ: "בפועל: סולקו מההר 6 שומרי ווקף תומכי חמאס, ואוישו 12 אנשי ווקף חדשים במסגרת התקנים הקיימים, ללא הגדלת תקנים.
אין כל שינוי או התפתחות חדשה במצב בהר הבית – ריבונות ישראל נשמרת. כל ההחלטות בהר הבית יתקבלו על ידי ממשלת ישראל מתוך שיקולי ריבונות, חופש דת וביטחון, ולא מתוך לחצים של גורמים זרים או גורמים פוליטיים".
תחנת שלם של מחוז ירושלים עצרה אמש (שלישי) חשוד פלסטיני כבן 25 תושב סילוואן, בחשד לתמיכה והזדהות עם ארגון טרור.
החשוד שנעצר, הועבר לחקירה בחשד להשתייכות והזדהות עם ארגון טרור זאת לאחר שנצפה שעות לאחר שסיים לרצות עונש מאסר, כשהוא עטוף בצעיף ירוק על ראשו ועליו כיתוב עם מלל של דברי הסתה, החשוד שר והתראיין לתקשורת הפלסטינית ונשא דברי הסתה.
החשוד יובא לדיון בבית המשפט בהארכת מעצרו.
"אנו רואים בחומרה כל מעשה הסתה, איומים, תמיכה בארגוני טרור או הזדהות עמם. נמשיך לפעול נגד עבריינים ופורעי חוק אלו במטרה להביאם לדין", נמסר מהמשטרה.
שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה שאלה שלכם!
תינוק בן שנה ושמונה חודשים, "בחור", "גבר צעיר", לא מעוניין להירדם.
הוא רוצה לישון רק ליד אבא ואמא. הוא לא מוכן לישון במיטתו, אלא רק אם נשארים לידו במיטה שלו עד שנרדם.
הוא עצבני, הוא כועס, הוא צועק, אילו יכל לדבר בצורה ברורה יותר, היה גם מדבר בצורה בוטה…
מה עושים איתו? איך פותרים את הבעיה העצומה הזאת?
רבותי!
בואו נצא רגע מ"המחלוקת", מהבלגן שעכשיו קורה לנו בבית, וננסה להבין יחד:
מה יכול לגרום לתינוק ללכת לישון?
האם מדובר בזמן הנכון לשינה?
האם הוא כבר עייף?
האם מדובר בתינוק נקי, מקולח, שבע, רגוע?
האם אין שום דבר שמפריע לו?
האם מדובר בחדר נורמלי, הגיוני, עם אוויר טוב?
אם עברנו את כל התנאים הבסיסיים וההגיוניים שכולנו מאמינים בהם, נשארה כאן "רק" בעיה אחת – הוא לא מוכן לישון לבד, הוא לא מוכן ש"ישליכו" אותו במיטה, הוא מרגיש משהו כמו "נטישה".
האם באמת חובתך כאב להשאיר אותו כך ולהביא לו להתגבר לבד על הפחד?
או אולי ישנו פתרון אחר?
אנו הרי מאמינים שהילדים הקטנים הללו, גדלים עם חושי צדק טבעיים ופשוטים, ורואים את העולם לראשונה דרך ההורים שלהם.
האם באמת אנו אמורים להשאיר אותם כך, לבכות יום ולילה עד אשר יירדמו לאחר שתש כוחם?
או שאולי נדרש מאתנו כהורים לעשות משהו מעבר לזה?
האם זה נכון "להשליך" שם את הילד וללכת לעיסוקים האחרים?
האם לא מוטל עליך כאבא, או עלייך כאמא לשבת לידו, לשכב לידו, ולהביא לו להירדם תוך כדי התחושה אותה הוא מבקש כל כך?
זה נכון, הפסיכולוגים, הפסיכיאטרים, המומחים הגדולים, כולם טוענים שישנם מקרים שבהם הילד מנצל את החולשה שלנו, ולכן הוא בוכה ללא הפסקה.
אבל האם אתה בטוח במאת האחוזים שכאן מדובר בילד כזה ובמקרה כזה?
הרי אתה מבין שאם מדובר בטעות, והוא לא באמת התכוון "לסחוט" אותך, פשוט הרסת לו את החיים.
ו"ההרסת לו את החיים" הזה, הוא לא משהו זמני, אלא הוא משהו שנותן לו מכאן ואילך להאמין שהעולם הזה, שהוא לא יודע אפילו איך קוראים לו, יש בו חוסר צדק משווע.
לענייננו, אין משהו בוער וחשוב יותר מהילדים שלנו!
ואם כך, גם אין משהו חשוב ובוער בשעה הזו יותר מאשר לתת לו את התחושה הטובה כדי לגרום לו להירדם.
ולכן, עוזבים את כל העיסוקים שלנו, נשכבים לידו, יושבים לידו, מנדנדים אותו, ועושים הכל כדי לבטח במאת האחוזים, שהוא נכנס עכשיו לגן עדן עלי אדמות. וזאת לאחר שהוא אכל טוב, התקלח, ועשה את כל מה שמוטל עלינו מבחינת אווירה וזמן, כדי לשכב ולהירדם.
ומכאן ואילך, רק לאחר שהוא נרדם, נתפנה לדברים הבוערים, והחשובים שלנו, מספר שתיים, שלוש ואילך בסדר העדיפויות שלנו בחיים.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אירוע חריג בנתב"ג: נוסעים שהיו אמורים לצאת מנמל התעופה בן גוריון בטיסה לטורקיה קיבלו היום (שלישי) תמונות של מטוסים מתרסקים לטלפונים הניידים שלהם – רגע לפני ההמראה. כך פורסם בחדשות N12.
התמונות המלחיצות התקבלו בזמן שמטוס של חברה תעופה טורקית היה בנסיעה על הקרקע מהשרוול למסלול ההמראה.
הנוסעים דיווחו לצוות הטיסה על קבלת תמונות של מטוסים מתרסקים למכשירים הסלולריים שלהם, והקברניט החליט להחזיר את המטוס לטרמינל ולדווח לחטיבת הביטחון בנתב"ג.
התמונות נשלחו והתקבלו ככל הנראה באמצעות AirDrop – שירות של חברת אפל המאפשר העברת קבצים בין מכשירים קרובים.
ברשות שדות התעופה אמרו כי "מיד אחרי שנוודא כי אין סיכון למטוס ונוסעיו, חטיבת הבטחון תאפשר לטיסה להמשיך בדרכה".
צוותי רפואה הוזעקו לפני זמן קצר לרחוב אבא הלל סילבר בעיר לוד לאחר שהתקבל דיווח על ילד שנפגע מרכב.
חובשים ופרמדיקים שהגיעו מדווחים על פעוט כבן 3 ללא סימני חיים וקובעים את מותו.
פראמדיק מד"א יוסף איסמאעיל, סיפר: "הפעוט שכב מחוסר הכרה ועם פגיעה רב מערכתית קשה מאוד לאחר שככה"נ נפגע מרכב. ביצענו בו בדיקות רפואיות, הוא היה ללא סימני חיים ולצערנו נאלצנו לקבוע את מותו במקום."
נהג הרכב הדורס נמלט מהזירה. כוחות משטרה פתחו בסריקות בנסיון לאתר את הנהג החשוד.
בצל המשבר בקואליציה: בכירים במפלגת רע"ם ובמועצת השורא נועדו ביומיים האחרונים עם גורמים ברשימה המשותפת ודנו על איחוד מחודש – כך מפרסם מוחמד מג'אדלה – כתב חדשות N12..
השיחות מגיעות לאחר נתק ומחלוקת מאז התפצלות רע"ם מהרשימה בבחירות האחרונות. הצדדים החלו במגעים לתיקון היחסים בין הצדדים, זאת כדי להכין את התשתית לחזרה של רע"ם למשותפת בבחירות הקרובות. השיחות בין הצדדים מגיעות ברקע הקפאת חברותה של רע"ם בקואליציה בשל סוגיית הר הבית.
בפגישות, שהתקיימו ב-48 השעות האחרונות, היו מספר דמויות מפתח שהחלו במגעים לתיקון היחסים בין רע״ם לשאר מרכיבי המשותפת. הצדדים עשו זאת כדי להכין את התשתית לאחדות וחזרה מחדש בבחירות הקרובות, שלפי הערכתם קרובות מהצפוי.
עצם קיום המגעים האלה בין הבכירים בדרגים גבוהים מסמל תפנית ביחסים בין שתי הרשימות ובכל יחסי הכוחות בפוליטיקה הערבית בישראל. מהלך כזה יכול להביא לבחירות פנימיות על ראשות רע"ם וקץ דרכו של היו"ר מנסור עבאס.
ברשימה המשותפת אישרו את קיום המגעים. מרע"ם נמסר: האווירה הפנימית ברע"ם ובתנועה האסלאמית חיובית מתמיד, ולא ידוע לנו על תסריטים מהסוג הזה.
בתוך כך, ראש הממשלה נפתלי בנט הבהיר הבוקר כי אין שינוי במצב בהר הבית: "כל ההחלטות יתקבלו על ידי הממשלה ולא מתוך לחצים של גורמים זרים או פוליטיים".
שלשום רה"מ אמר דברים דומים בישיבת הממשלה – ושלח מסר ליו"ר רע"ם עבאס, שדרש שישראל וירדן יגיעו להבנות בנושא הר הבית. סוגיית הר הבית היא מרכז המחלוקת בין הקואליציה לרע"ם, שבעקבות הדברים הקפיאה את חברותה בקואליציה.
עבאס אמר בראשון כי מה שיכתיב את עמדת מפלגתו בנוגע למסגד אל-אקצא ולהישארותה בקואליציה, הן ההבנות שיושגו בין ירדן לישראל בוועדה המשותפת של שתי המדינות. על כך שעמדת המפלגה תלויה בהבנות בין ירדן לישראל כתב עבאס בפוסט בשפה הערבית שפרסם ברשת חברתית. לדבריו, הוא הודיע על כך לראש הממשלה בנט ולראש הממשלה החליפי יאיר לפיד.
בשבוע שעבר פורסם כי גורמים במועצת השורא ניסו לקדם החלטה שתחייב את רע"ם להכריז על פרישה מידית מהקואליציה, זאת בעקבות התבטאויות של שרת הפנים איילת שקד וחברי הכנסת ניר אורבך ויום טוב כלפון בנוגע לכניסת יהודים למתחם הר הבית.
העימותים שפרצו ביום חמישי בין מתפללים במסגד אל-אקצא לשוטרים גם כן עוררו תרעומת במועצת השורא, דבר שנותן רוח גבית לפלג שקורא למפלגה לפרוש מהקואליציה.
לארכיון עולם היצירה >>>לחץ כאן<<<
מהי שמיעה מוזיקלית ומדוע היא חשובה?
שמיעה מוזיקלית בהגדרתה הכללית היא היכולת לזהות תופעות מוזיקלית שמתרחשות, אם ברעיון שנמצא בראש שלנו או במוזיקה שמתנגנת לנו. לשמיעה המוזיקלית יש כמה צדדים שהם קשורים אך שונים אחד מהשני, והדרכים לפתח אותן הן שונות.
מדובר ביכולת אינטגרלית לרוב המוזיקאים, שכן היכולת לזהות תופעות מוזיקלית, ובכך גם להוסיף אותם לארגז הכלים שלכם, תסייע לכם מצד אחד להבין מוזיקה טוב יותר, ומצד שני לשפר את היכולת שלכם כמוזיקאים אשר כותבים ויוצרים מוזיקה משלכם.
אנחנו הולכים לפרט את צורות השמיעה המוזיקלית השונות שחשוב שתאמנו באופן שגרתי כחלק מהתהליך המוזיקלי שלכם!
שמיעה של צלילים (Notes)
בדרך-כלל סוג השמיעה הנפוץ ביותר שיוגדר כשמיעה מוזיקלית. מדובר ביכולת לזהות צליל כלשהו כאשר מתנגן, כאחד מ-12 הצלילים בסולם הכרומטי.
השלב הראשון בעת פיתוח שמיעה מהסוג הזה הוא כמובן להכיר את כל 12 הצלילים (מדו/C עד סי/B, כולל הצלילים המותקים). מומלץ להתחיל בלזהות את צלילי הבסיס (סולם דו מז’ור, הקלידים הלבנים במקלדת) ומשמה גם להוסיף לאט לאט את הצלילים המותקים (דו דיאז, רה דיאז, וכו’…).
זיכרון אסוציאטיבי
דרך מעולה לפתח את השמיעה הזו, היא זיכרון אסוציאטיבי – נסו להיזכר בשירים שאתם זוכרים אותם בע”פ שכוללים בהם צלילים ספציפיים, ונגנו אותם לעצמכם בראש כשאתם צריכים להיזכר בתו מסוים.
סולפג’ (Solfege)
אחת מהטכניקות החשובות ביותר, שרוב מוסדות הלימודים המוזיקליים משתמשים בהם בכדי לעזור לתלמידים להכיר את הצלילים ולזהות אותם, הוא סולפג’, או במילים אחרות לשיר את הצלילים. נסו לעבור על סולם דו מז’ור כאשר אתם שרים כל תו, לאחר מכן נסו לבחור תו אקראי כלשהו מן הסולם ולראות אם אתם מצליחים לשיר אותו בלי רפרנס, ותראו כמה קרובים הייתם.
שמיעה הרמונית
השלב המתבקש הבא אחרי זיהוי הצלילים בסולם הכרומטי, הוא זיהוי של מספר תווים בו זמנית. הכוונה היא לא בהכרח לנגן כמה תווים ולהבין מה הזהות של אחד מהם, אלא להבין את היחס ביניהם.
מרווחים (Intervals)
בתור התחלה ניתן לזהות 2 צלילים שמנוגנים יחדיו אשר היחס ביניהם יוצר גוון מסוים. הצורה שבה ניתן לזהות מרווחים לרוב הוא הגוון, נסו לנגן אותם בצורה הרמונית וגם מלודית (אחד אחרי השני), ותראו אם המרווח גם כן מזכיר לכם משהו. דבר נוסף שניתן לחשוב עליו הוא אופי המרווח, האם המרווח נשמע דחוס וצפוף (כמו בסקונדות – Major/Minor 2nd) או מרווח ואוורירי כמו בספטימות (Major/Minor 7th).
אקורדים משולשים ומרובעים (Triads & Seventh Chords)
יש כאלה שיעדיפו דווקא להתחיל באקורדים לפני המרווחים, זאת עקב ההיכרות שיש לרוב האנשים עם חלק מהאקורדים הבסיסיים. מומלץ להתחיל במשולשים, ולאחר מכן להמשיך בהדרגה למרובעים. גם כאן הזיכרון האסוציאטיבי והמחשבה על אופי האקורד יכולה לסייע לכם מאוד.
אקורדים כדרגות הרמוניות (Harmonic Functions)
החשיבה הקלאסית של אקורדים כבעלי תפקיד בתוך סולם מסוים רווחת עד היום. מומלץ ללמוד את הקונספט של דרגות הרמוניות, ואז ללמוד לזהות אותן בתוך הסולם! למדו מהן הטוניקה, הסאב-דומיננטה והדומיננטה בסולם, מי מהן יוצרת מתח ומי מרגישה “ביתית” בסולם, ולמדו כיצד האקורדים מתפקדים עליהם.
ניתן ללמוד המון מניתוח הרמוני של שירים, ומדובר בכלי חשוב ביצירת מוזיקה ובכתיבת ליווי ואקורדים.
שמיעה ריתמית (Rhythmic Dictation)
המון שירים ישתמשו במקצבים ובמשקלים ייחודיים אשר נותנים לשיר את ה”פיל” שגורם לו לבלוט באוזן שלכם. מומלץ ללמוד על סוגי המשקלים, וכמובן גם איך לזהות אותם. דרך מעולה לעשות את זה היא לספור – נסו להבין את הטמפו של השיר, ואז לספור מ-1 עד 4 וחוזר חלילה ולראות אם אתם מרגישים בקצב. במידה ולא, יכול להיות כי מדובר במשקל מיוחד!
בנוסף לכך חשוב להבין ערכים ריתמיים של תויים. למדו לעומק רבעים, שמיניות וגם טריולות, ולימדו כיצד לזהות אותם במשפטים מוזיקליים בשירים.
שמיעת גוון וסאונד
באותה מידה בה המוזיקה שמנוגנת יכולה למשוך את אוזני המאזינים אליה, גם הסאונדים שנעשה בהם שימוש לא נופלים לידה בהרבה מקרים. לשמיעת סאונדים אין דרך ברורה וחד-משמעית כיצד לפתח, שכן יש דרכים רבות להגיע לאותה תוצאה.
הדרך המומלצת להתחיל היא ללמוד סינתזה בסיסית, וההבנה של הצליל והדרך בה נבדיל בין שני צלילים שונים. כאן נכנסים לתמונה פרמטרים כמו מעטפת, ווליום, גוון ועוד…
כלים לפיתוח השמיעה המוזיקלית
באופן כללי, אנו ממליצים להקשיב כל הזמן למוזיקה שלכם מנקודת מבט אנליטית יותר, ולנסות להוציא ממנה את המאפיינים שלה בעצמכם.
נסו להקשיב לבס בשיר בכדי להוציא את ההרמוניה, או להוציא את המלודיה של הזמר/כלים בכדי לגלות את הסולם של השיר. תשתדלו לפתוח את האוזניים כל הזמן כי כמו המון דברים במוזיקה, מדובר בשריר שניתן לפתח דרך אימון מתמיד!
לארכיון עולם היצירה >>>לחץ כאן<<<
באדיבות אליה הלוי