במכתב בהול ששיגר מזכיר הועדה למען השבת ומועמד יהדות התורה והשבת לכנסת, יצחק גולדקנופף, הוא קורא ליו"ר רשות שדות התעופה מר יצחק גרשון, לפעול מיידית לתיקון העוול המפלה שומרי שבת במסגרת גיוס עובדים שמבצעת הרשות.
גולדקנופף קובל בפנייתו על דרישת הרשות כפי ששוגרה למתעניינים במשרה, לעבוד גם בשישי בערב ובשבת קודש, דבר הנוגד חוקי יסוד, חוטא לערכי השוויון, פוגע בחופש העיסוק, ומפלה באופן מעשי את ציבור שומרי השבת, המהווים רוב מקרב אזרחי ישראל.
במכתבו דורש מזכיר ועדת הרבנים למען השבת את תיקון התקלה בצורה מהירה, כך שיתאפשר גם ליהודים שומרי שבת להגיש מועמדות לעבודה ברשות שדות התעופה.
את מכתבו ליו״ר רשות שדות התעופה ולמנכ״ל הרשות חותם מועמד אגו״י בברכה כי זכות שמירת השבת תעמוד להם בוודאי לברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם.
גולדקנופף לרשות שדות התעופה: נדהמתי מהדרישה לעבוד בשבת 1
כפי שדווח ב'המחדש', בהודעה שנשלחה מטעם מחלקת גיוס עובדים ברשות שדות התעופה לאדם שניסה להתקבל למשרת עובד שינוע בנתב"ג נרשם: "זומנת לראיון לעובד שינוע בנתב"ג. שים לב לדרישות הסף למשרה – עבודת משמרות כולל זמינות לשבתות/חגים".
במעמד רב רושם מלא עוז ותעצומות חגגו את "מסיבת חומש" לילדי המכינות בת"ת החשוב תורת יעקב" בני ברק בהכוונתו של מרן רה"י הגר"י עדס ששלח מברכותיו לילדי חתני השמחה ולמנהל המוסדות הגר"א תורגמן ולבנו הגר"י תורגמן.
הברכה הוקראה מפי הגר"י עדס במעמד שרו הילדים שירי רגש אשר גרמו לציבור הרחב להתרגשות רבה ובסיומה של המסיבה קיבלו הילדים ממנהל הת"ת הגר"א תורגמן שקית פקעלך … וחומש בראשית וכמו"כ קיבלו התלמידים תיק מפואר לעולים לכיתה א' אשר ישמש אותם בעז"ה בשנה הבאה.
הביצוע מלווה בקליפ שצולם בכותל המערבי והעיר העתיקה בירושלים המביא את התחושה של הבקשה מאלוקים לשוב ברחמים לירושלים ויגאל את עם ישראל, דבר אשר מתאים וקשור במיוחד לימים אלו.
גם מי שלא נכנס לעובי הסיפור, ולא התוודע לכל פרטיו, ראה בפיגוע שהתרחש בגשר רמת אלחנן נס גדול, ולוּ מפני שהפצוע, האברך הנכבד הרה"ג רבי יצחק דהן שליט"א, יצא מגרזנו של המחבל כשהוא בחיים, בחסדי שמים. בתחילה הוגדר מצבו כ'פצוע בינוני', אחר כך, כשאושפז ב'תל השומר', הועלתה ההגדרה ל'פצוע קשה', וכיום מצבו משתפר באופן משמעותי, ברוך השם, העלון הפופולארי 'קול ברמה' של הרב מיכאל צורן חושף את השתלשלות האירועים.
רק להיזכר מה אירע כחודשיים לפני-כן בעיר אלעד, כאשר 3 יהודים יראי-השם נעקדו על קידוש השם בפיגוע הגרזנים הנורא. ואחר-כך לראות את הרב דהן מחייך ומודה לאלוקים על שהצילו מיד המחבל – והכל צריכים להודות ולהלל להשם יתברך על הנסים שהוא עושה עמנו יום-יום ושעה-שעה.
אבל, משנכנסנו אל נבכי האירוע המזעזע, הבנו שהוא היה עלול להסתיים, רחמנא-ליצלן, הרבה-הרבה יותר גרוע. לכל אורך ההתרחשויות היו נסי-נסים, שחסכו מאתנו צער רב עד מאוד.
בנשק שלוף
סירנות המשטרה ורכבי ההצלה, כמו גם המסוק שהועלה לאוויר, החרידו בשעת בוקר מוקדמת את שכונת רמת אלחנן, ובתי כנסיותיה, שעמדו באותה שעה בתפילת 'הנץ'. אלה שיצאו לבדוק מה קרה, גילו עשרות רבות של ניידות משטרה והצלה שאנשיהן זינקו אל פארק ברוקלין ואל משעולי הגשר שבין ב"ב לגבעת שמואל.
המראה שהזכיר יותר מכל את מה שהתרחש באלעד היה של השוטרים הרבים שנראו מסיירים ומפטרלים עם נשק שלוף במעבה השיחים של 'פארק ברוקלין'. בינתיים זרמו עוד ועוד ניידות, וגם כביש גהה עצמו התמלא ברכבי בטחון. מאוחר יותר יתברר שבעוד שהשוטרים היו בין השיחים של הפארק, חלף המחבל ברחוב גיבורי ישראל ברמת אלחנן, במרחק מטרים ממנייני ה'ותיקין' העמוסים, המתקיימים בבתי הכנסת של השכונה.
הכל החל כאשר הרה"ג רבי יצחק דהן עשה את דרכו, כבכל בוקר, ממקום מגוריו ברחוב רדזמין לעבר גבעת שמואל, שם הוא וחבריו משתתפים במנין 'ותיקין' שהוקם לפני 16 שנים. כשהחל לעלות בגשר, הוא מבחין בערבי היורד מהצד השני, וקולט שהערבי צופה בו, ובצעדיו.
אף אחד לא היה באותה שעה על הגשר. הם מתקרבים האחד אל השני, כשהרב דהן, מבחין שהוא מוציא משהו מתוך שקית. בחושיו המחודדים הוא מתכנן להתגונן ממנו. 'כאשר עברנו האחד ליד השני, והערבי התקדם הלאה, חשבתי שהסכנה חלפה, אומר הרב דהן, אבל עד מהרה הסתובב המחבל ורץ אחריי, והחל לדקור אותי בראשי בחפץ העשוי מברזל'.
נמלט מהזירה
הערבי דקר ודקר, ולאחר-מכן יתברר שאחד הנסים הגדולים היה שהדקירות לא היו באזור הצוואר והמוח, אלא בחלקים צדדיים של הראש. הנס הנוסף, הגדול מאין כמוהו, היה שהפצוע שהחל לדמם קיבל החלטה מושכלת – גם בשניות הקריטיות הללו – לעשות את עצמו כהרוג, רח"ל. 'נפלתי על הרצפה, והנחתי את ידיי על הראש; האמת היא – כך הוא ממשיך לספר – שגוננתי על הראש מהמשך הדקירות, והמטרה שלי היתה גם לחסום את זרימת הדם המרובה, אבל הדוקר השפל היה בטוח שאינני כבר בין החיים, והחליט לעזוב אותי, למרות שכאמור הגשר היה חף מאנשים, ודמות חיה לא נראתה בכל השטח מסביב, לא על הגשר ולא ברחובות שלידו'.
מיד לאחר הפיגוע נסגר הגשר הרמטי, ומורות הנוסעות מדי בוקר בקווי האוטובוסים שמעבר לגשר, נאלצו לבצע מעקף ענק כדי להגיע לתחנות, ומן הסתם איחרו להגיע לבתי הספר. אלו כמובן היו הבעיות הקטנות של אותו בוקר מחריד, שהפציע עם אירוע מזעזע.
עוד מעט תשמעו מי הגיע ראשון לגשר, נתקל בפצוע ששכב על הארץ והזעיק מיד את כוחות החרום. אבל מה שברור שהחיפושים אחר הדוקר בוצעו ביסודיות רבה, בתחילה ברחבי פארק ברוקלין, כאשר בגלל האירוע באלעד, כשהרוצחים הסתתרו ביער, לא פסחו הפעם השוטרים על אף שיח ובור בפארק. במהלך החיפושים נתקלו גם ב…טווסים שיצאו מכלוביהם בפינת החי הסמוכה, ובשל הסירנות המרובות החלו להשמיע צווחות עזות.
ומדוע הקדמנו את תיאור החיפושים? – כיון שבעוד שהשוטרים והחיילים הרבים התמקדו בפטרולים שנעשו בין שיחי הפארק (מחזה שגרם לבהלה לילדים שהתעוררו באותה שעה), היה המחבל עצמו הרחק משם! בתיעוד שנאסף לאחר מכן ממצלמות האבטחה באזור התגלה שמיד לאחר שדקר את קורבנו, נמלט המחבל אל תוך שכונת רמת אלחנן, לרחוב גיבורי ישראל.
גם בשב"כ לא הבינו
כאן מתחילה שרשרת חדשה של נסים גדולים. הראשון שבהם היה שממש באותן דקות בהן חלף המחבל ברחוב גיבורי ישראל, עמדו כמה מניינים בתפילת ותיקין, ולא צריך להכביר במלים מה היה קורה אילו…
הנס המופלא ביותר, שגם אנשי השב"כ המנוסים לא ידעו כלל כיצד ניתן להסבירו ולהולמו, התרחש כשהמחבל היה במרכז רחוב גיבורי ישראל ברמת אלחנן. מאחד הבתים יוצא אברך-משי, הרב רפאל יצחקי שמו, והוא בדרכו לכולל שלו באחת הערים הסמוכות. הרב יצחקי, בנו של מכובדנו הרב אליהו יצחקי שליט"א שזכה עוד ללמוד תחת שבט-מוסרו של מרן הגה"צ רבי א"א דסלר זצ"ל בישיבת פוניבז', נפגש לפתע עם ערבי, וזה פונה אליו באמרו 'לֵךְ לגשר, שוכב שם אחד משלכם' – – – הרב יצחקי לא מבין בתחילה במה מדובר, אבל רץ לגשר, והנה הוא מבחין בפצוע הממשיך לדמם על מקומו. הוא מתקשר מידית לכוחות ההצלה, שבתוך 2 דקות הגיעו לזירה, ופינו את הרב דהן ל'תל השומר'.
הרב דהן עצמו סיפר שלאחר הדקירה, כשהבין שהמחבל כבר אינו בזירה, חיפש נואשות עובר-אורח שיזעיק את כוחות ההצלה, אבל לא מצא אף אחד. למותר לציין מה היה עלול לקרות במצב שכזה, כאשר דם רב ניגר מראשו, ואיש לא בא לסייע לו, גם לא בעוד כמה דקות! מי אם לא הקב"ה!
רְאו נא גם ראו כמה נסים מתחוללים ברגעים הדרמטיים הללו. ראשית, המחבל פונה בעצמו אל הרב יצחקי ו'מגלה' לו על האירוע! בנקודה זו, כך הבנו מהשיחות שניהלנו בחפ"ק המשטרתי שהוקם ב'פינת החי', איש לא יכול היה להסביר מה עמד למחבל בראש באותו רגע כשפנה מיוזמתו אל הרב יצחקי. 'לא זכור לנו שום מקרה נוסף כזה', אמר לנו אחד המפקדים.
שנית, המפגש בין הרב יצחקי למחבל היה זמן קצר מאוד לאחר הדקירות, כשהמצב הרפואי של הרב דהן עדיין היה בשליטה בס"ד, וכוחות ההצלה שהגיעו למקום יכלו לתת מענה רפואי מיידי, לעצור את הדם וכו'.
ושלישית, הרב יצחקי ומשפחתו מספרים לנו שתמיד הוא יוצא לכולל ב-5.30 בבוקר. 'באותו יום הייתי צריך לסדר דבר-מה בכולל, ולכן יצאתי רבע שעה לפני הזמן הקבוע, דהיינו ב-5.15, וכך התגלגלה לידי זכות-ההצלה של הרב דהן, שהגיע במהירות לבית החולים', הוא אומר.
מי אם לא הקב"ה, בעצמו ובכבודו, יכול לגלגל כך את העניינים ואת לוחות-הזמנים, כדי להציל את הרב דהן, יקר-היקרים, שבקיאותו בחדרי תורה והלכה היא מן הנדירות, ותלמידיו בישיבת 'שערי תשובה וחיים' שואבים ממנו את דרכי-הלימוד, והיראה, כפי שמספר לנו חותנו, הגאון רבי משה יפרח שליט"א, ראש הישיבה. הר"מים מספרים לנו על היותו שולט בעל-פה בכל ה'משנה ברורה', וזה רק מקצת שבחו ששמענו בישיבה…
נס של ממש: המחבל הגיע למנין הנץ ולא המשיך לדקור 37
בהיכל הישיבה היפהפה, שעבר שיפוץ משמעותי, נתלו הודעות להתפלל לרפואתו של הרב דהן, וכשנכנסנו לאולם מצאנו כ-100 בחורים, בעלי תשובה, שהגיעו כל אחד מרקע שונה, והמכנה-המשותף לכולם הוא השאיפה והרצון לעלות ולהתעלות. בראשות הישיבה, שהוקמה כמעט לפני 50 שנה, עומד כאמור הגאון רבי משה יפרח שליט"א, המספר על הקשר ההדוק בין הישיבה ובין מרן הגרא"מ שך זצ"ל שהדריך אותנו בכל צעד ושעל.
לנקוט משנה-זהירות
גם הוריו של הרב יצחקי, רבי אליהו שליט"א ורעייתו, מתרגשים מאוד מהזכות שנפלה ליד בנם. רבי אליהו, שהגיע ארצה כיתום בן 3, והתחנך ב'בתי אבות' של פוניבז', ולאחר מכן בישיבה הגדולה, וקנה דרכי תורה ממרנן ראשי הישיבה (ועוד חזון למועד לשמוע ממנו כיצד עברו עליהם חודשי אלול-תשרי במחיצת ראשי הישיבות וענקי המוסר), זכה לגדל דור של בני תורה מובהקים, והוא-עצמו נמנה על משתתפי השיעורים הקבועים ברמת אלחנן.
כהערת-אגב נציין, שרבים מתושבי בני ברק עולים על הגשר בשעת בוקר מוקדמת, ואלה יכולים להיות אנשי הוראה הנוסעים למקומות עבודתם, כמו גם אנשים העושים 'הליכה' לכיוון גבעת שמואל.
כל ההולכים הללו נתקלים תמיד בקבוצות של פועלים ערביים, וגם לפני הפיגוע היו שגרסו שיש לשקול האם המקום בטוח דיו, שכן מי שהולך בגשר, ונתקל בְּאִיּוּם, קשה לו למצוא דרך-מילוט, על כל מה שכרוך בכך.
רבותינו לימדונו שמכל אירוע המתרחש אי-שם בעולם, גם אם ההתרחשות היתה אצל גויים, יש להסיק מסקנות; על אחת כמה וכמה שיש ללמוד ממה שקורה בסמוך אלינו, ולנקוט במשנה-זהירות בענין הנ"ל.
מה שאפשר ללמוד משרשרת הנסים המופלאה שהתרחשה באותו בוקר, הוא, שאדם הסומך על בוראו שבשמים, ומטיל עליו את כל יהבו ובטחונו, יכול להלך במבואותיו של העולם במנוחה ובשלוה. שכן, באמת, מי יכול היה לשלוח את הרב יצחקי במהירות שכזו אל הפצוע, אם לא השם יתברך? מי? רק הקב"ה יכול לגלגל את העניינים כך ש'יפול מצדך אלף, ורבבה מימינך, אליך לא יגש', ובזכות 'כי אתה ה' מחסי, עליון שמת מעונך' נזכה ל'לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך'.
רק זו הדרך, ואין בלתה, להגיע לקורטוב של מנוחת-הדעת בעולם כה סוער ורוגש שבו אנו חיים. רק מי שיודע באמת את הכתובת, את האבא שמעולם לא איכזב את הבוטחים בו, יכול לקוות לקצת-קצת מנוחה בעולמו.
"נאמץ את הדברים אל לבבנו, וטוב לנו כל הימים" במילים אלו מסיים הרב הגאון רבי משה מיכאל צורן בעלון הנודע 'קול ברמה'.
העיר אשדוד לבשה חג השבוע כאשר גדיי צאן קדשים חתני התורה תלמידי הת"ת כלל חסידי אשדוד חגגו את מסיבת חומש סעודה לרגל התחלת לימוד תורה שבכתב.
חתני המסיבה החינניים שהיו אפודים בתלבושת אחידה ומיוחדת ומעוטרים בכתרים מרהיבים לכבוד האירוע, תפסו את מקומותיהם על במה מהודרת.
האירוע נפתח בקידום פני ההורים והאורחים החשובים שיחי' ומיד לאחמ"כ התחילו החתנים עפ"י המסורת בלימוד פסוקי חומש 'ויקרא', תשובותיהם הבוטחות של חתני התורה הרנינו את ליבות השומעים, והעידו על השקעה הגדולה של המחנך הדגול הרב יעקב פרנקל שליט"א שלא חסך בכוחות למען הצלחת מעמד נשגב זה.
פיארו את שולחן המזרח רבנים חשובים וראשי קהילות ובראשם האורח הכבוד הגה"ח ר' יוסף ישראלי שליט"א שהגיע במיוחד מיוניאון סיטי שבארה"ב להשתתף בשמחת נכדו מחתני המסיבה, ובנו הרה"ג' ר' יצחק אהרן ישראלי שליט"א רב דקהילת צאנז באשדוד, ראש המוסדות הרה"צ ר' שלמה גולדמן שליט"א, מנהל הרוחני הרב שלמה אדלר, המפקח החינוכי הרב שלמה כהן.
במהלך המסיבה נאמו ראש המוסדות הרב גולדמן שליט"א ששיבח את המחנך וההנהלה הרוחנית המשקיעים את מיטב הכוחות למען הצלחת התלמידים, בסיום דבריו הודה מקרב לב בשם כל התלמידים וההורים לנציג הכלל חסידי הפועל ללא הרף למען הת"ת הרב יהושע טננהויז שליט"א חבר מועצת העיר, ולסגן ראש העיר ויו"ר 'מאוגדים' הרב יחיאל וינגרטן שליט"א על החסות והסיוע למסיבת חומש. לאחמ"כ נאם הרה"ג ר' יצחק אהרן ישראלי שליט"א רב דקהילת צאנז באשדוד שביטא בדבריו המרגשים את הערכה העמוקה שיש להורים להנהלת הת"ת על ההשקעה ללא ליאות למען הצלחת התלמידים.
לקראת סיום הוענקו לחתני המסיבה שי סט חמשה חומשי תורה וחבילת ממתקים ע"י ראש המוסדות שליט"א . לאחמ"כ פצחו הילדים בשירה אדירה 'אשריכם תלמידים חכמים', 'יהא רעוא קדמך דתפתח ליבאי באורייתא' כשההורים נושאים את חתני המסיבה על כתפיהם, מתוך השראה ושמחה אדירה על כך שזכו לראותם בין תלמידי התלמוד תורה המיוחדים.
בסיפוק ובשמחה התקבלה הידיעה בין הקהילות היהודיות הרבות ברוסיה, על עמידתם של קבוצת תלמידים נוספת בכור מבחן הלכות 'איסור והיתר', ובבוא היום יוכלו גם הם להצטרף בע"ה כ'כלי קודש' בקהילות היהודיות, כמו יתר מאות הבוגרים, שבמשך כשלושים שנות פעילות הישיבה גדולה במוסקבה, משמשים בשליחות קודש כרבנים, משגיחי כשרות, מורים ורבני קהילות, ועומדים הכן לכל עניין יהודי רוחני או גשמי של מאות אלפי היהודים ברחבי רוסיה.
י"ד תלמידים הלומדים בישיבת "תומכי תמימים – ליובאוויטש" בשכונת סופרינה שבפרברי מוסקבה, שקדו במקביל ללימודים הרגילים של הישיבה, גם במסגרת מיוחדת של מסלול הוראה, ללימודי סמיכה לרבנות. המסלול המיוחד קיים מזה שנים רבות בישיבה, שכבר הצמיחה ב"ה רבנים חשובים, בהכוונת ראש הישיבה הרב מנחם מענדל גולדבערג, ובניהולו המסור של ראש מחלקת הסמיכה הרב דוד רוזנצוויג, המשקיעים משאבים רבים למען כלל התלמידים, ובמיוחד של בחורים יקרים אלו, שעזבו עולם חומרי ושוקדים במסירות בעולם התורה, ההלכה והחסידות.
לאחר סדרה של מבחנים שונים בכתב ובעל פה, הגיעו הנבחנים אל השלב האחרון – מבחן מסכם שנערך במשך מספר שעות רצופות על-ידי מייסד הישיבה ורבה הראשי של רוסיה הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א, שלא יכול היה להסתיר את התפעלותו והתרגשותו למראה ידיעתם ושליטתם בחומר הרב, המראה על שקידה גדולה והתמסרות מלאה ללימודים הקדושים בישיבה הגדולה של מוסקבה, ששמה הטוב יצא בכל העולם ומקהילות רבות שולחים את מקורביהם ובוגריהם המתאימים לרמה גבוהה של לימודים.
עם סיום המבחנים, חולקו תעודות הסמיכה לתלמידים הנרגשים, שמיד אחר-כך שבו ללימודים במתחם הישיבה, הממוקם הרחק משאון העיר, ומשרה אווירה רצינית של לימודים ללא הפרעות והטרדות. מדי יום שישי, לאחר סדר לימודים, יוצאים התלמידים לפעול בקרב יהודי הסביבה, וכן בחגים הם נוסעים לעיירות קטנות בהן לא קיימים שלוחים ורבנים, ופועלים עם היהודים המקומיים לקיים את החגים כראוי.
והיום יום פטירתו של הגאון הגדול רבינו בן ציון אבא שאול, זכר צדיק וקדוש לברכה.
ובימים הללו אנו נמצאים בתוך השנה לפטירת בנו יחידו, חביבו ואהובו, הגאון רבי אליהו אבא שאול, זכר צדיק לברכה.
לפני שנים רבות טס הרב בן ציון יחד עם מרן הרב עובדיה לאחת מארצות העולם לזיכוי הרבים.
במהלך תפילת שחרית, שם לב אחד מבניו של מרן הרב עובדיה זכר צדיק וקדוש לברכה, שהגאון הרב בן ציון אבא שאול זכר צדיק וקדוש לברכה, מניח רק תפילין של רש"י, ולאחר מכן את תפילין של רבינו תם, שלא כמנהגו הקבוע, להניח את התפילין של רש"י ורבינו תם כאחד.
הוא שאל: "האם כבודו חזר בו, והחל במנהגו של אבי מורי, להניח תפילין של רש"י ורבינו תם זה אחר זה? כי הלא אנו יודעים שכבודו פסק להלכה ולמעשה, שמניחים תפילין של רש"י ורבינו תם יחדיו".
אמר לו הרב בן ציון: "בדרך כלל אני מניח אותן כאחד, אבל כאשר אבא שלך נמצא כאן, בארץ אחרת, הרי בכל מקום שהוא נמצא, זה הופך להיות אתרא דמרן הרב עובדיה, זה הופך להיות מקומו של הרב, ובמקומו של הרב אני נוהג כמותו, ולכן אני מניח את התפילין של רש"י ושל רבינו תם בזה אחר זה, ולא כפי שאני מורה להלכה ולמעשה".
אם נכנס יחד לנבכי הסיפור, נבין שהרב בן ציון, בארץ ישראל, על כרחנו, שהיה מניח את התפילין של רש"י ורבינו תם יחד, שלא כפי דעתו של מרן הרב עובדיה.
מה שאומר שבעצם בארץ ישראל עצמה הוא לא היה נוהג כפי הרב עובדיה אם זה לא היה בפניו, ובסיפורנו, הוא עשה זאת אך ורק משום שהיה זה בפניו של מרן הרב עובדיה.
אם כך, מדוע הוא אמר לבנו של מרן: "אני עושה זאת כי פה זה אתרא דמרן, פה זה מקום הפסיקה של אבא שלך"?
מסיבה אחת בלבד: הוא רצה להעניק לבן תחושה טובה, להביא לו הרגשה של אדם שמעריך ומכבד את אבא שלו, עד כדי כך שאוחז שבכל מקום בו הוא הולך, הארץ מתלווה והופכת להיות ארצו על פי פסיקה הלכתית!
להתייחס לדקויות של אהבת ישראל, לדקויות של אהבה גם לבחור צעיר ששואל שאלה, לגרום לו להיות שמח ומאושר ביחס של חבר של אבא שלו, בעל רמה רוחנית לא פחותה משלו, אל האבא הגדול, הנפלא והנערץ.
לוּ רק נלמד את הדברים הקטנים הללו מגדולי ישראל, על אהבה ואחווה, על ההערכה והתחושה הטובה אותה הם דאגו לפזר לפני כל הסובבים אותם, והיה זה שכרינו.
פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבית משפט השלום בעיר כתבי אישום נגד ארבעה תושבי ירושלים וביתר עלית, וזאת לאחר שהתפרצו לאתר העבודה של פיתוח קו הרכבת הקלה בירושלים לפני כחודש.
על פי כתבי האישום, בזמן שהתבצעו עבודות חפירה באמצעות כלי הנדסה שונים באתר העבודה של הרכבת הקלה בבר אילן נכנסו שלושה מהנאשמים לאתר העבודה, הפריעו, דפקו על טרקטורים, צעקו וקיללו עובדים ועצרו את העבודות באתר העבודה למשך זמן ממושך.
על פי כתבי האישום, בזמן שהתבצעו עבודות חפירה באמצעות כלי הנדסה שונים באתר העבודה של הרכבת הקלה בבר אילן נכנסו שלושה מהנאשמים לאתר העבודה, הפריעו, דפקו על טרקטורים, צעקו וקיללו עובדים ועצרו את העבודות באתר העבודה למשך זמן ממושך.
במסגרת ההתקהלות, התיישבו הורביץ וחשין, בתוך בור הנמצא באתר העבודה, תוך שהם מונעים מהטרקטור ושאר הכלים במקום להמשיך את עבודתם, כאשר סביבם מספר מתקהלים אחרים. ברנדוין ישב אף הוא על הקרקע סמוך לבור. השוטרים שהגיעו למקום הורו לנאשמים לקום מספר פעמים, ואמרו להם, ולשאר המתקהלים, כי הם מפריעים לעבודה באתר, אולם הנאשמים ויתר המתקהלים, התעלמו מהוראות השוטרים, המשיכו לשבת ולצעוק בקול "לא תהיה רכבת".
הורביץ וחשין המשיכו לשבת בבור זמן ממושך. הם יצאו מהבור רק כאשר שוטרת נאלצה להיכנס לבור, על מנת לפנות אותם, תוך שהם צועקים לעברה קריאות גנאי.
מספר שבועות לאחר מכן התקיימה הפגנה המונית בסמוך לאתר העבודות בזמן שהתבצעו במקום עבודות חפירה באמצעות כלי הנדסה שונים. במהלך ההפגנה יידו מתפרעים חפצים על כוחות השיטור ועובדי האתר, וכן הפילו את הגדרות שהיו סביב האתר. מתפרעים רבים, ביניהם שפירא, נכנסו לאתר. שפירא התיישב בנקודה בה היו צריכים להתבצע העבודות לצד מתפרעים נוספים וסרב לעזוב את המקום. כעבור זמן מה פונה בכוח מהאתר ונעצר.
כתבי האישום מייחסים לנאשמים ביצוע עבירות של התפרעות, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והפרת הוראה חוקית.
מאות עובדי הקרן למורשת הכותל שובתים היום (שני) למשף מספר שעות ובהמשך יישקלו צעדים נוספים. בעקבות כך הופסקו הסיורים במנהרות הכותל והעבודות במשרדי הנהלת הקרן אולם הכניסה לרחבה כרגיל.
השביתה היא בעקבות מבוי סתום במשא ומתן לחתימה על הסכם קיבוצי ראשון שישפר את תנאי התעסוקה של עובדי הקרן, וכן פגיעה בתנאי העבודה ומעבר להעסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם.
עובדי הכותל שובתים צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90
ההסתדרות טענה כי "המעסיק מתנהל בסחבת מכוונת ובחוסר תום לב במשא ומתן, ומסרב באופן עיקש לכל הצעה מצד נציגות העובדים. המעסיק פוגע בתנאי העבודה של העובדים בכך שהוא משנה באופן חד-צדדי את שכרם והיקף משרתם".
יו"ר ועד עובדי הקרן למורשת הכותל המערבי, אמיר תשובה, אמר: "אנחנו רוצים להגיע להסכם קיבוצי, אך ההנהלה 'מורחת' אותנו כבר ארבע שנים. בארבע השנים הללו החליפו כ-80% מהעובדים והביאו עובדי חברות כוח אדם. מתנכלים לוועד, נותנים לנו להרגיש לא רצויים, ולא מוכנים לשתף איתנו פעולה. היועצים מקבלים מיליונים והעובדים נשארים עניים".
יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר אומר כי לא ימתין עד לסיום הפריימריז בציונות הדתית ויתכן ויקבל החלטה לרוץ לבד.
בן גביר סיפר לרשת ב': "פניתי אליו, אמרתי לו 'בוא ניפגש', עד עכשיו לא נפגשנו. אני מוותר לו על המקום הראשון. כל הסקרים מראים מגמה מאוד ברורה בקשר לחוזק שלי אבל אני רוצה ליצור אחדות כי אני רוצה לנצח את השמאל.
"לצערי אפילו לשבת בחדר אחד כרגע לא מתקיים. נימוקיו של בצלאל איתו אבל אני מרגיש שכל רגע שאנחנו לא עושים את זה אנחנו פוגעים במדינת ישראל".
בן גביר הוסיף "למה גנץ וסער יכולים להתאחד ואצלנו מחכים לרגע האחרון? להוציא את המיץ לציבור? ככל שהזמן עובר גובר הסיכוי שארוץ בנפרד מסמוטריץ'. אני לא אחכה חודש וחצי עד הפריימריז במפלגת הציונות הדתית".
אוטובוס, ובו כ30 נוסעים מבוגרים, הדרדר והתהפך חלקית סמוך למחלף ענבה בכביש 1.
כוחות ההצלה ומגן דוד אדום מבצעים פעולות חילוץ לנוסעים הלכודים, ומעניקים להם עזרה ראשונית.
מדוברות מד"א נמסר כי בשעה 08:20 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב איילון, על אוטובוס פרטי עם כ- 30 נוסעים מבוגרים, שסטה מהכביש ונוטה על צידו, בשדה בצד הדרך, בכביש 1 לכיוון ירושלים סמוך למחלף ענבה.
מדיווח ראשוני בלבד, חובשים ופראמדיקים של מד"א מסייעים לחלץ את הנוסעים מהאוטובוס כולם בהכרה מלאה, חלקם עם חבלות יבשות בלבד.
חובש רפואת חרום במד"א ליפא הירש, סיפר: "הגענו למקום עם כוחות גדולים, ראינו את האוטובוס נוטה על צידו בשדה בצד הדרך, הנהג יצא מהחלון והנוסעים ישבו באוטובוס , הם בהכרה מלאה וללא פציעות שנראות לעין, אנחנו מסייעים להם לצאת מהאוטובוס ומבצעים במקום מיון ראשוני לוודא מי זקוק לטיפול רפואי ופינוי להמשך בדיקות בבית החולים".
ארגון נהגי האוטובוסים מבית ההסתדרות הלאומית בתגובה להתדרדרות האוטובוס ליד ענבה: "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב לשנות חשיבה בכל הקשור לצמצום התאונות והנפגעים מהרכבים הכבדים".
"אנו קוראים לשרת התחבורה להציל נפשות כל עוד היא בתפקידה ולאמץ לאלתר את תוכנית ההדרכות והבטיחות שהוגשו לגורמים הרלוונטים במשרד על ידי ארגון הנהגים המקצועי של נהגי האוטובוסים" כתבו.
"על כלל גורמי המקצוע לשנס מותניים כדי למנוע את התאונה הבאה. אסור שדם הנהגים והנוסעים יהיה הפקר" סיכמו.
לפני שלושה שבועות, בשבוע שבו פוזרה הכנסת, הגיעו שלושה בכירים בשב"כ ללשכתה של חברת הכנסת אורית סטרוק, מהציונות הדתית, וניסו לשכנע אותה שהיא וסיעתה יסכימו לאפשר חקיקת חוק, שמחריג את הארגון מפסיקת בג"ץ בעניין מרחב המחייה לעצורים. כך פורסם היום (שני) לראשונה בכאן רשת ב.
מדובר בפסיקת בג"ץ שמחייבת להעניק לעציר מרחב מחייה מינימלי בבית הסוהר ושירות הביטחון הכללי למעשה ביקש לאשר חוק שמחריג אותו מאותה חובה. שלושת הבכירים שפנו לסטרוק הם ראש אגף החקירות, היועץ המשפטי באגף החקירות והיועצת המשפטית באגף החקיקה בארגון.
הצורך בלשכנע את סיעת הציונות הדתית לאשר את החוק נבע מכך שניתן בשלב הזה לקדם חוקים רק בהסכמה הדדית של הקואליציה והאופוזיציה, ובשב"כ שמעו שבציונות הדתית מתנגדים לקידום החוק. בכירי הארגון טענו בפני סטרוק שאם החוק לא יחוקק ייאלץ שב"כ להקטין בעשרות אחוזים את מספר הנחקרים והעצורים שנמצאים תחת אחריותו.
סטרוק סירבה והבהירה שהדבר דורש שינוי כולל בהגדרת תפקיד שב"כ ולמעשה ביקשה לבטל את המחלקה היהודית בארגון במסגרת אישור החוק.
תגובת שב"כ: "במהלך פעילותה של הכנסת ה-24 נדונו שתי הצעות חוק שאותן ביקש שב"כ לקדם לצורך מימוש ייעודו ותפקידיו מכוח חוק. הצעות החוק נועדו לספק השתית הנדרשת בעת הזו לפעילות השירות, ועברו בהליכי החקיקה המקובלים.
ערב אישור החוק בדבר התפזרות הכנסת ביקש השירות להשלים את הליך החקיקה ולצורך האמור שוחחו נציגים מטעמו עם גורמים שונים בכנסת, ובכלל זה חברי כנסת מסיעות שונות כדי לעמוד על החיוניות של תיקוני החקיקה לעבודת השירות, וההשלכות הפוטנציאליות לביטחון המדינה כתוצאה מעיכוב השלמת הליכי חקיקה, ביניהן פגיעה משמעותית בביטחון אזרחי המדינה".
