חודש: אוגוסט 2022

שר התקשורת יועז הנדל, אחד מאנשי תקווה חדשה בכנסת האחרונה, טען כי המפלגה אכן קיימה משא ומתן עם ראש האופוזיציה בנימין נתניהו והליכוד לפני פיזור הכנסת. את הדברים חשף זאב קם ב'כאן 11'.

לפי הדיווח ברשת ב', הנדל אמר את הדברים בחוג בית בתל אביב ואמר כי הוא זה שעצר את השיחות. עד היום הכחישו גדעון סער ואנשי תקווה חדשה כל משא ומתן שכזה.

הנדל דיבר על הקמפיין שעושים במחנה הממלכתי של בני גנץ וסער נגד המפלגה שלו ושל שקד. הוא אמר: "פרסמו שבדף המסרים של כחול לבן יש אמירה שאיילת שקד תשלים לנתניהו ל-61. בכל ריאיון לחזור על זה ששקד תשלים לביבי ל-61. לא ציינו את השם שלי. אני מניח שיודעים למה, כי זה נשמע לא אמין".

"אבל אני אומר לכם שזה קצת פחות ממלכתי ממה שחשבתי, המתקפה הזו. קצת מוזר שבמפלגה שיש בה אנשים שרצו להשלים לביבי ל-61 לפני חודש, ועשו כמעט הכול כדי להשלים ואני זה שעצרתי את זה, מאשימים אותנו שאנחנו נשלים לו ל-61" אמר הנדל.

חברו לשעבר, שר השיכון והבינוי זאב אלקין הכחיש את הדברים בריאיון לאריה גולן בתוכנית ואמר כי הנדל "נואש לאור העובדה שהוא ומפלגתו לא עוברים את אחוז החסימה". אלקין הוסיף: "לא שופטים אדם בשעת צערו".  

מהמחנה הממלכתי נמסר בתגובה: "אין יסוד לדברים. היחידים שהוכיחו במעשים כי אין בכוונתם לשבת בממשלה עם נתניהו – נמצאים היום במחנה הממלכתי. עכשיו כשגם יועז הנדל מודה ששקד תשלים לנתניהו ממשלת קיצונים צרה בה היא תהיה האצבע ה-61, ברור שרק המחנה הממלכתי יוכל להקים ממשלה רחבה ויציבה".

בני הסביר אז את מהות השיר: "בשיר ימה אנחנו רואים את אהבה שיש להקב"ה לעם ישראל, הקב"ה נתן לנו במתנה את הארץ. כולם מכירים את הרש"י הראשון בתורה, שכולל שאלה ותשובה שהם יסוד חיותינו בארץ ישראל: 'למה פתח את התורה בברית… בשמיים והארץ…' רק כדי שנדע שכל העולם שייך לו. וכשנתן את הארץ לעם ישראל אז הזכות בידו, וכן הוא עשה, נתן את הארץ האהובה עליו – לנו! ולכן, כל סנטימטר בארץ ישראל שייך לעם ישראל שקיבלה במתנה".

היום משחרר בני את הקליפ הססגוני והמרהיב שהפיקה חבורת "עולם ומלואו". לאורך השיר רץ בני לאורכה ולרחבה של ארץ ישראל, על הרים, בעמקים ובגאיות, ביבשה ובים כשעם שלם מצטרף לריצתו בארץ ישראל. בין האורחים המשתתפים בקליפ, נתנאל לייפר, אשר רוזנברג, זושא קפלן, אהרון אוריאן. צפו, וצאו לרקוד!

צפו:

בבחירות שנערכו ב־2013 ספגה מפלגת בל"ד מהלומה. "יעד המפלגה היה ארבעה מנדטים, אך היא השיגה שלושה בלבד, מה שגרם לגירעון תקציבי של 2.5 מיליון שקלים", כך סיפר לחוקרי המשטרה רואה החשבון של בל"ד, יוסף חיסן. האתר 'ישראל היום' מתאר את השתלשלות הפרשה בתחקיר מטלטל.

הנהגת המפלגה, ובתוכה חברי הכנסת לשעבר ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי, באסל גטאס ואחרים, החליטה לצאת במבצע התרמה לכיסוי הגירעון. בסוף שנת 2013 הוכרז המבצע כמוצלח, והמפלגה הצליחה לגייס את מלוא הסכום החסר.

נטעאל בנדל, שערך את התחקיר, מספר כי כאן החל החשד. כשרואה החשבון של המפלגה העביר את הדו"חות הכספיים למבקר המדינה כחלק מביקורת המפלגות השגרתית, חשדו אנשי המבקר שמשהו אינו כשורה.

"עשר שנים אני בביקורת מפלגות, ולא נתקלתי במקרה כזה חמור", מסר בעדותו במשטרה ארז אופיר, סגן מנהל האגף לביקורת מפלגות וחושף פרשת השחיתות בבל"ד.

"שמתי לב שכל התרומות הן בסכומים של אלפיים שקלים ויותר. מניסיוני – לא תורמים סכומים כאלה. זה העלה בי חשד שמדובר ברישום פיקטיבי של תרומות" סיפר.

ממבקר המדינה העניין הועבר לחקירת המשטרה. במבצע חקירתי נרחב, זימנה יחידת החקירות "יאח"ה צפון" עשרות מהתורמים ששמותיהם הופיעו בפנקסי הקבלות של בל"ד.

אלא שרבים מהם העידו שלא תרמו כלל ושחתימתם זויפה. אחת מהם, למשל, היא מי שלימים הפכה לחברת כנסת, היבא יזבק.

באותם הימים יזבק היתה פעילה בכירה במפלגה. "מעולם לא תרמתי לבל"ד, אין לי ממש כסף לתרום", העידה. החוקר הראה לה קבלה עם תרומה בגובה 1,500 שקלים שעליה שמה וחתימתה. "זו לא החתימה שלי, ומעולם לא חתמתי כך. אני ממש לא תרמתי לבל"ד את הכסף הזה".

אם כך, מהו מקורם של 2.4 מיליון השקלים? רבים מאלה שטענו שחתימתם זויפה סיפרו לחוקרים על שמועה שלפיה הכסף הוברח מחו"ל לישראל, מעשה ידיו של חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה, שברח לקטאר בעקבות החשד שריגל לטובת חיזבאללה.

מנתאס שמאס, שהיה מנהל הסניף המרכזי של בל"ד בנצרת עד שהסתכסך עם בכירי המפלגה, סיפר לחוקרים שלמיטב ידיעתו מקור הכסף הוא מירדן ומקטאר, ומסר להם את שמותיהם של חמישה פעילים בכירים שלטענתו העבירו את הכסף לארץ – חלקם עובדים בשכר בכנסת.

שמאס הוא העד החשוב בתיק, והוא הביא להרשעתם של 13 פעילי בל"ד בעקבות הפרשה. שלושה מהשמות שמסר שמאס נעצרו עוד ב־2012, ואחר כך בתחילת 2013, בכניסתם לישראל דרך מעבר הגבול "נהר הירדן", כשהגיעו מהממלכה ההאשמית לישראל עם מזוודות כסף שבתוכן עשרות אלפי יורו.

שניים מהם סיפרו אז לחוקרי המכס שאיש עסקים הביא להם את הכסף לטובת נזקקים בקרב ערביי ישראל. החוקרים השוו את מועדי הכניסה של הפעילים לישראל ואת הפקדות המזומנים בחשבון הבנק של בל"ד, וגילו פרט מעניין: בכל פעם שהפעילים חזרו מירדן, ביחד או לחוד – יום או כמה ימים לאחר מכן הופקדו מאות אלפי שקלים בחשבון הבנק של המפלגה.

למשל: ב־19 במארס 2013 נכנסו לישראל מירדן שני פעילים דרך מעבר הגבול "נהר הירדן", נתפסו עם מזוודות של מזומנים ושוחררו – ויום למחרת הופקדו בחשבון הבנק של בל"ד 560 אלף שקלים.

ב־15 במאי שניים מהפעילים נכנסו מירדן לישראל באותה הדרך – ויום למחרת הופקדו 430 אלף שקלים בחשבון הבנק של בל"ד. כך קרה כמעט בכל ההפקדות, שהצטברו בסופו של דבר לכדי סכום של 2.4 מיליון שקלים.

מה שהגביר את חשדם של החוקרים היה העובדה שמאות אלפי השקלים שהופקדו בחשבון הבנק של בל"ד ב־2013 הופקדו עוד בטרם פרסמה המפלגה את מבצע ההתרמה. חמשת הפעילים הודו שכשנסעו לירדן הם גם פגשו את בשארה, אך הכחישו שקיבלו ממנו או מטעמו כסף. הם גם הכחישו שהכניסו כסף לישראל.

בחקירתם במשטרה חזרו בהם מגרסתם בחקירה במכס שלפיה קיבלו את הכסף בירדן מאלמוני, וטענו שבכלל יצאו עם הכסף מישראל לירדן ואז חזרו איתו. לדבריהם, זה כסף שהרוויחו בחנויות שנמצאות בבעלותם בישראל.

אלא שבחקירה הם עומתו עם כך שהכסף שהוברח היה בשטרות חדשים באותו רצף מספרי – כלומר, מקור הכסף בחבילה אחת, שהפעילים, כך על פי החשד, פרסו וחילקו אותה ביניהם, ולא ייתכן שהתקבל בתפזורת מלקוחות מזדמנים בישראל.

באוקטובר 2021, במסגרת הסדר טיעון, הורשעו 13 אנשי בל"ד לפי הודאתם בעבירות של מרמה וזיוף של קבלות. פרשיית מזוודות הכסף מירדן נסגרה, וכתב האישום נגד בכירי בל"ד לא כלל אותה.

מבל"ד נמסר בתגובה: "פרסום התחקיר הוא ניסיון להכתים את המפלגה וחבריה. מדובר ברדיפה פוליטית. הפרקליטות חזרה בה מכל ההאשמות וחתמה על הסכם טיעון".

"באף שלב בתיק לא נקשר שמו של מייסד בל"ד עזמי בשארה למתרחש, והניסיון לעשות זאת חסר בסיס. חברי בל"ד המעורבים פעלו לטובת מטרות המפלגה הציבוריות, ואיש מהם לא הפיק רווח אישי" נמסר מטעמם.

לוחמי צה"ל, שב"כ ומג"ב פעלו הלילה ובשעות הבוקר ברחבי אוגדת יהודה ושומרון והחטיבה המרחבית הבקעה והעמקים, בין היתר בכפרים אום דראג', חרבת כרמל, יטא, אלבד, חרבת ג'ברה.

כוחות ימ"ס מג"ב איו"ש ולוחמי צה״ל פעלו הבוקר בכפר סילוואד שבמרחב החטיבה המרחבית בנימין ועצרו שלושה מבוקשים החשודים בהוצאת פיגועי ירי בסמוך לכפר.

בנוסף, הוחרם ציוד צבאי. במהלך הפעילות, לוחמי ימ"ס מג"ב איו"ש ירו לעבר מבוקש שניסה להימלט, ובהמשך פונה לקבלת טיפול רפואי. כמו כן, התפתחו מספר הפרות סדר אלימות במרחב ונשמעו קולות ירי במרחב.

הכוחות עצרו שני מבוקשים נוספים בכפר עקבת ג'אבר ובעיר יריחו שבמרחב החטיבה המרחבית הבקעה והעמקים.

כמו כן, לוחמי צה"ל עצרו שלושה מבוקשים החשודים במעורבות בפעילות טרור עממי בכפר כיפל חארת' שבמרחב החטיבה המרחבית אפרים.

בפעילות הכוחות בגזרת החטיבה המרחבית יהודה, לוחמי צה"ל שפעלו בעיר חברון איתרו והחרימו נשק בלתי חוקי מסוג "קרלו", אקדח ותחמושת. לוחמי ימ"ס ירושלים שפעלו בכפר תרקומיא שבמרחב החטיבה, הביאו למעצרו של מבוקש נוסף.

דובר צה"ל מציין כי גם הפעם שבו כל כוחות הביטחון בשלום ללא נפגעים, וכי כלל העצורים הועברו להמשך חקירה ע"י כוחות הביטחון.

יממה בלבד לפני פתיחת שנת הלימודים – הושגו הבנות בין משרד האוצר לבין הסתדרות המורים. הממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר נתן ומזכ"לית הסתדרות המורים הגב' יפה בן דויד סיכמו כי שנת הלימודים תתחיל מחר כסדרה.

בין ההישגים שהמורים יכולים לזקוף לזכותם הם העלאת שכר לעובד הוראה המתחיל ל-9,000₪ ותוספות של – 1,100₪ לכל הפחות לעובד הוראה. כמו כן, ינתן מענק התמדה של 10,000 שקלים לאחר שלוש שנים במערכת.

בהסתדרות המורים הסכימו לדרישות האוצר בנוגע לחופשות. מוסדות החינוך יעבדו בימי אסרו חג, ל"ג בעומר ותענית אסתר. ימי האיסרו יועברו לגשר בין יום כיפור לסוכות ולמורים יינתנו שני ימי חופשה לבחירה.

לאור ההסכמות, איום השביתה הוסר, סכסוך העבודה יבוטל וצווי המניעה יימשכו מביה"ד. הסכם מפורט, יסוכם בימים הקרובים. שר האוצר הודיע שנושא המקור התקציבי למימון ההסכם יובא לדיון והחלטה בממשלה ולאחר מכן תחל עבודת ניסוח ההסכם.

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד מסרה: "אחרי מאבק ארוך הצלחנו להביא בשורה אמיתית לעובדי ההוראה, לשמר את תנאי ההעסקה שלהם ולשפר את שכרם לטובת מערכת החינוך. זה רק צעד ראשון שאנו מציינים בטיפול שורש שמערכת החינוך בישראל זקוקה לה".

שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון מסרה: ״לאחר מאמצים רבים הצלחנו להגיע להסכם מיטבי שיאפשר את פתיחת שנת הלימודים ויבטיח את היציבות לשנים הבאות".

"הסכם זה, לצד תהליכים מקצועיים שקידמנו בשנה האחרונה, יחזקו את מערכת החינוך ויציעדו אותה קדימה. מערכת חינוך חזקה, יציבה, עם עובדי הוראה איכותיים היא אינטרס של כולנו למען עתיד הילדים שלנו" הוסיפה השרה.

"אני רוצה להודות לשותפיי להסכמות החשובות, שר האוצר, מנכ״לית משרד החינוך, מזכ״לית הסתדרות המורים והממונה על השכר באוצר וכל צוותי המשא ומתן״ סיכמה שרת החינוך.

יו"ר יהדות התורה, חבר הכנסת משה גפני הגיב להסכם: "שר האוצר מחזיק את המדינה במשך חודשים ארוכים תוך פגיעה בהיערכות לפתיחת שנת הלימודים, ותוך כדי איומים על הוצאת צווי מניעה על המורים והמורות כשבסופו הוא מעלה את השכר למורים כפי שהיה נדרש בהתחלה, ופוגע בסממנים היהודים כדוגמת לימודים באסרו חג, כולל אסרו חג פסח וסוכות".

גפני הוסיף והדגיש כי "כל הסכם חייב לכלול בתוכו על פי חוק את עובדי ההוראה החרדים".

הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן מסר אף הוא כי "מדובר בהסכם פורץ דרך עבור מערכת החינוך בישראל. ההסכם משנה מקצה לקצה את מעמד המורה המתחיל, מקדם את מנהלי ומנהלות בית הספר, הן בשכר והן בכלי גמישות ניהולית, מקדם מצויינות על-ידי סל גמולי תפקיד למנהל והעסקה על-ידי חוזים אישיים, ומשדרג את השכר של כלל המורים".

"ההסכם מקדם את התאמת ימי החופשה במשק ובנוסף שורה של נושאים שישפרו את איכות החינוך בישראל" סיכם בר נתן בסיפוק.

ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד הגיב על ההסכם: "אני שמח ששנת הלימודים תיפתח כסדרה ומברך את שר האוצר אביגדור ליברמן, את שרת החינוך יפעת שאשא ביטון ואת מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, על העבודה הקשה והגעה להסכם טוב שיחזק את מעמד המורה בישראל וישפר את רמת החינוך שמקבלים ילדי ישראל".

לפיד הוסיף: "השקעה במערכת חינוך טובה עם מורים צעירים ומורים ותיקים שמתוגמלים כראוי היא השקעה בילדינו ובעתידה של מדינת ישראל".