לאחרונה נודע כי המשבר הכלכלי במצרים החמיר עוד יותר, במיוחד לאור התרסקות הלירה המצרית. ערך המטבע המקומי צנח לשפל חדש של שלושים לירות מצריות לדולר אמריקאי. נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי נאם בפני האומה ואמר כי העם המצרי משלם את מחיר משבר הקורונה והמלחמה באוקראינה כמו כל מדינות העולם. נראה כי הנשיא נמצא בלחץ רב, בין השאר בעקבות התחייבות הממשלה להפחית את תפקידו של צבא מצרים בכלכלה המקומית במסגרת חבילת סיוע בינלאומית שתוגש למדינה הערבית הענייה. אין ספק כי מצרים חייבת לקבל סיוע דחוף שיסייע לה להיחלץ מהמצוקה הכלכלית המתגברת.
הלירה המצרית צנחה ביום רביעי, 11 בינואר, לשפל חדש מול הדולר אחרי שקרן המטבע הבינלאומית הודיעה שהשלטונות מגלים מחויבות לשער חליפין גמיש. הלירה צנחה לשער של כשלושים לירות לדולר. בין הגורמים לפיחות הלירה: סגירת שעריה של מצרים בעקבות מגפת הקורונה; הפסקת יצוא החיטה מאוקראינה למצרים בעקבות הפלישה הרוסית. זאת כאשר מצרים נחשבת ליבואנית החיטה הגדולה ביותר בעולם.
קרן המטבע הבינלאומית פרסמה ביום שלישי, 10 בינואר, את הפרטים של חבילת החילוץ של מצרים אשר נאמדת בשלושה מיליארד דולר. בהודעה החשובה הזו הודגש כי מצרים מתקדמת למדיניות גמישה בסחר החליפין של מטבע החוץ, וכי כל התערבות של הבנק המרכזי תונחה על ידי הצורך להימנע מהתנודתיות בשוק המצרי. במקביל להודעה זו, גורמים בעיתונות העולמית דיווחו שמצרים התחייבה לצמצם את התפקיד שממלא הצבא בכלכלה שלה במסגרת תוכנית החילוץ של קרן המטבע הבינלאומית.
חשוב לציין כי נשיא מצרים א-סיסי, שהוא גנרל בדימוס, רואה בצבא המצרי את הכלי העיקרי שיכול לסייע לשיקום הכלכלה המקומית, אשר נפגעה אנושות בעקבות המחאה של האביב הערבי של שנת 2011, ושהובילה בסופו של דבר להדחתו של הנשיא חוסני מובארק מהשלטון ארוך השנים שלו במדינה. מאז מינויו של א-סיסי לנשיא מצרים על חשבונם של האחים המוסלמים, תפקידו של הצבא בכלכלה המצרית הלך והתרחב עוד יותר. סביר להניח כי א-סיסי לא יוותר בקלות על התפקיד החשוב שיש לצבא בכלכלת המדינה.
ההשלכות של מגפת הקורונה והפלישה הרוסית לאוקראינה על הכלכלה העולמית פגעו קשות במשק המצרי, במיוחד לאור הזינוק במחירי הקמח והלחם, המהווים מוצר מזון בסיסי לעשרות מיליוני אזרחים מצרים. המחירים בשווקים ובחנויות עולים, וסחורות ומוצרים מסוגים שונים נערמים בכמויות גדולות בנמלים בגלל שהסוחרים אינם מגיעים להעמיס אותם בטענה שאין ברשותם מספיק כסף. בנוסף, ישנן תוכניות של בנייה חדשה בקהיר ובערי התעלה שהנשיא א-סיסי הודיע עליהן, אבל הן נעצרו פתאום. אף אחד אינו יודע מתי הן יחודשו ובאיזה היקף. אחת הבעיות הכלכליות המרכזיות של מצרים היא שענף התיירות המהווה מקור הכנסה חשוב ביותר נמצא במשבר ואינו מתרומם.
הנשיא א-סיסי נשא נאום מרגש בשבוע שעבר שבו הבהיר כי "המצב במצרים קשה למדי". הנשיא אינו מכחיש את המשבר הכלכלי ההולך ומעמיק במדינה, אבל הוא מייחס אותו בעיקר לנסיבות בינלאומיות (כמו משבר הקורונה והמלחמה באוקראינה) ולא למבנה הכלכלי של מצרים. אולם כלכלנים ומומחים מודאגים מהמצב הקיים וחוששים מאוד כי הוא עלול להידרדר עוד יותר. מגמת הצניחה של הלירה המצרית עדיין לא נעצרה. מצבם של המובטלים והעניים במדינה הערבית הענייה יכול להיות עוד יותר גרוע. מצרים צריכה לדאוג לכ- 110 מיליון בני אדם, שרובם נמצאים במצב כלכלי קשה, ולעיתים אף קשה מאוד.
מצרים קיבלה סיוע כספי נדיב למדי ממדינות ערב בעקבות העמקת המשבר הכלכלי במדינה. מצרים קיבלה סכום של ארבעה מיליארד דולר מסעודיה המקיימת איתה יחסים טובים מאוד, וכן סכום של שלושה מיליארד דולר ממדינות המפרץ העשירות. אולם בחודש ינואר המדינות האלה החליטו לעצור באופן מוחלט את הסיוע הכלכלי הנדיב לקהיר. כעת מצרים מקווה שהיא תצליח להגיע להסכם בקרוב עם קרן המטבע הבינלאומית על סיוע כספי נוסף בהיקף של שלושה מיליארד דולר שיוכל "להזרים חמצן" לכלכלה המצרית הרעועה. המצב הכלכלי במצרים הוא כה קשה עד שנפוצו שמועות בעולם הערבי שהנשיא א-סיסי ביקש מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לסייע למצרים להשיג הלוואה של מיליארדי דולרים מקרן המטבע הבינלאומית.
אין ספק כי מצבה הכלכלי של מצרים החמיר במידה רבה, ועל הנשיא א-סיסי לפעול בכל הכוח על מנת לשפר את המצב ולהקל, אפילו במעט, על חייהם של עשרות מיליוני אזרחים מצרים החיים בעוני ובמחסור. א-סיסי יצטרך כנראה לוותר על עקרונות מסוימים שהוא דבק בהם ולהתיישר על הדרישות של קרן המטבע הבינלאומית. ממשלת מצרים מבינה היטב שעליה לעשות הכל כדי שכלכלת מצרים תמשיך להתקיים, ושיהיה ביכולתה לספק מקומות עבודה שיפרנסו משפחות רבות, שחלקן מרובות ילדים. אחרת אזרחים רבים לא יוכלו אפילו לקנות מוצרי יסוד בסיסיים, כמו קמח ולחם. א-סיסי צריך לקוות כי מנהיגי סעודיה ומדינות המפרץ העשירות יסכימו בקרוב לחדש את הסיוע הכספי שיוכל לעזור למצרים להתניע תהליכים כלכליים שונים שיוכלו לסייע לאוכלוסייה הענייה ברובה. ייתכן כי מנהיגי מדינות מערביות בולטות כמו ארה"ב, קנדה, בריטניה, גרמניה, צרפת, ועוד, יוכלו לספק למצרים סיוע כלכלי שיוכל להעמיד אותה שוב על הרגליים.
