ח"כ גדי אייזנקוט התראיין הבוקר (שלישי) אצל בן כספית וינון מגל בתוכניתם 'ברדיו 103' והתייחס לדברי ראש מפלגתו בני גנץ שנאמרו אתמול (ב): "אני חושב שהזיכרון ההיסטורי של כולנו ממלחמת אחים זה הזיכרון של איך זה הסתיים, צריכה להעביר את המחשבה על האפשרות להגיע לאלימות. רב המשותף על המפלג. אני לא מאמין שנגיע למלחמת אחים, אני מקווה שלא תהיה אלימות מכל סוג שהיא. אפשר למחות, לעשות הרבה פעולות. מלחמת אזרחים, אלימות, מרי אזרחי, הימנעות משירות בצה"ל, ירידה מהארץ – לא לגיטימי. להוציא את זה מהשיח מיד".
בהמשך, התייחס גם להפגנה נגד ממשלת נתניהו שנערכה במוצאי שבת בתל אביב ואמר כי החליט שלא לבוא. "השבוע יש הפגנה שדיברו איתי, נראית לי הפגנה ראויה מאוד, של ארגונים שאני בתקשורת איתם, מאמין בקו שלהם, מקווה שזו הפגנה שנראה בה הרבה דגלי ישראל. שתפתח או תסתיים בשירת התקווה, שתדבר נושאים שמדברים, אני מקווה, לרוב מדינת ישראל".
עוד טען כי לא ראה דגל אש"ף ולא הכיר את העניין של תחפושת נאצית לשר המשפטים. "אני מגנה את זה כאחד שזכה לתמונות דומות. אני מגנה גינוי מוחלט. נכון להפגין, צריך לעשות את זה בדרך ראויה. יכולים להיות מסרים חדים אבל לעשות את זה על פי חוק. להפגנות שאני אגיע, אני אשמח לראות הרבה דגלי ישראל ואשמע את התקווה בהתחלה או בסוף", הוסיף.
כמו כן, העביר מסר לקואליציה ולראש הממשלה נתניהו ואמר כי "אני מודה שאותי מאוד אכזב ומאכזב כי אני לצערי שומע את זה יום יום את הגישה הילדותית טיפשית בעיניי 'אתם עשיתם לנו ככה ואנחנו נדרוס אתכם'. ציפיתי מראש הממשלה, אחרי הבחירות שנגמרו בצורה ברורה, העם אמר את דברו, מה שהיה מצופה ממנהיגות זה להציב חזון, לדבר על כלכלה, להתמודד עם שני איומי העל של החברה הישראלית. ראש הממשלה מדבר רק על האיום האיראני, אני חושב שיש איום על נוסף של מניעת מדינה דו לאומית. שני איומים חמורים שמחייבים חברה מלוכדת. יכולים להיות חילוקי דעות. כשאני מסתכל במבחן המעשה על השבועיים של הממשלה, אני אומר את זה גם כאדם ששירת מעל 40 שנים, אני רואה תת מנהיגות ותת משילות".
"אני רואה במה מתעסקים, בפירוק המשני של משרדי ממשלה, בניגוד לכל הגיון מנהיגותי של איך לקדם דברים. תחום שאני מכיר מקרוב זה הביטחון, ההחלפה של המטפ"ש, מנהל אזרחי, מג"ב, נובע מבורות וחוסר ידע. אני בדרך כלל אדם זהיר בדברים, זה לא יקרה, אני לא מאמין שזה יקרה, אמרתי אתמול בחצי התבדחות שהיה יותר הגיוני להכפיף לשר לבט"פ את סוכנות החלל הישראלית. זה אירוע שלא יכול לקרות. הוא כל כך לא הגיוני שאני לא מאמין שהוא יקרה", הוסיף.
"בהפעלה של צה"ל במשך עשרות שנים, ואני אומר עם ניסיון רב, זה ארגון שעובד על שולחן של 4 רגליים", המשיך איזינקוט ואמר כי "מג"ב פועל מתוך צה"ל. להוציא את מג"ב מחברון זו תהיה פגיעה אנושה ביישוב היהודי בחברון. מה זה שר מקבל פיקוד? זה דבר שלא מסתדר לי בראש, דבר לא הגיוני. חוק המשטרה שאני הייתי שותף במשך שבועיים, אתה רואה שמתקבל החלטה לא הגיונית – בסוף יש נפקד מהחוק, זה המפכ"ל. כפוף לשר, נתון למרות הממשלה".
על הרפורמה במערכת המשפט אמר חבר הכנסת אייזנקוט כי "לגיטימי לעשות שינוי, שום מערכת לא חסינה מפני ביקורת – אמון הציבור במערכת המשפט הוא אמון נמוך מאוד ואמון הציבור בכל מערכת הוא קריטי. לכן צריך לבוא בנפש פתוחה ולעשות אתה שינויים האלה. הבעיה זה המהלך האגרסיבי, ההשתלטות שהיא ללא הידברות. למרות שיאמר לזכותו של שר המשפטים שאומר את זה עשרים שנים".
"לא ככה עושים שינוי בנושא שהוא במחלוקת גדולה מאוד. הכנסת היא שבויה של הממשלה, אני ראיתי את זה, העבירו חוק משטרה חלול לגמרי בניגוד להיגיון, וזה תסכל אותי מאוד. אתה מדבר מבחינה עניינית, לא פוליטית, ואין הקשבה. לכן אני מוטרד מאוד מזה שתהיה השתלטות גם על מערכת החוק", הוסיף.
ח"כ איזנקוט המשיך ואמר כי "ראיתי את יוקרת בית המשפט העליון כמרכיב הביטחון הלאומי. האופן שבו הם אפשרו לנו סיכולים ממקודים, גיבוי ולגיטימציה למערכות בעזה, וראיתי את זה מקרוב במערכה שאולי עברה מתחת לרדאר של הציבור, כל התנועה של האלפים לגדר נועדה לאפשר החדרה של קבוצות טרור כדי לחטוף אזרחים ולעשות ממש מרחץ דמים".
"שלחנו את ניצן אלון לבג"ץ והראנו לו במה מדובר, קיבלנו לגיטימציה להפעיל הרבה מאוד כוח. למרות שלמתבונן במדינות המערב היה ניתן לחשוב שצה"ל מפעיל כוח רב מול אזרחים. לכן אני רואה בבג"ץ גם שכפ"ץ לחיילי צה"ל, למנהיגי המדינה. חשוב שתהיה מערכת משפט שזוכה ליוקרה. אני חושב שהתקבלה החלטה מתוך מצוקה פוליטית, אבל היא כל כך לא הגיונית שזה לשבור את כל מערכת הפיקוד והשליטה של הצבא עד כדי ערעור היכולת של צה"ל", טען.
כמו כן, תמך לדרישה של השר בן גביר לאכיפה שוויונית בהפגנות ואמר כי "צריכה להיות אכיפה שוויונית וצריך להפעיל את הכוח הדרוש כדי לאכוף חוק וסדר. אבל זה סמכות של מפקדי המחוזות. אני מציע לשר הנכנס להגיד יותר מה ההישגים ולתת כיוון. להשאיר למפקדים את הסמכות להפעיל את הכוח. זה נכון גם לפעילות צבאית. לתת מדיניות והנחיות עקרוניות – בסמכותו".
בסיום, התייחס למצב הביטחוני ביהודה ושומרון: "אני חושב שממשלת ישראל לדורותיה ב-20 השנים האחרונות לא נוקטת מדיניות ואסטרטגיה ברורה. לפלסטינים יש אסטרטגיה ברורה. כשאנחנו מדברים אצלנו על מה אנחנו רוצים מעצמנו אני חושב שיש טקטיקה ואופרציה ראויים לכל שבח, גם בהפעלה המודיעינית, מצד שני אין אסטרטגיה. פה יש היחלשות והתפוררות של הרשות הפלסטינית וזה לא תלוי בנו. לצערנו הרב זה רע מאוד".
"יש חיזוק של מעמד חמאס, הוא הגורם החזק ביותר ביו"ש, עזה ומזרח ירושלים. השאלה מה טוב למדינת ישראל. מה שקורה פה עכשיו זה התלכדות של שני וקטורים מטרידים מאוד, אחד זה הוקטור הרע שאנחנו מתמודדים איתו הרבה שנים של טרור, חוסר מנהיגות, שהביאה אותם לאן שהביאה אותם. מצד שני זה מתלכד בדבר מאוד מסוכן בעיניי בגישה של חלקים מרכזיים בממשלת ישראל, של עוצמה יהודית וציונות דתית. האידיאולוגיה שלהם שהם רואים מציאות של פירוק המנהל האזרחי, הרשות הפלסטינית, החלת ממשל צבאי ואפילו במסמך שכתב סמוטריץ' הוא מדבר בעתיד לאפשר להם להיות חיילים בצה"ל, שיהיו אזרחי המדינה. זה סוף החזון הציוני. פה יש פה שאלה עמוקה של מה המדיניות הישראלית".
לדבריו, 78 אחוזים מאזרחי ישראל מתנגדים למדינה דו לאומית. "בפועל ניהול של 6־10 אחוזים מובילים את מדינת ישראל תוך ניצול החולשה הפוליטית וחוסר יכולת של מנהיגים לקבל החלטות קשות. בגלל אי הסכמה לאומית ובגלל העובדה שהם מפעילים טרור ולא מצליחים להפתיע אותנו לטובה. אפשר להגיד 'הם אשמים' וזה יהיה נכון, נלחמתי נגד הטרור הזה כל החיים שלי, השאלה איזו מדינה אנחנו רוצים לראות פה. זה בחירה בין אלטרנטיבות מורכבות, אין אלטרנטיבת זהב. מעולם לא אמרתי שתי מדינות לשני עמים. אני מאמין בתהליך מדורג וארוך שנים עם הסכמים ביטחוניים נוקשים שמתחילים בשאלה של מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל, מה החזון למדינה יהודית דמוקרטית חזקה וכו'".
ולצערי הרב אני יכול להגיד – דיון כזה לא מתקיים. אנחנו נשענים על יכולת מופלאה של צה"ל והשב"כ. אני מקווה שלא נגיע לאינתיפאדה שלישית. מלחמת אחים לא תהיה, צריך להוציא את זה מהשיח בנינו. לעשות כל מאמץ לחפש את המאחד, יחד עם הצורך להתווכח, להפגין. בסופו של דבר יש פה מדינה דמוקרטית ושלטון הרוב", סיכם.
