חודש: אפריל 2023

לפחות 11 בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו היום (ראשון) בעקבות דליפת גז בעיר פנג'אב שבצפון הודו. הרשויות המוסמכות הטילו סגר על חלק מהעיר, ופינו מהאזור מאות תושבים בזמן שבמקביל ניסו לאתר את מקור הדליפה ואת סוג הגז שדלף.

כל ההרוגים נמצאו ליד שלושה בתי עסק באזור התעשייה ג'יאספרה – חנות לממכר חלב, חנות מכולת ומרפאה. חלק מהנפגעים גרו בבתים שמעל לחנויות. האוכלוסיה המתגוררת במקום כוללת בעיקר מבקשי עבודה שעובדים במפעלי טסקטיל באזור.

דוקטור האטינדר קאור מבית החולים האזורי שאליו פונו הנפגעים, אמר שמבדיקות ראשוניות עולה שמערכת העצבים נפגעה, והיא זו שגרמה בסופו של דבר למותם.

יו"ר בית הנבחרים של ארה"ב, חבר הקונגרס קווין מקארת'י, נחת היום (ראשון) בישראל, זאת לאחר שנענה להזמנתו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, והגיע בראש משלחת של 16 חברי קונגרס נוספים, משתי המפלגות. הכנסת תהיה בית המחוקקים הראשון בעולם שבו יערוך ביקור רשמי מאז נכנס לתפקידו.

ח"כ אמיר אוחנה קיבל את פניהם בנתב"ג ואמר: "אדוני יושב הראש, זוהי זכות גדולה עבורי לברך אותך בברכת ברוך הבא לישראל. תודה שנענית להזמנתי ובחרת בכנסת להיות הפרלמנט הראשון בעולם שתבקר בו. אני מעריך מאוד את העובדה שהגעת בראש משלחת דו-מפלגתית חשובה. אני מצפה לעבודה המשותפת בינינו שתחזק ותבצר את הקשר בין שני הפרלמנטים שלנו".

יו"ר בית הנבחרים של ארה"ב, קווין מקארת'י, השיב: "בשם כל המשלחת שלנו, כבוד הוא לנו להצטרף אליך בירושלים לחגוג את עצמאות ישראל ולשוב ולאשר את הקשר המיוחד בין האומות שלנו. ביקרתי בישראל יותר פעמים מבכל מדינה אחרת, והיום אני מגיע, לראשונה, כיו"ר בית הנבחרים. ב-75 השנים הבאות השותפות החשובה שלנו מבטיחה להיות חזקה אפילו יותר מ-75 השנים הראשונות".

בראיון לישראל היום אמר יו"ר בית הנבחרים, כי אם ביידן לא יזמין את נתניהו לבית הלבן בקרוב, הוא עצמו יזמין אותו לקונגרס.

המאפיות הגדולות הגישו בקשה להעלאת מחירי הלחם המפוקח ב-5.2% – כך פורסם ב-N12. הבקשה הזאת מגיעה במקביל לעתירה שמנהלות המאפיות נגד המדינה בבג"ץ לאחר שלא אושרה ההעלאה הקודמת.

הפעם לטענת המאפיות, הסיבה להתייקרות היא עלייה במחיר חומרי הגלם ובעלות העסקת העובדים. שר הכלכלה ניר ברקת אומר בתגובה שנכון לעכשיו הוא לא רואה שהבקשה מוצדקת – ולכן מסרב להעלות את המחיר. בשבוע הבא ועדת המחירים, שקובעת את מחירי המוצרים המפוקחים, אמורה לדון בבקשה.

בהלה בטבריה: היום (ראשון) הגיע אדם לבית הכנסת של הרב קוק בעיר. לאחר שהסתובב במקום בצורה מעוררת חשד, ניגש אליו אחד הלומדים, שאלו למעשיו והציע להגיש לו עזרה. בתגובה, ענה לו האיש כי הוא מחפש את הרב קוק וכי הוא מעוניין לפגוע בו. המקומי ששמע על כך נבהל, וניסה ללוות את האיש החוצה, ותוך כדי כך ניסה האיש לפגוע גם בו ושלף סכין מכיסו.

מתפללים נוספים ששהו במקום שמו לב למתרחש ומיהרו להפליא את מכותיהם באיש, שלאחר מספר רגעים נמלט מהמקום עם רכבו והשאיר את הסכין בבית הכנסת.

המשטרה שהוזעקה למקום הצליחה לאתר את האיש בבית חולים בעיר, והודיעה שלאחר שיקבל את הטיפול הרפואי שנזקק לו בעקבות המכות שקיבל – יוזמן לחקירה.

בעקבות התבטאויותיו האחרונות של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק על כך ש-"לא מצא שופט מרוקאי" שיוכל למנות לבית המשפט העליון, ואמירות נוספות שבהן תיאר את המרוקאים כמטפלים פשוטים בקשישים, במספר ארגוני ימין "מטה 64" "אם תרצו" "תקומה 2023" מתכננים נקמה קרה, שתהדהד בראשו של ברק למשך זמן רב.

על פי המתוכנן, ביום חמישי הקרוב יצעדו מאות מפגינים בתהלוכה חגיגית מתחת לביתו של אהרן ברק. בהודעה שהפיצו נכתב: "חאפלה מרוקאית מתחת לביתו של אהרן ברק. אם הוא לא הצליח למצוא שופט מרוקאי אחד לעליון, אנחנו נביא את המרוקאים אליו".

יצויין כי הערב, התקיימה שתי הפגנות בסמוך לביתו של הנשיא לשעבר ברק. האחת של תומכי הרפורמה והשנייה של המתנגדים לה, שהגיעו לשמור על כבודו של ברק. בין השוטרים למפגינים אירעו מספר חיכוכים ובימין טוענים להצרת צעדי המפגינים בידי שוטרי מחוז תל אביב שמאפשרים מידי שבוע הפגנות קולניות, רעשניות והמוניות.

ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי התכנסה היום (ראשון) לדון בהסרת האבטחה על האישים מסוימים כשברקע מחריפים האיומים מכיוונה של איראן. השרים החליטו פה אחד לצמצם באופן משמעותי את האבטחה על ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק וכן על בוגי יעלון וגבי אשכנזי – כך פורסם בחדשות 13.

מספר גורמים שנכחו בדיון סיפרו כי ההחלטה הזו התקבלה בתמיכת גורמי הביטחון ובהתאם לחוות הדעת שהוצגה מטעם השב"כ. במהלך הדיון, השרים בן גביר ויואב קיש העלו את האפשרות לאבטח את האישים הבכירים – לשעבר ביעדים ספציפיים בעולם. נאמר שראש הממשלה אמנם הוא יושב ראש הועדה ואנשיו נכחו בתוך הדיון – אך הוא עצמו לא הגיע אליו.

מדוברות הליכוד נמסר בתגובה: "הבהרה: ההחלטה על הסרת האבטחה מאהוד ברק, גבי אשכנזי ובוגי יעלון, התקבלה על ידי הממשלה הקודמת באמצעות הועדה בראשות יורם טורבוביץ׳."

בעקבות הסקרים האחרונים בהם לא עברה את אחוז החסימה, בכיר במפלגת העבודה אומר ל'המחדש' כי ברצונם לכנס באופן מיידי את ועידת המפלגה ולהדיח את מירב מיכאלי מהראשות, לאחר שזו, לדבריו "נאחזת בקרנות המזבח" ומדרדרת את המפלגה לתהומות בהם לא הייתה מעולם.

סקר ערוץ 14 מהערב (ראשון): הליכוד 31 – עלייה של מנדט מהסקר הקודם, המחנה הממלכתי 28, יש עתיד 14, ש״ס 11, יהדות התורה 7, ליברמן 6, הציונות הדתית 5, רע״מ 5, חד״ש תע״ל 5, בן גביר 4, מרצ 4 – העבודה לא עוברת את אחוז החסימה. גוש הימין – 58, האופוזיציה – 62.

בצל המחאות נגד ובעד הממשלה, ועם פתיחת כנס הקיץ מתפרסמים היום (ראשון) מספר סקרי מנדטים בערוצים השונים, שמראים על התחזקות המגמה בחודשים האחרונים. בני גנץ ומפלגתו המחנה הממלכתי מתחזקים באופן דרמטי, ומפלגות הקואליציה השונות נחלשות.

סקר ערוץ 14 המלא:

הליכוד 31 – עלייה של מנדט מהסקר הקודם, המחנה הממלכתי 28, יש עתיד 14, ש״ס 11, יהדות התורה 7, ליברמן 6, הציונות הדתית 5, רע״מ 5, חד״ש תע״ל 5, בן גביר 4, מרצ 4 – העבודה לא עוברת את אחוז החסימה. גוש הימין – 58, האופוזיציה – 62.

סקר ערוץ 13 המלא:

המחנה הממלכתי 28, הליכוד 22, יש עתיד 18, ש"ס 8, יהדות התורה 7, הציונות הדתית 6, בן גביר 5, ליברמן 6, מר"צ 5, תע"ל חד"ש 5 רע"מ 5, בל"ד 4 – העבודה לא עוברת את אחוז החסימה. גוש הימין – 49, האופוזיציה – 71.

סקר כאן 11 המלא:

גנץ 30, הליכוד 25, יש עתיד 18, ש״ס 10, סמוטריץ ובן גביר יחד 9, יהדות התורה 7, ליברמן 6, חדש תעל 6, רע״מ 5 , מרצ 4 – העבודה לא עוברת את אחוז החסימה. גוש הימין – 51, האופוזיציה – 69.

היום (ראשון) נפתח באופן רשמי כנס הקיץ של הכנסת, ובמוקד: העברת תקציב המדינה בתוך פחות מחודש. לאחר העברתו, תתפנה הקואליציה לטפל בשלל נושאים בוערים שעל הפרק, בהם חוק הגיוס וחלק מסעיפי הרפורמה המשפטית. כשכל זה קורה במקביל למחאות ענק ברחבי הארץ, העניינים הופכים להיות מתוחים ויגעים מתמיד:

אישור תקציב המדינה

האתגר הראשון והמשמעותי ביותר לקואליציה הוא להעביר את תקציב המדינה לשנת 2023 ו-2024 וחוק ההסדרים עד ל-29 במאי, היינו פחות מחודש. מדובר בכמעט 600 עמודים של סעיפים ותתי סעיפים שכל אחד מהם יזכה לדיונים ארוכים ומשמימים בוועדות הכנסת השונות ובסוף, כמובן, גם במליאת הכנסת. האופוזיציה, כדרכה, תעשה כל שביכולתה לעכב ולמרוח את הדיונים עד למקסימום, ומספר ח"כים ממורמרים ינסו לאיים ולהציב אולטימטומים בתמורה להצבעתם.

כמובן שבהתחשב ברוב הקואליציוני הגדול (יחסית) שיש לממשלה לא צפויות בעיות מיוחדות: החרדים קיבלו את שלהם (פחות או יותר), בן גביר קיבל 9 מיליארד ₪ למשטרה + משמר לאומי, ובצירוף העובדה שלאף גורם אין אינטרס כרגע לגרום לזעזועים מיותרים בממשלה. וכך, אחרי מספר ימים ולילות לבנים של הצבעות מרתוניות – התקציב יעבור, והממשלה תתפנה לעסוק בנושאים הבאים שעל סדר היום.

חוק הגיוס

בתחילה היה נדמה שהמפלגות החרדיות עומדות להתעקש על העברת חוק הגיוס עוד לפני אישור התקציב וכך לתפוס את הממשלה בגרון במטרה להעביר את החוק הרגיש במהירות האפשרית. אחרי מספר פרסומים ומהומות שהבהירו לחרדים שכל חוק גיוס שיעבירו יתקל בהתנגדות עזה מצד האופוזיציה והמפגינים, הבינו הפוליטיקאים שלטובת ייצוב הקואליציה וקבלת יכולת טובה יותר להתמודדות מול המחאות – רצוי שיניחו לחוק בשלב זה, ויתפנו לטפל בו אחרי התקציב ולא לכרוך את שני הנושאים יחד.

מתברר שאין הסכמה מוחלטת בקואליציה באשר לנוסח המדויק של החוק. המפלגות החרדיות מעוניינות בהעלאת גיל הפטור מהצבא, בניגוד לרצונו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שמעוניין להוריד את גיל הפטור ל-21-22, במטרה לעודד את יציאת הצעירים החרדים לשוק העבודה ובכך לסייע מבחינה כלכלית למשק הישראלי. עניין שבימים כתיקונם היה מתקבל בברכה אצל החרדים גורם להם לחשש כבד שהורדת גיל הפטור תגרום לתלמידי הישיבות לעזוב את הישיבות בגיל מוקדם ולצאת לעבוד, ולכן מעדיפים שהגיל -שעומד כיום על 26- יישאר גבוה.

עניין נוסף, נוגע לסוגיה העקרונית של השוויון בנטל. וכאן מבקשים בקואליציה לשרטט מתווה חדש: פטור לחרדים, תמורת מיליארדים והטבות נוספות למשרתים שירות משמעותי. על פי המודל המוצע, ככל שיתארך זמן שירותו של חייל – כך יקבל יותר כסף ויותר זכויות, עד כדי קבלת משכורת חודשית ממוצעת. בנוסף, ייקבע שהממשלה תקבע אחת לתקופה את יעדי הגיוס במגזר החרדי שישתנו בהתאם לצרכים. המפלגות החרדיות נלהבות להעביר חוק כזה, שלדעתם יוריד מעליהם את צילו המאיים של בג"ץ שיקבל מענה אחת ולתמיד בסוגיית השוויון בנטל. בצה"ל ובמערכת הביטחון הדעות חלוקות באשר למתווה כזה, אך במצב הדברים שנוצר מבינים הגורמים השונים שאין ברירה אחרת.

בנוסף, מבקשים במפלגות החרדיות לעגן את חוק הגיוס בחוק יסוד: לימוד תורה, ולחזקו בפסקת התגברות למקרה (כמעט ודאי) שבג"ץ יפסול שוב את החוק. וכאן, נתקלת הממשלה בבעייה קשה. בציבור החוק נתפס כחלק מחבילת חוקי "ההפיכה המשטרית" ו"מדינת הלכה". כשתתווסף פסקת ההתגברות – חלק מרכזי ובולט ברפורמה המשפטית, ידאגו גורמים שונים ומשונים להבעיר את הרחובות – מה שייצור לחץ עצום על הממשלה. באוויר אפשר להריח את איומי הסרבנות של טייסי חיל האוויר "אם החרדים לא נושאים בנטל, למה שנסכן את חיינו?" – משפטים כאלו ודומים להם לבטח מודפסים ברגעים אלו אי שם בארץ, ממתינים ליום פקודה.

ובכל מקרה, מיד לאחר אישור התקציב יוותרו כחודשיים בלבד עד לפקיעת האולטימטום שהציב בג"ץ לכנסת להעביר חוק גיוס שישביע את רצונו. רוב הפרשנים גורסים כי בג"ץ יפסול בכל מקרה גם את החוק החדש, שככל הנראה לא יזכה לפסקת התגברות בגרסתו הראשונה, מה שיעצים את המתח מול בג"ץ בעניין הנוסף והמרכזי בו תתמקד הקואליציה בכנס הקיץ.

הרפורמה המשפטית

תקציר הפרקים הקודמים: ימים ספורים לאחר הקמת הממשלה כינס שר המשפטים הטרי יריב לוין מסיבת עיתונאים, בה הודיע על סדרת תיקוני חקיקה שברצונו להכניס למערכת המשפטית במדינת ישראל, ובין לילה נכנסה ישראל לסחרור שלמעשה לא פסק עד לרגע זה. בין התיקונים אותם ביקש לוין להעביר: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שיהיה בה רוב קואליציוני, ביטול שיטת הסניוריטי (במסגרתה נבחרים נשיאי העליון על פי ותק בלבד), פסקת התגברות ברוב של 61, נטילת הסמכות מבג"ץ לפסול חוקי יסוד, ביטול עילת הסבירות, ועוד.

דיוני ועדת החוקה הסוערים בראשות היו"ר (הסוער לא פחות) שמחה רוטמן, כבשו את הכותרות והמסכים בכל כנס החורף האחרון, ולמרות ההפגנות שפרצו ואיומים כאלו ואחרים, הקואליציה התקדמה במהירות לעבר מטרתה. החוקים לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול הסניוריטי עברו בוועדה לקראת ההצבעה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, היה נדמה שדבר לא יעצור את הרכבת הדוהרת, ואז, יומיים בלבד לפני ההצבעה הגורלית נשא שר הביטחון גלנט נאום בו קרא לעצור את החקיקה והבהיר שלא יתמוך בה כפי שהיא וללא הידברות – ובבת אחת נתן ברקס לחקיקה. מאוחר יותר הבהיר גם ראש הממשלה נתניהו שברצונו להניח את החקיקה בצד עד אחרי ימי הזיכרון השונים והעצמאות, ובראיונות שקיים סירב לנקוב בדד-ליין להמשך החקיקה. הצדדים השונים (למעט העבודה שפרשה באמצע) מתדיינים להם בבית הנשיא, והעניין רחוק מהסכמות.

הזמן חלף, והגיע הזמן שוב להתייצב מול הבייס שדורש ואף מפגין בעד המשך מיידי של החקיקה. במערכת הפוליטית מעריכים שמדובר בעניין של שבועות עד שההידברות המלאכותית בבית הנשיא תושלך לצד, והמחאות – שלא פסקו לרגע – יימשכו ויתעצמו.

וגם באירוע הזה יש דד-ליין. ב-12 וב-16 באוקטובר הקרוב תפרוש מתפקידה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ועמה השופטת ענת ברון, ויתפנו 2 תקנים חדשים לרשותה של הוועדה לבחירת שופטים. על פי תקנון הכנסת, על הכנסת לבחור בתוך ארבעה חודשים מיום כינונה את נציגיה לוועדות הבחירה והמינוי, ובהן גם הוועדות למינוי דיינים בבתי הדין הרבניים, קאדים וקאדים מד'הב (שופטים בבתי הדין הדתיים הדרוזיים) – היינו כבר לפני חודש, ב 15 במרץ, הייתה אמורה להתכנס הוועדה לבחירת שופטים, אך ברגע האחרון הקואליציה העבירה תיקון לתקנון כך שכינוס הוועדה יתאפשר עד 7 חודשים מיום כינון הכנסת – עוד כחודש וחצי ב- 15 ביוני.

לכאורה דד-ליין רצחני. עד תחילת יוני הקואליציה תתמקד אך ורק באישור התקציב, משם יהיה עליה להתמקד בחוק הגיוס, ובמקביל, תוך שבועיים, לקבוע הרכב חדש (או שלא) לוועדה למינוי שופטים. במקרה שהכנסת לא תצליח לקבוע הרכב חדש, וההרכב הנוכחי יישאר כמות שהוא, יעמדו בפני שר המשפטים יריב לוין מספר אפשרויות: כיוון שבסמכותו הבלעדית לכנס את הוועדה, הוא יכול פשוט להחליט שלא לכנס אותה כלל – מה שמסתבר שיקרה, ומשם יעמדו בפניו מספר תרחישים.

בתרחיש הראשון והסביר ביותר, הקואליציה לא תצליח להעביר את התיקונים החקיקתיים עד לסוף כנס הקיץ, אך במקביל יתקיימו הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין ב- 20 ביוני, מה שפותח אפשרות מעניינת: השארת הוועדה בהרכבה הנוכחי, היינו, 3 שופטים, 2 שרים, 2 ח"כים, ו-2 נציגי לשכת עורכי הדין – הרכב שעד היום נתן רוב אוטומטי לשופטים. אך, במידה ואפי נווה -שמתמודד כיום על ראשות הלשכה- ייבחר, תוכל הקואליציה לנסות לשתף איתו פעולה במינוי השופטים כפי שעשתה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד שהצליחה לשבור את הרוב האוטומטי שנותנים בדרך כלל נציגי הלשכה לשופטים. בשלב זה עוד מוקדם לדעת מהם פני הדברים, וככל שיתקרב מועד הבחירות ללשכת עורכי הדין נוכל להעריך את הכיוון המסתמן.

תרחיש נוסף: לוין מסרב לכנס את הוועדה, השופטות חיות וברון פורשות, ובית המשפט העליון נשאר בהרכב חסר של 13 מתוך 15. במקרה זה תיווצר בעייה נוספת לקואליציה: כיוון שחיות משמשת במקביל כנשיאת בית המשפט, הרי שעם פרישתה התפקיד יישאר פנוי, וכיוון שתפקיד הוועדה לבחירת שופטים כולל את מינוי נשיא העליון – והוועדה לא תכונס, יעברו כל סמכויותיו למשנה לנשיא – השופט עוזי פוגלמן, ליברל ואקטיביסט, שייצור כאבי ראש נוספים לממשלה.

תרחיש שלישי: הקואליציה תצליח להעביר מתישהו בסוף כנס הקיץ את התיקונים החקיקתיים שיאפשרו את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הוועדה תתכנס, ייבחרו שופטים חדשים, והכל (חוץ מזעקות השבר של מחנה השמאל שישתולל ברחובות ויבעיר את המדינה) יבוא על מקומו בשלום.

יוקר המחייה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה דו"ח רכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים בחודשים ינואר-מרץ 2023. בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 47% מסך הרכישות בשנת 2022, נרשמה עלייה של 3.1% בחישוב שנתי בינואר – מרץ 2023. מזה, בענף מחשבים ותוכנה עלייה של 48.4% בחישוב שנתי, בענף שירותי רפואה ותרופות ירידה של 0.3% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תחבורה ירידה של 2.9% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תקשורת ירידה של 5.7% בחישוב שנתי, בענף דלק, חשמל וגז ירידה של 7.4% בחישוב שנתי ובענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום ירידה של 8.7% בחישוב שנתי – ובקצרה, ירידה משמעותית ברכישות מתחילת השנה.

בסקר מיוחד לקרא פתיחת מושב הקיץ שערך היועץ האסטרטגי יוסי טאטיקה, יחד עם מנהל מכון פאנלס פוליטיקס ד"ר מנחם לזר ופורסם בעיתון "מעריב" נמצא ש 48% מהציבור מעוניין שהממשלה תתמקד בכנס הקרוב בטיפול ביוקר המחייה בלבד. סוגיות כמו הרפורמה והמשילות נמצאים בתחתית סדר העדיפויות של הציבור.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ביקר את הממשלה בסוגית יוקר המחיה. "גל ההתייקרויות בשנתיים האחרונות הכניס לקופת המדינה למעלה מ-15 מיליארד שקלים", ציין והוסיף: "על המדינה לקזז את המס שהיא גובה על ההתייקרות דרך שינוי שיטת המיסוי על ייבוא סחורות מחו"ל. הממשלה אינה יודעת כיצד להוריד את יוקר המחיה ואין לה את האומץ להתמודד עם בעיות האמת. שיטת המיסוי בישראל גורמת לכך שהממשלה עצמה מגבירה את יוקר המחייה. הממשלה מאיצה את יוקר המחייה בכך שהיא גובה מס על ההתייקרויות".

זאת בנוסף לעליית מחירי החלב המטורפת שנבלמה חלקית (במקום 16% עלייה, רק 8%), ולמוצרים רבים ומגוונים שהתייקרו כמעט בלי לשים לב. קילו ענבים ירוקים נמכר כיום בחנויות במחיר הזוי ומופקע של 50 ₪ לקילו (!!). אתגר משמעותי, שמניסיון העבר אפשר לומר שלא יטופל כנדרש – ואזרחי ישראל ימשיכו לסבול ממחירים גבוהים ובלתי סבירים. העיקר הרפורמה.

בין לבין, הקואליציה תגיש מספר חוקים חשובים, בהם הצעת החוק לגירוש בני משפחות מחבלים, חוק המאבק בפרוטקשן של עוצמה יהודית, ועוד.

בסופו של דבר, גורמים במערכת הפוליטית מעריכים שכנס הקיץ יעבור רובו-ככולו בשקט יחסי. גם מפני אורכו הקצר (3 חודשים בלבד) שמתוכו יעסקו כחודש רק בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים, וגם משום שלרוב חברי הכנסת מרגישים באווירת סוף קורס ולא מתאמצים במיוחד להערים קשיים על מהלכי הממשלה. ניתן לקבוע שמושב הקיץ יהיה אתנחתא קומית לפני המושב הסוער באמת – מושב החורף, בו יעלו לדיון רוב חוקי הרפורמה המשפטית.

התאחדות הרופאים הסודנית הודיעה, שנכון לאתמול (שבת) 411 מתוך 528 ההרוגים בלחימה הם אזרחים ויותר מ-2,000 מ-4,500 הפצועים הם אזרחים. בסודן, וכן בסוכנויות סיוע, מזהירים מהתרחבות הסכסוך לכדי מלחמת אזרחים נרחבת — ומהשלכותיו האזוריות במזרח אפריקה.

ביום חמישי נכנסה לתוקף הפסקת אש בת 72 שעות והיא הייתה אמורה להסתיים הערב, והיום הודיעו המורדים על הארכתה ב-72 שעות נוספות. עם זאת, נראה שהפסקת האש קיימת בעיקר על הנייר לאור המשך הקרבות בין הצדדים. הצבא הסודני הודיע היום שהוא תקף את חרטום מכל הכיוונים עם מתקפות אוויריות וירי ארטילריה כדי להניס מהעיר את כוחות המורדים.

בארגון "רופאים ללא גבולות", שאנשיו פועלים בין היתר בבתי חולים באזור, מסרו כי עבודתם הופסקה במתקנים רפואיים נוספים בשל הקרבות. עד כה נמלטו מהלחימה בסודאן יותר מ-50 אלף בני אדם, מרביתם נשים וילדים. הם הגיעו בעיקר אל דרום סודאן, הרפובליקה המרכז אפריקאית, צ'אד ומצרים.

ראש המשלה בנימין נתניהו הודיע כעת במסיבת עיתונאים משותפת על החלטה דרמטית ומידיית בנושא המעונות. על פי התכנית החדשה ,הורים יקבלו עשרות אלפי שקלים בשלוש השנים הבאות
"הבטחנו וקיימנו", אמר נתניהו.

הסבסודים ינתנו להורים בגילאי לידה עד 3 באמצעות מתן נקודות זיכוי ומס הכנסה שלילי, בנוסף להגדלת הסבסוד למעונות היום המפוקחים. מדובר בהטבה של עד 940 ₪ לכל משק בית עבור כל פעוט בגילאי לידה עד 3. בניגוד לפרסומים, בתוכנית כלולים גם משפחות שבהם האבא האברך כולל. יש לציין כי הסיבסוד ינתן רק במעונות המפוקחים ולמספר מועט של ילדים.

השר סמוטריץ' אמר כי בין הצעדים שתעניק התכנית למסגרות המפוקחות ולשיפור תנאי המטפלות החלטנו על העלאת הסבסוד הממוצע לפעוט במערכת הסמל לכ-1,700 ₪ בחודש, מענק התמדה למטפלות, העלאת התעריף המפוקח, יישום המלצות ועדת המחירים, שינוי שעות הפעלות לשיפור תנאי העסקת המטפלות בהשוואה לגנים בגילאי 3-6, עיבוי המערך הפדגוגי במשרד החינוך בסך של 200 מיליון ₪ שינותבו להקצאת 50 תקני פיקוח, תקצוב הדרכה והרחבת ההכשרות למטפלות.

רה"מ הציג במסיבת העיתונאים שלוש מטרות מרכזיות: המטרה הראשונה היא הורדת יוקר המחייה – להקל כלכלית על ציבור ההורים העובדים באחד הסעיפים העיקריים ביותר במשפחה – החינוך.

המטרה השנייה היא החינוך – להעלות את רמת הפדגוגיה בגנים. אנחנו לא רוצים שהילדים רק ילכו כדי לקבל איזה בייביסיטר, אנחנו רוצים ויודעים שאפשר על ידי שדרוג המערך החינוכי במעונות הללו, לתת לילדים שלנו באמת יתרון בחיים. ילדים קטנים שמקבלים חינוך במערכת מקצועית ומפוקחת, בגילאים האלה – 0-3 יש להם יתרון לכל החיים; וילדים שאין להם את זה, יש להם חיסרון לכל החיים.

המטרה השלישית היא להרחיב את המערכת הזאת בהרבה מאוד גנים באופן משמעותי, כדי לאפשר מסגרות מפוקחות למעשה לכל משפחה עובדת בישראל שרוצה להכניס את הילדים שלהם לגנים מפוקחים.

החל ב-1 בינואר 2024, הכנסה נטו למרבית המשפחות בישראל בהן שני ההורים עובדים תגדל עד 940 ש"ח לחודש לכל ילד מגיל 0-3. זה אומר שאם עכשיו נולד לכם ילד, כבר עכשיו אתם מקבלים ב-3 שנים הקרובות בערך 30 אלף שקל לאותו ילד, פר-ילד. ילדים שנמצאים במעונות מפוקחים, מעונות סמל, עם הטבות מיסוי, יקבלו למעשה כבר עכשיו מיידית למעשה סבסוד מלא. כרגע יש סבסוד חלקי במעונות ויש תשלום שמשלמים, אנחנו פותרים בעצם את התשלום הזה על ידי הטבות המס שאנחנו נותנים.

כיום יש כ-120 אלף ילדים כאלה במעונות, עד סוף השנה נגיע ל-160 אלף וזה יכסה כ-30% מאוכלוסיית הילדים מגיל 0-3.